חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

היהדות עומדת למבחן

נושאים דעות ב 16.12.10 6:10

יאיר מלכיאור מתייחס למכתב הרבנים בנושא השכרת דירות לערבים. היהדות עומדת למבחן

מדינת ישראל מרגע שקמה, הפכה לאתגר הגדול ביותר שהיהדות עמדה בפניו מאז חורבן הבית.

אפשר להכנס לדיון תיאורטי על המהפכה האדירה שהקמת מדינה יהודית דרשה מהיהדות, לא זו מטרתי כאן וזה יהיה דיון ארוך ומופשט יותר מידי.

גילוי הדעת של 50 רבני ערים ועוד מאות רבנים בענין איסור מכירת או השכרת דירות לערבים, הוא קו פרשת המים בענין תפקידיהם של רבנים, סוגיית הדת והמדינה בישראל, אבל בעיניי יותר מכל, איזו יהדות נוצרת במדינת ישראל?

כמו שכבר הסביר בפשטות הרב ליכטנשטיין ראש ישיבת הר עציון במכתב לציבור, להלכה אין אמירה אחת חד משמעית בנושא ולמרות שיש לפסק הרבנים מעט על מה להתבסס, יש הרבה מאוד מקורות שסותרים את עמדתם ומהם הם מתעלמים. אמירה זו חשובה כדי להבהיר שאין מדובר בתמונה של הלכה מול מוסר, של כהנים מול נביאים כפי שיש מי שניסו להעמיד זאת.

בהלכה יש אלמנט מובהק של בחירה, הרב שבא לפסוק בוחר את הפוסקים שהולמים את שיטתו והכי קרובים לתפיסת עולמו. קשה לעשות זאת מול הדיעות של גדולי הפוסקים, אבל בכל זאת עושים זאת כשדברים קריטיים עומדים על הפרק (לדוג' לא נתלונן אם למרות דעת רוב הפוסקים ינהגו כמו הרמב"ם בענין עגונות כדי לפתור את מצב הביש הזה).

לכן כשהרבנים שחתמו על גילוי הדעת עשו זאת הם לא עשו זאת כי כך היא ההלכה, אלא כי כך צריכה להיות ההלכה לדעתם. הם בחרו להציג את פניה של היהדות כפנים גזעניות שכל מטרתה ליצור בידול ובידוד מוחלט של ישראל והעמים.

הדבר הזה הוא חידוש של הדור הנוכחי, בפעם הראשונה מאז חורבן הבית השני, מדינת ישראל נתנה ליהדות הזדמנות אמיתית לבחון את היחס והקשר שבין ישראל והעמים, והתוצאה לצערנו בינתיים לא נראית טוב.

השינוי הזה בולט מאוד כשאנו מוצאים כ-750 חתימות של רבנים בארה"ב על עצומה נגדית. הרבנים בתפוצות שהמשיכו את החיים היהודיים בגולה, לא מדמיינים בכלל להוציא אמירה גזענית כזו מתחת ידיהם. לעומתם 300 רבנים שחתמו על גילוי הדעת הזה הביאו לידי ביטוי יהדות גזענית מובדלת ומנוכרת לעולם. גם רוב הרבנים שיצאו נגד גילוי הדעת כמו הרב עובדיה והרב אלישיב, לא עשו זאת משום שגילוי הדעת נוגד את ההלכה, אלא משום החשש לתדמיתם של יהודים בעיני הגויים. [תוספת לבחירתך – כלומר, לשיטתם אין בהכרח בעיה מוסרית עם הפסיקה, אלא שחשיפתה לעיני אומות העולם היא מסוכנת.]

מקרה הבוחן הזה מעלה שוב את האפשרות כי מדינת היהודים הפכה את היהדות ללאומנות קיצונית, ואולי המדינה היהודית היא זו שתגרום לחיסולה של היהדות. במקרה כזה צדקו האנטי ציונים ועדיף היה שמדינת ישראל לא תקום.

לעומת אפשרות זו נשמע בימים אלה גם קול אחר של היהדות בישראל.

שורה ארוכה של רבנים וארגונים, בחרו לפנות לציבור הערבי בשפתו ולהשמיע קול שמוקיע את הרבנים מחרחרי המלחמה.

יותר מארבעים ארגונים חתמו על עצומה שכזו שפורסמה בעיתון הארץ.

