חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ישראל מיובשת – העבריינים על חוקי העבודה חוגגים

נושאים זכויות אדם, זכויות עובדים ותעסוקה ב 20.12.10 6:04

הפיקוח על חוקי העבודה במשרד התמ"ת סובל גם הוא מייבוש במסגרת המגזר הציבורי. כדי לעמוד בסטנדרטים של ה-oecd יש להוסיף כ-210 תקנים לפקחים. המצב הנוכחי של אי איוש התקנים הוא כר פורה לעבריינות על חוקי עבודה

מאת: איתי אשר

בעקבות השריפה הגדולה בכרמל יודע היום כל ישראלי כמה מעט כבאים יש במדינת ישראל בהשוואה למדינות מתוקנות בעולם. פרויקט "ישראל מיובשת" נועד להזכיר לכם שהכבאים לא לבד. אנחנו כאן כדי להתריע ש"האיש השמן", כפי שקורא ביבי למגזר הציבורי, הוא רזה ושדוף, מיובש וחלש, כי מלבד המחסור הכרוני בתקנים לכבאים, יש עוד לא מעט חלקים בשירות הציבורי שבהם ישראל רחוקה מאוד מלעמוד בסטנדרטים של מדינה מתוקנת.

אחד המקומות האלה הוא הפיקוח על חוקי העבודה במשרד התמ"ת. בתחום הזה יש למזלנו סטנדרט בינלאומי, של ארגון OECD: פקח אחד לכל 10000 עובדים, כאשר בארץ יש פקח אחד לכל 40000. לפי הסטנדרט הזה חסרים בארץ כ-210 תקנים לפקחים.

אבל משרד האוצר לא רוצה להגדיל את התקנים במשרד התמ"ת, הוא שואף להקטין אותם, כפי שמודה בגלוי סגנית שר התמ"ת חה"כ אורית נוקד.

מהם הפתרונות של התמ"ת כשאין תקנים, אחרי שנים של ייבוש מצד משרד האוצר?

מבצעי אכיפה יזומים במוקדים של בעיות במקום ביקורת שיטתית

מיקור חוץ לשירותים משפטיים במקום העסקה ישירה לעורכי דין.

קמפיינים יקרים בתקשורת (לזה יש תקציב) המטילים את האחריות על העובד

גיוס סטודנטים כעובדים זמניים ולא מקצועיים

מצב זה הוא פשוט פרצה הקוראת לגנב. במבצע שקיים משרד התמ"ת ב-2006 התגלה הנתון המדהים:

92% מהמעסיקים מפרים את החוק. בין ההפרות הנפוצות: חוקי שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה, שעות נוספות ועוד. בתקשורת ישנו דיון נרחב מאוד בהפרת זכויות של צרכנים, כולל תוכניות ופינות מיוחדות המוקדשות לנושא. מעניין כי באותו מבצע בדיוק התגלו הממצאים הבאים: "4.4% מבעלי העסק שנבדקו עברו על החוקים להגנת הצרכן, כולל חובת סימון מוצרים, איסור על הפקעת מחירים, חובת אימות מכשירי שקילה, ועוד." אז למה התקשורת עוסקת הרבה יותר בזכויות צרכנים (4.4% הפרות) מאשר בזכויות עובדים (92% הפרות)? תחשבו לבד.

בתחרות בין מעסיקים בהיעדר פיקוח, רק צדיקים מעטים אינם מפרים אף אחד מחוקי העבודה.

ומה הפתרון הנכון? פחות חוקים יותר תקנים

כותבת על כך חברתנו תמר בן יוסף:

"בשנים האחרונות, מתנהלת מתקפת חקיקה בנושאי עבודה על ידי חברי כנסת חרוצים. החקיקה המכונה "חברתית" מקנה כבוד ויקר למחוקקיה. אך פרט קטן אחד נשכח בכל השמחה: אין מי שיפקח על מילוי חוקים אלה, ולכן בשיעור ניכר ממקומות העבודה הם אינם מקוימים.

