חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

דמות חברי-הכנסת בעיני אזרחים פשוטים

נושאים פוליטי ב 4.04.08 6:10

בעקבות התכנית 'מסיבת עיתונאים' בערוץ הראשון, שעסקה בדמותם של חברי הכנסת, פונה דני ואלה אל איתן כבל ואל גדעון סער, וקורא להם לפעול לשיפור פניה של הכנסת

כ"ו באדר ב' תשס"ח, 2.4.2008

אל: חברי הכנסת איתן כבל וגדעון סער

מאת: אזרח פשוט (דני, קיבוץ יטבתה)

בענין: דמות חברי-הכנסת בעיני אזרחים פשוטים, שדווקא איכפת להם, כמוני

בעקבות תכנית 'מסיבת-עתונאים' הטלביזיונית בערוץ 1 הערב

שלום לכם.

צר לי שאני נאלץ להסכים ולהיות שותף לדברים שהשמיעו מנשה רז ואטילה שומפלבי הערב -בקטרוג על חברי-כנסת והתנהגותם, המקרינה על דמותם של כל חברי-הכנסת כקולקטיב -יותר מאשר לדברי הסנגוריה שלכם על הקולקטיב הזה.

יוכיחו תאורים ששמעתי, קראתי או ראיתי באמצעי-תקשורת פומביים שונים, אפילו רק בימים האחרונים,מהכנסת ומהתנהלות חבריה (שלא להסתמך על דברים שאני יודע ממקורות לא פומביים):

מיעוט חברי ועדות-הכנסת בישיבותיהן שבהן נדונים נושאים חשובים,או חפזונם של חברי-ועדה לבוא לישיבה רק כדי שדבריהם ירשמו בפרוטוקול ובעיקר – ישמעו בכלי-התקשורת (רק 2 דוגמאות: ישיבות ועדת העבודה והרווחה בדיונים על שילוב נכים בעבודה מפרנסת,ולהבדיל – הועדה לביקורת-המדינה בישיבתה בנושא ישום דו"ח ועדת-וינוגרד).כנ"ל בישיבות שקיימו לאחרונה ועדת-הכספים, וועדת-הפנים ואיכות-הסביבה.

מה לעשות – גם מקריאת פרוטוקולים של ישיבות ועדות הכנסת עולה, שהדברים השגורים על פי הח"כים, כאילו עיקר עבודתם נעשית בועדות שטבעה שהיא פחות גלוייה לעין-הצבור, עולה תמונה עגומה על עבודתם החלקית של ח"כים.

עוד דוגמה אקראית: פעולתו של יו"ר הקואליציה במליאת-הכנסת בהצבעה על הצעת-חוק מטעם ועדת-הפנים, בניגוד לבקשה מפורשת של יו"ר הועדה, איש הקואליציה אף הוא, לדחות הצבעה על חוק בקריאה שלישית על-מנת לאפשר דיון נוסף בועדה בסעיף מסויים, שהתקבלה בו בקריאה שניה הסתייגות שלא על דעת רוב חברי-הועדה, שמן הסתם בקיאים בפרטי הצעת-החוק.

על אף שיו"ר הועדה מוסמך לגרום לדחיית הצבעה על חוק שהגיש, יו"ר הקואליציה במצוות שר-הפנים ממפלגתו, גרם לח"כים מהקואליציה בקריאות רמות בחלל אולם-המליאה, כמו בשוקי הכרמל ומחנה-יהודה ("נגד !נגד ! נגד"!)"לכפות" הצבעה סופית בניגוד לדעת יו"ר הועדה, החבר בסיעת-קואליציה אחרת.

לעניות-דעתי – התנהגות לא קולגיאלית עד מבישה, שמביישת את התנהלותם של חברי-כנסת.

