חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הדייג – לקט המלצות קריאה מס' 10

נושאים הדייג ב 17.12.10 9:04

מבחר תכנים שהתפרסמו בשבוע החולף ועשויים לעניין את קוראי עבודה-שחורה

ליקט וערך: נגה תדמור

—  על השריפה בכרמל, כך – מנהלת תיכון ב'נשר' על השריפה, קורבנותיה ונזקה.

או כך, קינה על תוצאות השריפה בכרמל, אבל קינה פוליטית מגיש נמרוד אבישר באתר 'בלוגיקה' שלו. הוא מתאר בפרוט מכאיב את אחריותם של שרים בכלל ושל נתניהו כראש הפירמידה בפרט, למחדל. ואומר שלא השיטה לבדה אשמה – " אשמים כל מי שקיבלו אחריות ולא שינו אותה, וכל מי שלא נאבק כפי שהיה עליו להיאבק למען ביטחוננו בתוכה".

ויש מבט אחר על חלקו של אלי ישי במחדל השריפה. אתר 'בחדרי חרדים' העניק לח"כ שלי יחימוביץ' את הצל"ש השבועי, שאמרה בדיון בכנסת בהתייחסה לאלי ישי:  "אתה לא האחראי היחיד. אני רואה חוסר הגינות עצום בכך שמאשימים אותך – וזה לא נעשה בתום לב. בתקופה שלך ניתנה תשומת לב יתרה לעניין הכבאות ועשית כמיטב יכולתך בעניין הזה".

הביקורת ולקחי השריפה במבט משמאל: חד"ש על הפשיזם על גזענות ועל לקחי השריפה.  אירית רוזנבלום ב"העוקץ" על לקחי השריפה בכרמל.   אש קפיטליסטית – הגדה השמאלית

—  לא תהיה ועדת חקירה לאירועי השריפה בכרמל – ולמה לא.

—  הקואליציה לבריאות הציבור מזכירה כי, בצידו השני של הכרמל חיים התושבים במקום שבו ערבוביה של בתי תושבים עם מפעלים מסוכנים, גני ילדים בסמיכות פושעת למיכלי דלקים וכימיקלים דולפים, ורכבות מטען המובילות חומרים מסוכנים ביותר, ומכריזה: 'חיפה לא תגיש את הלחי השנייה'.

— גיא שחר מתלונן על תקשורת לא אחראית במהלך שריפת הענק בכרמל, ותחושת תושבי האזור, שהדיווחים בתקשורת אינם הולמים את המצב האמיתי. בבלוג שלו, באמצעות יוטיוב, הכתבה חומר בעירה ושמו תקשורת על הנושא.

—  הממשלה הטילה על יצחק הרצוג שר הרווחה להוביל ולגבש תוכנית לשיקום האזרחים הקהילות והרשויות שנפגעו מנזקי השריפה בכרמל, ולתאם פעולות עם משרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי ועם עמותות וארגוני המגזר השלישי. ובישיבת ממשלה שהתכנסה בטירת הכרמל הוחלט כי משרד הבינוי והשיכון יהיה הגורם המרכזי בטיפול בכל ההיבטים הפיזיים ביישובים שנפגעו.

— במצב החוקי הקיים כיום, עובדים שאינם מגיעים לעבודה עקב השריפה צפויים לפיטורים, ואין על כך כל איסור. ביוזמת שר התמ"ת, יוכן תיקון לחוק הגנה על העובדים שיבטיח הגנה על עובדים מפני פיטורים עקב מצבים של אסונות  המוניים.

—  ואחרי ככלות הכל – בצה"ל מעדיפים שחברה אזרחית תקים את טייסת כיבוי האש.

