חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הרשויות המקומיות – מכשיר הכרחי לאכיפת חוקי עבודה

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 29.11.10 6:03

אחד הגורמים המרכזיים לעוני ולפערים החברתיים הוא העדר אכיפה של חוקי עבדה וזלזול מצד המעסיקים. הפתרונות שמציעה המדינה כיום אינם יעילים. העברת סמכויות לרשויות המקומיות יכולה להביא להגברת האכיפה ולשיפור מצבם של עובדים בשכר נמוך

מאת: גיורא דנש

עניים בישראל עובדים. זה אחד מהממצאים הבולטים של דו"ח העוני האחרון. דו"ח זה מצטרף למחקרים רבים בשנים האחרונות המלמדים כי בלמעלה מ-60% מהמשפחות העניות בישראל יש לפחות עובד אחד. בחלק מהמשפחות שני בני הזוג עובדים. עובדה זו איננה מחלצת אותן מעוני. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא אי ציות הולך וגובר לחוקים המשפיעים על השכר.

מבקר המדינה, מצא בדו"ח לשנת 2007 כי בין 8-11% מהעובדים במשק מקבלים שכר הנמוך משכר מינימום. במחקר של הביטוח הלאומי משנת 2009 נמצא כי 14% מהעובדים מקבלים פחות משכר מינימום. במשק הישראלי יש 2.8 מיליון עובדים בקירוב. החשבון הפשוט מלמד כי 400,000 עובדים במדינת ישראל עובדים בשכר שלא מאפשר להם לחיות בכבוד. במחקר של ביטוח לאומי מצוין כי הנתונים שהתגלו הינם חלקיים ו"מחמיאים" ביותר. הנתונים מבוססים על הצהרות של מעסיקים. הצהרות שיש חשש סביר שהן רחוקות מהמציאות מבחינת היקף המשרה והשכר. כמו כן לא כלולים במחקר עובדים שלא מדווחים כלל לביטוח לאומי אם ביודעין ואם לאו. מכאן שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה ויוצרים תופעה בלתי נסבלת של גניבת שכר על ידי מעסיקים.

שופטת ביהמ"ש העליון  עדנה ארבל  מתארת את תכליתו של חוק שכר המינימום: "תכלית החוק היא להבטיח את זכותו של העובד להתפרנס מעבודתו בכבוד…  תכליות החוק עולות בקנה אחד עם הוראת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הבא להבטיח קיום אנושי בסיסי לכל אחד מהפרטים בחברה.. שלילה מאדם אמצעי קיום מינימאליים, והכנסה מינימאלית בכלל זאת, מחללת את כבודו". חוק שכר מינימום נחקק בשנת 1987 כדי להבטיח צמצום פערים ועוני. בפועל בהעדר הרתעה אמיתית ממשיכים המעסיקים לראות את החוק כהמלצה בלבד. אחת התוצאות המיידיות לכך היא שיא באחוזי העוני ובפערים בין עשירים לעניים בקרב מדינות ה-OECD.

הנפגעים העיקריים הם כמובן "החשודים המיידיים": עולים חדשים וותיקים, צעירים חסרי מקצוע, נשים, עובדים זרים חוקיים וערבים. יש סוג של רושם בציבור שמירב הפרות החוק נמצאות בפריפריה. איפה שהוא "שם". ובכן המציאות מוכיחה שההפרות נעשות "כאן" בתוככי הערים הגדולות. במקום בו רובנו ככולנו גרים וחיים. המלצר בבית הקפה, שליח הפיצה, הגנן שמסדר יפה את ערוגות העיר, השומר בקניון השוקק. כל אלו נאלצים לחיות ממשכורות רעב מבלי יכולת אמיתית לשנות את מצבם.

הגופים שאמונים במדינת ישראל על מלחמה בהפרות החוק הינם היחידה לאכיפה במשרד התמ"ת ובתי הדין לעבודה. עובד יכול לפנות בתלונה ליחידה לאכיפה במשרד התמ"ת. מפקח של התמ"ת מגיע לעסק ובודק את התלונה. המפקח יכול להטיל קנס או להעביר את התיק לתביעה. חשוב לציין כי מסלול זה לא משיב לעובד את כספו ולכן איננו רלבנטי למרבית העובדים. הוא משמש יותר כנקמה במעסיק ולכן רוב העובדים לא מתלוננים ואם כן זה יקרה רק לאחר שהעובד עזב את מקום העבודה. ברור כי למרות ההגנה של החוק מפני התנכלות של מעסיק אף עובד בר דעת לא יתלונן נגד מעסיקו. אחד מהנתונים המפתיעים שעלו מדו"ח המבקר הוא שרק 52% מהמעסיקים שנקנסו טרחו ושילמו את הקנס. נתון זה מלמד יותר מכל על הזלזול העמוק שיש כלפי החוק.

