חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תשלום דמי שמירת היריון – התיקון לחוק עלול להפוך את הנזקקות לו לנתמכות סעד

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, מכתבים ב 23.12.10 6:05

במכתבה של האזרחית פנינה לח"כים שלי יחימוביץ, ציפי לבני, ציפי חוטבלי, אנסטסיה מיכאלי, אורלי לוי ולשר יצחק הרצוג, היא מבקשת לתקן את השינוי בחוק הביטוח הלאומי שמקטין את דמי שמירת ההיריון לסכום שאינו מאפשר פרנסה בכבוד

שלום רב.

שמי פנינה ואני נמצאת בחודש השביעי להריוני הראשון.

לצערי לפני כשבועיים התבשרתי ע"י הרופא כי עלי להיות בשמירת הריון, כיוון שאני עלולה ללדת מוקדם מהיעד הצפוי.

אני מועסקת כמנהלת סניף בחברה לעיצוב הבית ומרוויחה משכורת מצוינת (וכמובן גם משלמת מיסים "מצוינים" עפ"י חוק.)

עם קבלת הטפסים המחייבים ,נכנסתי לאתר של ביטוח לאומי לשם בדיקת הזכויות .

לתדהמתי הרבה ,נרשם שבינואר האחרון ,החוק השתנה ,כך שהתשלום שמגיע לי עבור יום ,לא יעלה על 296.13 ש"ח  ליום(בעבר היו מבצעים מ"מ של רבע השנה האחרונה וזה היה התשלום הקובע)

משמעות שינוי החוק מבחנתי הוא ירידה של יותר מ40% בשכר.

במצב זה בעצם לא אוכל לשלם חשבונות ולעמוד בהתחייבויות שניתנו בעבר, ע"ס המשכורת הגבוהה אליה הורגלתי.

לא יתכן שאדם ששירת בצבא ,מועסק מעל 14  שנים ולוקח על עצמו נטל גבוה יותר בתשלום המיסים ,עקב משכורות גבוהות ,יצטרך לעמוד במצב של החזרי תשלומים ומצוקה כלכלית (ועוד לפני לידה) רק בגלל שהוחלט בצעד חד צדדי להקטין זכאות תשלומים מצידכם.

האם המטרה היא לגרום לאנשים כמוני להפוך לנתמכי סעד?

לצערי הרב ,אני נאלצת לחזור לרופא ולהתחנן שיתיר לי לחזור לעבודה (תוך כדי סיכון ההיריון ) רק על מנת שאוכל לכלכל את עצמי ואת תינוקי לעתיד.

אני מבקשת את עזרתך ,בתיקון החוק המפלה  והעלאת הנושא לסדר היום,

פנינה

הבלוג של פנינה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

25 תגובות

  1. דליה :

    לעניות דעתי, אותה תופעה מתרחשת לגבי המשרתים במילואים. נקבע גובה שכר ליום שמשלם הביטוח הלאומי ללא התחשבות בגובה ההכנסות. (לא בטוח שאני צודקת – אני לא משרתת במילואים.)

  2. פנינה :

    אין תקרה לדמי מילואים.

    בדקתי זאת באתר ביטוח לאומי ,גם דרך המחשבונים שלהם.
    את מוזמנת לקרוא בבלוג שלי.

  3. ארטור- :

    נו קצת מוגזמת הכותרת .
    עם 296 ש"ח ליום, שום לשכת סעד לא תזדעק לתמוך בכותבת .

    ואני שואל- האם כל בעיה פרטית חיבת להפתר על חשבון משלם המיסים במלואה ?

    אין השתתפות עצמית ?

    אי אפשר לבזבז כמה ימי מחלה?

    אי אפשר לצאת לחופשת לידה בחודש השמיני?

  4. נדב פרץ :

    דליה: כמו שפנינה אמרה, עבור מילואים (ועבור חופשת לידה) מקבלים 100% מהשכר הממוצע של שלושה חודשים, עד לתקרה של פי חמישה מהשכר הממוצע.

