חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ישראל מיובשת – התכנית לרפורמה במשרד האוצר

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 9.12.10 4:10

כאשר הציבור מתחיל להבין את השלכות הייבוש המתמשך של המגזר הציבורי, מגיע הזמן לחשיבה קונסטרוקטיבית שתטפל בשורש הבעיה. הגיע הזמן למהפכה מבנית במשרד האוצר

מאת: ד"ר יפתח גולדמן, חבר יסו"ד

ישראל מיובשת – לדף הפרוייקט

השריפה בכרמל פרצה בגלל חבורת נערים שמעשנים נרגילה. הנערים האלה לא גרים בעוספיא, ולמען האמת הם גם לא בדיוק נערים. הם יושבים בבניין גדול בירושלים, וקוראים להם בשם הקיבוצי "נערי האוצר". אין טבק בנרגילה שהם מעשנים. יש בה סם מסוכן יותר: תערובת חזקה במיוחד של צרות-מוח, דוגמטיות, בטחון-עצמי-מופרז וקרייריזם.

כבר שנים שהפקידות הבכירה באוצר מפעילה מדיניות מכוונת של ייבוש שירותי הכבאות בישראל. כבר שנים שהכבאים זועקים שמשרד האוצר משחק באש. כבר שנים שאף אחד לא מקשיב להם.

עכשיו יזדעקו כולם להצלת שירותי הכבאות. ירכשו ציוד ואולי אפילו יאיישו כמה תקנים. שום דבר מהותי לא ייפתר בכך, וכשוך הלהבות, בעוד חודש, שנה או שנתיים, יחזרו לקצץ. מתישהו יפרוץ אסון חדש – אולי רעידת אדמה, אולי קרב כנופיות שיתדרדר למלחמת רחוב, אולי מגיפה פתאומית… ושוב נזדעק, ושוב יועבר תקציב חירום (שיגיע מאוחר מדי), ושוב, כעבור חודש או שנה או שנתיים, יחזרו לקצץ. ובינתיים יתדרדרו לאיטם גם השירותים שבהם לא צפויים אסונות פתאומיים, אבל הזנחתם המתמשכת מולידה תוצאות חמורות לא פחות. בראש ובראשונה: החינוך.

רפורמה בשירותי הכבאות לא תועיל, כשם שרפורמה בשירותי הרווחה לא תועיל, וכמוה לא יועילו רפורמות בבריאות, בחינוך, בבטחון, במשטרה או בפרקליטות. הבעיה לא נמצאת שם. הבעיה נמצאת במשרד האוצר. מה שנחוץ לנו זה רפורמה במבנה, בסמכויות ובתפקוד של משרד האוצר.

משרד האוצר הישראלי, ובעיקר אגף התקציבים שלו, הוא מן החזקים בעולם המערבי. הפקידות שלו יודעת להפעיל רק מדיניות כלכלית אחת: "קצץ והפרט". ההרעבה התקציבית שממנה סובלים בטחון החוץ ובטחון הפנים, החינוך, הבריאות, הרווחה, התרבות, הרשויות המקומיות וכמעט כל גוף ציבורי אחר, אינה מקרה או תקלה. היא מדיניות. שוב ושוב חוזר אותו סצנריו: מקצצים, מדרדרים, מפטרים, מפריטים. משרד האוצר מנסה לחסל את השירות הציבורי בישראל, לבודד ולדרדר את עובדיו. הכבאים זועקים את זה. השוטרים זועקים את זה. המורים זועקים את זה. עובדי הרשויות המקומיות זועקים את זה. עובדי הרווחה זועקים את זה. אבל קשה לשמוע כשראשך מלא בעשן הנרגילה.

הנה רק דוגמא אחת לאטימות: ביום שישי אחר הצהרים, בעוד הלהבות בוערות על הכרמל, שודרה ברדיו הידיעה הבאה: "במשרד האוצר דוחים את הביקורת על הפגיעה בתקציב שירותי הכבאות וטוענים ששמונים אחוז מתקציב הכבאות יוצא על תשלום משכורות, ורק עשרים אחוז על קניית ציוד וחומרים". בואו נקרא את זה עוד פעם. האם הטיעון הזה לא מוכיח את ההפך ממה שמנסים פקידי האוצר לטעון? האין העובדה, שאחרי תשלום המשכורות לא נשאר כמעט כלום בקופה, מוכיחה שהתקציב קטן מדי? לא אם אתה שותף לנערי-הנרגילה. לשיטתם, הבעיה נעוצה בכך ששירותי הכבאות משלמים יותר מדי שכר. אבל הרי תקני כוח האדם של כבאי ישראל הם מהנמוכים בעולם! כבאי אחד לכל 7,000 איש, לעומת כבאי לכל 1,000 שהוא היחס המקובל בעולם המערבי. האם באוצר חושבים שאפשר להסתדר עם פחות כבאים או שפשוט צריך לשלם להם פחות? שתי התשובות נכונות. בשפתם של נערי-הנרגילה, תשלום משכורות הוא ביזבוז, העסקה הוגנת היא שחיתות ואיוש תקנים הוא חוסר-יעילות. כדאי לשמור בכיס את מילון המונחים הזה ולשלוף אותו בפעם הבאה שמשרד האוצר ידרוש מאיזה גוף ציבורי להפסיק את הביזבוז, להלחם בשחיתות וליישם תוכנית-התייעלות.

אז מה אפשר לעשות?

קודם כל לנשום עמוק ולהתאזר בהרבה סבלנות. צריך להבין שמדינת ישראל חולה במחלה קשה ומסובכת: הפקידות הכלכלית הבכירה שלה פועלת באופן עקבי ושיטתי נגד האינטרס הציבורי (והיא אפילו לא יודעת שהיא כזאת, בגלל עשן הנרגילה). במקרה זה קשה מאוד לרפא את המחלה בלי להרוג את החולה.