כנס חירום יתקיים במרכז ז'ראר בכר בירושלים ביום שני הקרוב ב-6 בערב (לפרטים בפייסבוק).

אתר "גרים הייתם" הוקם רק אתמול ומבקש למחות על חילול השם ורמיסת האזרח והגר בישראל.

השדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם בכנסת (שאליה הגיעו 14 חכי"ם) התכנסה ביום שלישי לישיבת חירום בנושא, והקולות שנשמעו שם היו קולות יהודיים אחרים, מלאי שליחות, משימה ואמונה בדרכה של היהדות. יהדות שהיא אוהבת אדם, יהדות שהיא מאירת פנים, יהדות שהיא רודפת שלום, יהדות שלומדת מכל אדם.

כיהודי מאמין, אני בהחלט חרד לגורלה של היהדות. אבל כיהודי שיודע שעברנו גם דברים גרועים מאלה, אני חייב להיות אופטימי ולהאמין שקולה של תורת ישראלית, מבשרת ההומניזם והדאגה לחלש יהודים ושאינם יהודים, תשרוד גם את הגלים האלה שמנסים לנפץ אותה לרסיסים, ותצא מחוזקת גם מהמשבר הזה.

"לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר: 'ה' עוז לעמו ייתן ה' יברך את עמו בשלום'"

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

13 תגובות

  1. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    ראשית, תודה גדולה ליאיר ולשאר מארגני האגרת ומנסחיה. היוזמה לפרסם בערבית ברוכה.

    שנית, חשוב לזכור שיהדות גזענית ומתבדלת אינה המצאה מודרנית. לדוגמאות אנא עיינו בספרי עזרא ונחמיה.

    שלישית, המפתח לכל זה נמצא לדעתי בפער שבין יהדות לישׂראליות. כל עוד היהדות ממלאת גם את תפקיד הדת גם את תפקיד הלאום, צפויה ידם של הלאומנים מחרחרי הריב והמדון לגבור.
    כדי שנדע לקיים הלכות גרים כראוי, צריך להפסיק לחשוב על עם יהודי ולהתחיל לבנות אומה ישׂראלית.

  2. דני זמיר :

    הצעה לפתרון

    ההתפלפלות היהודית-רבנית, כולל של הכותב שהוא כפי שהוא מעיד על עצמו איש שכנראה מקיים מצוות (מה הקשר בין אמונה לקיום מצוות?)ושניכר בו כי כוותו לטוב, לא תסייע להמלט מהאמת הפשוטה.
    ההלכה האורתודוכסית שנכתבה בעידן בעל תפיסות ערכיות אחרות איננה מתאימה לעידן הנוכחי, ומכתב הרבנים תואם את הקו המרכזי בפרשנות ההלכתית בנושא "לא תחונם". ה
    התנגדות למכתב הרבנים מקרב רבנים אחרים היא התנגדות טקטית ולא מהותית.
    לכן מי שבשבילו ההלכה היא מקור סמכות צריך לנסח אותה מחדש כך שתתאים לערכיו, (כפי שכנראה היה הדבר מלכתחילה) ולא לכעוס על מי שמפרש אותה באופן קונסיסטנטי גם אם היא לא מתאימה לחברה מודרנית.
    אגב, לפני הכעס על מכתב הרבנים (מכתב אווילי ומיותר) שתכליתו ככל הנראה חיסון האדם המתקרא שמואל אליהו מצפת מהעמדה לדין פלילי, לא כדאי לתקן את ההלכה בעוד כמה נושאים? (שויון זכותן של נשים בבית הכנסת לוהוביל תפילה ולהיות רב למשל, זכותה של אשה לשיר בציבור כזמרת ועוד כמה "זוטות".
    ולבסוף, הציונות קמה על "כיבוש" העבודה והארץ, ובתקנוני רוב היישובים הכפריים- כולל שלי- גלום מנגנון המונע מגורי ערבים. אז על מה הצעקה, (מעבר לניסוח בוטה וישיר מדי)? הכובת הנכבד גר עם ערבים בשכנותו,לומד איתם?
    הוא שאמרנו הכל טקטיקה.

  3. דני זמיר :

    טרי מ"הארץ"- 17.12.10

    הוא שאמרתי…,

    "חוק ועדות הקבלה הקהילתיות אמנם מתעכב בכנסת, אך ביישובים במועצה האזורית משגב ממשיכים לדון בשינוי התקנונים לקבלת תושבים חדשים. ל"הארץ" נודע כי בתקופה האחרונה התנהלו דיונים ביישוב הקהילתי עצמון שבמשגב על הכנת תקנון חדש, המפרט את החזון של היישוב כ"בעל צביון יהודי-ציוני".