וענין אחרון במכתבי זה (כי רשימת עוד דוגמאות תאריך את מכתבי מאד !), אם כי לא אחרון בחשיבותו בעיני 'אזרח מהשורה':

חברי-הכנסת נוהגים על פי רוב לא לענות לאזרחים פשוטים הפונים אליהם (על פי רוב בכתב) ! מעטים הם הח"כים המורים לעוזריהם/עוזרותיהם להשיב לאזרחים פונים (במיוחד כאשר האזרח הוא אנונימי מבחינת הח"כ או עוזר/עוזרתו). מעטים עוד יותר, עד מספר קרוב לאפס, הח"כים המשיבים בעצמם !

גם מחבר-הכנסת סער טרם זכיתי לאיזו שהיא תגובה – עניינית או למצער אישור קבלת פנייתי – למכתב שלי (וכמה תזכורות), ששיגרתי אליו ואל ח"כ שלי יחימוביץ לפני 20 חודשים (!), בסוף יולי 2006, בעניינו של גלעד שליט (אז עדיין שבוי "טרי" ויחיד !), ובנושא חטיפות של ישראלים בכלל (ח"כ יחימוביץ ענתה תשובה 'שבלונית' כמה חודשים אחרי כן באמצעות עוזר פרלמנטרי).

כדי "להזכיר" לח"כ סער – הזהרתי אז מפני חטיפות נוספות (וזאת של אלדד רגב ואהוד גולדווסר אכן התרחשה שבועיים אחרי ששלחתי את מכתבי הראשון), והסברתי איך, לדעתי, נכון עד נחוץ להתייחס לענין החטיפה ההיא וחטיפות בכלל. נכון ! בסך-הכל דעה או חשיבה עם מסקנה של "סתם אזרח פשוט".

כאמור: תשובה או 'אישור קבלת-המכתב' ההוא מח"כ סער לא קיבלתי עד היום !

צר לי: אני חושש ש-35% הנמנעים מלבחור את חברי-הכנסת ה-17 יהפכו לצבור 'נמנע' גדול יותר בבחירות לכנסת הבאה.

בידכם – ביחד עם 118 עמיתיכם – למנוע זאת !

דני וַאלֶה, קיבוץ יטבתה

העתקים :
אתר האינטרנט 'עבודה שחורה'
אתר 'ליכודניק' (של חברי מפלגת-'הליכוד')

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , , ,

4 תגובות

  1. ל רפי :

