חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפתרון למצבי חירום: שירות אזרחי חובה לפטורי הגיוס

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב, תא אופק ב 12.12.10 3:58

הדיון הציבורי בלקחי השריפה בכרמל הוא הזדמנות לחזור ולהציע את רעיון השירות האזרחי-לאומי. מוטיבציה במגזר החרדי והערבי דווקא יש, צריך רק החלטת ממשלה ותקציב מתאים

מאת: יובל אדמון, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים
עוד לא שככה האש בכרמל, וכבר כולנו עוסקים בשאלות "מי אשם?”, ו"מה ניתן היה לעשות אחרת?”. קטונתי מלנסות להגדיר כיצד צריך וראוי לנהל את מערך הכבאות  ואת משרד הפנים, או את מי צריך לפטר לאלתר. אבל יש בעיניי באסון הגדול הזה גם הזדמנות להעלות מחדש לסדר היום הצעות שהוצעו כבר לפני שנים ולא יושמו, על מנת שמקרה כזה לא ישוב.

ברצוני להתמקד בהצעה שנדונה כבר בעבר אודות החלת שירות אזרחי-לאומי על כלל פטורי הגיוס בישראל, בדיוק בשביל מקרים כמו שחווינו בימים האחרונים בכרמל.

שירות אזרחי-לאומי מטרתו לספק מסגרת שירות לצעירים אשר מסיבות כאלה ואחרות, מסיבות רפואיות ועד סיבות תרבותיות וביטחוניות, פטורים משירות צבאי. השירות הוקם כבר לפני עשרות שנים עבור בנות הציונות הדתית, ובשנים האחרונות החל להתרחב גם למגזר החרדי והמגזר הערבי. במסגרת השירות האזרחי-לאומי משרתים אותם צעירים במשך שנה עד שנתיים בקהילתם בגופי רווחה, בריאות, חינוך, וכן משטרה ושירותי ההצלה, לרבות כיבוי אש.

בשנים האחרונות הועלו רעיונות לשילוב המשרתים במערך החירום הלאומי, אם בפיקוד העורף ואם בגופים אזרחיים, במעין "שירות מילואים", בין היתר כלקח מהתפקוד הלקוי של שירותי החירום במלחמת לבנון השנייה.

כשם שישראל צריכה לדעת להתמודד עם מלחמות על ידי הפעלת כוחות נרחבים וגיוס מילואים, כך ישראל צריכה לדעת להתמודד עם אסונות טבע כגון רעידות אדמה, שרפות ועוד. מי שהסיק את המסקנות המתבקשות ממלחמת לבנון, שבכל עימות עתידי העורף הישראלי יהיה חשוף לטילים ומרגמות ויהווה למעשה חזית נוספת במלחמה, צריך להיערך כיום בהתאם, והשירות האזרחי-לאומי הוא חלק מהפיתרון.

המחסום העיקרי העומד בפני גיוס עשרות אלפי צעירים לשירות אזרחי-לאומי כבר מחר, דבר שישפר לכל הדעות את מערך ההצלה והחירום של העורף הישראלי, הוא למרבה הפלא לא בעיית מוטיבציה במגזר החרדי או הערבי, אלא תקצוב והקצאת תקנים מצד ממשלת ישראל!

בעוד כחודש צפוי בג"צ להכריע בעתירות הרבות שהוגשו כנגד "חוק טל", הפוטר הלכה למעשה את הציבור החרדי משירות צבאי. נושא השירות האזרחי-לאומי תפס מקום מרכזי אצל הוגי החוק לפני כעשור, אך לצערי כיום רק אלפים בודדים משרתים בו. לא זו הייתה כוונת המשורר.

אין זמן מתאים מעכשיו, רגע אחרי שקיבלנו תזכורת נוספת לחוסר המוכנות של שירותי ההצלה והעורף שלנו להתמודד עם אתגרים גדולים כמו השרפה הנוראה, ורגע לפני שבג"צ שולח את כנסת ישראל לפתור את הבעייתיות הגדולה ביישום של "חוק טל", על מנת להסדיר את השירות האזרחי-לאומי בישראל, ולפעול לגיוס של אותם עשרות אלפי צעירים שיכולים ואף צריכים לשרת את קהילתם ואת החברה הישראלית כולה. ויפה שעה אחת קודם.