    הצעת התקנון החדשה המוצעת בעצמון, שאמורה היתה לעלות היום להצבעה אך נדחתה, מצטרפת לשורה של תקנונים חדשים שאומצו בשנה האחרונה ביישובים במשגב. כולם, בצורה כזו או אחרת, התייחסו ל"שמירת הצביון היהודי-ציוני", הגדרה שנועדה לטענת מתנגדי השינויים ביישובים עצמם לחסום קבלת תושבים ערבים.

    על פי הצעת התקנון בעצמון שהגיעה לידי "הארץ", נכתב כי היישוב יקיים: "חיי קהילה רב-דורית מתחדשת ורב-גונית המקיימת את ערכי הציונות ושואפת לקיום מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות". עוד נכתב כי: "האגודה (של עצמון – ג"ח) מקיימת ומנהלת יישוב קהילתי כפרי, בעל צביון חיים ציבורי יהודי-ציוני, וקהילה המבוססת על סובלנות, כבוד אדם וקשרי גומלין בין חבריה. חיי הקהילה מנוהלים באופן עצמאי, דמוקרטי ובהתנדבות על ידי חבריה".

    התקנון אמור היה להגיע להצבעה בישיבה שנקבעה להיום, אולם בתוך היישוב היו התכתבויות רבות ביממה האחרונה, בהן טענו חלק מהתושבים שלא נעשה דיון מעמיק בנושא. אתמול בבוקר פנה לראשונה "הארץ" לבקשת תגובה ממזכירות היישוב, ובשעות הערב נודע שהישיבה נדחתה והוחלט לפתוח מחדש את הדיון בתקנון.

    מזכיר היישוב, שלומי אקריש, שאינו תושב המקום ומתגורר ביישוב שכניה הסמוך, הסביר כי בתוך הקהילה ישנה מחלוקת בעניין וכדי שאף צד לא ירגיש נפסד הוחלט לעצור את ההצבעה ולהחזיר את התקנון לשלב הדיונים: "אני לא יודע מתי תובא ההצעה החדשה לדיון ואם הנושא יורד מסדר היום", אמר.

    היישוב עצמון נוסד בשנת 1975 ועלה לקרקע ב-1978 לאתר הקרוואנים יבור. בגרעין המייסד היו 29 משפחות. היישוב מונה היום כ-240 משפחות, ונחשב לאחד הגדולים במועצה האזורית משגב. על פי הנתונים באתר האינטרנט של היישוב, הוא מיועד לגדול בשנים הבאות ל-450 משפחות.

    ההצעה לשינוי התקנון ולהדגיש את הצביון היהודי-ציוני אינה עניין פנימי של עצמון אלא מדובר בחלק מתופעה רחבה שמתרחשת ביישובי המועצה האזורית משגב. ביוני 2009 חשף "הארץ" את ההצעות לשינוי התקנון ביישובים מנוף ויובלים, בהינתן דגש על נאמנות התושבים ביישובים אלו לחזון הציוני. גם ביישוב מצפה אבי"ב אישרו בנובמבר אשתקד את התקנון החדש, השם דגש על אופיו היהודי והציוני של היישוב. החשיפה גררה סערה ציבורית וויכוחים בתוך היישובים עצמם. במקביל, הוגשה בכנסת הצעת חוק המסדירה את מעמדן החוקי של ועדות הקבלה באותם יישובים.

    במשגב ובארגונים חברתיים יש הקושרים בין המגמה לשינוי התקנון ובין בג"ץ שהוגש לפני יותר משלוש שנים על ידי המרכז המשפטי עדאלה, בשם זוג צעיר מסכנין שביקש לגור ביישוב הקהילתי רקפת במשגב ונדחה על ידי ועדת הקבלה. כחודש לאחר הגשת העתירה, בנובמבר 2007, הורה בג"ץ בצו ביניים ליישוב רקפת לשריין מגרש מגורים לבני הזוג. הצו מורה על הבטחת המגרש עד לקבלת החלטה אחרת…"

  4. יאיר מלכיאור :

    הבעיה איננה עם ההלכה, ההלכה היא דינמית מעצם מהותה

    דני,
    אני אכן אדם דתי, ככזה אני בהחלט מאמין בכוחה של ההלכה, ובחיוניותה.
    לדעתי אתה טועה מהותית בהבנת 'לא תחונם' שבפשטות מדובר בשבעת העמים שאינם קיימים בימינו.
    את כל הפתרונות ההלכתיים בנושאים של עדות גוי מכירנה לגוי וכד' כבר פתרו הרב עוזיאל והרב הרצוג – לא זאת הסוגיה!