    ארטור: כמובן שאפשר להסתדר, כשמסיבות רפואיות את לא יכולה לעבוד כמה שבועות או חודשים. אפשר להסתדר גם כשמפטרים אותך, או כשאת הופכת לנכה חו"ח. אלא מה, היו פעם כמה חבר'ה שחשבו שזה רעיון לא רע, לבנות מערכת שתבטיח לאנשים שכשקורים להם אירועים לא צפויים שלא מאפשרים להם לעבוד, כדאי ליצור מערכת שתאפשר להם לשמר את רמת החיים שלהם בכל זאת, ולא להידרדר לעוני.

  5. יונתן כרמל :

    אני חושב שהתקרה הזאת נמוכה מדי,לדעתי תקרה סבירה יותר היא בגבול השכר הממוצע במשק+סטיית תקן אחת למעלה.

    לדעתי שמירת הריון היא מצב רפואי שמאפשר דחייה של מגוון התחייבויות כספיות (החל מארגונה ועד לתשלומים לחדר כושר) אז אולי זה יעזור קצת מבחינת ההתחייבויות הכספיות.

    לידה תקינה ונעימה.

  6. ארטור-לנדב :

    איפה שהוא צריך להציב גבול .

    מכיוון שגדלתי בעיר פיתוח ,יש לי אוזן או עין רגישים ל"עמידרניקים " מהסגנון של…
    תבנו לי, תסידו לי ,טפלו לי בילדים ,תביאו כסף לבשר ,כי אנחנו לא רגילים לאכול עוף .ויש לי עוד 30 ויותר משפטים שרק יקוממו עלי אנשים מהסיבות הלא נכונות .
    הגברת אחרי הלידה תגלה שבדיוק מקץ 3 חודשים לא תוכל לגדל את הילד בעצמה על אף שהתנאים האידאלים הינם 12-24 חודשים אא וילדה מחוברים 24 שעות יחדיו .
    אולי היא נכנסת לשנים הקרובות לעבודה בחצי משרה או לכל הפחות היא נכנסת להוצאה של 3000 ש"ח לחודש למעון עבור הילד (לאיזה 2-3 לפחות).
    אני לא בעסק הזה רק שהכותרת על יתמכות סעד שגמלתן 296 ש"ח ליום הקפיצה אותי לכתוב את דברי .

    אכן נבנתה מערכת להגן על החלשים,המפוטרים, הסיעודיים, הנכים ,והעניים ואני יכול להגיד לך שאין אחד מהם שמקבל תעריף 296 ש"ח ליום .

  7. פנינה :

    לארתור היקר

    כאן פנינה ,הכותבת.
    ראשית ,תיקון קטן -מדור על 269.13 ש"ח ליום.
    אני לא מצפה שיבנו לי ויסדרו לי ויעשו בשבילי.
    אני זו שנלחמתי במשך שנים לשוויון זכויות והזדמנויות.
    כל מה שיש לי ,קיבלתי בזכות ולא בחסד.
    אני עובדת קשה מאוד למחייתי ומשלמת מיסים עפ"י השכר שלי.
    אני מתנהלת ביום יום ,עפ"י השכר שלי ומתחייבת רק לתשלומים שאוכל לעמוד בהם.
    ההתרעמות שלי על כך ,שדווקא אני שמשלמת יותר כל חודש(ומתכוונת להמשיך לעבוד ולשלם יותר למדינה)
    נפגעת מאיזה תיקון קטן בחוק,שאף אחד לא לקח דקה ,לחשוב על המשמעויות שלו.
    ואיך מכאן לסעד ,אתה שואל?
    החודש לא אקבל משכורת כלל,כיוון שאפשר להגיש תביעה רק לאחר 30ימים, תוסיף על זה עוד 30ימי המתנה לאישור ואנחנו כבר מדברים על שתי משכורות שהפסדתי.(אז נכון שלא אזרק לרחוב,אך אני עלולה לעמוד במצב של החזרי תשלומים וכיו"ב)
    רציתי מאוד להשתמש בימי המחלה שצברתי (והם לא מעט) אך מעל 30ימים החוק לא מתיר למעסיק לשלם את הימים כימי מחלה ,אני בעצם עוברת אוטומטית לחסדיו של ביטוח לאומי.
    בכל שאלה נוספת ,אני זמינה ונכונה לתת תשובות .
    אתה מוזמן גם להגיב בבלוג שלי.