יש מסקנה? כן, רגולציה – במקום עוד עשרה חוקי עבודה שלא יקוימו. מי שחפץ בטובתם האמיתית של העובדים, מוטב שיעביר בתקציב הממשלה ובחוק ההסדרים הבא את ההחלטה הלא-זוהרת על הגדלת מספר פקחי העבודה. אין צורך להיסחף, הוספת 60 פקחי עבודה בישראל מדי שנה, במשך ארבע השנים הבאות, תקדם את ישראל לתקן הפיקוח הבינלאומי המומלץ. תוספת העלות להכפלת תקני הפיקוח בישראל פי חמש היא ממש פרוטות במונחי תקציב המדינה הכולל.

היזמה להגברת הפיקוח תדבר ללבם של עובדים רבים יותר מאשר ארגון עוד מופע בפסטיבל חוקי העבודה. משום מה, אצלי לפחות, ישנה תחושה עמוקה של קשר בין חקיקת חוקי עבודה שאינם מקוימים לרייטינג של כמה מפלגות שאני מכירה ואפילו מחבבת."

אם אתם מעוניינים להתגייס לטובת הנושא – כיתבו לנו.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

23 תגובות

  1. חן :

    התמונה עוד הרבה הרבה יותר מסובכת. חסד עשה איתי עם כולנו בפוסט המרוסן הזה.

    המקרה של הפקחים בתמ"ת הוא דוגמה לכך שאי אפשר רק לקרוא להוספת תקציבים ולהניח הכל לפתחה של המדינה.

    המדינה זה אנחנו כולנו.

    אפרופו "קמפיינים יקרים בתקשורת (לזה יש תקציב) המטילים את האחריות על העובד" –
    ראו למשל בקישור הבא, שמומלץ לקרוא אותו עם יד על הלב – כי כן, יש הרבה יותר מה לעשות, וזה לא תמיד סקסי.
    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-52875-00.html

  2. חן :

    קישור נוסף שעיון בו ימחיש היטב את הפער העצום – בין היקף הבעיה לבין אזלת היד המתרחשת יום יום בגלוי מתחת לאפנו

    http://osh.org.il/info_inner_silica-asbest_1.asp?srchstr=%E0%F1%E1%F1%E8%20%F1%E9%EC%E9%F7%E4&subject=0&searchType=4&categories=&CurrentPage=1#

  3. אחרון ודי :

    המאמר שלהלן מתמקד במקרי מות מידיים כתוצאה מתאונות עבודה:
    "אתרי בניה -זירת הפשע המושלם"
    http://www.kavlaoved.org.il/media-view.asp?id=1659

    אם ניקח בחשבון תחלואה מאוחרת, ניתן לדבר על "זירת הרצח המושלם".

    חן

  4. איתי :

    חן שלום,

    מה שאת מוסיפה בתגובות חשוב מאוד אבל ראוי למאמר נפרד לגמרי. את מוזמנת לכתוב אותו (ר' טיפים בהמשך). אם אין לך כוח או רצון, אני אעשה את העבודה השחורה.

    הסבר:

    עפי הקישורים נראה שאת (וגם הכותרת) מבלבלת בין אכיפת חוקי עבודה [=זכויות עובדים] ובין פקחי עבודה, העוסקים בעמידה בנהלים של בטיחות וגיהות.

    בתחום הראשון מי שקובע את הסטנדרט שצריך לאכוף אלו המחוקקות. בתחום השני מי שקובע את הסטנדרט אלו מהנדסות, שמה אוי ואבוי אם תהיה יד ורגל למחוקק וללוביסטים הדולקים אחריו.

    מטבע הדברים במשרד התמ"ת שני הנושאים הללו מטופלים כמובן ע"י שני גופים שונים לחלוטין:
    אגף אכיפת חוקי עבודה (מושא המאמר הזה) לעומת אגף הפיקוח על העבודה (פרטים באתר התמת).

    מבלי לדעת את הנתונים המספריים סביר מאוד להניח שגם בתחום הפיקוח על העבודה קיים ייבוש תקציבי וקיים תת-תקנון ביחס לנהוג במדינות מתוקנות.

    רמז לכך ניתן למצוא במסמך מממ על פיקוח עבודה בתחומי איו"ש מאת ד"ר גלעד נתן, שכמה מעבודותיו פורסמו פה.

    כדי להבליט את היעדר התקנים יהיה מעניין להשוות את התקציבים והתקנים לאכיפת בטיחות בעבודה לאלו המוקדשים למניעת תאונות דרכים, בהתחשב במס' ההרוגים הממוצע בשנה (עשרות בתאונות עבודה, מאות בדרכים).