    הסוגיות האחרות שכתבת עליהן שההלכה צריכה לבדוק (כולל כל ההקשרים של מעמד האישה) גם נפתרו כבר בצורה הלכתית. וועד הרבנים של התנועה המסורתית בישראל מצא דרכים הלכתיות לספור נשים למנין, למנות נשים לרב וכד' את זה כבר פתרו וגם במגזר האורתודוקסי מודרני כבר מכהנות נשים כרב בפועל.

    דווקא בהקשר הזה יצאו הרבנים האלה עם חידוש הלכתי מופלג (ולדעתי מופרך) כדי "להתעדכן" אידיאולוגית, ולהתאים את ההלכה למציאות כפי שהם מבינים אותה. ההלכה לא היתה המקור למכתב הנתעב הזה, היא היתה הכלי כדי להגביר שנאת חינם וגזענות (שנובאים הרבה יותר מהלאומנות שלמדנו מאירופה ולא משמרנות עתיקה).

    שבת שלום.

  5. דני זמיר :

    כמה הערות

    בנושא ההלכה כל מה שתגיד קדוש- אין לי יומרות לפרש אותה. עם זאת אני סבור שאתה מיתמם או מטעה: אין למיטב ידיעתי שום רב אשה של קהילה אורתודוכסית שיכולה לנהל את התפילה וכו' כרב, ואם אתה טוען אחרת אשמח אם תאיר את עיניי בשמה של הקהילה הזו.
    כל מה שציינת בקשר לזרמים הלא אורתודכסיים- אבראוו, עסקינן כאן באורתודקוסיה אליה משתייכים הרבנים החותמים והמהווה את מירב מנינו ובניינו של ציבור היהודים שומרי המצוות בישראל. שום פתרון מופלג ראוי וחדש לא הוצע ולא יושם באופן שאינו קוריוז על ידי מי מהרבנים האורתודוכסים בתחומים אלה ואף נתקבל על מי מקהילותיהן, נהפוך הוא ישנה התכנסות והתקרבות בקרב הציונות התדית להלכות ונוהגי המגזר החרדי דווקא. (ההפרדה בבני עקיבא, לימוד נפרד מהתלמוד תורה ועד סוף הישיבה הגבוהה, כללי "שילוב הראוי" בצהל, צמצום בנות דתיות בשירות צבאי, וכו').

    לטענתך את הלאומנות למדנו מאירופה. טוב זה קצת נכון אבל שוב פעם הרבה מיתמם הייתי אומר. שכנינו בני ערב הנאצלים הם רב תרבותיים פלורליסטיים ואנטי לאומניים? או שאולי הם למדו את זה מאיתנו?…. האירופאים האלה הרסו את המזרח התיכון בחיי, שיחזרו כבר לתקן אותו קצת- עדיפות לסקנדינבים אם שואלים אותי…)

  6. איתי :

    דני,

    בתור חילוני ירושלמי, שחי את היומיום עם דתיים, ערבים וחרדים, אני נחשף כל יום למגוון הנפלא של החברה הישראלית על כל גווניה.
    לעתים קרובות דווקא בהתקבצות על טהרת החילונים (גן החיות בשבת למשל) אני מרגיש זר בתוך המגזר שלי ושלך. "ההלכה" של חלק נכבד מהמשתייכים למגזר שלנו היא הלכה של חומר ולא של רוח, בית המקדש הוא הקניון, והאלוהים הוא הכסף.

    אני מריח בדבריך בעיקר הכללה גסה, מהסוג שאנשי חינוך הומניסטי כמוך אמורים לחנך אחרים שלא לעשות.

    ההכללה היא הן כלפי היהדות האורתודוקסית-ציונית, שיש בתוכה הרבה קולות ולא כולם מתחרדלים או שמרנים, והן כלפי בני הלאום הערבי.

