חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עוד הנשמה לחוק לעידוד השקעות הון

נושאים כלכלה ותקציב ב 17.04.08 6:05

שתי דרכים יש לממשלה לעודד השקעה במיזמים שיספקו תעסוקה בפריפריה – האחת היא החוק לעידוד השקעות הון, שפעולתו מנוהלת ממשרד התמ"ת, השניה היא מסלול הטבות במס – באחריות משרד האוצר. נחשו מי עולה ומי יורד?

מאת: תמר בן יוסף


עוד הנשמה לחוק לעידוד השקעות הון. הפעם, מפי ועדה שמונתה על ידי שר התמ"ת, אלי ישי, והגישה לו את הדו"ח ב-7.4.08. וכך נאמר בסעיף ב' של המלצותיה ומסקנותיה: "הוועדה קובעת שבמשך השנים היווה החוק לעידוד השקעות הון גורם עיקרי ליצירת תעסוקה באזורי הפריפריה. חברי הועדה סבורים שעל המדינה להמשיך להשתתף בסיכון היזמים בהשקעות בפריפריה."

אכן סיכום נאה לפעלו ההיסטורי של החוק, אך אמירה די רפה לגבי חשיבותו עכשיו. ובמיוחד שסעיף א' של המלצות הועדה, שהוא מטבע הדברים הסעיף שרוצים להבליטו, עוסק בנושאים הבאים שאינם עידוד השקעות הון: "הוועדה רואה חשיבות רבה בהשקעה בתשתיות, כולל תשתיות תחבורה, חינוך והשקעות קהילתיות אחרות באזורי הפריפריה, וזאת על מנת להקטין את הפער בינם לבין מרכז הארץ."

סדר הצגת הדברים הזה אינו מקרי. התכנסות הועדה לא נועדה להשיב את החוק לימי זהרו, אלא רק  להפיח עוד קצת רוח חיים במסלול המענקים הגווע של החוק, ובמוסד המנהל אותו: מרכז ההשקעות, במשרד התמ"ת. המסלול שנתפש היום כעתיד החוק הוא "המסלול החלופי" – מסלול הטבות מס שעבר לידי רשות המסים באוצר ב-2005.

למעשה, על פי הרפורמה בחוק, שאושרה בממשלה באפריל 2004, תוקפו של מסלול המענקים פג בסוף דצמבר 2007. המלצת הועדה עכשיו באה לתת לו ארכה של חמש שנים. המלצת הועדה מכילה גם התאמה הכרחית של ההקלה במס חברות, לה זכאים המפעלים במסלול המענקים. זאת, בגלל הורדת מס החברות לכולם, שהופכת את ההטבה במסלול המענקים לבלתי משמעותית. שיעור המס המופחת (למשך חמש שנים לישראלים ושמונה שנים למשקיעים זרים) יעמוד על פי המלצות הועדה על 14% לישראלים ו-10% לזרים, במקום 25% ו-15% לפני כן.

כל השאר, נותר כפי שהיה. והשאר הוא מענק שנע בין 10% ל-32% מערך ההשקעה בתוכנית המאושרת של מפעל התעשייה או המיזם התיירותי. שיעור המענק, שתלוי בעיקר במרחק ממרכז הארץ, מתנדנד סביב ערכים אלה במשך שנים רבות.

אבל תנאי המענק הופכים להיות פחות ופחות רלוונטיים. זאת, משום שתקציב מרכז ההשקעות אינו עונה על הביקושים. היקף התקציב השנתי עומד כיום על כ-500 מיליון שקל. בימיו היפים (שנת 1995) הגיע היקף התקציב לשני מיליארד שקל. הוא ירד בהדרגה, ובראשית שנות ה-2000 עדיין עמד על כמיליארד שקל (במחירים שוטפים של אותן שנים).

ועדת ישי ממליצה על תקצוב קבוע בסך 500 מיליון שקל למרכז ההשקעות, בכל אחת מחמש השנים הבאות. ובנוסף, מתן עוד סכום חד-פעמי בהיקף הזה לסתימה חלקית של חור שקוטרו יותר מ-2 מיליארד שקל, בגין 400 בקשות שעומדות בקריטריונים אך לא אושרו. היקפן (כולל תרומת המשקיע הפרטי) נאמד בכ-10 מיליארד שקל.

ואם לסכם את מה שנאמר עד כה, רפורמת אפריל 2004 היא שקובעת היום את תנאי היסוד של החוק לעידוד השקעות הון. והיא, בגרעינה, שואפת לחיסול מוחלט של מסלול המענקים. משרד התמ"ת מתאמץ לדחות את גזר הדין עוד קצת, אך הסכום המוקצה לו על ידי האוצר גוזר עליו ממילא חנק אטי.