ואחרי שנשמנו עמוק, הנה רעיון קונסטרוקטיבי:  הבה נגבש תוכנית לרפורמה במשרד האוצר – רפורמה שתוכל להפוך את המשרד הזה ממשרד שהורס את המדינה למשרד שמשרת אותה. הבה נכנס צוות של כלכלנים, חוקרי מדיניות ואישי ציבור שינסח רפורמה כזאת (בראשי עולים שמות כמו מומי דהן, דני גוטווין, שלמה סבירסקי ואחרים) . אני לא יכול לכתוב כאן את סעיפי הרפורמה. בדיוק בשביל זה צריך עבודת-חשיבה. בטח יהיה שם משהו על תקופת צינון לפני הקפיצה של פקידי האוצר אל המגזר הפרטי, משהו על שקיפות, פרוטוקול מחייב של אופן הגשת הצעות לממשלה ולכנסת, הכפפת החשבים המשרדיים למנכ"ל המשרד שבו הם יושבים… אבל אלה רק "שליפות מהמותן". צריך לחשוב. וצריך להציע רפורמה זהירה שקולה ואחראית. ושלא תהיה ארוכה מדי או מורכבת מדי או מתוחכמת או מתחכמת מדי. וצריך לתת לתכנית הרפורמה שם קליט ולחבר אליה אישי ציבור ואנשי רוח ומחנכים ועיתונאים וחברי כנסת (שלי יחימוביץ כמובן, אבל לא רק היא). להפוך את הרפורמה באוצר למשהו שמדברים עליו. למשהו שכל אדם סביר שמע עליו או יודע בערך במה מדובר.

מה זה יעזור?

אני לא מאמין שיש סיכוי ריאלי, בטווח הזמן הנראה לעין, שרפורמה כזאת תיושם. אבל המהלך שאני מציע כאן עשוי להוציא אותנו מעמדת המגננה הקבועה שלנו. הוא יכול להיות משהו שסביבו יוצרים בשלב הראשון דעת קהל ובשלב השני עוצמה פוליטית. זה אולי לא יספיק כדי לרפא את המחלה, אבל בהחלט ייתכן שמהלך כזה יביא לפחות להישגים חלקיים. קחו לדוגמא את חוק ההסדרים – המאבק העיקש שנוהל נגד החוק הזה לא נשאר בלי תוצאות פוליטיות: חוק ההסדרים לא בוטל, אבל היום הוא הרבה פחות דרקוני מבעבר. ככל שהתכנית לרפורמה במשרד האוצר תהיה מדוברת יותר, מתוקשרת יותר ומאיימת יותר, ייתכן שפקידי האוצר ישנו כיוון, או לפחות יורידו הילוך במסע ה"קצץ-והפרט" שלהם. הם ירגישו, אולי, משהו דומה למה שהרגשנו כולנו בסוף השבוע שעבר: שהאדמה בוערת תחת רגליהם.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , ,

40 תגובות

  1. שושי פולטין :

    בוקר טוב,
    זה בדיוק כיוון החשיבה שצריך להתבצע, אולם כל עוד נתניהו עומד בראש הממשלה/אוצר, כחניכו של מילטון פרידמן, קשה לי לחשוב על האפשרות שהוא יזוז מהמדיניות הכלכלית שהוא דוגל בה, והרי נערי האוצר מבצעים מדיניות זו.

  2. ק. טוכולסקי :

    בוקר טוב
    האוצר כבר חוזר לטקטיקה שלו, בהארץ קראתי שתגובת האוצר על האשמות משרד הפנים היא שמשרד הפנים יכול היה לתעדף את הכבאות על פני דברים אחרים בתקציב המשרד, כלומר חזרנו למדיניות של המשרדים צריכים לתעדף כי התקציב קדוש. מכאן לא תבוא מהפכה ולא שינוי, הציבור מורדם בשקט.

  3. אסור להתבלבל :

    מה לנו מי צריך להתפטר? אנחנו לא מערכת משפטית.
    אנחנו לא מבקר המדינה.

    אנחנו אמורים ליצג השקפת עולם פוליטית.

    מבחינה זו כל הממשלה הנוכחית ראוי לה שתלך הביתה.

    זו ממשלה שמוכרת את נכסי הציבור. שמחלקת את הכנסותיה לפרטים מיוחסים ולקבוצות מיוחסות על חשבון כלל הציבור, על בסיס אידיאולוגי מוצהר.

    זו ממשלה שמפקירה את האזרחים בכל תחום, כי בראשה עומד אדם שמאמין שאין זה תפקיד המדינה לדאוג למשל לבריאות תושביה. הוא למד את זה בארה"ב (וראו בעיית ביטוח הבריאות שם).

    זו ממשלה שמגלה יעילות מופלגת בביצוע המדיניות שלה.

    אם עכשיו אנחנו לא נצליח להסביר את זה, מתי כן נצליח?

    וכדי להצליח לא מספיק להבהיר את צד יבוש הרווחה עם כל חשיבותו.

    אסור שתתגנב למאבק אפילו נימה של מסכנות ומסכנים (הלוזרים האלה, הבטלנים שלא רוצים לעבוד, השתיינים, הוועדים, המשתמטים שרוצים לחיות על חשבון אחרים). זה לא הנושא.

    דרך אגב, במקרה לגמרי – בשנת 2009 נהרגו 42 עובדים כתוצאה מתאונות במקומות עבודה, רבים מהם כתוצאה מרשלנות שמניעיה רווח נטו. מי שמע עליהם בכלל?

    אז מי צריך להתפטר בעניין הזה? אלי ישי, הסגן שלו? ברק? נתניהו?