    בברכת הרבה בריאות לכולנו.
    פנינה

  8. עמית :

    לארטור

    מפתיעה אותי התגובה שלך, הבחורה ממש לא סוג של עמידרניקית, הפוך על הפוך, מדובר בבחורה שמרוויחה שכר סביר ומעלה.

    כל העניין הוא שבעיה רפואית זמנית הופכת את סדרי חייה.

    בנאדם שעובד ומתפרנס בכבוד, ראוי לדעתי לחיים ברמה בה הוא בוחר ומסוגל לעמוד בה, אם אני יוצא למילואים, לצורך העניין ומקבל את השכר שלי בזמן ובמלואו, למה שאישה, משלמת מיסים ושככל הנראה מגדלת דור נוסף של אזרחים יצרני ומשלמי מיסים, לא תזכה לקבל את שכרה במלואו ובזמן כאשר היא לאורך שנים עמדה בהתחיבויותיה כלפי המדינה במלואן ובזמן.

    מעבר לכך, לא מאחל לעצמי להתקל במצב בו כניסת משכורתי לחשבון תתאחר משמעותית או תידחה לחודש אחר מה שיגרום להחזרי תשלומים וכיוצ"ב.

    ולסיום, כי נסחפתי מעט, למה אדם משלם מיסים צריך להיעזר במשפחתו וחיות אחרות במקום פשוט לקבל את המגיע לו.

    שיהיה המשך יום נהדר והמון הצלחה במאבק.

  9. עמית-ה :

    אני חושב שצריך להסתכל גם על הפן של האוצר מכניס ידיים לכיסים של האזרח דרך ביטוח לאומי.
    ביטוח לאומי הוא גם מוסד ביטוח (אמנם לא לצרכי רווח) שמשלמים לו פרמיה מהשכר בכדי לקבל פיצוי ביטוחי בזמן הצורך.
    ישנה תקרה לתשלומי ביטוח לאומי (פי 10 מהשכר הממוצע) אם היו מגבילים את הפיצוי כפי שהגבילו את הפרמיה יש לזה הצדקה,
    במצב הנוכחי הגבלת תקרת הפיצוי לכ-8% מתקרת התשלום היא חוסר צדק.

  10. איתי :

    עמית צודק.

    יש פה בעצם ביטוח אובדן כושר עבודה שנעשה דרך המדינה, והוא חובה.

    בשוק הפרטי, מי שיבטח את עצמו בפרמיה חודשית גבוהה יותר יזכה להחזר גבוה יותר במידה ויתבע את חברת הביטוח לפי תנאי הפוליסה. כל אחד בוחר כמה הוא משלם לחודש לפי יכולתו הכלכלית ולפי הערכת סיכונים.

    בביטוח המולאם, המדינה היא הקובעת עבור האזרח מהי הפרמיה שלו, והפרמיה הזו תלויה בגובה ההכנסה, עד תקרה גבוהה מאוד. על כן מן הדין שגם התשלום מהביטוח למבוטח יהיה בהתאם לסכום ששולם על ידו, בדיוק כפי שקורה בעניין מילואים.

    נוצר פה מצב אבסורדי שעבור פלח נכבד מהאוכלוסיה השירות הממשלתי "שלא למטרות רווח" נהיה יותר גרוע משירות פרטי שמפעיליו עושים זאת למטרת רווח. כמובן שעבור שכיר מהעשירון התחתון זה לא המצב – הוא היה מקבל יריקה בפרצוף מחברות ביטוח פרטיות, ופה בכל זאת הוא מקבל קצת מהמדינה.

    בסיטואציה כזו, יאמר כל בעל הכנסה מעל X שח בחודש (בדוגמה לעיל בערך שכר ממוצע) שהוא מעדיף שיסגרו את הביטוח הלאומי והוא כבר יעשה לעצמו ביטוח בשוק הפרטי. אפשר לדבר איתו עד מחרתיים על סולידריות, אבל בתכל'ס גם הוא צודק. הוא ביטח את עצמו נגד אובדן כושר עבודה, וביום פקודה הוא מגלה שהפרמיה שלו הלכה לסבסוד חלשים ממנו, שהרבה מהם "אחרים" שקשה לו להיות סולידרי איתם (ערבים, חרדים, בדואים, מובטלים כרוניים…).