    נ"ב: אנחנו שונאים שכלכלני הימין מסתכלים על כל דבר דרך החור שבגרוש, לפעמים זה דווקא מעניין ללכת איתם ולהסביר שהשקעה בכמה עשרות תקנים לפיקוח על העבודה זה מאוד משתלם כלכלית לתקציב המדינה:

    http://www.haokets.org/2007/04/29/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94/

  5. עמית-ה :

    ייבוש הפיקוח על חוקי העבודה מראה שהטענה הקלאסית – ניאו ליברלית כאילו המדינה צריכה רק לפקח (רגולציה לא ניהול) היא עוד הבטחה ללא כיסוי.

    בנושא תאונות מעניין לראות כיצד השבדים צימצמו את שיעוריהן.
    http://www.fessh.com/down/08.ppt
    באותה מתודה הם משתמשים היום למניעת תאונות דרכים ובקרוב יצליחו להשיג מקום ראשון בבטיחות בדרכים.

  6. איתי :

    עמית,
    אני מסכים שהשילוב "הפרטה + רגולציה" במקום מגזר ציבורי הוא גרוע, אבל פה כשמדברים על מגזר פרטי ממש לא ברורה לי החלופה הרצויה בעיניך.

    לדוגמה,, אנחנו רואים שבתחום המלונאות וההסעדה יש אחוז עצום של הפרת חוקי עבודה (פרטים באתר התמת).

    האם המסקנה שלך היא שהמלונות, חברות הקייטרינג המסעדות ובתי הקפה צריכים להיות בבעלות המדינה?

    זה נשמע לי גוון מאוד קיצוני של סוציאליזם ולא הייתי רוצה לחיות במדינה כזו (לאוכל בטח היה טעם של חדר אוכל בקיבוץ או בצבא).

    בעניין המצגת – רשומה בעברית פשוטה בבקשה (לטוקבקים יש מעט קוראים וכו')

  7. עמית-ה :

    איתי
    לא אני לא בעד הלאמת המלונאות או לחזור לבלומה.
    בתחום חוקי העבודה אני רוצה שתהיה אכיפה רצינית.
    מה שאמרתי באופן בלתי מובן: העובדה שאפילו רגולציה של חוקי העבודה עליהם כולם מסכימים נכשלת, מוכיחה כי הטענה הניאו-ליברלית: " לא רוצים לנהל ולהקים, רוצים רק לפקח" חסרת כיסוי.
    דוגמא: החלטה להעביר פעולות ממשלתיות לעמותת סקטא רש"י ולהסתפק בפיקוח = צעד שמוכיח חוסר אחריות ממלכתית.

  8. איתי :

    עמית

    זו הוכחה שמשכנעת את המשוכנעים אך לא את הקול הצף.

    אדם סביר, שלא ינק תורת מרקס משדי אימו, מושפע מתיאוריות "הממשלה לא יודעת לנהל" ונחשף ליכולות היחצניות המעולות של עמותות כמו סקטא רשי להציג עצמן כעושות פלאיםץ הוא תומך בהעברה לעמותות.

    כשאתה מדבר עם האיש הזה ומביא את דוגמת התמת כדי להוכיח לו שאין מספיק רגולציה ממשלתית הוא יאמר לך שהפתרון הוא לחזק את הרגולציה (בדיוק כפי שאתה עצמך דורש בעניין חוקי עבודה ובטיחות בעבודה) לא להלאים בחזרה את מה שהופרט.

    גרוע מזה, מי שמקבל את הרושם שס"ד חושבים שרגולציה ממשלתית היא תמיד כישלון, מסיק מכך שהס"ד בעצם רוצים להלאים את הכל, כולל
    מלונות ומסעדות.

    חלק מכך גם קשור להתחמקות ממענה ישיר לשאלת הגבול הרצוי בין מגזר פרטי לציבורי. לדוגמה, כתבי דה-מרקר קיבלו את הרושם שדני גוטווין רוצה להלאים את גוגל שמראש הוקמה כמיזם פרטי, ולא רק את כי"ל שהופרטה ומאגרי הגז שהם אוצרות טבע. לעומת זאת, הוא כן בעד ש"חנויות גלידה עם תותים מיוחדים" (כך במקור) יהיו במגזר הפרטי.

