חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הידרדרות במדעים – גם האוניברסיטאות אשמות

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 19.12.10 6:06

מספר התלמידים הפונים ללמוד מדעים הולך ופוחת. האצבע המאשימה מופנית לא רק אל מערכת החינוך, אלא גם לאוניברסיטאות, לפתיחת המכללות ואל שאיפותיה של ה"אמא היהודייה"

מאת: שושי פולטין

קוראי 'הארץ' לא יכלו להתעלם השבוע מקריאתו הנרגשת של נשיא הטכניון כי 'הוראת המדעים בישראל בקריסה' – במבחני פיזה הגענו למקום 41, המאוד לא מכובד, 80% מהתלמידים בתיכון לא מרחיבים  את המקצועות המדעיים, מספר הפונים לתחומים המדעיים הולך ופוחת  ורמת הידע של הסטודנטים במקצועות בסיסיים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה, נמוכה (ראו גם מאמר מערכת של 'הארץ' חינוך בקריסה).

האצבע המאשימה היא בעיקר לכיוון מערכת החינוך- חוסר הכשרה מתאימה של מורים למתמטיקה, תוכנית שערורייתית במתמטיקה בחטיבת הביניים וכך גם במדעים.

אין בפוסט זה משום כתב הגנה על מערכת החינוך, אולם נדמה שהפעם ניתן להפנות את האצבע המאשימה לא רק אליה, אלא גם לאוניברסיטאות, לפתיחת המכללות וגם לשאיפותיה של ה"אמא היהודייה" …

התהליכים אשר חלו  משנות השמונים במערכת החינוך הם צמצום החינוך המקצועי, מעבר לבתי ספר מקיפים אשר כוללים מסלולים עיוניים ומסלולים מקצועיים, מעבר לתעודת בגרות לכל והאפשרות שניתנה, בעקבות  ועדת הררי,  "להגמיש לחלוטין את אפשרויות הבחירה של תלמידי הנתיבים השונים –  בחירה במקצועות מדעיים לתלמידי הנתיב הטכנולוגי ובחירה במקצועות טכנולוגיים לתלמידי הנתיב העיוני" (דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת – החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל ובעולם) .

כאשר היעד הוא בגרות לכל והמטרה לאפשר הצלחה לתלמידים ברמות שונות, פותחו על ידי משרד החינוך מקצועות שונים ומגוונים, חלקם היוו בעבר חוגים או מקצועות ההעשרה ואחרים כמו ניהול עסקי ותעשייתי, ניהול משאבי אנוש ואחרים. מבלי לפגוע במקצועות אלו, מדובר במקצועות זולים יותר (אין מעבדות או סדנאות) אבל גם בעלי צליל פופולארי וחדשני יותר, חלקם הגדול גם קלים יותר מהמקצועות המדעיים. אט אט החלה זליגה של תלמידים מהמקצועות המדעיים הקלאסיים פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, לעבר המקצועות הללו.

תהליך במדרון חלקלק  חל גם בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות. השבוע התפרסמה ידיעה אודות שינויים דרסטיים בבחינות הפסיכומטריות. אחד הנושאים אשר עומד להשתנות הוא שיטת מתן הבונוסים.

כאשר החלו במתן בונוסים למקצועות ברמה של 4-5 יחידות המטרה הייתה חיובית, לעודד לימוד בצורה מורחבת, הטעות של האוניברסיטאות הייתה שהם לא עשו הבחנה בין המקצועות השונים והבונוס היה זהה לכולם (פרט למתמטיקה ואנגלית).

עם  הזמן הלכה הרשימה של המקצועות המזכים בבונוס ותפחה וכיום היא כל כך ארוכה שאפילו "במשרד החינוך התקשו אתמול למסור רשימה מעודכנת של מקצועות אלה (אור קשתי כאן)".

רק כדי לסבר את העין , הרשימה הבסיסית היא של 80 מקצועות, אשר כוללים בתוכם מקצועות שונים נוספים, ראו כאן.