    לכן התיקון לחוק הוא תיקון שמכשיר את דעת הקהל (של המעמד הבינוני) להחלשה משמעותית של הביטוח הלאומי והפיכתו למכשיר שמטפל בחלשים בחברה בלבד (מדינת רווחה שאריתית).

    וזה עוד לפני שדיברנו על כך שהוא פוגע בצורה ממוקדת בנשים.

  11. שאול :

    משהו בקו הטיעון פה חומק ממני.

    בכל מערכת ביטוחית, אם זה ביטוח לאומי או המערכת הרפואית, אם אנחנו רוצים שיהיו אנשים שיקבלו כיסוי ביטוחי ששוויו גבוה יותר מה"פרמיה" שהם משלמים, אז יהיו גם אנשים שיקבלו כיסוי ששווה פחות ממה שהם משלמים. קשה לעקוף את העקרון הזה.
    ואם, בעוונותינו, יש הרבה מאוד אנשים שהכנסתם היא כזו שהפרמיה שהם משלמים נמוכה בהרבה מהערך של הכיסוי הביטוחי שחברה מוסרית חייבת לספק, אז המעט שכן משלמים פרמייה גבוהה חייבים לקבל כיסוי ביטוחי נמוך בהרבה מהערך של הפרמייה שאותו הם משלמים.

    אי אפשר לתת לעניים יותר ביטוח ממה שהם משלמים עבורו, ולמי ששפר עליו גורלו לתת ביטוח בדיוק הוגן. אם יש שיעור שחשוב ללמוד מהמכתב של פנינה הוא שכאשר הפערים גדלים, ואלו שיש להם הופכים להיות חלק קטן יותר ויותר – כך שהם נושאים בנטל הולך וכבד, יהיו אנשים שיימאס להם. זה אוללי עצוב, אבל נראה לפעמים שאנשים מעדיפים להיות סולידריים כשזה לא באמת כל כך קשה להיות סולידרי.

    פנינה – קודם כל אני מאחל שההריון יעבור בשלום ושיהיו רק חדשות טובות. והנה עוד פיסת חדשות טובות- את כנראה בעשירון העליון של השכירים בישראל, או במרחק נגיעה ממנו. את אומרת שתשלום של בערך 270 ש"ח ליום מהווה ירידה של 40% בשכרך. אני לא בטוח מדבריך מה הנטו ומה הברוטו, אבל אם התכוונת ש270 שקל נטו ליום הם 40% פחות מהכנסתך נטו, אז את מרוויחה נטו, בערך 10,000 ש"ח, או ברוטו בערך 15,000 ש"ח. ואם, כפי שיש מחקרים שמראים*, את נשואה לאיש בעל השכלה והכנסה דומים – אז אתם נמצאים עמוק בעשירון העליון של משקי הבית. הנה הנתונים:
    http://cbs.gov.il/www/publications10/1403/pdf/t27.pdf
    ועבור משק בית:
    http://cbs.gov.il/www/publications10/1403/pdf/t03.pdf

    אני מבין את הכעס על זה שהמסים שאת שילמת, ושהביטוח שאת שילמת עבורו משמש כדי לתמוך באחרים, אבל אם אנשי העשירון העליון לא יסבסדו את החלשים, מי בדיוק יעשה את זה?

    *בפינת המחקר המעניין שקראתי השבוע: היציאה של נשים לעבודה בתוספת מה שמכונה בספרות "assortative mating" (יעני שאנשים מתחתנים עם אנשים בעלי השכלה והכנסה דומות לשלהם) הם מהגורמים המשמעותיים לעלייה באי השיוויון בין משקי ברבע האחרון של המאה העשרים.

  12. אורי אפלבוים :

    מסכים עם שאול בכל מילה. אחד העקרונות של ביטוח הלאומי הסוציאלי הוא שבעלי ההכנסה הגבוהה מסבסדים את הביטוח של בעלי ההכנסה הנמוכה. אני לא מבין למה איתי ועמית טוענים שזה אבסורדי. אם נרחיק עם טיעוניכם, נוכל גם לטעון שאדם המשלם מס הכנסה שהוא פי 10 מחברו צריך גם לקבל מהמדינה חינוך שעולה פי 10 או שבמקרה מלחמה הצבא ישקיע פי 10 בהגנת ביתו.