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100415_1163028

    ברור שאם זו היא הבבואה של הסוציאל-דמוקרטיה, האדם הסביר מתקשה להבחין בינה ובין מרקסיזם. הס"ד נראית בעצם כמו "דת ההלאמה" שהיא תמונת ראי של "דת ההפרטה" ששולטת באוצר. אז אפשר להתבכיין עד מחרתיים (ובצדק) על שטיפת המוח שעושים לאזרחים בתקשורת ההון, אבל זה לא פוטר אותנו מאחריות לכך שההסברה שלנו על הפנים.

  9. עמית-ה :

    איתי
    ראשית ברור שלפחות במקרה שלי קודם באה המטרה = הקמת חברה, ורק אחרי זה נבחרה הדרך = סוציאליזם דמוקרטי.
    לכן אין לי בעיה עם אידאולוגיות כמו ניאו-ליברליזם/ סוציאליזם/ אנאבפטיזם.
    התלונה שלי מול נתניהוברקפרס וכו' היא שהם מתחבאים מתחת טענות של יעילות כלכלית בכדי לקדם אידאולוגיה.
    כששומר הלילה כאן מרצה את טענותיו ומסביר שהוא רוצה חופש אישי וממשלה מינימלית מסיבות אידאולוגיות.
    כשהוא ואחרים מעדיפים את החופש הזה על פני מטרות אחרות זה יפה והוגן.
    בשנת 1986 כתבה דר' אסתר אלכסנדר מכתב לרוה"מ שמעון פרס ובו הסבירה לו שיש לשנות את המדיניות שנהגה באותו זמן.
    היא הסבירה שהמשך המדיניות יעביר את כל נכסי המגזר הייצרני לידי המגזר הפיננסי.
    פרס וכל מי שרצה לאורך כל השנים האלה יכול היה לראות את הדברים כפי שהם ולבחור באופן פומבי וגלוי מה הוא מעדיף.
    קובעי המדיניות הישראלית העדיפו להסתיר את המשנה (אמונה) שלהם, אם יש דבר אחד חיובי שאני יכול לומר
    על נתניהו היא העובדה שהפסיק להשתמש בטרמינולגיה סוציאליסטית וחשף את דעותיו, חבל שבאותה הזדמנות לא חשף גם את אמונותיו.

  10. איתי :

    אני שותף לשבחים שאתה מחלק לנתניהו על כנותו.

    הוא עדיף במובן זה על שימון פרס, הרצוג ברק שדעותיהם ואמונותיהם על הגבול הרצוי בין המגזר הציבורי לפרטי מאוד קרובות לשל נתניהו אבל הכל מוסווה במסך עשן "חברתי".

    אלא שלצערי, מסך העשן קיים לא רק אצל הקפיטליסטים אלא גם אצל הסוציאליסטים למיניהם. מדברים על מטרות טובות כמו חברה שוויונית, וגם שמים בגאון את ערך השוויון מעל ערך החירות, וזה בסדר לגמרי, אך יש הרבה פחות בהירות ביחס לאמצעים.

    אם אני מנסה להבין מסוציאליסט איפה הוא רוצה (כאידיאל, מצב רצוי) "רק" רגולציה חזקה, איפה הוא רוצה שחקן ממשלתי לצד שחקנים פרטיים ואיפה הוא רוצה מונופול ממשלתי, קשה מאוד לקבל תשובה ברורה.

    לדוגמה – שוק הסלולר. זהו שוק "מופרט ללא הפרטה: כי מעולם לא היה מונופול סלולרי ממשלתי.

    האם הס"ד שמתקוממים בצדק על עושק הציבור ע"י חברות הסלולר ועל העסקת עובדים בתנאים גרועים שואפים כאוטופיה ל-

    א. רגולציה חזקה
    ב. שחקן ממשלתי לצד חברות סלולר פרטיות
    ג. שחקן קואופרטיב (או בעלות של ארגון עובדים) לצד חברות פרטיות [זה עדיין נחשב מגזר פרטי]
    ד. מונופול ממשלתי לסלולרי

    [הערה לעצמי – לבדוק מה קורה עם ענף הסלולר בשבדיה?]

