חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ישראל מיובשת – תמונה אחת שווה אלף מלים

נושאים חדשות, כלכלה ותקציב ב 9.12.10 3:38

מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ע"י נדב פרץ.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

16 תגובות

  1. דקל-דוד עוזר :

    יפה מאוד.
    זה גם קצת מפריך את הטענה ש"בתקופת רבין היה שינוי.

  2. עמית-ה :

    דקל
    זה לא כי זה נתון מיצרפי.
    בכדי לראות האם היה שינוי ומה המשמעות שלו צריך לרדת לרזולוציה יותר גבוהה (בכלל מומלץ לרדת לרזולוציה).
    מספיק שמעבירים כסף מסעיף רכישת חמקן לסעיף הוספת 4000 תקני כבאים, ההוצאה לנפש יורדת אבל הציבור מרוויח ובגדול.

  3. איציק יאפ :

    אפשר לקבל גם כמה מילים (קצת פחות מאלף)?

  4. מערכת עבודה שחורה :

    ביום ראשון יקירי

  5. שאול :

    יש לומר, תמונה אינטלגנטית אחת שווה אפילו יותר מאלף מילים ריקות…

    מחכה לפוסט ביום ראשון.

  6. דודו רוטמן :

    מדהים ומאלף.

  7. איתי :

    התשובה לדיון בין דקל לעמית היא לצייר על אותה מערכת צירים קו של ההוצאה הציבורית לאזרח על ביטחון וקו של ההוצאה הציבורית לאזרח לא כולל ביטחון. אינני יודע אם הנתונים הללו זמינים.

    זה בוודאות יתקן את השפיץ של מלחמת יוה"כ והתקופה שמייד אחריה, והשאלה המרתקת היא האם היציבות היחסית משנות ה-90 ועד היום היא באמת יציבות או (כפי שאני חושד) שבשנים אלה ההוצאה לביטחון עלתה וההוצאה האזרחית ירדה.

    מי שחובב גרפים כמוני מוזמן ללכת לעבודות של מרכז טאוב. גם שם יש הרבה תמונות ששוות אלף מילים.

  8. עוד גרף באותה רוח :

    ייבוש ההשכלה הגבוהה - הוצאה ציבורית לכל סטודנט

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=nl20100719_5

  9. וזה הגרף שינפנף בו איש הימין כנגדנו :

    ועל כן עלינו להקדים תרופה למכה ...

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=nl20100714_4

    1. לפי הגרף והטקסט הנלווה אליו נראה כי בין מלחמת 6 הימים ויוהכ ממשלת ישראל (עבודה) השתוללה בהוצאות ציבוריות לא מאוזנות ביחס להכנסה (וכן, ההקלות המפליגות לבעלי ההון שאנו מתריעים עליהן החלו כבר אז).

    2. התוצאה יחס חוב לתוצר גדול מאוד, מה שאומר שמצב טוב בהווה בא על חשבון שיעבוד העתיד כי חייבים להקצות חלק משמעותי מתקציבי השנים הבאות להחזר חובות בריבית גבוהה.

    3. אין בגרף של בן דוד נתונים על שנות ה-60, אך ייתכן שישנו הבדל מהותי בין מדיניות מרחיבה אבל אחראית בימי ב"ג-שרת-אשכול ובין פריצת גבולות אצל גולדה+כהונת רבין הראשונה. ואכן, בגרף של נדב ניתן לראות הבדל בשיפוע בין לפני 6 הימים לאחרי 6 הימים.