    למען הסר ספק, 300 ש"ח ליום נשמע לי מעט מידי אבל פי עשרה מהשכר הממוצע נשמע לי הרבה מעל מה שהמדינה צריכה לתת לאזרח על שמירת הריון או מחלה. דרך אגב, זה מאד שונה ממילואים. נושא תגמול המילואים הוא בכלל לא אקט ביטוחי ורק במקרה נפל לידי הביטוח הלאומי. המדינה משתמשת באנשים לצרכיה הבטחוניים ומשלמת, (בדר"כ למעסיקיהם), את עלות העבודה שלהם שנמדדת על פי העלות שלהם בחדשים האחרונים.

    שבת שלום

  13. פנינה :

    לאורי ושאול

    יש המון הגיון בדבריכם ,הרי זה ברור שעל מנת שהחלשים יוכלו להנות מתשלומים גבוהים יותר, החזקים צריכים להקריב.
    לא אמרתי מילה על חוקים שמדברים על כלל האוכלוסיה.
    קצבת זקנה,סל התרופות וכיו"ב.
    אך כאן מדובר בתיקון נקודתי ומפלה ,המתייחס לנשים במעמד מסויים.
    מצד אחד המדינה מעודדת נשים ,לצאת לעבוד ולהתפתח,לחצות את גבולות המשכורת הממוצעת ולשאוף לשוויון .
    מצד שני חוק כזה פוגע בדיוק באותן נשים שהקריבו הרבה מאוד ,על מנת להגיע למעמד ולשכר,כמו גברים.
    שאול-הנתונים שביידך מדוייקים ונכונים ,אך מדובר על "נתונים יבשים"
    יש כל כך הרבה פקטורים שחסרים במשוואה שלך.
    אולי אני שייכת עפ"י הנתונים לעשירון העליון ואולי אני נתמכת או נתמכתי ע"י הורה חולה ,כשהתרופות שהוא צריך לא קיימות בסל.
    אולי אני עדיין משלמת חובות עבור ההשכלה שממינתי לעצמי כי לא הגעתי ממשפחה עשירה.
    כל פקטור כזה יכול לשנות את כל המשוואה שבידך.

    קח לתשומת ליבך ,הרבה מאוד אנשים כמוני ,"שומרים" על אנשים אחרים שלא יפלו מתחת לקו העוני,מעבר למיסים שאנחנו משלמים.
    אנחנו לא יוצאים להפגנות כוללות ,אלא עובדים קשה מאוד על מנת לשמור על איכות חיינו.
    הרי אם היה מדובר בחופשת מחלה רגילה ,הייתי מתוגמלת ב75% אחוז משכרי.
    אז למה בגלל שאני אישה ובהריון ,ועקב מצבי הרפואי נבצר ממני להגיע לעבודה,אני מתוגמלת בפחות מחופשת מחלה?
    האם יש בכך הגיון בעייניך?

    המון תודה על הברכות.
    מאחלת לכולנו הרבה בריאות
    ושבת שלום.
    פנינה

  14. עמית-ה :

    לשאול ואורי.
    אני מצטער שאין לי כרגע נתונים אבל עד שהאוצר שלח את ידו החמדנית לכיסו של ביטוח לאומי היו שם עודפים אקטואריים מספיקים להכל כולל המקרה של פנינה.
    אין כל בעיה לפצות אנשים שמשלמים ביטוח לאומי בדיוק לפי הפרמיה שהם משלמים משום שחישוב הפרמיה כולל גם את זה וגם תשלום לחסרי יכולת.

  15. אורי אפלבוים :

    לפנינה

    אני חושב שגם התגמול על ימי מחלה צריך להיות רגרסיבי. כלומר בעלי הכנסה גבוהה יקבלו 60% ובעלי הכנסה נמוכה 80%.

    אני מסכים איתך לגבי ההתאמה שצריכה להיות בין שמירת הריון לימי מחלה. זו צריכה להיות הקבלה מלאה לדעתי. מובן שלא הגיוני שימי שמירת הריון ירדו מימי מחלה שכן זה רלוונטי רק לנשים.