יובל אדמון, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר תא אופק.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , ,

7 תגובות

  1. ל רפי :

    יתרונות רבים לצד שש מכשלות

    נראה לי שאדמון עלה דרך נכונה ועל מסלול חשיבה קונסטרוקטיבי. לגישתו יתרונות רבים, וגם שש מכשלות קשות. היתרונות הם בתחומי השוואת חלוקת הנטל, שיתוף מגזרי אוכלוסיה שקיים קושי מבני ועקרוני לשתפם במסגרת הצבאית בגלל אופיה ומטרותיה בשרות לציבור, ניצול מירבי של הפוטנציאל האנושי בישראל לטובת הקהילה, הבראת הדמוקרטיה ע"י מעבר מדמוקרטיה הצהרתית לדמוקרטיה אמיתית דרך ביסוס השיוויון האזרחי בחובות וזכויות. שיפור ההערכות האזרחית לטיפול כולל במצבי חירום וקביעת אחריות ברורה ליישום ועוד.
    עם זאת קשור יישומה תכנית כזו במתן פתרון קונספטואלי ואופרטיבי לשורה של בעיות-יסוד שללא פתרונן הן תהיינה למכשלות קשות על דרך הביצוע של כל תכנית כוללת לטיפול במצבי חירום אזרחיים:
    א. זהות הגורם הממלכתי האחראי להכנת והפעלת השירות,
    ב. מהות החוק שבמסגרתו יופעל השירות.
    ג. קביעה ברורה של ההבדל בין מצב חירום אזרחי לבין מצב חירום צבאי – האם השירות האזרחי פועל בשני המצבים באותו אופן?
    ד. סינכרון המסגרת החדשה עם מסגרות אחרות – צבאיות או אזרחיות – שאמורות לשתף עימו פעולה ו/או לפעול עפ"י הנחיותיו מרגע שהוכרז מצב חרום אזרחי ע"י הממשלה; כיצד מתבצע תהליך ההתכוננות, ההכשרה וההפעלה של כוחות ומסגרות מסונפות לרשות החדשה בשיגרה.
    ה. אילו יחסים ישררו בין מערכת הביטחון וצה"ל לבין מערך החירום האזרחי – בעת מלחמה ובעת שלום.
    ו. האם ממשלת ישראל מסוגלת?!?!?!

    לטעמי, צריך ארגון החירום האזרחי להיות כפוף למשרד לביטחון הפנים. כך ירכז המשרד ברמה ארצית את המערך הקיים של משטרת ישראל, משמר הגבול ומכבי האש על מוסדותיהם ואמצעיהם וייצג ברמה מניסטריאלית את מערך החירום הלאומי ליד שולחן הממשלה ובכנסת. ייצוג כזה הוא תנאי חשוב לקבלת מעמד ממלכתי ושווה ערך למסגרות לאומיות אחרות.
    בשעת מלחמה (בכפוף להכרזת הממשלה), יהיה מערך החירום האזרחי, כארגון, מתואם ע"י מערכת הביטחון עפ"י החוקים הרלוונטיים לשניהם.
    בשעת משבר/ אסון לאומי אזרחי (בכפוף להכרזת הממשלה) יהיה המערך גוף-העל הממונה על הטיפול הממלכתי המבצעי ויתאם מטעם הממשלה את כל המשרדים האחרים, ובכלל זה מערכת הביטחון.
    בחרום אזרחי רגיל, יפעל המערך (או רשות) לפי הסמכות החוקית המוקנית לו.
    בכדי למנוע "הפרעות פוליטיות" לפעולת מערך החירום הלאומי, יוגדר לו תקציב ייעודי קשיח במסגרת תקציב המשרד לביטחון הפנים, ויקבע נציג אחראי בכל משרד ממשלתי – ברמה שווה לסגן שר או מנכ"ל המשרד – כאיש קשר דרכו ינהל המערך את קשריו עם המשרד האמור. כפיפות הנציג האחראי היא לשר הנוגע, ומכאן נגזרת אחריות אישית של השר לתפקוד משרדו במצב חרום אזרחי במסגרת הרשות הלאומית האמורה.
    מומלץ שאחריות "שרשרת הפיקוד" הנ"ל, תגובה בסנקציות עם שיניים: בדיקת התיפקוד באמצעות הליך מיוחד, ייעודי ומזורז, של האירועים ע"י משרד מבקר המדינה. קביעת אחריות תפקודית / אישית ע"י המבקר לגבי מחדלי אחראים כאמור לעיל, תחייב את התפטרותם מתפקידיהם לאלתר).