  4. נמרוד :

    לאסור להתבלבל

    בואו נתמקד.
    השריפה בכרמל קרתה. הייתה, נסתיימה. מתו עובדי ציבור בבעת מילוי תפקידם.
    זה ידוע. עכשיו נותר לנו, לקחת אחריות. אחריות פוליטית.
    יפתח, ואני מסכים איתו בעניין הזה, שם את הדגש על כוחם של חשבי משרד האוצר בגיבוי שר האוצר והמדינאים. זה קורה ומתחזק מאז 1985.
    בואו, כמאמרך, לא נתבלבל, אלא נתמקד. מבנה האוצר הוא שהביא לכשל התחוקתי [כשל מבחינתנו, הצלחה מבחינתם].

  5. אסור להתבלבל :

    מבנה האוצר משרת את האידואולוגיה הפוליטית שמרכיבה היום את הממשלה. אם המבנה הזה לא היה מתאים לרה"מ הוא כבר מזמן היה משנה אותו. כל זמן שהממשלה הזאת קיימת – מי בדיוק ישנה את מבנה האוצר?

    או במילים אחרות – לא ברור לי בכלל איך בעקבות השריפה התפתח השיח שמחפש ראש כזה או אחר , אבל לא שומעים פה שיח שקורא לכל הממשלה הזאת ללכת.

    באיזשהו מקום מצאתי את זה:
    "כך, בשעה שבעולם מתרחשים שינויים מהותיים, אנחנו חיים בעולם דמיוני, שבו יש לנו כוח הרתעה צבאי ורק צריך לסלק את האפסנאי הזה ששכח לחלק מימיות, והכל יהיה בסדר. עם כוח כזה, מי צריך בכלל שכל ומה חשוב הזמן? אנחנו מופתעים כל פעם לגלות שהכוח לא עובד ושוב חוזרים לחפש את האלוף והשר שסרחו.."…..

  6. יונתן :

    יו"ר איגוד הכבאים הארצי טוען שלא מדובר בחוסר תקציבים אלא בועדים חזקים מדי והתנהגות שהיא על גבול השחיתות,מצדו השני של הגבול.

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/187/408.html?hp=1&loc=1&tmp=6794

  7. מיכאל לינדנבאום :

    "אין כסף?"-מה עם תמלוגי הגז?

    מייבשים ומפריטים,מייבשים ומפריטים ובינתיים ג'נטלמנים כמו תשובה לוקחים את כל תקציב מדינת ישראל לכיס בסיוע ביבי וחבריו בכנסת ובתקשורת.
    חבל-אנשים מסרבים להאמין ש1+1= 2 ולא 5.

  8. איתי :

    אין הבדל עקרוני בין שיח שמחפש ראש כזה או אחר לשיח שאומר "כולכם הביתה".

    בשני המקרים זה שיח עקר, משום שאנחנו לא מריצים פה מועמד לראשות ממשלה או קואליציה אלטרנטיבי/ת שתחליף את הנוכחית.

    מרוב דיונים עקרים על הנקודה הנכונה בין רדיקליות להתקרנפות, לא בנינו מפלגה או אפילו מחנה בתוך מפלגה.

    אז נניח שיתגשמו הפנטזיות, והשריפה תעורר גל מחאה עצום ברחובות שיגרום להקדמת הבחירות ולהדחתו של ביבי. מה נקבל בהיעדר אלטרנטיבה? סילבן בתור ראש ממשלה? ציפי בתור ראש ממשלה? מופז? אהוד? בוז'י? (וכמובן עם אותן שותפות – שס וישראל ביתנו, אפס סיכוי לקואליציה עם מרצ וחד"ש).

    הרי אנחנו בעצמנו טוענים פה שכל ההבדלים בין הפרסונות הללו ובין המפלגות הללו הם קטנים עד זניחים. השיטה היא אותה שיטת ייבש והפרט, ההבדל ביניהם הוא בעיקר הסגנון והאריזה.

    עם זאת ישנה חשיבות גדולה לשימוש במצב כדי להסביר שראשי ממשלות, שרי אוצר ופקידי האוצר הם המייבשים, ולשרים בכל שאר משרדים (כולל ישי) אין הרבה מה לעשות.

    אלי ישי לא לבד.

    האוצר מייבש את משרד החינוך. יולי תמיר (שאינה ס"ד) היא היתה צריכה לבחור בין אופציות רעות – להפריט את המכינות או לזרוק את האולפנים? להמשיך בייבוש האוניברסיטאות או להצטרף להתניית האוצר (כסף תמורת רפורמה)?

    ועמיר פרץ הס"ד כשר ביטחון – עצר את הפרטת התעש, לא עצר הפרטות במחסומים וברפואת העורף.

    כל עוד ראשות הממשלה ומשרד האוצר לא בידי השמאל, השיטה לא תשתנה. אבל כדי להגיע לשם עלינו לבנות חלופה שמצליחה לשכנע עשרות מנדטים להצביע לה, ואת זה אף אחד מנותני העצות פה (כולל אני) לא יודע לעשות.

  9. ארז צ. :

    הכתבה נכונה ונבונה תראו איך ייבשו את האקדמיה והמו"פ הישראלי

    היום כל המו"פ המשמעותי ממומן מקרנות מחו"ל.
    באקדמיה ממוצע הגיל הוא הגבוה בעולם.

  10. יפתח גולדמן :

    מצאתי שם!

    תוכנית לרפורמה עוד אין לי. צוות חשיבה עוד אין לי. אבל שם כבר מצאתי. איך לא חשבתי על זה אתמול…
    נכון יש לנו "הסכמי אוסלו" ויש "יוזמת ז'נבה" ואפילו "אמנת כנרת"? אז עכשיו תהיה לנו "תכנית הכרמל".
    אמור מעתה – "תוכנית הכרמל לרפורמה במשרד האוצר".
    ומצידי אפשר לקיים את הישיבות בעוספייא.