—  דרישה מהאוצר: הציגו את התקציב בפירוט מלא. ארבע רמות פירוט ישנן לתקציב המדינה, רק שלוש מוצגות לציבור ולחברי הכנסת. כעת, דורשים פוליטיקאים ואנשי התנועה לחופש המידע לקבל לידיהם את קבצי האקסל שבהם מוצגת רמת הפירוט הגבוהה ביותר, הכוללת את הכתובות המדויקות שאליהן מגיע כספו של הציבור. האוצר מסרב. למה? יש הסבר כאן. ואתר "החברים של ג'ורג' ", מביע דעתו על ידיעה מכלכליסט: " נערי האוצר טוענים בחוצפה ש'פרסום התקציב המפורט יצית מחלוקות שיערימו קשיים על אישורו הסופי'. "

—  עוד על ביטול נציבות הדורות הבאים: היופי במוסד הנציבות היה שהוא בעצם שימש כלוביסט רב תחומי וא-פוליטי של הציבור ושל נחלת הכלל, ואולי זאת בכלל הסיבה שהכנסת אימצה את ההחלטה לבטלה, כיוון שזה הפריע למישהו לקבל החלטות [שלא] לטובת בעלי עניין זה או אחר.

—  לאן ילכו כספי תגליות הגז והנפט? אבי שמחון יועץ בכיר לשר האוצר אומר שהכסף צריך ללכת לכיסוי חובות, וכי "הוא מצפה שממשלת ישראל תשמור על הכללים שקבעה לעצמה, שלא להגדיל את הוצאותיה, ולכן אם וכאשר הכנסות המדינה יגדלו כתוצאה מרווחי הגז הכסף, העודף(!) ילך לכיסוי חובות ולא להוצאות".

—  בפירוט ובדייקנות מציג הבלוג של עדי כיצד סובבו אותנו בספין בטענה שכאילו חברות המתכוונות להשתמש בגז טבעי נטשו חוזי אספקה משום שלא החלה הפקת הגז ב"תמר". שום לקוח מסתבר לא ישעבד עצמו לספק ממקור אחד בלבד, אבל בינתיים הספין רץ. לתועלתו של מי , אגב?

— בין פולין לאירלנד, בין האירו והעצמאות בניהול המטבע המקומי חוזרת תמר בן יוסף על הקריאה לזהירות שמחויבות בה המדינות ששמרו על צמיחה, ואינן כלולות בחיבוק הדוב של גוש האירו.

—  מרכז המחקר בכנסת מגיש לוועדת הכספים תיאור וניתוח של השלכות מדיניות המיסים של הממשלה על הכנסותיה. וזאת בקשר לדיוני הוועדה בנושא. בין היתר מוזכר שם כי נטל המס בישראל נמוך מממוצע ה- OECD, וכי מהשוואה בינלאומית עולה כי קיים מתאם בין נטל מס גבוה לפער חברתי נמוך.

—  בהתייחסו לכמה פסקי דין של בג"צ בנושא הרגולציה, מדבר יובל רויטמן בבלוג שלו על הצורך להתייחס לרגולציה לומדת. ומוסר את דעתו של בג"צ בפס"ד אחד לפיה: "בית המשפט מחייב את הרגולטור לעקוב אחר יישום הוראותיו , כך שאם יימצא כי נפגע האינטרס הציבורי, עליו לשוב ולשקול לשנותו."

— מקרה של פעולת מחטף, ללא כל הצדקה כלכלית ומתוך גרימת נזק לצרכן, אצל העמותה הקטנה 'מעין', העלאת 'עמלת הבסיס הבנקאית' נומקה בטענה לשינוי בסיווג של עמותות קטנות כעסקים (!) קטנים. בנק הפועלים, וויתר לבסוף על דרישתו לגבי העמותה המסוימת, אך נשאר בעמדתו לגבי עמותות קטנות אחרות, המוזמנות על ידי הכותב לפנות לדוברת הבנק. האי מייל בפנים.

—  כבר לפני חצי שנה פורסמה בעבודה שחורה רשימתה של תמר בן יוסף על הצפה במספר נהגי מוניות, וירידה בשירות. על פי כתבה בד-מרקר לפני שבוע, קיימת תחלופה גדולה במקצוע, הכנסתם של הנהגים ירדה בתלילות וקיימת גם בעיה בפנסיה שלהם. ומשרד התחבורה טוען: "אין באחריות המדינה לדאוג לפרנסת נהגי המוניות או לפקח על מקצועיותם".