במצב זה צפוי היה שהאוניברסיטאות יקשיחו עמדתם ויעצרו את הסחף על ידי מיון המועמדים עם קריטריונים קשיחים יותר, אלא שאז קמות המכללות האקדמיות אשר לא מלמדות מדעים והתחרות, אשר הצטמצמה בעבר ל 5 מוסדות אקדמיים, מתפרסת כעת גם לעשרות מכללות. הפופוליזם חדר כעת גם לאוניברסיטאות שנאלצו פתאום להתמודד על הנתח שלהם מבין כלל הסטודנטים.

העובדה שכל אחד מהמקצועות אשר ברשימה הנ"ל מאפשר בונוס זהה בקבלה לאוניברסיטאות חיזקה את המגמה של זליגה מהמקצועות המדעיים משיקולי כדאיות פשוטים – אם תנאי הקבלה של האוניברסיטאות הוא ממוצע בגרות וציון פסיכומטרי, הרי כדאי להשיג את ציון הבגרות הגבוה  יותר במקצוע הקל ביותר כדי לקדם את הסיכויים להתקבל לאוניברסיטה.

גם למנהלי בתי הספר לא הייתה סיבה לעודד את התלמידים ללמוד מקצועות מדעיים, להיפך. המקצועות הללו הפכו לנטל על בתי הספר – העלויות שלהן גבוהות יותר, הציונים לא בהכרח גבוהים יותר מה גם שללמוד היום שיווק, מנהל עסקים או מוסיקה ואומנויות זה יותר IN מאשר כימיה או פיזיקה וכאשר מדברים על פתיחת אזורי רישום, שיווק ופופולאריות תופסים שיקול חשוב במיתוג בית הספר.

בנוסף לכל אלו גם "האמא היהודייה" שינתה טעמיה. אם בעבר עיקר שאיפותיה היו שבנה יהיה רופא או מהנדס והיה עידוד למצוינות במקצועות מדעיים, הרי היום האמא מחפשת לילד שלה חיים הרבה יותר קלים ונוחים וקל להבין אותה – בשביל ללמוד משפטים, תקשורת או מנהל עסקים לא צריך ללמוד מדעים.

כאשר תוכניות הלימודים ממוקדות הצלחה בפיזה , כאשר השאיפה של משרד החינוך היא ל'זכאות לבגרות' , וכאשר האוניברסיטאות נותנות בונוס לכל, גם האמא היהודייה הסתגלה ושינתה כיוון.

במצב זה, כשאין מוטיבציה למצוינות בכלל ולמדעים בפרט, קל יותר להבין את הקריסה. בטכניון כנראה התעשתו , בתקווה שלא יהיה מאוחר מידי.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

16 תגובות

  1. איתי :

    אני לא חושב שאפשר להפיל את האחריות על האוניברסיטאות. אם הן היו מקשיחות את התנאים או אפילו רק עומדות בסחף לא היו להן תלמידים בחוגים שלגביהם קיימת חלופת מכללה.

    אני מלמד בין השאר במכינה קד"א באוניברסיטה וכל שנה יותר ויותר תלמידים שאינם עומדים בתנאי הסף מעדיפים ללכת למכללה במקום לעבוד קשה אצלנו.

    בייחוד שמעתי את הטענה (כדי לבסס אותה או להפריך אותה צריך תחקיר עיתונאי) כי המרכז האוניברסיטאי אריאל מצליח במיוחד לגזול תלמידים מהאוניברסיטה העברית בזכות שילוב של מלגות רבות ונדיבות + מערך הסעות.

  2. עדי :

    בתור סטודנטית לביולוגיה באריאל

    אני רק יכולה להפריך גם את עניין ההסעות וגם את עניין המלגות ה"רבות ונדיבות" –
    א. אין שום מערך הסעות לסטודנטים – יש תחבורה ציבורית ויש בעיקר הרבה מאוד טרמפים.
    ב. אין מלגות "רבות נדיבות" בצורה משמעותית – אפשר לקבל הלוואות נוחות, יש פר"ח ועוד כל מיני מלגות שמבוססות על מעורבות חברתית – אבל את זה יש בכל מקום.
    מה שכן יש באריאל שמעודד סטודנטים להגיע לכך זה מרצים מעולים (במיוחד במדעים!), מעונות מצויינים (הכי הרבה בארץ) ויחס אישי.