  11. דקל-דוד עוזר :

    ד"ר גודלמן – הצעה נהדרת.
    אני זמין, מתי מתחילים את הדיונים?

  12. איציק יאפ :

    גאוני

    רפורמה במשרד האוצר.
    נתחיל להלחם בהם עם הנשק שלהם!

    אני אומר, להתחיל בלקצץ להם תקנים ותקציבים.
    אחר כך בכמה פעימות להוריד להם את המשכורות למינימום.
    אחר כך מתחת למינימום, ונכניס את זה בחוק ההסדרים, כדי שלא תהיה הזדמנות לכנסת באמת לטרפד את זה.
    אח"כ להעביר את כולם לעבדוּת קבלן ברוטציה של שלושה חודשים.
    אחר כך להתייחס לכל אמירה שלהם באטימות, ויזעקו עד מחר.
    אה, וגם נכניס לחוק ההסדרים סעיף שבו כל מי שעובד במשרד האוצר, לא יכול לעבוד בשום עבודה אחרת לאחר מכן ולא יקבל רישיון לפתוח עסק, ויקבל פנסיה תקציבית מהמדינה השווה לפנסיה התקציבית הממוצעת.

    עוד משהו?

  13. איציק יאפ :

    אה, כן. גם אסור להם להתאגד, או אפילו לבוא בזוגות!!!

  14. עמית-ה :

    לעניין הכינוס בעוספייא, הנרגילה עלי.
    בנושא משרד האוצר ונעריו, צריך לקבל חוקי צינון כאלו בין השוק הממשלתי לפרטי שאנשים יוכלו לעבור רק אם לאבא שלהם קוראים רוטשילד או תשובה.
    אין כל סיבה לאפשר מעבר בין משרד לאוצר לשוק הפרטי וההיפך, נכון שזה מרחיב אופקים אבל במקרה הזה המחיר לקופה הציבורית גבוה מידי.
    אם רוצים להרחיב את אופקיהם של נערי האוצר אפשר לתת להם לימודי שפה עברית וספרות השוואתית ע"ח המדינה.
    יוגבים, איילים, אורנים וכו' לא יכולים להרחיב את האופק שלהם מסיבות פיסיולוגיות וכל נסיון לשנות נדון לכשלון.

  15. יוני :

    עמית-אם אנשים לא יוכלו לעבור מהסקטור הממשלתי לפרטי אזי לשירות הציבורי יגיעו רק הנפלים.

  16. נכס אסטראטגי :

    לאיתי,
    אם כבר יש מקום להבחין בין ראש הממשלה המצהיר בגלוי ובעקביות על הסחורה האידיאולוגית שלו, לבין הצבועים והמתקרנפים.

    מבחינת התודעה – צריך לכוון אידיאולוגית ולא פונקציונאלית. זה על סמך הנסיון הדל שלי.

  17. איתי :

    1. הבחנה בין ראש הממשלה לצבועים ומתקרנפים – יש בזה משהו.

    עוד צעד אחד הלאה אומר שהמתקרנפים מסוכנים מביבי, בגלל המסיכה שעל פניהם.

    ועוד צעד אומר שתמיכה בצבועים ובמתקרנפים גרועה מתמיכה בביבי.

    והנה – לא בלתי סביר שסוציאל-דמוקרטים גמורים כמו שלי יחימוביץ' (וחובביה בקרב הקהל פה, וגם לקסי??) יקראו בעוד כמה חודשים להתייצב מאחורי "בוז'י-המפריט-עם-החמלה-הרצוג", בתור החלופה הריאלית היחידה לברית ביבי-ברק. ואז – אנה אנו באים? במה זה שונה מתמיכה בציפי בתור חלופה לביבי?

    2. אידיאולוגית / פונקציונלית – לדעתי זה לא בחירה או או אלא חייבים גם וגם, זה לצד זה.

    האחד בלי השני הוא כלום והשני בלי הראשון הוא כלום (משה ואהרון אצל אחד העם).

    הסיבה שאני מרבה לדבר על התכל'ס היא שמבחינה כמותית, לא חסרים במחנה האדום אישים וגופים *מעולים* שמכוונים אידיאולוגית. אבל אישים וגופים שמכוונים פונקציונלית וגם קולעים למטרה (ועם זאת לא זורקים לפח את האידיאולוגיה בדרך למשרה הנחשקת)- מאלה יש לנו ממש בודדים.

    למרבה הצער, אלו שבחרו לצאת מנישת "אומרים מה צריך לעשות" ולהעמיד את עצמם לבחירה בידי ציבור רחב (=צורך להתפשר, לכרות בריתות עם יריבים, או לסתום את הפה לפעמים), סופגים אש ישירה מאלה שנשארו בנישה האידיאולוגית.

    ביקורת גוטווין על שלי יחימוביץ' היא דוגמה מתבקשת, אבל יש עוד.

    לדוגמה תמי זנדברג, לשעבר ע"פ של רן כהן, היום יושבת בקואליציה עם חולדאי וסופגת אש תופת מעיר לכולנו.

    לדוגמה אסתי קירמאייר בקלה, שנבחרה לראשות מחוז ירושלים של העבודה. מצד אחד – חברת יסו"ד בנשמתה, מצד שני זה http://www.blacklabor.org/?p=4526

    הנסיון הדל שלך בוודאי רב משלי. לכן השאלה שלי היא מנסיונך אם כשמכוונים אידיאולוגית קוטפים בסוף פירות בקלפי. אני מתרשם שממש לא (חד"ש, יסו"ד).

