חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תנאי העסקה של עורכי דין – צריך פשוט לקיים את החוק

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, מועד ב' ב 6.12.10 4:00

שריפת הענק בכרמל האירה את תנאי העבודה המחפירים של הכבאים, אך מאמר זה מתמקד במצבם העגום של עורכי דין שכירים במגזר הפרטי והציבורי. הפתרונות? התאגדות עובדים והקפדה על קיום חוקי העבודה
מאת: עו"ד יהונתן קלינגר

0.
שריפת הענק שהערכות הממשלה למקרי חירום מסוג זה ובחירה בין חלופות רעות שהביאה לכך ששירותי הכבאות לא יעמדו בלחץ עד כדי כך ששר הפנים, אלי ישי, קרא להקים ועדת חקירה שתחקור מדוע הוא התרשל בתפקידו. צביקה בשור, במאמר מאלף בחדר 404 מסביר מדוע השריפה היא תוצר של התנהלות רשלנית של המדינה וכיצד היה ניתן לתקצב את שירותי הכבאות. כולם, בדרך, שוכחים כי החל משנת 2001, דרך שנת 2007 ואפילו בקיץ 2009 שבתו הכבאים והתריעו על הסכנות. אולם, במדינת ישראל איש אינו מקשיב.

1.
למקצוע הכבאות אחריות ציבורית רבה; הכבאי חייב להיות מקצועי ונאמן, ובניגוד לשוטר שלו יש סמכויות רבות להפעיל אלימות כלפי הציבור כדי לשמור על הציבור, הכבאי מקבל מהציבור רק כבוד, ולא הקשבה. אולם, כמו הכבאים, יש מקצוע נוסף שמצוי בסכנה קיומית, ולאו דווקא בגלל המחסור. רבות דובר על הצפת מקצוע עריכת הדין ועל הצורך להארכת תקופת התמחות עורכי הדין על מנת להוות חסם נוסף. אחד המאפיינים של ההצפה, שעשוי לסכן את שלום הציבור, הוא תנאי העסקת עורכי הדין. אכן, ההצפה במקצוע יצרה קיטוב גדול מדי בשכר עורכי הדין, כאשר עורכי דין צעירים ולא מנוסים מרוויחים באיזור 6,000 ש"ח לחודשאולי קצת יותר על פי כלכליסט); אכן, 6,000 ש"ח בחודש הם כמעט כפליים שכר המינימום, אלא שיש בכך בעיה: שעות העסקת עורכי הדין חורגות בצורה קיצונית מהשעות אותן יש על עובד לעבוד כאשר הוא מרוויח שכר מינימום. פסיקה עקרונית בשנת 2007 קבעה כי יש לשלם לעורכי הדין השכירים גם על השעות הנוספות בהן עבדו (עע 570/06 עמוס אגרון נ' זיווה כץ). אולם, חוק ותיאוריה לחוד ומי שאחראי על הבאתו לבתי המשפט לחוד; לשכת עורכי הדין מודעת היטב למצב ומגנה אותו ואף מגנה את הנושא, אם כי יש מחלוקות בנושא הפרשנות כאן. רק לאחרונה הצטרף משרד התמ"ת לחגיגה ובדק את הנושא.

2.
אלא שלא רק במגזר הפרטי קיימת סוגיה זו, אף במגזר הציבורי: שביתת העוזרים המשפטיים של שופטי בתי המשפט לאחרונה ושביתת הפרקליטים בשירות המדינה ממחישים תמונה עגומה בה מי שאמון על קביעת, אכיפת ויישום החוק בפועל אינם מקבלים גמול ראוי, והנזק ההיקפי מכך גדל ובפועל: שכרם של מי שאמון על הקביעה האם להגיש כתב אישום או לא נמוך בצורה קיצונית מחברו במגזר הפרטי וחלקם מדווח על כך שהוא עובד שעות נוספות ולא מדווח על כך, כיוון שנאסר עליו לעבוד שעות נוספות מעבר למכסה מסוימת. כך נוצר מצב נוראי: יש עומס על הפרקליטים, ובמקום לטפל בבעית ההצפה המקצועית, בוחרים להפר את דיני העבודה.