  3. דליה :

    נדמה לי שהמרכז באריאל לא קיבל הכרה כמוסד אוניברסיטאי מהמל"ג. אין מה להשוות בין האוניברסיטה העברית והמרכז באריאל. האוניברסיטה העברית היא מוסד אקדמי מוכר, ותיק ומכובד. הלומד בה יוצא נשכר.

  4. איתי :

    דליה, המרכז באריאל מוכר כמכללה.

    את כותבת ש"הלומד יוצא נשכר" ומתעלמת מהמציאות הקרה והאכזרית – הלומדים רוצים לצאת ולהשתכר.

    הנהייה של סטודנטים אחר מכללות נובעת מכך שרוב הסטודנטים רוצים תואר בשביל עבודה מכניסה לא כדי לספק את סקרנותם. כאשר סף הקבלה לחוג יוקרתי באוניברסיטה הוא גבוה וסף הקבלה לאותו החוג במכללה הוא שתהיה לך בגרות (ולפעמים גם זה לא) ברור שיותר ויותר מהאנשים יבחרו במכללה. לדוגמה כשמחפשים בגוגל "לימודי פיזיותרפיה" גוגל כבר משלים לך לבד "לימודי פיזיותרפיה בלי פסיכומטרי"*.

    המגמה הזו מתחזקת ככל שיותר ויותר מכללות (כולל אריאל) רשאיות להעניק תואר שני.

    אילו היתה בארץ נורמה אצל מעסיקים (מגזר ציבורי+פרטי) שתואר שני במכללה שווה בערך לתואר ראשון באוניברסיטה, ואילו המבקשים ללמוד היו יודעים שזו הנורמה, המצב היה נראה אחרת אבל זה לא כך.

    * באריאל נדרש לפיזיותרפיה סף 95 משוקלל בבגרות ו-630 פסיכומטרי. לריפוי בעיסוק באוניב העברית (שזה לא בדיוק פיזיותרפיה, אבל אין בעברית) זה ממש לא מספיק.

  5. גליה :

    ביקוש והיצע

    זו לא ה"אמא היהודיה", לא האוניברסיטאות, לא המכללות ולא גני הילדים.
    אם מנהל מפעל,מנהל/מנכ"ל בנק, יבואן, סוחר או מסעדן מרויח הרבה, הרבה יותר מאשר מדען במכון ויצמן, מהנדס בתעשיה האוירית, רופא או ד"ר לחקר המח האמא היהודיה תגיד "נו מיילא הוא לא רופא אבל הוא מסודר ויש לו 4X4 "

  6. איתי :

    גליה

    א. חבל שהאמא היהודיה לא למדה שיעור בהסתברות, אם היא חושבת שמכל בוגר BA במנהל עסקים (במכללה או באוניברסיטה) ייצא מנהל בנק. יש סיכוי גבוה הרבה יותר שיהיה עובד שירות של סלקום.

    ב. ההסבר שלך לא מסביר את חתך הקבלה הגבוה לחוגים שבהם העבודה לא מכניסה הרבה, כמו עבודה סוציאלית, סיעוד ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ורוקחות – בחוגים אלה בהחלט נדרש רקע טוב בחשיבה מדעית.

  7. גליה :

    איתי
    א. נכון, האמא היהודיה הממוצעת לא למדה הסתברות וכן הסטודנטים הנרשמים (הם לומדים זאת על בשרם בהמשך…)חוצ"מ זוכר את המורה שהרוויחה 25000 ש"ח בסלקום ועשתה הסבה מקצועית ל 5000 ש"ח ? היא הייתה מנהלת מחלקה כלשהי ללא הכשרה במנהל עסקים.
    ב. המשותף לכל המקצועות שהזכרת הוא ה'נישוי'…. אכן שווה מחשבה מגדרית

  8. שושי פולטין :

    איתי,
    כמובן שיש את הביצה והתרנגולת. מי התחיל.
    אני יכולה להעיד על כך שפעם נושא הבונוסים היה מאוד חשוב לתלמידים, יכולנו לשכנע אותם שכדאי ללכת למקצועות מדעיים כי זה נותן בונוס מדעי ופותח להם אפשרויות.
    לאט לאט גם אנחנו הבנו שהאוניברסיטאות נותנות בונוס לכולם ואז כבר לא היה לנו 'קלף' לטובתנו.
    אני יודעת שהתופעה הזו כללית, מורים מדווחים עליה במפגשים.

