חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בנימין בן אליעזר הוא הבעיה

נושאים פוליטי, פותחים שבוע ב 6.04.08 6:10

בטורו השבועי, מזכיר דניאל בלוך שבנימין בן אליעזר הוא נטע זר במפלגת העבודה, ושואל מדוע, בעצם, ראוי לתת לפואד, שנבחר במקום השמיני בפריימריז, תפקיד שר בכיר או שריון ברשימה לכנסת הבאה.

התקשורת עסקה במשך השבוע ובסופו בלחישות של השר פואד בן-אליעזר לשר שלום שמחון ב"מערה החשמלית" של ממשלת חסמב"ה בבית שערים. הזווית העיקרית ניתנה לדבריו נגד ברק, להתנהגותו של ברק עצמו ולסכסוך הקולני בין יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון, אהוד ברק, לבין קודמו בשני התפקידים, עמיר פרץ. משום מה נשכחה העובדה שהבעיה העיקרית בשלב זה הוא פואד, הרבה יותר מברק או פרץ.

בעוד ברק ועמיר פרץ הם בשר מבשרה של מפלגת העבודה, האחד בן התנועה הקיבוצית והשני מנהיג פועלים ואיש העלייה ועיירות הפיתוח, בן-אליעזר הוא נטע זר. לאחר שפרש משירות הקבע הוא התמקם במפלגת תמ"י של אבו-חצירא, קודמתה של ש"ס. כשתמ"י קרסה הוא קפץ על עגלתו של עזר וייצמן ונבחר לכנסת בשולי אדרת רשימתו "יח"ד". עם וייצמן הצטרף לאחר מכן למפלגת העבודה ופעל לבחירת וייצמן למועמד העבודה לנשיאות מול לובה אליאב ושלמה הלל, שכל אחד משניהם היה ראוי לנשיאות יותר מוייצמן.

בעבודה הוא התברג במחנה רבין והיה במטה הבחירות של 1992. תפקידו במערכה שנוי במחלוקת ולא מעטים סבורים כי אלמלא שגיאותיו ניתן היה להשיג תוצאה טובה יותר. בינתיים הוא התברג במפלגת העבודה כאיש מנגנון וקבלן קולות מוצלח. אחרי כישלון ברק ב- 2001 התמודד על ראשות המפלגה מול אברהם בורג וניצח באופן דחוק כשלא ברור אם וכיצד זכה.

הוא הוביל את מפלגת העבודה לממשלה בראשות אריק שרון כשהוא מקבל את תפקיד שר הביטחון. טעותו הגדולה כשר ביטחון היתה באי-הקמת גדר ההפרדה וכמנהיג מפלגה לא נאבק בעניינים חברתיים. כדי לנסות ולזכות בפריימריז הבאים הוא הוציא את מפלגתו מהממשלה בעיתוי לא נכון והפסיד לעמרם מיצנע. הוא לא סלח למיצנע על ההפסד ומירר את חייו של יורשו עד שאילצו לפרוש. אחרי מיצנע ותקופת ביניים נבחר עמיר פרץ. גם לו לא סייע פואד ובהתמודדות הבאה סייע לברק להיבחר בדרכים שהזכירו את דרכי בחירתו מול אברום בורג.

בכל המאבקים הללו לא מצאנו אצל פואד בן-אליעזר שום סימן של מאבק רעיוני, מדיני או חברתי, שום יזמה חדשה ואף לא רעיון מקורי אחד. גדולתו בקבלנותו והרעיון החדשני היחיד שלו הוא בהצעה לשחרר את מרוואן ברגותי.

בינתיים ברק מאכזב את בן-אליעזר. פואד קיווה כי הוא יהיה מספר שתיים של ברק בכל הקשור לענייני הפנים והמפלגה. אבל אצל ברק אין משנה למלך. הוא ראשון ואין לו שווים או משנים. ואם היה זקוק למשנה – למה דווקא פואד? יש לו את שלום שמחון כקבלן משנה. ואמנם, יכול להיות שפואד הוא קבלן קולות באזורים מסויימים בבחירות פנימיות אך בבחירות חיצוניות אין לו כוח מיוחד.