    4. למה להקדים תרופה למכה? כי הדבר הראשון שיש לחובבי תיאוריית "האיש השמן" להגיד לנו הוא שאם יתנו לשמאל לנהל את הכלכלה, אנחנו נשקע מיד בחובות עצומים ונביא את המדינה לפשיטת רגל ולצורך בצעדים דרסטיים כמו ב-1985. לכן עלינו להציג מודל שמצד אחד מפסיק את הייבוש ההרסני ומצד שני אינו גולש למדרון החלקלק של גירעון בלתי מרוסן.
    מכאן נובע לא רק הצורך להגיד איזה אחוז גירעון הוא אופטימלי, אלא גם אמירה על סדרי עדיפויות בתקציב: איפה הכי דחוף להפסיק את הייבוש (בעיני – חינוך, בריאות, רווחה – וזו גם השקעה כלכלית) ואיפה פחות דחוף או אפילו אפשר לקצץ (ביטחון למשל).

  10. יונתן כרמל :

    רק הערה,חובב האיש השמן ניסה ומנסה לקצץ בביטחון כמו בכל דבר אחר,למרבה הצער לא חסרות לנו בעיות בטחון במדינה(וכולנו גדולים בקיצוצי בטחון עד שתבוא המלחמה הבאה).

    צר לי אבל הגרף לא אמר לי כלום,השאלה היא לא מה ההוצאה הציבורית אלא מה הרווחה הציבורית ואז אפשר יהיה למדוד את יעילות הממשלה במדידה של רווחה ציבורית לעומת הוצאה ציבורית.

  11. עמית-ה :

    בנושא גירעון אמר יפה ג' ק' גלברייט," ללא גירעון והדפסת כסף לא הייתה האומה האמריקאית יכולה לממן את מלחמת העצמאות שלה".

    באופן כללי אפשר לומר שישראל צמחה יותר ובאופן יותר בר קיימא בשנים בהן היה מגזר ממלכתי גדול וחזק.
    ממוצע שנות קצנלסון (ברל) הוא כמעט פי 3 צמיחה לנפש ממוצע שנות פרידמן (מילטון).
    על פי מדדי פיתוח אנושי (HDI) רוב המדינות בעולם התפתחו יותר בשנים של מגזר ממלכתי חזק ומגזר עיסקי חלש.
    http://hdr.undp.org/en/media/HDR_2010_EN_Table2_reprint.pdf

    כדאי להסתכל על ההבדלים בגידול לפי קבוצות, שנים 2000-2010 נמוך מכל קבוצה אחרת.

    דר' אסתר אלכסנדר אלל'ה ירחמה הייתה אומרת על המדיניות הסוציאל דמוקרטית "הכוונה במדיניות הייתה שיפור החברה והחלשת קונפליקטים בין לאומיים, קיבלנו תוצר לוואי פיתוח כלכלי הכי גבוה בהיסטוריה".

  12. שאול :

    אני יושב לעצמי על האצבעות, אבל הבטחתי לעצמי לחכות עד לפוסט המפורט לפני שאני מגיב (או מגיב למגיבים).
    רק לציין, ואני משער שנדב יתייחס לזה – החלק השטוח של הגרף היה הופך לירידה משמעותית אם במקום הוצאה בשקלים לנפש, הגרף היה מתאר את ההוצאה כאחו"ז מהתמ"ג לנפש. יש לפחות שתי סיבות למדוד הוצאה כאחוז מהתמ"ג לנפש. אחת – מספר הרופאים שאפשר להעסיק היום תמורת 10,000 שקל הוא נמוך בהרבה ממספר הרופאים שאפשר היה להעסיק ב 1985 עבור אותו סכום (מתוקן לאינפלציה), כי השכר הריאלי במשק עלה דרמטית באותה תקופה. 30 אלף שקל היום פשוט לא קונים מה ש 30 אלף שקל (מתוקנים אינפלציה) קנו לפני עשרים שנה, בייחוד לא כשמדובר בשכר.
    שתיים – ממשלת ארה"ב למשל מוציאה בדולרים משמעותית יותר מרוב מוחץ של מדינות מאוד סוציאל דמוקרטיות. ה"קמצנות" האמריקאית מתבטאת בזה שזו הוצאה ממשלתית נמוכה יחסית לעושר של האוכלוסיה כפי שהוא משתקף בתמ"ג לנפש (כן, כן, עם כל הבעיות במדד הזה).