  18. דקל-דוד עוזר :

    הצהרה לאיתי

    אם שלי לא תתמודד ותיקח את ראשות העבודה ובראשות העבודה יעמוד ברק/בוז'י/ברוורמן זו תהיה פשיטת הרגל הסופית של המפלגה, ואם שלי תקרא להצביע לבוז'י או ברק שוב אז יהיה מדובר בפשיטת רגל מוסרית של שלי יחימוביץ.

  19. איתי :

    במקום הצהרות - הצעה לפעולה

    דקל,

    1. אני מסכים איתך לגמרי.

    2. עם זאת, פגשתי באתר הזה במשך השנים לא מעט חברי עבודה שהצהירו שאם יקרה X זו תהיה פשיטת הרגל הסופית של המפלגה.

    ואחרי ש-X קרה הפלא ופלא הם נותרו חברים במפלגה ואפילו הצביעו למפלגה (יכלו להיות חברים כדי לתמוך בטובים ולחסל רעים, אבל להצביע למפלגה קטנה ואידיאולוגית יותר).

    הנימוק תמיד היה שאין מה לעשות ואין בסביבה שום דבר יותר טוב.

    זהו נימוק שיש בו צדק אך הוא גם מעגלי, כי חלק מהסיבה שאין בסביבה משהו יותר טוב זה שאין מספיק אנשים טובים כדי לבנות את המשהו הזה, כי הרבה אנשים מצביעים מתוך שמרנות גרידא למפלגה שעושה ההיפך ממה שהיא מבטיחה (בעיקר מלחמות והפרטות).

    3. כרגע יחימוביץ' מצד אחד מפרסמת בבלוג שלה קישורים לכל מיני מאמרים הקוראים לה לרוץ, אבל היא בעצמה די שותקת בנושא. יש הרבה יתרונות ברורים וחשובים לשתיקה הזו (פחות אויבים במפלגה, יחס מחבק מהעיתונות), אך החיסרון הקריטי הוא שרק מעטים ייענו לקריאתה להתפקד כל עוד לא נאמר בפירוש שהיא רצה. אם היא תודיע מאוחר מדי היא לא תוכל לפקוד חדשים אלא תצטרך לריב עם הרצוג וברק על המתפקדים הקיימים וזה יהיה מאוד מאוד קשה.

    לכן אני מציע שתתחיל להשתמש באתר זה כדי להחתים כמויות של אנשים על בקשה פשוטה מיחימוביץ' –
    א. הצהירי כבר מחר שאת רצה כי את ראויה
    ב. אל תחזרי על הטעות של תמיכה ב"מי שיכול לנצח". אם תעשי זאת, אנחנו לא נקשיב לך – לא רוצים את ברק ולא את בוז'י.
    ג. אם הגעת למסקנה שאין לך שום סיכוי נגדם, הצטרפי בהקדם למורדים ופצלי את הסיעה כדי שיהיה לה זמן להתארגן לבחירות כמפלגה חדשה.

  20. איציק יאפ :

    איתי, גם במקרה של שלי, זה עניין של היזון מעגלי, כי היא מבחינתה לא תרוץ אם היא לא תראה שיש מספיק מאסה של תמיכה מאחוריה, ותמיכה, עם כל הכבוד לפלוצים כמוני שרק מטקבקים, מביעים במעשים ת'כלס של התפקדות.

    זה צעד נכון מאוד וחשוב מצידה (בעיני) לא להצהיר הצעות כאלה אם היא רואה שאין לה גב.
    הי, כמה פעמים אני נתקלתי בגישה של "כן, תרוץ תרוץ, כשתרוץ אנחנו נתמוך בך!" ואז כשרצית, קיבלתי "פחחחח"

    היא עושה את הדבר הנכון, דווקא מההיבט הפונקציונאלי, החשוב כל כך.

    ואם עכשיו היא לא תרוץ לראשות המפלגה, ויהיו בחירות, והיא תהיה חברת כנסת בקואליציה או האופוזיציה, היא פשוט תמשיך לעשות את מה שהיא עושה עכשיו (בעז"ה ואם יהיו לה מספיק כוחות) ותילחם במערכת מבפנים, ותאסוף סביבה עוד יותר כוח ממה שיש לה עכשיו, עד הפעם הבאה.

    אם אפשר גם לזרוק נימה אישית, שלי יחימוביץ' בעיני היא לא חומר של ראשות ממשלה, היא חומר של סוללת דרך לראש הממשלה. היא זו שתשכב על הגדר, כדי שהמ"פ יוכל לעבור (כמובן, שהיא תעשה זאת למ"פ הנכון).

  21. נכס אסטראטגי :

    לאיתי – לכוון אידיאולוגית לא אומר – רק אידיאולוגית. זו פשוט שאלה באיזה היקף אתה מצייר את המעגל, מה כלול בפנים ואיך קושרים את הדברים.

    לגבי התאכלעס – אם מכוונים לראשות ממשלה – צריך להגיד את זה מפורשות. אם מכוונים למפלגה ס"ד שתאסוף יותר מ-10 מנדטים ותהיה לה השפעה על הממשלה שתקום, זה דבר אחר.

    במקרה הראשון אני לא רואה כרגע אלטרנטיבה. במקרה השני – יש להערכתי מצב.

  22. איתי :

    1. אתה צודק שכל עוד אין מספיק מתפקדים בארגז (ארגז במובן החיובי) ההכרזה על מועמדות מסוכנת מאוד.

    2. מצד שני יש בעיה בטיעון האופטימיות שלך שבהמתנה אין סיכון כי הכוח עולה כפונקציה של הזמן.