    דרך אגב, מישהו מהנמענים ענה לך? יהיה מעניין להביא כאן גם את התגובות.

    היי בריאה,
    שבת שלום

  16. שאול :

    אורי התכוון כמובן שהתגמול על ימי מחלה צריך להיות פרוגרסיבי. טל"ח.

    פנינה – את צריכה להחליט מה המסר שלך. אם את באה להגיד שיש אפליה נגד נשים, ושיש הבדלים לא הוגנים בין שמירת הריון לאירועים אחרים, זה טיעון מעניין. צריך קצת לשייף אותו, ולהראות בדיוק את האפלייה, אבל – זה טיעון מעניין.

    לעומת זאת, כשאדם בעשירון העליון של ההכנסות זועק שירידה של חודש או חודשיים בהכנסתו לרמה של העשירון השמיני הופכת אותו לנתמך סעד, שחודשיים כאלו יגרמו לו לא לעמוד בהתחיבויות שלקח על עצמו, ושהוא נאלץ להתחנן בפני הרופא ולסכן את חיי העובר(!), אז בשיא העדינות – קשה לי להזדהות.

    רק בריאות ושבת שלום.

  17. אורי אפלבוים :

    שאול, אני לא בטוח שאתה צודק. השכלתי העל תיכונית היחידה היא במתמטיקה. בסמנטיקה מתמטית אין ספק שמדובר בתגמול רגרסיבי – ככל שהפרמיה או השכר של אדם גבוהים יותר, כך שיעור התגמול שיקבל מתוך השכר יהיה קטן יותר. יכול להיות שבמונחים כלכליים צריך לקרוא לזה פרוגרסיה אבל אני מסופק, במונחים חשבונאיים מדוייקים זו רגרסיה לכל דבר.

    לגבי הטענה המגדרית של פנינה, לדעתי אין כאן הרבה מה לשייף. לכל המבוטחים יש בממוצע מספר שווה של ימי מחלה. לנשים נוסף גם הסיכון של שמירת הריון. ימים אלה צריכים להיות מתוגמלים בדיוק כמו ימי מחלה ולא לבוא על חשבון מכסתם בדיוק כמו שחופשת הלידה לא באה על חשבון דמי אבטלה.

    לעמית,
    אם אתה חושב שאישה צריכה לקבל תשלום על חופשת לידה ולא לשלם פרמיה גבוהה יותר מגבר,
    אם אתה חושב שמשפחה שאינה משתכרת צריכה לקבל הבטחת הכנסה למרות שהיא לא משלמת פרמיה בכלל,
    אז אתה חושב, כמונו, שאדם לא מקבל כיסוי ביטוחי שהוא ביחס ישר לפרמיה שלו. השאלה היא רק מידת הסבסוד. אם אין סבסוד שכזה, אין שום צורך בביטוח לאומי.

  18. ארטור-לפנינה,לאיתי ולעמית :

    תודה לאורי ושאול ששמו הגיון לפני אג'נדה

    א .לא כל בעיה בחיים נפתרת ע"י המדינה .

    ב .וגם לא כל בעיה בחייים ראוי שתפתר ע"י המדינה .

    ג .אם פנינה שמרויחה מצויין ונשמעת כבחורה לעניין אינה מסוגלת אחרי שנות עבודה רבות (14) שבהן הרויחה לפחות מליון ש"ח ,להחזיק למקרי חירום 20 אלף ש"ח ,בדיוק להשהייות מהסוג הזה של 30 יום ועוד 30 יום ,אז זה לא עניין ששיך בכלל לביטוח לאומי .

    ד .איתי מתבלבל ודורש "פיצוי מלא על אובדן כושר עבודה " אז קודם כל הגדרתית זה לא אובדן כושר עבודה ,גם אם היה אז רק בחלקו היה מכוסה ,וענינית- ביטוח לאומי מכסה אובדן כושר עבודה רק כאשר זה נגרם כתוצאה מתאונת עבודה .