    אבל – נחכה ליום ראשון.

  13. שאול :

    עמית – אני חושב שההאטה בקצב הצמיחה (שככה יהיה לי טוב, אנחנו מדברים פה בנגזרות מסדר שני…) במדד הפיתוח האנושי נוגעות יותר להגדרת המדד מאשר לכל דבר אחר. זהו מדד שמוגדר בין אפס לאחד. לכן, כשאתה מתקרב לאחד, הגידול שלך באחוזים נפגע פעמיים, גם כי הערך האבסולוטי שלך כבר די גדול (אז גידול זהה באחוזים דורש גידול אבסולוטי גדול יותר) וגם אתה כבר קרוב לגבול העליון, ולכן קשה לגדול.
    שים לב שכמעט כל המדינות המפותחות מאטות. גם שוודיה, גם דנמרק, גם צרפת, גם נורבגיה. לא היית ממהר לייחס את זה לגודל המגזר הציבורי. זה פשוט בגלל אופי ההגדרה של המדד הזה.

  14. עמית-ה :

    שאול
    הבאתי את הנתונים בכדי להראות את המגמה העולמית – ירידה כללית בפיתוח.
    מה הסיבות לירידה הזאת? לדעתי מדובר בהחלשת המגזר הציבורי והתחזקות ההון.
    פרופ' מרגלית (http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=33713)
    מתאר את הכוחות מולם עומד העולם הדמוקרטי, לדעתי הירידה במדדי הפיתוח שנמשכת מזה 3 עשורים נובעת מהחלשות הציבור.

  15. איתי :

    עמית,

    הבעיה הגדולה של הזרם שאנו משתייכים אליו היא בלשכנע את הציבור הרחב, גם בעולם.

    לכאורה היית מצפה שאחרי המשבר הכלכלי העולמי הציבור יתפכח ויחליף ממשלות ימין-מרכז בשמאל, זה לא ממש קרה פרט לארה"ב, אבל אובמה זה לא ממש שמאל ויש לו מחויבות עצומה לבעלי ההון שהביאו אותו לשלטון.

    בתוך המחנה נהוג לתרץ את חוסר היכולת לשכנע בכך שהתקשורת נמצאת בידי ההון.

    הטענה שלי היא שזה רק חלק מההסבר. שלעתים קרובות מדי אנחנו (בכל העולם) מצליחים להעביר בהצלחה די גדולה את הביקורת על השיטה השולטת אבל לא מצליחים לשכנע שהחלופה שלנו תעבוד יותר טוב.

    לדוגמה, אתה התייחסת לעניין גירעון תקציבי. יותר קל לשכנע את הקולות הצפים שקמצנות נערי האוצר היא רעה. הרבה יותר קשה לשכנע אותם שיש לך מודל חלופי שעובד.
    בין השאר זה משום שאנחנו ממעטים לדבר על האלטרנטיבה. זה נחמד מאוד לצטט את גלברייט, אבל זה לא משכנע כל עוד לא הסברת היטב מה מבדיל בין הגדלת גירעון טובה להגדלת גירעון רעה – הן במספרים והן בסעיפי הוצאה.

    מנקודת מבטו של הקול הצף נראה שהמתכון שלך הוא "בואו נשפוך מלא כסף שאין לנו, ויהיה יותר טוב" וזה כמובן לא משכנע. כל אדם עושה (לא לגמרי בצדק) את ההשוואה לניהול של כלכלת משפחה ומסיק שזו לא מדיניות בת קיימא. ואז ביום הבחירות הוא מצביע ל"אנשים אחראים" כמו ביבי או ציפי ולא לברכה או פרץ.

  16. עמית-ה :

    איתי
    אתה צודק וזה אחד הדברים שאני משתדל לעשות.
    לא הצלחתי למצוא ברשת מאמר של סבר פולצקר המוּמר שאומר דברים דומים מאוד.
    זה מאמר מממון של יום ו' 3/12/2010.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.