    שמעתי לא פעם טענה שניסוח כזה מחליש פוליטית, ושעדיף לעסוק בעיקר בביקורת השיטה הקיימת. אני סבור שביקורת השיטה הקיימת, גם אם היא נעשית בצורה נהדרת (אתר העוקץ לדוגמה) אינה מספיקה לבניית כוח פוליטי כל עוד לא הצגת את החלופה שלך ולא שכנעת את הציבור שהיא טובה וישימה.

  11. עמית-ה :

    מסכים אתך
    בנושא הסלולר הייתי רוצה את אופציה ג אם אפשר.
    בכל מקרה רק כשהדברים יתחילו לפנות לכיוון הסוציאל דמוקרטי אפשר יהיה להחליט על התמהיל.
    המציאות האנושית כמו שגילה מי שהסתכל מהחלון (אפילו אם הוא באוני' שיקגו) מורכבת מאוד ולא נראית אפשרות של הצמדות לתוכנית מראש.

  12. איתי :

    הטענה שלי היא שהדברים *לעולם* לא יתחילו לפנות לכיוון הסוציאלדמוקרטי אם הסוציאל-דמוקרטים לא יגידו מה הם רוצים.

    הנה דוגמה אחת מעולה למישהו שכן אמר מה הוא רוצה: http://www.blacklabor.org/?p=18515

    הצרה היא שהוא מייצג רק את עצמו וזה לא חזון של תנועה או מחנה.

    אפילו מס"ד שהיא יחסית הומוגנית לא הצליחה להגיע לטקסט מוסכם ונתקעה בטיוטות.

    בצורה כזו אי אפשר לבנות כוח –

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/947/615.html

  13. עמית-ה :

    אני קצת חלש בנבואות, אבל כשאני מסתכל על השינויים בתפישה ובמודעות אני אופטימי.
    לפני עשר שנים לא היית יכול לשמוע טיעונים כמו מים הם שירות ולא מוצר, היום אומר את זה יו"ר ועדת הכספים.
    העובדה שהטייקונים נהייתה מלת גנאי ומוטי מורל מוצא את עצמו עם הגב לקיר מול ירון דקל לא מול יחימוביץ' או נוייבך.
    נכון שאין מסמך יסוד סוציאל דמוקרטי שיש עליו הסכמה מקיר אל קיר, ונכון שהמאבק של הסוציאל דמוקרטיה מול עוצמת ההון קשה, אבל יש שינוי והוא לטובה.

  14. חן לעמית :

    מצטרפת לדבריך.
    לעומת זאת הקישור שנתת בתגובה 5 לא נפתח לי.
    יש עצה?

  15. איתי :

    עמית, מצב שבו חלק מהרעיונות של השמאל הופך לכמעט קונצנזוס אבל אין לשמאל כמעט כוח פוליטי כדי ליישם אותם הוא מצב בעייתי מאוד.

    עיין ערך "שתי מדינות לשני עמים" – פעם סיסמה רדיקלית של חד"ש, היום זו דעת הרוב, וביבי בעצמו מדבר על זה באוניברסיטת בר אילן.

    האם במצב הזה מי שמצפים לסיום הכיבוש יכולים להיות אופטימיים שביבי יסיים את הכיבוש? מסופקני.

    במיוחד ישנה בעיה כאשר הימין שנמצא בשלטון מאמץ בהתלהבות חלק מהפתרון של השמאל, אך מתעלם לגמרי מהחלק השני (אני לא מדבר על ההבדל בין יותר רדיקלי ליותר פרגמטי, אלא על "לעשות חצי עבודה"). הדוגמה המובהקת ביותר היא ההתנתקות מרצועת עזה.

    על כן השפעה על התודעה היא חשובה (בייחוד כאשר היא נעשית ע"י סוכנים הפונים להמונים כמו יחימוביץ' ונויבך, ולא ע"י סוכנים שפונים לקבוצה קטנה של משוכנעים מראש), אך הצלחה בתחום הזה אינה יכולה לחפות על הכישלון הכרוני בצבירת כוח פוליטי.