    לידיעתך איתי- אדם שנופל בביתו מסולם והופך להיות נכה לצמיתות יקבל מביטוח לאומי קצבת נכות וקצבת סיעוד שלא יגיעו אפילו לעלות פיליפינית .וזאת גם אם הרויח 20000 ש"ח ברוטו לחודש .
    יוצא שפנינה מקבלת יותר (לחודש) מנכה 100% שבאמת זקוק לכסף ולצמיתות .
    ה .לעמית אתה מתרעם שביטוח לאומי יודע לגבות עד פי 10 מהשכר הממוצע אך יודע לשלם בקושי את השכר הממוצע .
    אז ככה -לביטוח לאומי יש חובות תשלום למבוטחים בסעיפים רבים .
    החל מקצבאות זקנה (מכסימום 2200 ש"ח בלבד למי שעבד 35 שנים) קצבאות נכות (כ 2000 ש"ח ל100% ) קצבאות סיעוד (פחות מ 3000 ש"ח לסיעודי מלא ) המשך לקצבאות שארים או מזונות לגרושות שבעליהן נעלמו (עד 1500 ש"ח לחודש ורק אם הגרושה מרויחה פחות מ3500 ש"ח )
    בקיצור עמית ממש כמעט ואין קצבה שמתקרבת לשכר הממוצע .

    לסיכום אני מציע לפנינה שתוציא מהם מה שתוציא (למזלה שמירת ההריון אינה לצמיתות ) אך אם כבר היא נלחמת אז הכוח צריך להיות מכוון ,להכרה בהוצאות למטפלת שבמקרה שלה משמעותן המון כסף .

  19. אורי אפלבוים :

    לארטור

    אנא קרא את תגובותיי

    להלן ציטוט מתגובה 17:
    "לכל המבוטחים יש בממוצע מספר שווה של ימי מחלה. לנשים נוסף גם הסיכון של שמירת הריון. ימים אלה צריכים להיות מתוגמלים בדיוק כמו ימי מחלה ולא לבוא על חשבון מכסתם בדיוק כמו שחופשת הלידה לא באה על חשבון דמי אבטלה."

    אני באמת לא מסכים עם עמית ואיתי בעניין זה אבל אני חושב שעמדתי היא מ"שמאל" לזו שלהם ושלך היא מ"ימין"

    (השתמשתי במילים אלה רק כדי לא להאריך בהסבר. אפשר לקרוא את התגובות של כולנו ולהבין)

  20. עמית-ה :

    הבהרה:
    אני רוצה שביטוח לאומי יגבה על השכר ללא תיקרה, אני אשמח אם אנשים שמרוויחים פי 10 ומעלה ישלמו פרמיה לביטוח לאומי בדיוק כמו כל היתר.
    אני רוצה שתיקבע תקרה לתשלום פיצויים עד פי 5 מהשכר הממוצע משום שלדעתי אף אחד לא שווה יותר מזה.
    אני חושב שפנינה וכל מבוטח אחר צריכים לקבל ימי מחלה לפי הימים שהוא חולה בפועל על פי החלטת הרופא המטפל.
    אינני רואה בתשלומי ביטוח לאומי פרוגרסיביים (הפרוגרסיה נובעת מסולם תשלומים תלוי הכנסה) סיבסוד של החלש ע"י החזק.
    מיסים בכלל וביטוח לאומי בתוכם מממנים את היכולת של המדינה לקיים מסגרת לטובת אזרחיה.
    המסגרת הזאת יכולה להתקיים ביציבות תוך שמירת זכויות אדם + דמוקרטיה רק ע"י ריסון החזקים וחיזוק החלשים.

  21. אורי אפלבוים :

    עמית,

    בקיצור אנחנו מסכימים. כנראה לא הבנתי את תגובתך הראשונה ממנה אפשר היה להבין כי אילו לא הייתה תקרה לגבייה אז גם לא צריכה להיות תקרה לפיצוי.
    כעת אני מבין שאתה חושב שיש הכרח בתקרה לפיצוי רק שהתקרה שנקבעה לפנינה היא לא צודקת. אני מסכים איתך לחלוטין.

    בעניין הסמנטי, אתה תיארת פרוגרסיה בתשלום לביטוח הלאומי וזה אכן פרוגרסיה. אני דיברתי על היחס בין התגמול מהביטוח הלאומי לאזרח וכאן מדובר ברגרסיה.