— ועידת קנקון מאחורינו, והסיכומים בעיתונות נעו בין ציפיות נמוכות, לקראת פתיחת הכנס, ועד הוועידה הסתיימה בהצלחה יחסית.  'קואליציית דרכים לקיימות' מדווחת מהכנס על פערים רבים ללא מענה, אך גם על קרן לתמיכה במדינות מתפתחות בקשר לגזי חממה והסתגלות למשבר האקלים, ותמיכה כספית במדינות שיאבקו בכריתת יערות בתחומן.

—  ובינתיים מאבק לשמור את נציבות הדורות הבאים נכשל. נמסר כי את התפקיד נוטל על עצמו מרכז המחקר בכנסת, (במחלקה נפרדת ?), ועל כך דובר גם במליאת הכנסת [פרוטוקול מ 13.12 עמ' 162 ואילך].

—  נושא לוהט לאחרונה הוא הניסיונות הנעשים להגדיל את כוח העבודה במדינה. ובינתיים מופיע מחקר: "ההכשרה המקצועית בישראל בזבזנית ולא יעילה", לפיו שיעור בוגרי הקורסים להכשרה מקצועית העובדים במקצוע בו הוכשרו כשנה וחצי לאחר סיום הקורס הוא רק 44.7%  ובמקצועות מסוימים שיעור ההשמה נמוך מ-33%.

—  אתר כוח לעובדים מצטט מפסק דין בעניין עובד נגד מרמנ"ת – קר"ב בבית הדין האזורי לעבודה, ובו ביקורת על  כפיית תנאי העסקה, העסקה במשך 8 – 10 חודשים בשנה ללא שכר בחודשי החופש בקיץ וחוסר הקביעות בהעסקה

— ושוב על עובדי רשות השידור. ידיעה בד-מרקר מוסרת על אכזבתם מהרפורמה ורצון להתאגד במסגרת 'כוח לעובדים'.

—  תיאוריית קונספירציה או סתם מוטיבציה רעה? בבלוג 'החתול שבפנים' מציע יפתח הסבר מדוע מסרב שר המשפטים יעקב נאמן  לפשר בין הפרקליטים השובתים למדינה.

— אריה קיזל בבלוג שלו מספר על דו"ח של פר' אורית איכילוב שכוונתו לשים את הילד במרכז ומבקש להרחיק מהחברה הישראלית עמדה המתייחסת לילדים כאל "חומר אנושי". אבל מבקר את המגמה של משפטיציה כי שינוי משמעותי במערכת החינוך אפשר להשיג רק באמצעות  יצירת תהליך אבולוציוני, המביא בחשבון את זכויות המורים והתלמידים ככלל, לאווירת לימודים טובה

—  תוכנית לגיוס צעירים מצטיינים למערכת החינוך, כדי לשפר את רמת ההוראה, לאפשר שוויון הזדמנויות בחינוך ולהותיר חותם, ערכי ואישי בקרב כלל התלמידים, ואלה ממעמד חברתי-כלכלי נמוך בפרט. תומכים: ג'וינט ישראל, 'הכל חינוך', משרד החינוך, 'נעמי', אוניברסיטת חיפה ומכללת בית ברל.

—  חוק יום לימודים ארוך שישומו אמור היה להסתיים כבר לפני תשע שנים, נדחה שוב. משרד החינוך תמך בדחייה בטענה כי עלות יישום החוק, בגני החובה ובבתי הספר היסודיים בלבד, מוערכת בכ-1.04 מיליארד שקל, היריעה התקציבית קצרה וסדרי העדיפויות מרובים.

—  תעלול בנק לאומי. שוקי גלילי מגיב עוד על 300 מליון סיבות טובות להחרים את הקמפיין הציני של בנק לאומי, ואומר: "הייתי קורא לכם להחרים את בנק לאומי […] אבל כשיש קרטל זה לא באמת משנה.[…]  מה שאני יכול לומר לכם, באופן אישי הוא, שאין סיכוי שאתן אי פעם אגורה מכספי לעמותה שמשתתפת בקמפיין העלוב הזה".