    ככל שאנחנו יודעים מספר חברי העבודה הולך ויורד בצורה דרסטית http://www.blacklabor.org/?p=19137

    מטבע הדברים בקרב החברים שאינם מחדשים חברותם ישנו ייצוג יתר לסוציאל דמוקרטים וליונים, כך שמשקל מחנות ברק פואד הרצוג עולה גם בלי שיצטרכו לפקוד אנשים חדשים. אם על כל תומך יחימוביץ' שעושה מעשה ומתפקד (אולי לראשונה בחייו) למפלגה שבהווה מגעילה אותו, ישנם 2 תומכי יחימוביץ/פרץ שמפסיקים את חברותם, הכוח שלה רק יילך ויקטן, ותגבר התלות שלה בפוליטיקאים אחרים עם ארגזי מתפקדים משלהם כמו הרצוג עיני וחולדאי.

    במקרה הטוב, היא מס 5 ברשימה כעלה תאנה ס"ד בודד, שיכול לנבוח אבל לא לנשוך. במקרה הרע, היא עלולה אפילו להידחק למקום האישה השנייה (למשל עקב "דיל" בין ברק או הרצוג לעינת וילף) – מס 9 שלפי הסקרים של היום אינו ריאלי.

    3. יש לי הרבה מה להגיד על אבחון האישיות שנתת, אבל זה ממש לא משנה. אותו מעגל קסמים בדיוק רלוונטי לכל ח"כ או פעיל פוליטי.

    כל עוד עמיר פרץ או דני גוטווין לא מכריז שהוא מתמודד על ראשות העבודה, הוא לא יכול לסחוף מתפקדים חדשים אל ארגזיו. מרגע שהכריז, הוא חשוף לסכנות שבטרם הכרזה היה מוגן מהן יחסית.

    3. הפתרון לדעתי הוא שקיפות מלאה. שקיפות משמעה שתי רשימות חותמים פומביות, בתוך האתר של שלי יחימוביץ' או באתר לא רשמי של תומכיה.

    א. רשימת חברי מפלגה רשומים מן השורה (לא סלבריטאים בלבד) המצהירים על כוונתם להצביע לה אם תרוץ.
    ב. רשימת אנשים שאינם חברי מפלגה המתחייבים להתפקד במידה ותרוץ.

    הממד הנוסף של השקיפות הוא הכרזה מראש על קריטריון סף לריצה (למשל – 10% מהחברים הפעילים, או סך תרומות מינימלי).

    משמעותה של שקיפות כזו היא שבירת חוקי המשחק הבלתי כתובים של הדמוקרטיה המפלגתית, שבה פעילים נוהגים להבטיח בחשאי תמיכה ליותר ממועמד אחד (מה שמייצר חוויות כמו שהיו לך, וכמו שחווה שימון פרס).

  23. נכס אסטראטג - שאלה :

    האם יש משמעות לעמדה המדינית של מפלגה ס"ד?

    משום מה אף אחד לא מדבר על זה כאן.

  24. איתי :

    הנושא הזה דווקא נדון פה באופן תדיר, משום שהס"ד הישראלית ממוקמת מדינית בין גישת אחדות העבודה הניצית מאוד יחסית לשמאל ציוני (בימינו – אפרים סנה, אודי מנור, אורי הייטנר) ובין בעלי עמדות מדיניות כשל חד"ש. מרכז הכובד המדיני נמצא בערך במה שהיה פעם "יוני העבודה".

    יש שחושבים שמפלגה ס"ד תוכל להצליח רק אם תניף גם את הדגל המדיני באותו גובה כמו הכלכלי, ותאמץ מסר יוני. אחרים חושבים שעדיף דווקא להוריד את הדגל בנושא (כמו שעושה ש"י ועשה מלכיאור) ולהסתפק בהצהרה עמומה על תמיכה בשתי מדינות.

    יש לזכור כי המפלגה הכי ס"ד שהיתה פה לאחרונה זו עם אחד ובה היו עמיר פרץ משלום עכשיו, דוד טל החרדי שפרש משס (ואחרי עם אחד השתלב בקדימה) וחיים כץ שאחר עם אחד הגיע לליכוד.

    אני חושב שאם מפלגה ס"ד תציג מצע מדיני (וגם מצע חילוני מובהק!) כמו של מרצ או חד"ש אין לה טעם בכלל להתמודד כי רוב קהל היעד שלה בכלל לא יהיה מעוניין ולא משנה מה ייכתב במצע על הפרטות הלאמות וחברות כ"א.

    המצע הכלכלי של חד"ש הוא נהדר, אבל אין לו ביקוש בשני העמים, בגלל המצע המדיני והמצע החילוני. העניים הערבים מעדיפים את רע"ם והעניים היהודים את ליברמן, שס והליכוד. מס' היהודים המצביעים לחד"ש קטן ממנדט (דב חנין "מסובסד" בשם העיקרון). לכן אני מאמין שגם "האדמת" החלק הכלכלי במצע מרצ (למשל עם השתלטות של רן כהן או גילאון) לא היה מחולל פלאים למס' המנדטים של המפלגה כל עוד היא דוגלת ברוח הסכם ז'נווה.

  25. איתי :

    לעניין המחוגה שמציירת את המעגל של התכלס

    הצרה היא שככל שהמשרטט יותר מעוגן באידיאולוגיה ופחות מנוסה בפוליטיקה תכל'ס, יוצא לו מעגל בהיקף קטן יותר. לכן יותר שותפים פוטנציאליים נותרים בחוץ והיכולת לייצר כוח כמותי מעוקרת מראש.

    הדבר מוכר גם בחוגי הימין (לאומני, חרדי) וגם בחוגי השמאל ולא רק בארצנו.