    שבוע טוב

  22. דליה :

    לדעתי יש לשמור על עקרון הפרוגרסיביות, כפי שהוסבר בתגובה 11. יחד עם זאת יש להחיל את עקרון השוויון בין תשלומי ביטוח לאומי למשרתים במילואים לבין דמי שמירת הריון, כפי שהוסבר בתגובה 4 ובתגובות אחרות.

  23. פנינה :

    הבהרות ועדכונים

    בוקר טוב לכולם
    ראשית אפתח בכך ,שהפניה מראשיתה ,היא כנגד אפליה .
    אפליה של נשים ממעמד מסויים ,אפליה מול תשלום ימי מחלה רגילים.
    ומול תשלום דמי לידה.
    ההקבלה לימי מילואים נעשתה עקב הרגישות הדומה של הנושאים.
    הרי אין לגברים שום מצב דומה בו הם נאלצים להעדר מהעבודה לתקופה מסויימת ,פרט למילואים.
    רבות דובר על יחס מפלה מצד המעסיקים למשרתי המילואים ולכן חוקקו חוקים שיגנו על אוכלוסיה זו.
    חוקים דומים חוקקו ע"מ להגן על נשים הרות .
    כאן מדובר על תיקון נקודתי מפלה, אשר לא מאפשר להתפרנס בכבוד.
    אז כמו שכבר אמרתי ,זה לא שאשאר מחר ללא קורת גגג.
    אך יכול להתחיל כאן תהליך החלשות כלכלית שבסופו אני או הנתמכים בי ,נאלץ לפנות לסיוע של השירותים החברתיים.
    ובמקום לתרום עוד סכום נכבד למדינה,יקרה מצב הפוך בו אני בעצם משתמשת בקופה זו.
    אני לא צריכה להתנצל על עצם היותי חרוצה ומצליחה .
    ולעדכונים.
    ניתן להתעדכן דרך הבלוג שלי,אחת לכמה ימים אכתוב מה התקדם.
    ליהיא לפיד המקסימה ,פירסמה אותו גם על קיר הפייס בוק שלה וגם תומכת נלהבת.
    היחידה שחזרה אלי מ"בית המחוקקים"
    טלפונית היא ענת ממשרדה של ח"כ שלי יחימוביץ'.
    היא גם מקפידה להתקשר אחת לשבוע ולתת לי כלים נוספים.
    מעבר לכך בכוונתי לפנות ליועמ"ש לממשלה ,על מנת לבדוק חוקיות התיקון המפלה בחוק.
    לאכזבתי הרבה ,פרט לדליה ,אף אישה לא לקחה חלק בדיון .
    מה שמראה לנו עד כמה בעצם קטנה הקבוצה הנפגעת.

    בכל מקרה המון תודה לכל המשתתפים בדיון.
    אשמח אם תבקרו בבלוג שלי.
    ותקחו חלק במאבק החשוב.
    ושוב אאחל לכולם המון בריאות.
    שלכם
    פנינה

  24. naomi :

    היא צודקת לחלוטין גם אני נמצאת בדיוק באותה סטואציה.

  25. מיכל אוחנה :

    צודקת לחלוטין!
    לא ברור מדוע בתור אזרח שומר חוק ומשלם מסים עלינו בתקופה קשה זו שעלינו לדאוג לא רק לבריאתנו ולבריאות ילדנו להיכנס למצוקה כלכלית, כי המדינה חושבת בתומה שוהי התקרה שעליה לשלם…
    האם אישה שמשתכרת פחות מן הקצבה האמורה תוכל לקבל יותר? הרי ברור שלא היא תקבל פחות אז למה מי שמשתכרת יותר גם צריכה לקבל פחות?! מצב אבסורד לחלוטין ויש מקום לראות האם ניתן להסדיר זאת מבחינה חקיקתית ואף משפטית. הנני עורכת דין במקצועי וחוויתי בעברי שמירת הריון וכן גם היום הנני מצויה בשמירת הריון – מי שמעוניין להירתם למאבק כנגד ההחלטה המגוחכת הזו מוזמן ליצור עמי קשר – [email protected]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.