    הייתי חושב שתהיה קצת פחות מתנשא על הערבים הלא פלורליסטים אחרי שחטפת בעצמך מנות גדושות של חוסר סובלנות, במיוחד מצד האדם שאתה עמלת כל כך קשה לשכנע אותנו לבחור בו

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1072348.html

    http://www.blacklabor.org/?p=6945

    לדעתי, סוציאל-דמוקרטיה שלא מצליחה לכבד הן את היהדות האורתודוקסית (ציונית וחרדית) ואת המיעוט הערבי, למרות חילוקי הדעות הקשים מאוד בציר הלאומי והדתי-חילוני, היא סוציאל דמוקרטיה שנדונה לכליה.
    יש לזכור כי בתוך קהל היעד שמפלגה ס"ד תרצה לפנות אליו כמצביעים פוטנציאליים, היהודים החילונים הם מיעוט (חלק גדול מהיהודים החילונים תמיד יעדיפו את מפלגות הבורגנות קדימה שינוי וכו'). לכן מי שחושב שהדוסים והערבים הם אנשים חשוכים, לא יגיע רחוק.

  7. דני זמיר :

    הלו זה רדיו?

    איתי שלום, שפשפתי את העיניים בתמהון וקראתי עוד פעם את התגובה שלך לראות אם החמצתי משהו.
    א. ההערות שלי ליאיר נוגעות לתמיהה וחוסר הבנה שלי את האורתודוכסיה היהודית.

    ב. זה שהחברה היהודית או חלקים בתוכה לא סובלניים ולא פלורליסטיים עדיין לא מעמיד את שכנינו, לצערי, במישור שווה. זה שאני (ואתה מן הסתם)היינו רוצים שפעם תהיה דמוקרטיה לידינו או שלפחות יהיה בה מתן זכות אזרחות ליהודים (מה שאסור היום בסעודיה, ירדן, פלסטין על כל חלקיה והגדרותיה, וכו') לא אומר שאני צריך עשות כל הזמן סימטריה, והמוזיקה שעלתה דמבריו של יאיר- "האשמת" אירופה ומערב בלאומנות קרבנו תוך התעלמות מתרומתם הנכבדה של בני דודינו לעניין היא נטייה רווחת באקדמיה הישראלי ובקרב השמאל הציוני בהשפעת האוריינטליזם של סעיד ואחרים, ולכך כיוונתי.

    ג. מה שייך עניין "כבוד" לכאן? אני כסוציאל דמוקרט וכמי שמנסה לבסס את השקפותי והבנת העולם על מספר ערכי ליבה ועל מה שהתבונה בעזרת הכלים המדעיים מצליחה לאשש, לא מתכוון לכבד (מלשון "להוקיר" לא מלשון "לקבל"- כלומר אני אגן על זכותם של אחרים לנהוג בפרטיות לפי אמונתם) קבוצות אנושיות שבוחרות ללא כל הנמקה וביסוס לפעול באופן מנוגד לערכים שאני מאמין בהם ובפרט כשמדובר בביתי ובארצי.

    ד. כל שיחה וכתיבה כזו נידונה לצערי להכללות וברור שהיא איננה משליכה על היחס לפרטים בתוך הקבוצה (כלומר אין קשר בין חילוקי הדיעות ו/או הערכתן לבין הקשרים האישיים שיש לי עם ערבים ציונים דתיים או חרדים וודאי שבתוך ל קבוצה כזו יש שונות ומגוון).

    ה. לגבי ברק, לא ממש הבנתי את הקשר. את חוסר הסןבלנות שאני ובוגרי המכינה ספגנו (הייתי מכנה זאת יותר טמטום מאשר חוסר סובלנות) לא ספגנו מברק והצבא- ההיפך. אם אתה רוצה לקיים את הדיון על תפקודו של ברק אתה מתפרץ לדלת פתוחה אבל זה נראה לי סתם קישור לא ממש רבלנטי, ולמען הסר ספק אני חושב- כמה מפתיע- שהוא צריך לסיים את תפקידו ולפנות לשלי את המקום, ואני עדיין בטוח שלהצביע למימד היה בזבוז קול.
    חוץ מזה שיהיה שבוע טוב.
    דני

  8. דקל-דוד עוזר :

    דני אשמח לשמוע את עמדתך בנושא.
    סוגיית היחס בין יהודים לערבים נדונה פה בעבר מספר פעמים. אני טענתי שיש להעניק לערבים מעמד של מיעוט לאומי בחוק יסוד.
    לדעתי יש פה עניין בסיסי והוא שיש הבדל תהומי בין יהודים לערבים, מי שמתעלם מההבדל הזה הוא הוא גזען ומתנהל בחוסר שוויון – מה דעתך על הנושא באופן כללי?