    אני חושב שאילו היה ברור יותר מה רוצים הסוציאלדמוקרטים (ולא רק מה הם לא רוצים) היה יותר קל לצבור כוח. כשאתה קורא את עקרונות המפקד הלאומי אתה מבין יפה מהם היעדים הקונקרטיים ומחליט אם לחתום או לא (חתמו מאות אלפים) לס"ד אין מסמך כזה.

  16. עמית-ה :

    חן
    אני יכול לשלוח אותו (זה קובץ מצגת) לרשימת פעילי ע"ש, זה טוב?

  17. חן לעמית :

    עמית, לא יודעת מה זה רשימת פעילי ע"ש, אבל אולי זה פתרון, אין לי מושג, חוץ מזה שהייתי שמחה לצפות.

  18. עמית-ה :

    גוגל גרופ של עבודה שחורה

  19. מערכת עבודה שחורה :

    עמית, מכיוון שאתה חושב שראוי שהציבור בישראל ילמד מהשבדים, או לכל הפחות עיתונאים ופוליטיקאים שקוראים אותנו, הדבר המועיל ביותר הוא להוציא מן המצגת הזו (שאין כל בעיה בהורדתה מהקישור שנתת דרך אגב) תקציר בעברית פשוטה עם 5-10 מסקנות מההצלחה השבדית שניתן לייבא לארצנו. זה ייקח לך פחות זמן מלהתלבט לאיפה להעלות את המצגת.

  20. לקסי :

    לאיתי - מה רוצים הסוציאל-דמוקרטים

    זה פורסם (אולי גם בע"ש) – לפני זמן רב, כנראה שכחת.
    להלן קטע מהמסמך הקצר של מס"ד, ששמו "מה רוצים הסוציאל-דמוקרטים"

    א. מעורבות ופיקוח ממשלתיים על המשק והשווקים למיניהם ועל השירותים הממלכתיים, הלאומיים והחברתיים הם תנאי הכרחי לקיומם והתפתחותם של משק וחברה המעניקים לאזרחים את מרב הרווחה והצדק החברתי, יחד עם צמיחה כלכלית בת-קיימא ויציבה.
    ב. כל אופן של מעורבות ממשלתית – מוניטרי (פעולה באמצעות שער הריבית ושער החליפין של המטבע), פיסקלי (פעולה דרך תקציב המדינה) ומנהלי (רגולציה ויזמות ממשלתית ישירה) – לחוד או בתמהיל מסוים שלהם – הוא לגיטימי. אופני המעורבות ייבחרו לפי הצורך הקונקרטי.
    ג. חינוך, בריאות, תשתיות אסטרטגיות (מים, דרכי תחבורה ואנרגיה), וכן ביטחון פנים וחוץ אינם סחורות ואין להפריטם.
    ד. כל המשאבים הטבעיים – מים, אוויר, קרקע, חופי הימים והאגמים, המחצבים – שייכים לכל אזרחי המדינה. שימוש פרטי בהם ייעשה אך ורק בתנאי חכירה כאשר המדינה מקבלת עבור שימוש זה דמי חכירה הולמים.
    ה. חשוב יותר לטפל באי השוויון מאשר בעוני. טיפול בעוני הוא טיפול בסימפטומים ולא בשורשי הבעיה והוא מאפיין גישה ימנית-שמרנית, המשמרת את העוני ורק מקלה עליו במקצת. חיסול העוני וצמצום הפערים צריכים לבוא דרך מערכת השכר, לא דרך הקצבאות. הטיפול באי השוויון יהיה גם בהיבטים המגזרי והמרחבי.
    ו. התאגדות עובדים בוועדי עובדים ואיגודים מקצועיים להגנה על שכרם ותנאי עבודתם ולשיפורם, היא זכות יסוד של כל עובד במדינה דמוקרטית. כך גם זכות השביתה. יש לעגן זכויות אלה בחוק ולנקוט בסנקציות נגד המעסיקים שאינם מצייתים לו.
    ז. ארגוני המגזר השלישי יפעלו לצמצום הפערים הכלכליים-חברתיים בעיקר באמצעות הגברת ההון האנושי של הנזקקים למיניהם ובתיאום עם המדינה.
    ח. בניגוד לדעתם של חסידי השוק הבלתי מרוסן – מדיניות כלכלית-חברתית סוציאל- דמוקרטית היא אפשרית ומדינות סקנדינביה יוכיחו. אין בהן כמעט עוני, הפערים בהן מצומצמים, הסדרי הרווחה מקיפים, רמת החיים גבוהה יחסית, והן מקיימות צמיחה כלכלית ממושכת ועומדות בתחרות בשווקים הבינלאומיים.
    ט. החברה הישראלית זקוקה לתיקון כולל, לא לתיקוני טלאים, שייעשה על פי עקרונות ברורים ותכנית מסודרת. רק הסוציאל-דמוקרטיה מסוגלת לעשות זאת. הסוציאל-דמוקרטיה הישראלית, שנסוגה אחור בשנים האחרונות, צריכה לשוב ולהתייצב במרכז השיח הציבורי והחיים הפוליטיים ולקדם את המשק והחברה למסלול שישלב צמיחה כלכלית עם גידול בהון האנושי ורווחה מתקדמת.