עתה דורש פואד שיריון במקום השני ברשימה לכנסת. למה? ככה. עצם עקרון השיריון פסול מעיקרו. אך למה דווקא לפואד? אין לו זכויות כשמעון פרס. הוא לא מאבות התנועה או מהוגי הדעות שלה. הוא לא מייצג קבוצה מקופחת כלשהי או מסמל משהו ייחודי. אין שום סיבה להעדיפו על פני כל מועמד אחר. ירצה – יתמודד. לא ירצה – יפרוש בתום הקדנציה ואף אחד לא יזיל דמעה בנשף הפרידה.

בבחירות האחרונות הופיע בן-אליעזר במקום ה – 8 ברשימת מפלגת העבודה. ראוי לזכור כי בתשעת המקומות הראשונים הופיעו – עמיר פרץ, יצחק הרצוג, אופיר פינס – פז, אבישי ברוורמן, יולי תמיר, עמיחי אילון, איתן כבל, פואד בן אליעזר ושלי יחימוביץ'. פרץ, בחוסר תבונה פוליטית, דילג על ברוורמן ואילון והעדיף במקומם את כבל ופואד. טעות קשה. את שלום שמחון מינה לתפקיד שר החקלאות אף כי היה במקום ה – 16 ברשימה אך הוא התמודד במסגרת מחוז המושבים וזו היתה בחירה לגיטימית. אין לי ספק כי מצבו של פרץ בממשלה ובתנועתו היה טוב יותר אילו ברוורמן ואילון היו בממשלה במקום כבל ופואד. אך זו כבר שאלה היסטורית. כיום, טוב עושה ברק שאינו מקדם את פואד ואינו נענה לדרישתו האבסורדית לשיריונו ברשימה לכנסת הבאה. אולי מתחיל ברק סוף, סוף, להבין כי חברי מפלגתו והבוחרים הפוטנציאליים רוצים משהו חדש ושונה וסוף לעידן הקבלנים, המעכרים ומארגני הקומבינות.

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , , ,

12 תגובות

  1. א :

    ראוי לתת רקע על פואד והשיריון:
    הסיבה שהנושא עולה לפתע היא החשש של פואד מנקמה מתואמת של עובדי חברת החשמל, שהיוו במשך שנים ארוכות בסיס כוח של פואד בתמורה לתמיכתו בהם (וזכור הציטוט – "הפרטת חברת החשמל – על גופתי"). ברגע שפואד החליט להוביל את הפרטת חברת החשמל ביחד עם אולמרט ולשמחתו של ביבי שמלאכתו נעשית בידי אחרים, נגזר דינו להדרדרות נוספת בפריימריס ואולי אף ליציאה מן הרשימה.

    לגבי השר שמחון ראוי לציין כי התמודדותו של חבר כנסת מכהן בפעם הרביעית (בקרוב החמישית) על משבצת של מחוז נוגדת את חוקת המפלגה הקיימת, שכן משבצות שיריון למחוזות נועדו להכניס אנשים חדשים לכנסת, ולתת לחברי הכנסת המכהנים לשחק בליגה של הגדולים – הרשימה הארצית (שם שמחון אולי לא היה מצליח להתמודד מול כוכבים טריים כמו אריה עמית, אבי שקד ופעילים חברתיים כמו תמי מולד חיו ואדיסו מסאלה ).

    הטריק של שמחון עובד שוב ושוב ולא משנה מי ראש המפלגה, כל העתירות בנושא מוסמסו איכשהוא.

    המתנות הלא לגיטימיות שחילק עמיר פרץ לפואד ושמחון היו ראשית סופו. גם איבד לגיטימציה בציבור כשהפך את הנבחרת המנצחת לרשימת שרים אפרורית, גם הסתכסך עם הקרובים לו אידיאולוגית (יחסית, ברוורמן ואילון) וגם נתן נשק רב עוצמה בידי העקרבים שאיתם כרת ברית לרגע.

  2. Drazick :

    אינני תומך מפלגת העבודה.
    אהל אני תומך בח"כ שעובדים קשה למען בוחריהם מראייה רחבה.
    יש הרבה כאלה המפלגת העבודה.

    פואד הוא הקוטב להם.
    איש ציבור שמלבד היותו שם אין לו שום אמביציה או רצון לשנות לשפר ולתרום.

    אלו הח"כים שלנו, להזכיר, אנו בוחרים בהם.