עובד המעוניין להשיב את כספו יכול לפנות לבית דין לעבודה. בתי דין אלו עקב קשיים אובייקטיבים (תקציבים, עומס יתר וכו') מציבים מכשולים רבים בין העובד לכספו. עלינו לזכור כי עובדים אלו חלשים מטבעם. לא תמיד שולטים בשפה העברית ובודאי לא שולטים בשפה המשפטית. בבתי הדין לעבודה אין מתורגמנים ולעיתים די בעובדה זו כדי להכשיל עובד מלזכות במשפט. כן, רובם של העובדים אינם מיוצגים על ידי עורך דין בניגוד למעסיק. מצב זה יוצר חוסר שוויון בולט באפשרות להשיג צדק. עובדה נוספת וקריטית היא כי הרוב המוחלט של המשפטים מסתיים בפשרה שמוצעת על ידי השופטים עצמם. פשרה משמעה שהעובד צריך לוותר על המגיע לו על פי חוק. לכך יש להוסיף שיש חוקי התיישנות קשוחים על עבירות על חוקי עבודה. שכר מינימום, לדוגמא, ניתן לתבוע רק על 6 השנים האחרונות. ומה עם עובד שעבד 20 שנה בפחות משכר מינימום? החוק מאלצו לוותר. שיטה זו יוצרת תמריץ למעסיקים לא לשלם שכר מינימום ביודעם כי יצטרכו לשלם רק חלק מהכסף ורק על השנים האחרונות.

חשוב לומר כי יש עלייה בתפוקות של היחידה לאכיפה של משרד התמ"ת ועלייה ניכרת בתיקים הנידונים בבתי הדין לעבודה. אולם התופעה של אי ציות לחוק ממשיכה להתגבר באין מפריע ובלי קשר למאמץ של הגופים הללו.

לעובד המצוי בהישרדות יום יומית הגופים הללו אינם רלבנטיים. הוא לא יתלונן על מעסיקו במשרד התמ"ת ולא יתבע אותו בבית הדין משום שהוא יודע שהמשמעות של כך היא הפסקת עבודתו. אדם שמצוי בהישרדות אין לו את היכולת לבחור. כמוהו כעבד שנטול בכבלים ואין לו אפשרות בחירה. צריך לזכור את כוחו ההולך ונחלש של העובד בישראל: כוחם של האיגודים המקצועיים נחלש והן מקיפים היום פחות מרבע מהמשק; הפרטות של גופים ציבוריים העבירו עובדים למגזר הפרטי; חדירה של עובדים זרים ומבקשי עבודה מאפריקה שמתחרים עם העובדים הבלתי מקצועיים. כל אלו יוצרים קרקע דשנה למעסיקים עבריינים.

הפתרון לבעיית חוסר ההרתעה טמון בהעברת סמכויות האכיפה לרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות נמצאות בקשר הדוק עם העובדים ועם המעסיקים. תשתיות האכיפה קיימות-בכל עיר גדולה יש מאגר של פקחים ומוקד דיווח לאזרח. בנוסף הרשויות יכולות להפיץ בצורה טובה יותר מידע לציבור על זכויות וחובות. אכיפה סדירה של פקחי הרשות תסיר מהעובדים את הפחד להתלונן- למעסיק לא יהיה מושג לגבי מקור התלונה. הרשויות יכולות להיות נשכרות מהמהלך פעמיים: פעם אחת על ידי הכנסות מהקנסות שיוטלו ובפעם השנייה על ידי שיפור מצבם הכלכלי של התושבים שיתרום לשגשוגה של הרשות. אכיפה על ידי הרשות המקומית משמעה נגישות טובה יותר לצדק. במאמץ להשגת זכויותיו, שכיום נושא העובד לבד על גבו, תהיה שותפות מצד חברי הקהילה כולה ובשיתוף מנגנוניה של הרשות. כך ניתן להשיג שינוי אמיתי בשוק העבודה בישראל.