  21. עמית-ה :

    למערכת
    אני רושם לפני את הדברים ומקווה להגיע אליהם ואל חובות קודמים בקרוב.

  22. איתי :

    א. אני זוכר.

    ב. הטקסט הזה במלואו הוא ככל שעקבתי רק טיוטה, שניסוחה הסופי נתקע לאחר חילוקי דעות בין חברי מס"ד ובהיעדר מנגנון הכרעה דמוקרטי לניסוח סופי.

    ג. אי לכך המקום היחיד שבו הטקסט הזה או חלקיו מופיע ברשת האינטרנט הוא עבודה שחורה – הן בטוקבקים של יעקב לקס והן כקובץ להורדה ששם באתר הזה העורך יעקב לקס. אני מסופק אם אפילו כל חברי מס"ד חותמים על הניסוח, קל וחומר סוציאל-דמוקרטים שכף רגלם לא דרכה ואולי גם לא תדרוך במפגשי מס"ד (אנשי הקשת המזרחית ספורטא ודהאן למשל, שמבחינת דני גוטווין הם "מפריטי המחאה").

    ד. כשאני מתכוון "מה רוצים" אני מתעניין דווקא במדיניות תכל'ס ופה שייך דווקא חלקו האחרון של המסמך (בהמשך)

  23. איתי :

    בהנחה שזו טיוטה, הערותי בסוגריים

    יסודות המדיניות הכלכלית-חברתית הסוציאל-דמוקרטית בישראל הם:
    1. פיתוח טכנולוגי וצמיחה כלכלית אשר מצמצמים פערים ואינם פוגעים בסביבה.

    2. מעורבות הממשלה בכלכלה לשם השגת מטרותיה בכל אופן שיידרש, ללא עכבות אידיאולוגיות
    המופיעות באצטלה מדעית.
    [אני הייתי מוריד את העכבות האידיאולוגיות, שהרי גם על הדעות של הסוציאליסטים בענייני השעה ניתן לומר שהן נגועות בעכבות אידיאולוגיות, ובוודאי שיותר קשה למצוא להן ביסוס מדעי לפחות כמו שקשה למצוא ביסוס מדעי לעמדות ימניות]

    3. מימון תקציב המדינה באמצעות מיסוי ישיר פרוגרסיבי והקטנת חלקו של המיסוי העקיף בכלל המס,
    בעיקר המיסים המוטלים על מוצרי צריכה בסיסיים.

    4. פיתוח תשתיות עם דגש על תחבורה ציבורית, מים, ואנרגיה
    בבעלות ובהכוונת המדינה.

    5. טיפוח ההון האנושי של כל שכבות החברה.

    [לדעתי זה סעיף חסר משמעות כל עוד לא נאמר כיצד נעשה. מישהו יכול לטעון שגם אולפן מופרט לעברית או הכשרה תעסוקתית מופרטת זה טיפוח ההון האנושי]

    6. שיקום מערכת החינוך כמעניקת השכלה ברמה גבוהה, מיומנויות וערכים.

    [כולם יסכימו על זה, גם גדעון סער ושושני ואפילו ביבי, לכן גם פה צריך להגדיר טוב יותר]

    7. שיקום מערכת ההשכלה הגבוהה תוך שמירת החופש האקדמי והקפדה על שימוש נאות במשאבים
    המופנים אליה.