— אנו נזכרים לפעמים בהבטחות שניתנו פעם לזקנה במסדרון בית חולים. הנה עדותו של רופא על המצב כיום: "הזקן במסדרון הוא אבא שלי – ולאיש לא איכפת".

—  הרפורמה של אובמה במערכת הבריאות. מאמר ביקורת, שפורסם בגיליון 46 של "חברה" והועבר לרשת אצל "שקט, מדברים" – במת רעיונות פתוחה של ארגון 'כוח לעובדים'

המוקד לביטחון תזונתי בסקירה על פעולותיו המונחות לפי התפיסה ש"האחריות לטפול בחוסר הביטחון התזונתי אינה מונחת לפתחם של פילנתרופים או עמותות לאספקת מזון – זהו מענה לשעת חירום בלבד. האחריות למדידת מימדי חוסר הביטחון התזונתי, לקביעת יעדי מדיניות ולהפעלת תוכניות בהתאם לצרכי האוכלוסיות השונות מוטלת על שכם הממשלה

— מיכה רחמן כותב בהעוקץ על תעלולי האין שיכון: "הטענה שלי היא שללא מעורבות הממשלה – דרך בנייה ציבורית, ובמיוחד דרך דיור ציבורי ברמה סבירה – לא ניתן לפתור את בעיית הדיור ולתת דיור בר השגה, ברמה סבירה, לכל האזרחים, במיוחד למחוסרי האמצעים".

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

4 תגובות

  1. מישהו :

    הערה בונה

    הרעיון של הדייג טוב אך לדעתי הוא ארוך מדי. צריך לטעמי לערוך אותו ולסנן ממנו תכנים.

  2. דליה :

    למישהו
    אם אתה חש שהדייג ארוך מדי בשבילך, אתה יכול לברור לקריאה את הרלבנטי לך.
    לדעתי, ריבוי הקישורים יכול להעשיר את הדיון הציבורי בנושאים השונים ולהעמיק בהם.

  3. איציק יאפ :

    הוא לא ארוך מידי.

    אבל הוא מדכא ….

  4. איתי :

    ה"מחקר" בנושא ההכשרה המקצועית הוא של מכון בעל אידיאולוגית ימין כלכלי מובהקת, ומזכיר את ההשמצות נגד הכבאים ומערך הכבאות.

    כאשר אלי ישי היה שר התמת הוא התריע על ייבוש מערך ההכשרה המקצועית, איש לא הקשיב בדיוק כמו עם הכבאים:
    http://www.moital.gov.il/NR/exeres/5A45D3D5-0FFE-4427-87BD-D572FA46DDF4.htm

    גם לגבי תוכנית חותם לגיוס מצטיינים לחינוך, שנראית במבט ראשון בתור דבר מצוין, יש דעה ס"ד שצריך להכיר: http://www.blacklabor.org/?p=17890

    בעניין ההערה על האורך:
    דרך טובה להפוך טקסט ארוך לקריא יותר היא לחלק אותו לחלקים עם כותרות ביניים קצרות ביניהן, בכתב גדול ובולט, כפי שנעשה עם כתבות ארוכות בעיתון. לקורא הסבלן זה מאפשר עצירות מנוחה, ולקורא חסר הסבלנות זה מאפשר התמקדות בחלקים שמעניינים אותו.

    למשל, כאן הייתי מציע לבנות "שלד" קבוע ללקט, על פי קטגוריות התוכן של האתר: כלכלה, פוליטיקה, חינוך, בריאות וכו' (ובסוף "שונות"). לתוך השלד הזה יוכנסו המלצות שונות בכל שבוע אבל השלד יחזור על עצמו משבוע לשבוע.

    אני לא מסכים שיש פה יותר מדי קישורים, אבל אם עוד הרבה אנשים חושבים שהיה עדיף להוריד את מספר ההמלצות, אני הייתי ממליץ לוותר על ווינט/הארץ – דה-מרקר/NRG וכו' (כאן ספרתי כ-10 קישורים כאלה, שהם כרבע מן הסה"כ) ולהתרכז במקורות שפחות אנשים קוראים בהם כגון בלוגים, מממ ואתרים של משרדי ממשלה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.