    הדוגמה הקרובה לליבנו היא חוג יסו"ד במפלגת העבודה. הקבלה היא על סמך המלצת חברים, כך שהחוג יחסית מאוד הומוגני בדעותיו והאנשים מצוינים אחד אחד. אבל עם זה לא מקימים מפלגה, לא מחנה בעל משקל בתוך מפלגה קיימת ואפילו לא יכולת השפעה ממשית על המועמד שבו הם תומכים (פרץ).

    ואז כאשר פותחים את השורות ומקימים גוף חוצה מפלגות (מס"ד) אין זה פלא שלא נוצרת תנועה המונית. פלוני פסול (או מרגיש פסול) כי הוא בארגון "מפריט מחאה" של הקרן החדשה, אלמונית כי היא "נלחמת ביתושים ולא בביצה", זה כופר בעיקר כי הוא תומך בבגצ הקרקעות של הקשת המזרחית, זו כרתה ברית עם עיני וההיא חילקה פלאיירים לאנשים שיצביעו לאוליגרך ברקת.

    אז בסוף יש "מעגל" מונחה אידיאולוגיה, אבל את הכינוס המפלגתי אפשר לעשות במרפסת של מישהו ("בזכות" ביבי אולי יהיה קל לסגור אותה…)

  26. נכס אסטראטג - שאלה :

    איתי – אתה מנתח את "המלחמה שהיתה". הניתוח הזה הוא בעצם פרשנות שמבוססת על הנחות, שחלקן נוטות להגשים את עצמן, וזה חלק מהבעיה.

    1. מי מכיר את המצע המדיני של חד"ש? אנשים מכירים את חברי הכנסת שלהם וכל הכרוך בכך.
    חד"ש הציבה עצמה בציבור כמפלגה לאומנית ערבית.

    2. החוכמה היא כמובן להציב משוואה חדשה ומקורית שמשלבת ס"ד עם מדיניות של שלום.
    זה לא ילך בלי עמדה "יונית" ביקורתית. זה לא ילך עם כתב האשמה טוטאלי נגד ישראל. נחוצה פה איזה התבגרות של מחנה השלום בלי שפיכת התינוק עם המים.

    זה לא ממש בלתי סביר לצפות ממי שפתח את הערוץ הס"ד בשיח הציבורי, שידע לעשות זאת באותו כשרון גם בתחום המדיני…

    אחרת…

  27. נכס אסטראטג - שאלה :

    לאיתי
    קצת סדר –
    שלי שירטטה מעגל כעיתונאית ואחכ הלכה לממש אותו. היא לא התחילה משלב העשייה.
    אתה רוצה – קח דימוי של יסודות כבסיס לקירות.

    אם היא מתכננת למשוך איתה מתנחלים שישבעו בשמה גם אם תצהיר על עמדה מדינית יונית – ואם זה גם יצליח, היא תשבור פה את המעגל.

    כי בסוף, בשורה התחתונה, העקרונות של הס"ד הם שוללי גזענות ומבוססים על כמה עקרונות אוניברסאליים שכמה זמן אפשר להחביא אותם?

  28. עודד גלעד :

    חייבים לעצור את הרפורמה באוצר!

    רק אני שומע רפורמה וכבר נעמדות לי האזניים…
    וברצינות, איתמר, תודה על הצעה מעולה.
    ויש לי הצעת שיפור לשם. כי עם כל הכבוד, הכרמל הוא לא סקסי כמו ז'נבה, לא אנגלו-סקסי כמו ויסקונסין ואפילו הכינרת היא אטרקציה גדולה ממנו. המיתוג של הכרמל שרוף וכואב, ולכן זה לגמרי נכון להתמנף עליו.
    אבל אם כבר נלחמים בנשק שלהם אז אנחנו צריכים גם איזו הבטחה לעתיד טוב יותר, איזה אופק חדש. שם שיש בו תקווה לצמיחה ולשיפור.
    לכן אני מציע שהשם לרפורמה במשרד האוצר יהיה *רפורמת הכרמל החדש*.

  29. עמית-ה :

    ליוני 15
    לשירות הממלכתי הולכים אנשים מכל מיני סיבות, כמו עניין, אידאליזם, ביטחון תעסוקתי וכו'.
    הרי לא תאמר שהשיקול היחיד של אנשים הוא כסף נכון?
    כי אם נבחר אנשים לפי רצונם לעשות כסף לא נקבל את הכי טובים כי אם את הכי רודפי בצע.
    המצב הקיים כרגע בו אנשים דוגמת אורי יוגב מפריט ועובר לעבוד במופרט וכו וכו' הוא מצב לא בר קיימא.
    אנשים ואפילו טובים מאוד לא יכולים להשאר בעלי רמת מוסר גבוהה כאשר הפיתוי גדול ו"גדרות" המותר ואסור (ברמת המקובל לא ברמת הפלילי) כל כך נמוכות.

  30. רביב נאוה :

    לעודד וגלעד

    אל תמציאו שמות לרפורמה לפני שהתחלתם לתכנן אותה. זאת לא טייסת של מטוסי כיבוי.

  31. דקל-דוד עוזר :

    איתי אני בעד הרעיון שלך

    איך אתה חושב כדאי לי ליישם אותו באופן שיסייע לאתר?
    אתה יכול לרשום לי גם בדוא"ל

  32. יונתן :

    עמית,אנשים הולכים ממגוון סיבות אבל הסיבה המשמעותית ביותר היא יכולתם להתפרנס,זה מורכב גם מגובה השכר וגם מבטחון תעסוקתי(שזה אולי הפקטור החשוב ביותר למי שהולך להיות עובד מדינה,מצד שני מי שמרכיב הבטחון חשוב לו יותר ממרכיב השכר הוא בד"כ אדם שפחות מוכן לחשוב מחוץ לקופסא ויוצא שירות ממשלתי מרובע ונוקשה).