  2. דוידי הרמלין :

    רצ"ב קישור להצ"ח קודמת בעניין

    הרעיון נכון, הנה היישום…

  3. אופק בירנהולץ :

    דוידי, איפה הלינק?

    ויובל – אני בעד שירות אזרחי לכולם, אבל שים לב שאף כמות של כבאים או אנשי כוחות הצלה לא היתה מסייעת בשריפה בכרמל; הבעיה היתה מחסור בציוד (=כסף), לא בכ"א.

  4. יובל דרייר שילה :

    אם יורשה לי להמשיך את הנקודה של אופק...

    מה שיובל אדמון מציג במאמר הזה הוא אחיזת עיניים, והתנגדות לפוליטיקה סוציאל-דמוקרטית ומעמדית.

    מדוע אחיזת עיניים? כשם שבמלחמת לבנון השניה לא חסרו מתנדבים, אלא אפודים, גם במאבק נגד הדליקה לא חסרו מתנדבים, אלא חומרים מעכבי בעירה. מתנדבים דווקא היו בשני המקרים ובשפע – מוכנים לזנק אל האש. בכל פעם שמנעו מהם את התענוג שבהתנדבות המסוכנת – נחסכו חיי אדם.

    מדוע התנגדות לסוציאל-דמוקרטיה? כיוון שהכבאים לא זקוקים לכוח עבודה זול, ממושמע ובלתי-מיומן שיחליפם וישליכם אל האבטלה! הכבאים זקוקים לאיגוד חזק, לתנאים סוציאלים, לשכר הוגן, להכשרה וציוד מתאימים. הם זקוקים לאמצעי בטיחות, לתקצוב סביר, ולמיצוי היכולות המקצועיות שלהם.

    קבוצת בני נוער המשרתים בכפוף לחוק, בשכר זעום, ולתקופה קצרה לא יכולה לשמוט את החוב שהחברה הישראלית חייבת לשלם לכבאיה ולעצמה, וההקצאות לבני השירות לא יחדשו את צי הכבאיות ולא את מלאי חומרי הכיבוי.

    אז מה עושה כאן יובל אדמון? מטיל את האחריות, שוב, על החרדים והערבים. גייס את החרדים והערבים והצל את ישראל. הם לא קוראים "עבודה שחורה" ולכן לא יעלבו, והם תמיד שני השעירים לעזאזל של הקבוצה הפוליטית שאדמון משתייך אליה. באמת כל הכבוד. יופי של חשיבה קונסטרוקטיבית.

  5. יוני בלבן :

    בלי נאמנות- אין שירות

    רק אחרי שהמדינה תהיה נאמנה לאזרחיה הפלסטינים ולא תראה אותם כאויביה יהיה אפשר לדרוש מהם לשרת אותה שירות חובה. היום- כל שירות לאומי יתפס ע"י הפלסטינים אזרחי ישראל ככפיה לשת"פ עם שלטון זר הפועל להכחיד את תרבותם, לדכא אותם, להפלות אותם ולמחוק את הזהות התרבותית והלאומית שלהם.
    יובל (אדמון) בתור יו"ר האגודת הסטודנטים- איך ייתכן שאגודה שמתיימרת לייצג מעל 20,000 סטודנטים, רבים מהם אינם יהודים לא נמצאת בחזית המאבק נגד מכתב הרבנים שחתום עליו גם רבה הראשי של ירושלים?
    איפה אתם בנושאים החשובים באמת? למה לא שומעים אתכם?

  6. דוידי הרמלין :

    אופק, הקלק על שמי בתגובה מעלה ותגיע לקישור :-)

    וליתר-ביטחון, הנה הוא שוב:

    http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/16/1865.rtf

  7. אופק :

    דוידי תודה
    יובל ד.ש. – מסכים
    יוני – ככל הידוע לי לירושלים אין רב ראשי כבר 8 שנים בגלל חיכוכים וויכוחים בין דתיים-לאומיים/חרדים אשכנזים/חרדים ספרדים

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.