אפשר, כמובן, לטעון שהעידוד הניתן במסלול המס עונה על כל הצרכים. אך רשימת ההמתנה המתארכת במרכז ההשקעות לא מאשרת סברה זו. ובכלל, הויכוח על דרך העידוד הנכונה להשקעות הון – מענק או הקלות מס – הוא אחד הויכוחים הנצחיים בכלכלה. לא ניכנס כאן לכל פרטיו, אלא רק לכמה נקודות מעוררות מחשבה.

ראשית, הדגשת המענקים הייתה בשיאה בישראל, ובכל העולם המתועש, מראשית שנות ה-50 ועד ראשית שנות ה-80. מה שעומד בבסיסה הוא הדאגה לזמינות ההון למפעל כבר מתחילת הקמתו. בשלב ההתחלה, יזמים שאינם עשירים או ידועים במיוחד מתקשים לגייס משאבים. כספי המדינה באים לפצות על החסר.

מנגד, מסלול המס, המושל בכיפה כבר כמעט שלושה עשורים, דוחה את מתן העידוד לשלב הפירות. ברור מכאן שמסלול המס פחות מסוכן מנקודת ראותה של הממשלה, כי הוא מתנה את מתן ההטבה בהוכחת תפקוד של המפעל ואף ברווחיותו. היקף העידוד במסלול המס גם מתכונתי להיקף הרווח. לכאורה, שי מוצדק למי שיודע לכלכל את מעשיו. אם כי, במחשבה שנייה, לא ברור אם זו באמת מטרת החוק – לעודד דווקא את מי שמרוויח יותר, ולא את מי שראוי להיות נתמך משיקולים אסטרטגיים, פוליטיים וחברתיים.

יותר מזה, מבול מכירת חברות ההזנק לחו"ל אולי אומר משהו על הקושי בהקמת מפעלי תעשייה כאן – גם מפעלים שיש להם סיכוי על פי משקיעים מביני דבר. ושוב עולה השאלה, אם זה אינו תפקידה של הממשלה לסייע בהשרשת המפעלים בגבולות ישראל, כך שפרות המו"פ והיזמה המקומית יתרמו לתעסוקת ורווחת הציבור הרחב, ולא רק להעשרתם של משקיעים ישראלים וזרים בודדים.

ועוד מילה על מידת השליטה המאד שונה של הציבור במסלול המס ובמסלול המענקים. מרכז ההשקעות הוקם מלכתחילה כגוף המיועד לספק את מרב השקיפות ומרב המעורבות הציבורית. זאת, בעזרת המנהלה שלו, שיושבים בה נציגי משרדי ממשלה וגופים רבים אחרים. המסלול החלופי, לעומתו, מופעל על ידי רשות המסים באוצר, מבלי שעין ציבורית תשזף את מסתוריו. לציבור אין מושג כמה ניתן ברשות המס, למי, ועל פי איזה קריטריונים.

וכמילה אחרונה, מסורת מרכז ההשקעות, והידע שהצטבר בו במשך עשרות שנים. כיום, נוטים לזלזל בדברים כאלה. לא בצדק. על כך מעידים נתוני ההשקעות בשנים האחרונות, והתכווצות התעסוקה בתעשייה מאז אמצע שנות ה-90.

נערך על ידי איתי
תגיות: , , , , , , , ,

3 תגובות

  1. יהונתן :

    [גילוי נאות: הייתי מעורב בזמנו בנסיון בזמנו להקים מפעל מאושר בנגב ונדחתי ממסלול מענק מהסיבות הלא נכונות]

    הבעיה היא שאם נותנים מענקים, הם הולכים לתאגידים גדולים שלא ממש עוזרים לפתח את הנגב אלא מספקים תעסוקה שהיא לא מספיק עתירת ידע ושחורה מאוד.

  2. שושי :

    קודם כל, שקיפות.

    אנשי האוצר אולי גילו שהאבטלה בפריפריה פוחתת ביעילות גם ללא השקעות: חלק מהמובטלים מתים, חלקם עוברים למרכז וחלקם לחו"ל. ומוחותיהם עימם. וגם מוחות בני משפחותיהם.

  3. איתי :

    יהונתן אם תבנה בפריפריה רק תעשייה עתירת ידע לא בהכרח תועיל למי שכבר גרים בה וסובלים מאבטלה.

    הנה כתבה על מקרה לדוגמה

    http://news.walla.co.il/?w=/1/799812

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.