  9. מורה לביולוגיה , כימיה וביוטכנולוגיה :

    תלמידים בוחרים ללמוד מקצוע ע"פ יכולתם האישית ועתידם הכלכלי.
    ביולוגיה – מקצוע בו ריבוי של בחינות בגרות עם מטלות מרובות. כימיה ופיזיקה וביוטכנולוגיה – פחות מטלות .
    ישנם תלמידים בעלי יכולת אישית גבוהה שהשיקול שלהם בבחירת המקצוע הוא עתידם הכלכלי ולא עניין אישי בלימודי התיכון.
    כל אחד יודע שבסלקום , מזכירה אישית של.. מרוויחים יותר ממדען מתחיל .
    גם לטווח ארוך , בחירת מקצוע בתיכון תהיה לפי שיקול כלכלי עתידי.
    השינוי חייב להיות מהממשלה .
    כאשר יש שינוי במשכורות מורים , רופאים , מדענים אפשר יהיה לראות שינוי בלימודי התיכון. עד אז לא יחול שינוי.

  10. יונתן :

    זה עניין של היצע לא פחות מביקוש,לא רק ביקוש מצד הסטודנטים לתוא ר מסוים אלא היצע התארים.

    היום חשוב שיהיה תואר ראשון במשהו,יחד עם זה יש חוגים די זולים למוסדות הלימוד כמו תקשורת,עריכת דין,מנהל עסקים וכו' ולכן מטפחים אותם כמקור רווח.

    הייתי שמח אם יפסיקו לטפול על המכללות את כל בעיות ההשכלה הגבוהה ושיפסיקו לרדת על הרמה הנמוכה כביכול של המתקבלים לשם,המכללות נוצרו בגלל שהואניברסיטאות העלו ספי קבלה לרמות לא סבירות בעליל ולא נתנו פתרון למי שרצה ללמוד וציוניו לא היו מהמזהירים(זה בלי להזכיר שציוני הבגרות יורדים עם הירידה במעמד הסוציואקונומי).

    אני לומד הנדסת תעו"נ במכללה,לא מהנחשבות בארץ,מההתרשמות שלי אין הבדל מהותי ביננו.

  11. שאול :

    אפרופו – אם שכר אמור לשקף את ערך התפוקה השולית של העבודה, מורים טובים בארה"ב צריכים להשתכר לפחות 400,000 דולר לשנה. זהו הערך של השיפור בהכנסות עתידיות של תלמידים שילמדו אצל מורה שאיכותו טובה בסטיית תקן אחת מהממוצע לעומת מורה ממוצע. המספר הזה מחושב לפי 20 תלמידים לכיתה, והוא גדל פורפורציונית בכיתות גדולות יותר.

    http://papers.nber.org/papers/w16606

    יש לקוות שמישהו ינסה לשחזר את העבודה הנ"ל לנתונים בישראל. אם המספרים באיזור דומה, אז אנחנו כבר שנים מתעסקים בקטנות. שלמו למורים את ערך התפוקה השולית שלהם. עם שכר כזה, כל שאר הבעיות של מערכת החינוך יהיו בטלות בשישים.

    סתם ככה, קמתי במצב רוח פרובוקטיבי.

  12. יפעת סולל :

    לפחות במשפטים יש פערים עצומים בהתיחסות לסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות, במרכז הבינתחומי ובמכללה למינהל לבין סטודנטים שלמדו באחת המכללות החלשות – אלה האחרונים מתקשים מאד למצוא מקומות להתמחות ולעבודה.