  3. הראל לייבוביץ :

    חוץ מקומבינות והתנהלות מדיפה ריח רע שמזכירה את מרכז הליכוד,
    אני עד היום ממשיך לתהות מה בדיוק תרם פואד למפלגה. מה הוא קידם ותרם כשר בממשלות ישראל…

  4. דנית :

    אולי יולי תמיר תפסיק להרוס את החינוך ??? ומפלגת העבודה כרגיל שותקת…

  5. ליאור שוורץ :

    יולי תמיר לא הורסת את החינוך

    היא מנסה במסגרת האפשריות שיש לה את הדרך הטובה ביותר

    תצביעו למפלגת העבודה תביאו 30 מנדטים תעיפו את שמחון פואד וילנאי תכניסו אנשים איכותים פנימה ואז נוכל לשנות את המפה.

  6. הראל לייבוביץ :

    פואד לא תרם עד היום שום דבר במפלגת העבודה וכשר בממשלות ישראל.
    חוץ מלהוליך קומבינות בין מכרים, אני עד היום לא יודע מה הוא תורם למפלגה.

  7. עומר כרמון :

    צר לי לאכזב את דניאל בלוך: פואד יקבל מקום של כבוד אצל אהוד ברק, משום שעידן הקבלנים, המעכרים ומארגני הקומבינות זה בדיוק אהוד ברק. הוא ופואד הם צמד יונים מאוהבות שימשיך לרכב יחדיו לעבר השמש השוקעת (כשמאחוריהם שלום שמחון, אופיר פינס, בוז'י הרצוג ושאר הפוליטיקאים הריקים שמאכלסים כיום את צמרת מפלגת העבודה).

  8. דנית :

    לליאור,
    יולי תמיר העומדת בראש מפלגה סומיאליסטית סגרה את כל הפרויקטים להשלמת השכלה ל 12 שנות לימוד לצעירים בני 20-30 .
    זה לא נקרא להרוס את החינוך???
    במקום להגן עליה מן הראוי שתעקוב איך היא הורסת כל חלקה טובה.
    דרך אגב, אותה התנהלות היתה כאשר היא היתה שרת הקליטה!!!

  9. הראל לייבוביץ :

    יולי תמיר היא שרת חינוך מצוינת והבנאדם הנכון בתפקיד.

  10. איתי :

    דנית,

    איני בקיא בהיסטוריה אך לפחות בשנים האחרונות מפלגת העבודה ממש לא מכנה את עצמה סוציאליסטית ולא מתיימרת להיות כזו. יש אנשים שרוצים לעשות אותה סוציאל דמוקרטית כגון עמיר פרץ ושלי יחימוביץ', נאדיה חילו, אדיסו מסאלה, תמי מולד-חיו ועוד, אך כעת הם במיעוט. מפלגת העבודה עשתה צעד קטן לכיוון הסוציאליזם בבחירתו של פרץ (אז גם הצטרפתי אליה) והרבה צעדים ענקיים אחורה, לחלקם אחראית בעיני יולי תמיר (דוח שוחט לדוגמה).

    כדי למנוע פיטורי מורים לטובת הפרטת האולפנים המורים צריכים לצבור כוח פוליטי, כי המחאות וההפגנות לא מספיקות (ראי את ההפגנות נגד אולמרט בתום המלחמה).

    אתם המורים צריכים להגיע למצב שאתם מחזיקים את הפוליטיקאים בביצים.
    אתם ולא ראשי ארגוני המורים שאותם ניתן לקנות

    אפשרויות

    א. התפקדות המונית למפלגת העבודה (דבר שיאפשר לכם לבצע חיסול ממוקד לשרת החינוך במידה שתחפצו בכך). אין הכרח שתצביעו למפלגה בבחירות לכנסת

    ב. התגייסות המונית לטובת מפלגה קיימת או חדשה שהיא סוציאליסטית יותר ממפלגת העבודה

    קראי כאן את דבריו של תום אנדן, בנו של מורה
    http://www.blacklabor.org/?p=2447

  11. דנית :

    איתי,
    אתה כנראה צודק בהמלצותיך.
    מתוך פעילות מהשטח- שום דבר אחר אינו מועיל.

    תודה

  12. האם ראוי להצביע למפלגת העבודה? :

    […] צפוף שם בצמרת. פואד, כשר תשתיות, הוא אדם בעל תמיכה רחבה שלא הפגין משמעות אידיאולוגית עמוקה. עם זאת, מעניין כיצד מתפקדי חברת חשמל ינהגו […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.