3.
דווקא לי, ואולי בעין קפיטליסטית מעט, נדמה כי העובדה שעורכי הדין עובדים שעות נוספות רבות מדי מעידה שכלל אין הצפה במקצוע. אם אכן היה עודף של עורכי דין, הרי שתיאורטית משרד עורכי דין (או המדינה) שאינם רוצים לפגוע בזכויות העובדים היו מצמצמים את היקף השעות הנוספות ומעסיקים עורכי דין 8 שעות ביום, פשוט מעסיקים יותר עורכי דין: יש מספיק, ואם יש הצפה, תמיד אלה יסכימו להיות מועסקים בשכר מינימום. אלא שהתיאוריה הזו היתה נכונה אלמלא גם התיאוריה הקפיטליסטית היתה חיה במשרדי עורכי הדין: הפירמידה עקומה, וככל שעורכי הדין השכירים לא יתאגדו ויעמדו על זכויותיהם, המעסיקים ימשיכו לחייב 200 דולר על כל שעת עבודה שלהם ולשלם להם רק פחות ופחות; וכיוון שאלה עובדים בשכר חודשי קבוע, כל שעה שהעובד ישאר במשרד תהיה שעה של רווח נטו למעביד.

4.
לעורכי הדין יש איגוד מקצועי, לשכת עורכי הדין, אך זו אינה ארגון עובדים: היא אינה יכולה לסייע לתחתית הפרמידה מבלי לפגוע בקדקדים הותיקים, והיא צריכה להשאר ניטרלית כאן ולשמור על החוק: לנזוף במעסיקים ולעודד את העובדים לשמור על זכויותיהם, אך לא לתפקד כאיגוד עובדים. ארגוני העובדים, כמו כח לעובדים האהוב עליי, יכולים לסייע כאן במיוחד במגזר הפרטי, ולעמוד על זכויות העובדים שיעדיפו להשאר אנונימיים: הם יודעים שינצלו אותם ככל שאפשר, ומעטים יתלוננו.

5.
הבעיה היא דווקא במשרות במגזר הממשלתי: האם ראוי שעורך דין שאינו מקבל שכר ההולם את מעמדו יעסוק במקצוע, וכאשר הפרקליטות שמה דגש על בהרשעות וסיפורים סקסיים אני תוהה כמה טובת הציבור באה כאן לידי ביטוי: עורך דין שפוחד על פרנסתו אינו יכול לשמור על שלום הציבור, עורך דין שפוחד על עתידו אינו יכול לראות את עתיד הציבור ועורך דין שאינו רואה קידום אינו יכול לעמוד מול מי שירצה להעסיקו במגזר הפרטי: במצב כזה, מקצוע עריכת הדין נמצא בסכנה הרבה יותר מכל דבר אחר בגלל מדיניות ההעסקה בו, ולא בגלל הצפת המקצוע.

6.
אולי, ורק אולי, הפתרון להצפת המקצוע יהיה לשמור על דיני העבודה: כך תמצא עבודה לכל הדורשים, פרקליטות המדינה צריכה לא מעט עורכי דין, גם המשרדים הפרטיים אם אלה ישמרו על חוקי העבודה.

לבלוג של יהונתן

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , , , ,

2 תגובות

  1. עמית-ה :

    אני תומך ברעיון, אם משרדים עריכת דין ישמרו על החוק,
    הם בודאי יפתחו את הנושא מקצועית ונוכל אולי להעביר את המנהג לכלל ענפי המשק.
    שמירת חוק היא מנהג ראוי לאימוץ.

  2. חיים :

    עו"ד

    סופסופ מחירי השרות שמקבלים מעו"ד ירד למחיר נורמלי, אם הם מספיק טפשים כדי להכשיר עו"ד נוספים – שיבלעו את הצפרדע שלהם לבד,
    אני לא נכיר מגזר שאינו רוצה "שכר הולם" – ומוכן להשבית את המדינה על כך,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.