  13. אמיר :

    איתי: ההסבר של גליה מאד ממצה. דוקא הרשימה שלך לא קשורה. סיעוד? עבודה סוציאלית? איפה החתך הגבוה (למיטב ידיעתי אפשר ללמוד היום סיעוד באונ' ת"א ללא פסיכומטרי) ואיפה החשיבה המדעית הנדרשת?

    גם אני חושב שמתקיימת "הוזלה" של תעודת הבגרות, אבל מצד שני מה בדיוק הביקורת כאן על האוניברסיטאות?
    שנים מתלוננים שספי הקבלה לא הגיוניים, שבחינת הפסיכומטרי אינה הוגנת (או משהו בסגנון) ושחייבים לשנות את שיטת הקבלה, כך שיותר יוכלו לגשת ללימודים גבוהים. פתרונות שונים עולים לעניין הזה (מכינות, מכללות, שיטות קבלה אלטרנטיביות). אז עכשיו מתלוננים על _זה_?

  14. דוד :

    קורסים למדע בבתי-הספר אינם מלמדים כלל מדע !

    כאשר מחנכים דנים ב"דברים הבסיסיים" שיש ללמדם את כל התלמידים בבית-הספר, אין נושא המקבל תמיכה גדולה יותר, מנושא המדע. אומרים לנו, שמכל הדברים החשובים עבור הצעירים אשר יהפכו למבוגרים במאה ה-21, ידיעת המדע מדורג — במקום הראשון. זה הצידוק הסטנדרטי לתכנית הנרחבת של לימודי המדע, החל בבית-הספר היסודי ועד לבית-הספר התיכון, תכנית הנתמכת בציוד ובספרי לימוד יקרים, והמאוישת על ידי צבא של מורים.

    לכן, יתכן שזה יבוא כהפתעה למרבית הקוראים, שלמעשה כל מה שנאמר לנו בנושא הוא מיתוס טהור. אין אצלנו היום בית-ספר בו מלמדים מדע. זורים חול בעינינו.

    הנה החדשה המרעישה. המדע, כמפעל של המוח האנושי, מאופיין על ידי תכונות בסיסיות מסוימות. הרשו לי למנות את החשובות ביותר שבהן:

    1. על אנשי מדע להיות בראש ובראשונה צופים זהירים, ועליהם להבחין בקפידה רבה בהתנהגותו של נושא חקירתם, יהיה אשר יהיה. בכל מקרה אסור להם להתבלבל או להכחיש את הנתונים.

    2. על מדענים ללמוד להפיק מנושאי חקירתם יותר מידע ממה שנראה במבט ראשון. עליהם ללמוד לתכנן ניסויים כאלה, השואלים שאלות המסוגלות להפיק תשובות בעלות משמעות, תשובות המעניינות אותם. ועליהם לרשום בקפדנות ובכנות את התשובות, ללא כל התחשבות באם התשובות אשר מתקבלות הן אלה אשר החוקרים ציפו להן וחיכו להן, או לא.

    3. על מדענים — בייחוד מדענים טובים ויצירתיים, מהסוג שאנחנו משתוקקים שיהיו לנו בשפע — ללמוד להשתמש בדמיונם בחופשיות, לתת הסברים חדשים ובעלי משמעות לתצפיות חדשות. כדי לעשות זאת ביעילות, עליהם לשמור על ראייה של הדברים באופן פתוח וחסר פניות עד כמה שאפשר, ולצמצם עד למינימום את מטען הדעות הקדומות והתפישות המוקדמות.

    אם כן, על מדענים טובים להיות סקרנים עד מאוד, זהירים, כנים, בעלי דמיון, וגמישים בחשיבתם.