    [בעיה – כל עוד לא מדובר בשחיתות ההגדרה מהו שימוש נאות היא תלויית אידיאולוגיה. האם סגירת חוגים במדעי הרוח ופתיחת מסלולים נוספים למדעי הכסף היא שימוש נאות? תלוי את מי שואלים]

    8. הבטחת פנסיה הוגנת לכל האזרחים והגנתה באמצעות הסדרי ביטוח מדינתיים מפני תהפוכות שוק
    ההון.
    [אני הייתי מוסיף כאן מלבד רשת הביטחון גם כלים נוספים כגון חלופת פנסיה ממשלתית, חלופת קרנות פנסיה של איגודי העובדים, רגולציה הדוקה על מדיניות השקעות ודמי ניהול, מעורבות נציגות העמיתים בדירקטוריונים]

    9. חתירה מתמדת לקיום תעסוקה מלאה.

    [יכול להתאים למצע הליכוד אם לא מסבירים בקצרה איך מגיעים ליעד]

    תשלום דמי אבטלה למי שמערכת ההשמה אינה מצליחה למצוא
    לו תעסוקה הולמת

    10. חיזוק ושיפור הרפואה הציבורית והרחבת ביטוח הבריאות הממלכתי, כולל תחומי בריאות השן,
    בריאות הנפש והסיעוד.

    11. אספקת דיור נאות לכל במחירים שאזרח רגיל יכול לעמוד בהם

    [האם ס"ד מבטיחה לכל אזרח דירה בכל מקום שיחפוץ, כולל צפון ת"א ושכונת טלביה, במחיר סביר? אם כן זו הונאה]

    12 .לאיגוד המקצועי תפקיד מרכזי בהגנה על העובדים ובהשתתפות בקביעת מדיניות השכר והמדיניות
    הכלכלית.
    13. עידוד התארגנויות, קומונליות, קהילתיות וקואופרטיביות של יצרנים וצרכנים

    14. שיתוף האזרחים בתכנון הפיסי של יישוביהם
    15. חיזוק הפריפריה בגליל ובנגב באמצעות יצירת תעסוקות איכותיות
    המצריכות הון אנושי גבוה.
    [גם זה מתאים למצע הליכוד]

    16. פעולה נמרצת לביטול קיפוחם של אזרחי ישראל הערבים בתחומי התעסוקה, הדיור והרווחה.

    [גם זה מתאים למצע הליכוד]

    17. הגנה על הסביבה מפני זיהומים ופגיעה בנוף באמצעות חקיקה מחמירה ואכיפה בלתי מתפשרת.
    18. שמירה על החקלאות כספק מזון לאוכלוסיה וכענף בעל ערך מוסף נופי ואקולוגי.
    19. קיום תקשורת ציבורית לא מסחרית – עיתונות, רדיו, טלוויזיה – שאינה כפופה לכוחות השוק
    ולאינטרסים של בעלי הון

    [האם הס"ד רוצה שלממשלה יהיה גם עיתון מודפס? נשמע לי די מזעזע]

    תוספות חשובות שחסרות לדעתי בטקסט ובזה שציטטת:

    – שכר מינימום (!)
    – סטנדרט תקנים במגזר ציבורי כמו אירופה – בלי תקנים אין שירות איכותי
    – התייחסות ספציפית לחברות קבלן וכ"א ובכלל להעסקה עקיפה במגזר ציבורי ובמגזר פרטי.
    – צבירת הון בידי העובדים בתור כוח (סקנדינביה)
    – הבנקים – רגולציה? הלאמה? מה?
    – חברות סלולר, לווין, כבלים – כנל – מה רוצים?
    – הגיל הרך הרחבת חינוך חינם
    – תעסוקת נשים, חופשת לידה
    – התייחסות לגמישות ניהולית מול בטחון תעסוקתי, ובפרט בעיית מובטלים מבוגרים
    – אכיפת חוקי עבודה
    – שירות לאומי אזרחי – מה הפתרון שלא יפגע בעובדים החלשים שיתייתרו?

    אני חושב שלצטט את המסמך הזה בתור "זה מה שרוצים הסוציאל דמוקרטים" עושה עוול לסוציאלדמוקרטים, כי ברור שמדובר בטיוטה .

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.