  33. איציק יאפ :

    יונתן, מעט מאוד מורים הולכים לעשות את זה מתוך כסף או ביטחון.
    כל עו"ס ששוחחתי איתו או ששהתראיין ברדיו אמר שהוא וחבריו לא מונעים מתוך כסף או ביטחון.
    הרבה מאוד שוטרים שאיתם דיברתי, לא מונעים מתוך בצע כסף, לפחות לא בהתחלה.
    הכבאים שפתאום עלו לכותרות (סוף סוף) לא מונעים מתוך בצע כסף. לעזאזל במשכורות שכל אלו מקבלים כבר היה עדיף להם לחתום אבטלה!

    יש כלאו שמה שמניע אותם הוא פשוט… אכפתיות.
    אבל לא אכפתיות מהסוג שחברת אגד מדפיסה על הפוסטרים שפירסומיים שלה.
    זו אכפתיות אחרת.
    מעין רגש אנושי שכזה.
    קשה לי להסביר לכלכלנים….

  34. עמית-ה :

    יונתן
    לאורך השנים הכרתי לא מעט אנשים בשירות הממלכתי יש בו ייצוג של כל סוגי האנשים וקשה למצוא את ההבדל בינו לבין חברה גדולה.

  35. דקל-דוד עוזר :

    אל תשתמשו בטיעון אכפתיות כי הוא בומרנג

    הימין אומר: מורה מקבל עבודה "מספקת מוסרית" ולכן לא צריך לשלם לו.
    צריך ליצור משוואה ברורה:
    כדי שהשירות הציבורי יקבל את העובדים הטובים יותר עליו לתת תנאים יותר טובים בשלב הכניסה לעבודה ותנאים טובים למי שמצליחים להתמיד ולהתקדם והבכירים במערכת הציבורית צריכים לקבל שכר שאינו נופל באופן בלתי סביר מהבכירים במערכת האזרחית.

    אם נתפוס את הטובים בתחילת הדרך הם יישארו; אם נאמר להם "עוד חמש שנים יהיו לכם תנאים" יהיה לנו שירות ציבורי מחורבן.

    אם זה אומר לקשור את השכר במערכת האזרחית לציבורית ולהפך – זה מה שצריך לעשות.

  36. איציק יאפ :

    "מורה מקבל עבודה "מספקת מוסרית" ולכן לא צריך לשלם לו."

    ואז הוא סותר את הטיעון של עצמו, כשהוא אומר שכסף זו המוטיבציה היחידה ללכת לעבוד בשירות הציבורי.

    הימין הכלכלי כל כך מלא סתירות, והוא סומך על זה שרוב האנשים לא חושבים מספיק עמוק כדי להבין את הסתירות האלו (והוא פאקינג צודק…)

    מה שכן, הבנתי פתאום שלקרוא לזה "ימין" ו"שמאל" כלכלי זו אמנם הגדרה מאוד נכונה מבחינה היסטורית ואקדמאית, אבל חוטאת למטרה ומרחיקה ממנה את מי שעד עכשיו ראו את עצמם כימין כי יש להם דעות מסויימות על חלוקת הארץ, אבל פתאום מבינים שהשיטה הכלכלית הזו גרועה.

    ז"א, למה ליצור דיסאוננס קוגנטיבי שכזה, אצל מי שבמובהק, יכול "להצטרף" אל התנועה הזו ששואפת לחלוקת משאבים צודקת יותר ואי הפרטה, אבל זה מתנגש לו עם דיעות אחרות שאינן קשורות בכלל להפרטה?
    למה לא ללכת איתו?

    חשבתי על זה בעקבות שיחה עם מי ש… בהגדרה, הוא אחד הימנים הקיצונים (הוא אפילו מפורסם, אבל אני אשתוק), ופתאום הוא הביע דעות סוציאל דמוקרטיות. כשהסברתי לו שזה שמאל כלכלי, הוא התחיל לגמגם ולהמציא תירוצים. אני לא רוצה להוכיח לכל הימנים שהם טועים, אני רוצה לצרף אותם לתנועה נגד ההפרטה (ניקרא לה איך שנרצה, סוציאל דמוקרטיה, או פשוט שלטון שפוי).

    מה דעתך, דוד?

  37. איציק יאפ :

    או דקל (סליחה על הבלבול)?

  38. Tweets that mention ישראל מיובשת – התכנית לרפורמה במשרד האוצר -- Topsy.com :

    […] This post was mentioned on Twitter by עבודה שחורה , Yossi Levy. Yossi Levy said: התכנית לרפורמה במשרד האוצר http://bit.ly/hMUp9o אנא רטווטו […]

  39. משתמש אנונימי- בהקשר לדוח המבקר :

    לנוכח התגובות של משרד האוצר עם פרסום היום של דוח המבקר ("אני? אנחנו? אנחנו לא מחליטים כלום, רק מבצעים", ואפילו טרכטנברג התגייס לדקלם את דף המסרים*).
    כאילו שהאוצר איננו מתנהל באותו דפוס כאשר מדובר במו"מ שהוא מנהל עם המורים (ולא משה"ח), עם העו"סים (ולא משרד הרווחה) עם הרופאים על תוספת תקנים(ולא משרד הבריאות), עם האחיות על תוספת מיטות (ולא משרד הבריאות).

    * לאיתי – כמעט דייקת. כן יצאה מחאה לרחובות. אה? עדיין לא הפילה את ביבי. יבאש יבאש, כמו שאומרים התורכים.

  40. השרים אשמים והממשלה צריכה להתפטר :

    […] שיגרום להקדמת הבחירות ולהדחתו של ביבי". תגובה 8  http://www.blacklabor.org/?p=25426. החלק הראשון של הפנטזיה בעצם היה למציאות. אסור לאבד את […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.