    כדי להבהיר נקודות אלו עוד יותר, הבה נשווה את המדע עם תחום לימוד אשר נחשב בדרך כלל כקוטב נגדי: הדת. ההבדלים ממש בולטים לעין. נקודת ההתחלה של הדת היא האמונה, שהיא בהכרח מעבר (אם כי לא בהכרח בניגוד) לניתוח הרציונלי. הדת מבוססת על ערכת אמיתות (דוגמות), אשר בדרך כלל מאמינים שהן נובעות מהשראה אלוהית, וכמובן שאינן נגזרות פשוט מעשייה איזושהי של המוח האנושי. על תאולוגים גדולים להתמצא היטב במנהגים מסובכים אשר מועברים מדור לדור, לעתים במשך אלפי שנים, והמעובדים על ידי מאות הוגי דעות דגולים לפניהם. חידוש בדת, במידה שהוא מתבצע, קורה על ידי התערבות אלוהית, לא על ידי עשייה אנושית.

    כעת, הבה ונתבונן במה שנחשב היום כהוראת המדע בבתי-הספר. הביטו וראו, זה זאב בלבוש של כבשה! מדע המוצג בצורה של דת בכל מקום!

    הפעילות העיקרית, למעשה הפעילות המשמעותית היחידה אשר עוסקים בה בכל שיעורי המדע היא הוראת התיאוריות המדעיות האחרונות הנפוצות בצורה של אמיתות. ספרי הלימוד הם הגנזכים של האמיתות האלו. מלמדים את הילדים מתוך הספרים כיצד נראים הדברים. הם לומדים את מילון המדע ("האלף-בית המדעי"!),"חוקי" המדע, על גיבורי המדע (שווי-ערך של המדע לכוהנים או לקדושים). השימוש עצמו במילה "חוק" הוא בגידה חרישית: ללא כל קשר למה שיכולים מדענים אמתיים להתכוון כאשר הם משתמשים במילה, מורים ותלמידים למדע בבית-הספר מקבלים את המילה במובן של תיאור מדוקדק כיצד ומדוע משהו קורה. חוקי מדע נתפשים כמציאות אמתית ובלתי ניתנת לשינוי. מעט אנשים מבחינים שלמעשה כל "חוק" הכתוב בספרי הלימוד של היום שונה לגמרי מה"חוקים" אשר נכתבו בספרי הלימוד לפני מאה שנה; ואלה, בזמנם, דמו במעט למה שהיה ידוע כ"חוקים" לפני מאתיים שנה; ומעט מדענים יחלקו על כך שה"חוקים" אשר יהיו תקפים בעתיד בעוד מאה שנה יהיה להם מעט במשותף, אם בכלל, עם מה שבתי-הספר מלמדים היום כאמת מדעית.

    מטרת הקורסים למדע כפי שהם מועברים בבתי-הספר היא "לפטם" את ראשי הילדים עד כמה שאפשר יותר במידע על החשיבה האחרונה של המדענים. לתלמידים לא ניתנת האפשרות לקבל או לדחות ולו במעט מהחומר הזה: הוא מוצג כאמת, וכאשר הם נבחנים, מצופה מהתלמידים שיחזרו עליו, ושיקיאו אותו באותה הצורה שניתן להם. למעשה, אחד המאפיינים העיקריים של הסטנדרטים הלאומיים שהם תעמולה ראוותנית ושהנשיא והמושלים דוחפים, הוא הכנסת סידרת מבחנים במדע אשר תינתן לכל התלמידים, על מנת לקדם עד כמה שאפשר את הקליטה הרחבה ביותר של האמיתות המדעיות האחרונות.

    גרועים, אפילו מההרצאות בכיתה ומספרי הלימוד הם הקורסים השונים למעבדות המדע ועבודות השדה. אומנם כל ספר הדרכה למעבדה מדגיש למעשה חזור והדגש את חשיבותם של התצפיות, של הרישום הקפדני, וכד', אך העובדה היא שכל ניסויי-המעבדה הם ציוויים בהם "התוצאה" הנכונה ידועה מראש — תוצאה אשר התלמידים צפויים לקבלה, או להגיע אליה בדרך זו או אחרת. לכן, תלמיד אשר מודד בקפידה את כל מה שנאמר לו למדוד (כבר התרחקות עצובה מהמדע האמתי) ומוצא שהאצת כוח המשיכה, בהתאם לניסוי שלו, היא 35ft/sec/sec, אין אנו משבחים אותו על כך שגילה עובדה חדשה, אלא נאמר לו שהוא בלבל את הניסוי, היות והתשובה הנכונה היא 32ft/sec/sec. לא רק שהמעבדה איננה מדע, היא אף גרועה מזה: היא מותירה בדיוק את הרושם המוטעה של מה זה מדע, על ידי כך שמביא את התלמידים להאמין שעוד בטרם התחילו, ישנה תשובה "נכונה" איזושהי המוכתבת מראש. כמה רחוקה דרך זו מגילוי האמת על ידי הסתכלות בלתי משוחדת!