    דיברי הכותב נכונים ביסודם, אבל מי שעוקב אחר יחסי ה"נבחרים" עם ציבור בוחריהם, אינו צריך להיות מופתע מהממצאים ומהתגליות שבתכנית. למעשה, מתפרצת התוכנית לדלת פתוחה, משום שחברי הכנסת (וגם הציבור) – לפחות כל אלה שמתעניינים בדבר – יודעים או יכולים ללמוד עובדות אלה ללא מאמץ מיוחד. במרכז-המידע של הכנסת מצויים סקרים שהוזמנו ע"י הכנסת (יו"ר הכנסת, וועדת הכנסת, מנהלי מרכז המידע וגורמים נוספים), הבוחנים את תדמיתה בעיני הציבור. המימצאים בסקרים אלה קשים, שלא לומר חמורים. לא רק שהם מצביעים על תדמית ירודה, הם מצביעים על הערכה גרועה לתיפקוד, על תחושת זלזול בציבור, על רמה ירודה של הנציגים ועוד. חמורה לא פחות היא העובדה, שבחינת המימצאים לאורך זמן, מצביעה על תהליך של הדרדרות מתמשכת.
    לא רק סיקרי-תדמית של הכנסת מצביעים על כך. גם סקירי "מדד השלום" של אונ' ת"א, סיקרי מכון גוטמן שליד המכון הישראלי לדמוקרטיה וסיקרי כנסי שדרות מצביכעים על אותן תופעות ואותן הערכות; וישנם נוספים.
    גם בדיקות בלתי-ישירות מראות בעליל אותן תוצאות ואותן הערכות. על אחת מהן הצביע הכותב – ירידה מתמשכת בהשתתפות הציבור בבחירות, בין אם ברמה הארצית ובין ברמה המוניצפלית, שגם בה, בדרך-כלל, שלילית דעת הציבור על הנבחרים ותיפקודם.
    אין זה פלא, משום שהמכהנים בתפקידים נבחרים כבר מזמן אינם מתפקדים כשליחי-ציבור, אלא כ"נבחרים מעם" או כמתנשאים מעם. מגישה זו נגזרת העובדה שאינם משיבים לפניות, אינם מחוייבים בדין וחשבון לבוחרים, אינם פועלים לטובת הבוחרים ותוך שיקוף רצונם, אינם נאמנים לדיבריהם ולהבטחותיהם, אינם מחוייבים להשקפות-העולם בשמן נבחרו, אינם נחנים בחמלה אנושית יתרה ובאהבת-ישראל ועוד כהנה וכהנה משוגות.
    הציבור, בטעות, מדיר רגליו משדה הפוליטיקה, כאילו ייטיב בכך את מצבו. הדרה זו משאירה את ה"שחקנים" הגרועים שחדרו למגרש הפוליטי(או נותרו בו), לעשות ככל העולה על רוחם, להוותו של הציבור.
    דמות חברי-הכנסת אינה מטרה. היא תוצאה של מעשיהם לטובת הציבור, בראש וראשונה הציבור שבחר בהם, אבל גם כלל הציבור. למרות העובדה ששליש מחברי הכנסת נושאים במישרות ביצועיות – שרים וסגני-שרים – רעה חולה כשלעצמה, רוב חברי-הכנסת הם חברי-כנסת "נטו". אלא, שאפילו ה"גאווה המקצועית הסקטוריאלית" שהיתה צריכה להאיר את דרכם כ"נבחרי-הציבור" אינה מצליחה, באיוולתם, לגרום להם לראות את עוולותיהם. הכנסת היא זו שבידה הפקיד הריבון (=העם) את סמכויותיו ועוצמתו והיא בראש וראשונה זו שעושה אמון זה פלסתר. בעשותה כן היא שוחקת את מעמדה והופכת בכך כלי-משחק בידי הרשויות האחרות – המבצעת והשופטת. היפוך יוצרות זה, מסוכן לדמוקרטיה.
    אולי הגיע הזמן שהכנסת תקים לובי חדש וחיוני: – כנסת למען הכנסת -ותסתייע בו על-מנת לערוך, ביוזמתה, שידוד-מערכות פוליטי מן היסוד בישראל. הבעיה אינה במבנה-אירגוני אלא במודעות – מודעות הציבור ומודעות חברי הכנסת.
    אם יימשך התהליך הנוכחי, יגבר הניכור בין הציבור למוסדות השלטון. הגברת הניכור תוביל להעמקת השסעים החברתיים והסקטוריאליים-אינטרסנטיים ולהסתגרותם בתוך עצמם. זמנית, הפורמליזם השלטוני ישרוד, אבל בהדרגה ודי מהר, נהיה עדים ליותר ויותר תופעות של התפוררות חברתית גוברת. בכך טמון סיכון חמור למדינה ולחברה.

  2. ל רפי :

