מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
חוק האברכים, עוד לא יבשה הדיו וכבר נפרץ
רק בתחילת השבוע "זכינו" לראות את ממשלת ישראל מאשרת את המלצות ועדת גבאי בעניין "חוק האברכים", וכבר ביום רביעי, שלושה ימים בלבד אחרי שהממשלה קבעה כי סך התקציב השנתי לנושא לא יעלה על 127 מיליון ₪ בשנה, באה ועדת הכספים בראשות מי אם לא ח"כ משה גפני, והוסיפה עוד 12.5 מיליון ₪ לתקציב, שעומד כעת על 139.5 מיליון ₪
מאת: יובל אדמון
תתבייש לך, ביבי
חוק האברכים מסעיר את הסטודנטים באוניברסיטה העברית. במאמר שלפניכם, נגה כהן מתא אופק קובלת גם על תפקיד התקשורת בסיפור
אין גבול לחוצפה, ויותר גרוע מזה- אין גבול לחוסר היכולת של הממשלה שלנו לעמוד אפילו בהחלטותיה. אלא אם כן כמובן, מדובר בהחלטות ריקות. לא מתוכן, אלא ריקות מכוונת תחילה. האם ממשלת ישראל התכוונה בכלל למלא את המלצות ועדת גבאי? מהצורה שבה זה הובא לאישורה, על ידי פרסום דו"ח של 62 עמודים ביום שישי בצהריים, והבאתו לאישור ביום ראשון בבוקר, אני מבין שניסו להתחמק מדיון ציבורי. מהסירוב לאשר את ההמלצות במסגרת חקיקה ראשית בכנסת, כמצופה, גם על ידי בג"צ, אני מבין שפחדו שדיון ציבורי אמיתי יפיל את ההצעה. ומכך שראשי הסיעות החרדיות מילאו את פיהם במים, אני מבין שאף אחד בממשלת ישראל לא באמת מאמין שההחלטה תיושם אי פעם.
מה שכן, אני מוכרח להודות שחשבתי שייקח יותר משלושה ימים עד שיפרצו את מסגרות ההחלטה, וישימו את ממשלת ישראל כולה ללעג ולקלס. אי אפשר היה לחכות לאיזה משבר קואליציוני? לאיזו החלטה על הקפאה, או הפשרה, או כיבוי שריפה?
כפרפראזה למשפט קצת בוטה, מגדילים לנו את קצבאות האברכים בניגוד מוחלט להחלטת ממשלה שלושה ימים לפני כן, ואנחנו בטוחים שזה גשם.
המאבק הנוכחי איננו רק על חוק האברכים, ובטח שאיננו מאבקם של הסטודנטים. זהו מאבק של כל מי שאיכפת לו, מאבק על עתידה של החברה הישראלית. האם תהיה זו חברה סולידארית, בה כל ישראל ערבים זה לזה, כולם משרתים את החברה והמדינה בה הם חיים, ומפרנסים את משפחותיהם בכבוד, או חברה של קיטוב וסקטוריאליות, של אינטרסים צרים וחשדנות הדדית, שתקרוס אל תוך עצמה ללא צבא וללא משק.
לאלו שאיכפת להם, שמעוניינים שתהיה כאן בעתיד חברה סולידארית אני מציע לזקק מתוך המלצות ועדת גבאי, גם אם לא ימומשו לעולם, דבר אחד מעודד. לראשונה מזה מעל 30 שנה, וברוח החלטת דוד בן גוריון, נעשה ניסיון צנוע לחזור ולהגביל את כמות האברכים ה"עילויים" אשר יקדישו את כל חייהם ללימוד תורה ו"שמירת הגחלת של העם היהודי". ועדת גבאי המליצה להגביל קבוצה מצומצמת זו ל-1,000-2,000 אברכים, שיהיו פטורים מהשירות והפרנסה.
עלינו, המשרתים והמפרנסים, לברך על כך, ולהיאחז בכך. ממשלת ישראל קיבלה החלטה, ואף שר או חבר כנסת חרדי לא התנגד לה. זהו צעד ראשון בדרך חזרה לחברה שפויה, בה הרוב המוחלט משרת ומפרנס, ומתי מעט שוקדים ולומדים מבוקר עד ליל כל ימי חייהם.
את המספר הזה צריך לקבע ולעגן, יחד עם הסדר רחב יותר של השתלבות הציבור החרדי בתעסוקה ובשירות, בחקיקה ראשית בכנסת ישראל. רק אם זה יקרה נוכל להתחיל בתהליך הדרגתי וארוך לחזרה לערכים עליהם קמה מדינת ישראל, ערכים של סולידאריות, של ערבות הדדית, ושל מאמץ משותף לבניית חברת מופת בארץ ישראל.
תגיות: אברכים, בגצ, ביבי-נתניהו, ועדת-הכספים, חקיקה, משה-גפני, סטודנטים
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
28 בדצמבר, 2010 בשעה 8:00
חוק ×”××‘×¨×›×™× ××™× ×• קדוש
ראשית כל יש לדייק בעובדות
מעולם לא נחקק במדינת ישראל חוק האברכים.
מתן הקצבאות הינו תולדה של הסכמים קואליציוניים החל מקום המדינה ועד לתקופתנו אנו
זו היתממות לקום ולומר שהחוק נפרץ
מה שנפרץ זה יכולת הקואליציה לתפקד בלי ש"ס והחרדים
אז אל תתנו לעובדות לבלבל אתכם
מי שבאמת מנהל את המדינה הם עסקני המפלגות בגיבוי אינטרסנטים של נציגי משפחות ההון וברוני תעשיית הספינים המושחתים שמדרדרים את המדינה אל התהום
28 בדצמבר, 2010 בשעה 14:32
×”× × ×•×©×ž×™× ×œ× ×• ×ת כל ×”×ויר ×©×‘×ž×“×™× ×”
גם באסון האוטבוס היום, הם אשמים – דוסים החוצה
30 בדצמבר, 2010 בשעה 16:04
×”×›×” ×‘×—×¨×“×™× ×•×”×¦×œ ×ת ישר×ל
56% מהגברים החרדים עובדים
41% מהנשים החרדיות עובדות.
אז למה הם צריכים לממן את התקציב של 3000 מיליון שקל לספורט ולתרבות?
למה עובדי חברת החשמל הממשלתית, חברת מקורות הממשלתית, נמלי הים והאוויר של ישראל, לא נקנקראים סחטנים' כאשר ממוצע המשכורות שלהם הור 18,000 ש"ח לעומת ממוצע משכורת בשוק של 8000 ש"ח?
למה אנשי הקבע הג'ובניקים יוצאים לפנסיה מוקדמת בגיל 45 על חשבוני וחשבונך? ויש לי עוד הרבה הרבה שאלות…. התשובה נמצאת בכותרת!!!