    הדבר האחרון, אשר כיתה ללימוד מדע בנויה כדי להכיל בתוכה, הוא קבוצת תלמידים, באמת סקרנים אודות סביבתם ואשר רוצים לעסוק ביוזמתם הם, בלימוד דברים אשר באמת מעניינים אותם. כמו-כן, כיתה ללימוד מדע איננה יכולה להתמודד עם תלמידים אשר יש להם רעיונות משלהם כיצד לתת הסבר לדברים, ואשר רוצים לשחק עם רעיונות אלה, לדון בהם, לבחון אותם. פעילויות אלו לא יניבו ציונים טובים במבחנים, לא יכינו תלמידים למבחנים להישגיות או לכיתות למחוננים — במילים אחרות, לא יפיקו אף אחת מהתוצאות אשר בתי-הספר מעוניינים בהן יותר מכל. העובדה הפשוטה היא שתלמידים שהיו עושים דברים אשר באמת היו מכשירים אותם להיות מדענים טובים, לא היו מתאימים כלל לתכניות המדע ההמוניות של בתי-הספר.

    כל הטיעונים האלה של המחנכים, על חשיבותו של המדע בתכנית הלימודים, הם שטות יומרנית — שטות יומרנית יקרה; והם מפיקים את ההפך ממה שהם מבטיחים. הם מפיקים תלמידים סבילים אשר עושים את מה שנאמר להם לעשות, לומדים בעל פה מה שהם אמורים ללמוד בעל פה, עובדים קשה על מנת לקבל את התוצאות אשר נאמר להם שהן התוצאות הנכונות, ומכניעים לגמרי את סקרנותם, את דמיונם ואת כושר הביקורת שלהם. המפעל המדעי במדינה זו יתכן והיה הרבה יותר קדימה במרוץ, אם היו מבטלים לגמרי את הוראת המדע ברמה הטרום אוניברסיטאית הקיימת היום.

  15. אמיר :

    דוד: מה שאתה אומר על הוראת המדעים בתיכון נראה לי נכון ברובו, אבל בכמה נקודות חוטא למטרה:
    1. אתחיל מההערה האחרונה שלך: לבטל את "הוראת המדע ברמה הטרום אוניברסיטאית" – ומה לדעתך מלמדים היום באוניברסיטה? איך נראות המעבדות שם?
    2. הוראת המדע במתכונת שאתה מתאר אמנם אינה מלמדת צפייה ביקורתית, אבל לדעתי גם אי לימוד המדע לא ילמד אותה, אלא רק יחזק אמונות תפלות שונות (כשהכל נראה כמו קסם קל להאמין בקסמים). לדעתי עדיף ללמד עקרונות בסיסיים (זה כל מה שלומדים בתיכון), גם אם כעובדות, מאשר להתעלם ממה שהאדם הצליח לפענח עד היום.
    3. אם לא ייחשפו למדעים בתיכון, כמה בגירים יגיעו ללמוד מדע בלימודים הגבוהים? וכמה ישארו בורים וחסרי כל בסיס?

    אולי יש מקום לשפר את הוראת המדעים בכלל, ולחנך לחשיבה מדעית נכונה, אבל לדעתי אין זה אומר "הכל או כלום".

  16. המלצה לצפייה ודיון: לאן נעלם החינוך המקצועי ? :

    […] הסרט עוסק בנושא שנדון כבר מספר פעמים בפורומים רבים וגם ב"עבודה שחורה".  למשל: כאן,  וכאן  וכאן   […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.