    להשלמת דברי הקודמים אומר כך:
    א.ההתנהלות "התרבותית" במליאה ובוועדות, היא קצה הקרחון של: 1. העמדת הטפל לפני העיקר; 2. שינאת החינם; 3. ההתמכרות לתדמית; 4. ההתנכרות לתפקיד.
    ב. לא יתכן שפעילות המליאה תהיה מנותקת מהתמתרחש בוועדות ומההתפקרות הכללית כלפי האחריות הציבורית.
    ג. בעבודה פוליטית-מדינית, דרושה מידה של גמישות מחשבתית ועבודת-צוות, אבל גם יושרה, נאמנות ואחריות אישית וציבורית. דומה שהפרופורציות נוטות כיום באופן חמור לכיוון ה"צלופחיזם" האידאולוגי, צביעות, ומניפוליזם אגואיסטי.
    ד. קיים בעיני ספק חמור לגבי המוטיב האמיתי המביא כיום חברי-כנסת לשרת בה. פעם היתה זו שליחות ציבורית; דומני שכיום זו "אג'נדה אישית" נטו.
    ה. לא יתכן שראש ממשלה (במקרה זה שרון) יעמיד את דרכו הפוליטית למבחן בוחריו וא"כ יפעל הפוך לדעתם (כל פילפולי הלשון בעניין זה אינם מקובלים עלי). כנסת שמאפשרת זאת צבועה ובוגדנית ומחנכת לשקרים ולנורמות פסולות. עפ"י אותה נורמה היא יכולה לאשר כמעט כל דבר ביזרי, רק משום שהסמכות בידה, תוך זלזול מוחלט בציבור וברצונותיו. פעם יעשה זאת נתניהו בכלכלה, פעם ברק בלבנון ובקמפ- דיויד, פעם שרון בביטחון ופעם אולמרט בכל!
    גם אם ידברו חברי- הכנסת "בצילצולי פעמונים" לא יזכו לאהדת-הציבור ולכבוד-הציבור. מעשיהם יקרבום ומעשיהם ירחיקום… . אם יקבלו בהכנעה כל גחמה שתבטיח את צמידותם לכסאות, הם ישארו עם "הכיבודים" אבל ללא ציבור.

  3. דני :

    אני ממליץ בפני מי ש'נכנס' לאתר, 'להקליק' על התגית "מסיבת-עתונאים" הצבועה כחול שבפתיח, להפעיל רמקולים או להרכיב אזניות, ולהקשיב להקלטת התכנית (35 דקות) שבה ראיינו מנשה רז ואטילה שומפלבי את חברי-הכנסת גדעון סער מ'הליכוד' ואיתן כבל מ'העבודה'. אני גם מציע למי שיצטרף לדיון כאן להתייחס להצעה שהציעו ח"כ סער וכבל ביחד עם עוד 2 ח"כים ששמם לא נאמר, להוסיף לאקט הבחירות לכנסת מרכיב אישי, שבו הבוחר יוכל להשפיע לא רק על גודל הסיעה של מפלגה זאת או אחרת, כהעדפתו, אלא גם על ההרכב האישי שלה ! ההצעה לא פורטה, אבל הוסברה על רקע הניכור הגובר והולך – כדברי גדעון סער – בין "האזרח מן השורה" לבין "נבחריו", שבעצם הוא כלל לא בחר בהם, כי הוא לא חבר/מתפקד במפלגה הזכאי להשתתף ב'פריימריס', לא כל שכן להיות חבר ב'גוף הבוחר' של המפלגה אותה הוא אוהד יותר מהאחרות. מדובר ב-1/3 חברי-הכנסת שכן עומדים לבחירה כלשהי (בפריימריס או ב'גוף בוחר' של מפלגתם), ולא ב-2/3 הח"כים שהם בכלל מינוי לא דמוקרטי של ראש-המפלגה שמצרף לרשימה בראשותו מועמדים כאוות-נפשו, או של סמכות חיצונית שלה (כמו למשל מועצת-רבנים). לכן מציעים כבל וסער ו-2 עמיתיהם האנונימיים להוסיף לבחירה ברשימה מפלגתית גם איזשהו 'כלי' באמצעותו תווצר זיקה בין הצבעת הבוחר והעדפותיו לבין 'מיקום' המועמדים ברשימה המפלגתית בה בחר. ענין ראוי לבדיקה ולדיון, לדעתי.

  4. Drazick :

    עוד לא הבהרנו, כציבור, לח"כים שהם משרתים אותנו.
    אנו צריכים ליצור מנגנון כזה.
    והוא בעיקרו חוסר אדישות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.