  9. דני זמיר :

    מה הכוונה בחוק יסוד?

    אדם קרוב אצל עצמו. כמי שחי בגליל ועובד בגליל, ולכן סדר יומו מורכב ממפגש ועבודה יומיומית עם ערביי הגליל זו שאלה שמעסיקה אותי מאד ברמה האישית.
    אני חושב ששאלת היכולת שלנו להתנהל כמדינה עם האזרחים הערבים-פלסטינאים שחיים כאן היא שאלת מפתח לעתידנו כמדינה.
    אין ספק שהמאפיינים והשונות המובהקת בין היהודים והערבים (בלי קשר לכך שגם בתוך כל קבוצה יש תת קבוצות מובהקות שגם כן לא "מתות" אחת על השניה)היא הבעיה המרכזית הניצבת בפני מדינת ישראל, בגלל הקונפליקט הזהותי שמחיב אותנו לראייה עצמית כדמוקרטיה ליברלית מצד אחד ומצד שני כמי שמצויים בסכסוך לאומי אתני עמוק עם האזרחים הפלסטינאים, שכניי.
    מימוש ערכי החופש האזרחי יוצר תחושת איום על קיום הזהות העצמית של מדינת שיראל כמדינת לאום יהודית. (וכמובן יוצר אצלינו החילונים שאלה ייחודית בקרב העמים, במה מתבטאת יהודתנו ואיך המושג "יהודי" משוחח עם המושג ישראלי וכו').
    אני חושב שהדרך הנכונה להתמודד עם הקושי הזה הוא להשקיע בקידום וקידמה אצל המגזר הערבי בתחומי ההשכלה החינוך והתשתיות, בלי לצפות שבגלל זה הקונפליקט ייפתר. למרות ועל אף המוסכמות התרבותיות החברתיות בקרב הציבור הערבי שבפועל שלא ממש מכילות את ההסכמה לרעיון הקיום המדיני היהודי (מעבר להסכמה בפועל)יש לפי היכרותי בקרב עריבי הגליל לפחות הערכה עצומה לדמקורטיה הישראלית לאווירת הפתיחות והחופש, ולעוצמה המדעית. בסיס השותפות צריך להיות על ידי שויון של שונים, שיגדיר במפרש כי זהותה של מדינת שיראל יכול להכיל מיעוט פלסטינאי שחי את חייו ומגיע להישגי שיא במקביל. (טוב , ברור שזה רק ראשי פרקים, אבל זה הקו הכללי שאני אוחז בו…). לא ממש הבנתי מה כוונתך בנושא חוק היסוד?

  10. מערכת עבודה שחורה :

    דני, את הטוקבקים קוראים מעטים (בעיקר הקוראים המכורים של האתר) ואת המאמרים קוראים רבים (יש לאתר עשרות אלפי כניסות בחודש, והמאמרים המובילים מקבלים עם הזמן מס' קוראים תלת ספרתי). נשמח אם תכתוב לאתר מאמר על יחסי יהודים ערבים מנקודת מבט ס"ד.

  11. אוקיי :

    היישר.
    בעזרת השם…

  12. חרם חרם תרדוף :

    פסק ההלכה השערורייתי מבחינה מוסרית וערכית, הוא גם בגדר סיכון לכל אזרחי המדינה הזאת. מי שטורח קצת לעקוב אחרי מפת החרם נגד ישראל, לא יתפלא לגלות שפסק ההלכה הזה הוא בגדר מתנה לכל מפיצי החרם האנטי ישראלי בעולם.

    סיכון זה מהווה מבחינת ההלכה עצמה עבירה חמורה, אפילו בבחינת חילול שם שמיים (איסור התגרות בגויים).

    בקיצור, אין כאן באמת עניין הלכתי, אלא בזיון פוליטי חברתי גורף – מוסרי ופרקטי – שחל לאו דווקא על הרבנים העלובים האלה.

    חן

  13. חרם חרם תרדוף :

    תיקון: בזיון פוליטי, חברתי, ציוני גורף וגו'.

    חן

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.