הרשויות המקומיות הוכיחו בשנים האחרונות שהן יכולות לבצע ולהוביל מהלכים טוב יותר מהממשלה. יש לרתום את כוחן לטובת העובדים החלשים בישראל. בעצם לטובת חברה הוגנת יותר לכולנו.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , ,

11 תגובות

  1. שי כהן :

    רעיון מעניין - אבל מספר קשיים

    1. יש חשש רב שהרשויות או לפחות חלקן לא מעוניינות במשימה- נסה להפנות ההצעה לראשי רשויות ולהביא כאן תגובתם

    2. כרגיל העברת סמכויות מדינה ואחריות לשירותים לרשויות מגבירה את אי השוויון בין רשויות מבוססות ומאורגנות לאלו שלא.

    3. ניגוד העניינים בין פקידי הרשות ונבחריה לבין האחריות של אכיפה מול מעסיקים יהיה חזק וברור, כוחם של ראשי רשויות וצוותם מול ההון נופל אפילו מכוחם של גורמי ממשלה במבחן הזה

  2. איתי :

    שי צודק.

    הטענה בסוף המאמר המדברת על "הצלחת הרשויות יותר מן הממשלה" טעונה הוכחה, הרושם שלי מן התקשורת הוא בדיוק הפוך.

    יש לזכור גם שתופעת השחיתות ברשויות המקומיות נפוצה וחמורה בהיקפה יותר מאשר ברמה הארצית, כי עם כל הביקורת שלנו על "כלבי השמירה" ידיעות הארץ ערוץ 2 וכו' הם עדיין פי 1000 יותר חזקים ממקומונים שראש עיריה מושחת יכול/ה למוטט אותם כלכלית בלי בעיות (קרה ברחובות).

    על ביזור סמכויות בחינוך

    http://www.blacklabor.org/?p=18202

    ברווחה
    http://www.blacklabor.org/?p=3371

  3. עמית-ה :

    מסכים עם שי.
    צריך להוסיף לזה את העובדה שמעבירים יותר ויותר אחריות לרשויות ובתמורה מקטינים את התקציבים.
    אם אתם חושבים שמס רכוש (ארנונה) יכול לכסות את עלות הייצוג והשירות של השלטון המקומי תסתכלו על המצב בישראל ובעולם.
    בארצות בהן השלטון המקומי אחראי יותר הוא בדרך כלל גם גובה מע"מ או מס קניה.
    בכל מקרה זה גורם לחוסר שיוויון קיצוני כי ככול שהרשות חזקה יותר כך היא מושכת יותר עסקים שמביאים יותר כסף שמחזק אותה שמביא עוד עסקים …..

  4. גיורא דנש :

    תגובה..

    ראשית חשוב לדעת שראשי רשויות מבוססות מעוניינים להקים משטרות בראשותן. זה קצת יותר מורכב מאכיפה של חוקי שכר והרבה יותר יקר. אני טוען שבטחון תעסוקתי לא פחות חשוב מבטחון אישי.
    לגבי אי השוויון בין רשויות הטענה נכונה. לכך צריכה לתת את הדעת המדינה במימון חלקי ברשויות חלשות. בנוסף מימון האכיפה מהקנסות עצמן יכול להקל (כיום הקנסות שנעים סביב 8000 ש"ח הולכים לאוצר).
    לגבי טענות על שחיתויות וניגודי עניינים למה לעצור ברשויות? אם כולם מושחתים אז גם משרד התמ"ת מושחת וכו'. אם מושחתים אז עדיף לפזר את הכוח.
    לבסוף חשוב לציין שזה לא פתרון מושלם אולם הוא הרבה יותר טוב ממה שקורה היום.. כלום.

  5. עמית-ה :

    גיורא
    הדיון בנושא משטרה עירונית היה באתר הזה ואני חושב שהעמדה הסוציאל דמוקרטית המוסכמת היא כי מדובר במעשה שלא יעשה.
    בנוגע לתישת מקום המדינה במקומות בהם היא איננה מתפקדת.
    במלחמת לבנון 2 מדינת ישראל לא עשתה דבר בכדי לעזור לרשויות מותקפות, המסקנות היו כי יש לשנות האת המצב ולהבטיח שלא ישנה.
    גם בנושא הטיפול באוכלוסיות מצוקה המדינה עושה פחות ופחות, בדיוק לשם כך קמים היום הכוחות הסוציאל-דמוקרטיים ומזכירים למדינה את חובותיה.
    לוותר למדינה ולתת לה ללכת בנתיב ההפרטה והפירוק הנוכחי, לא מבטיח את יכולת ההשרדות שלנו כעם וכמדינה.
    נכון שהפרטה זה הזרם המרכזי אבל כבר המשורר הלאומי "רק דגים מתים שוחים עם הזרם".

  6. דקל-דוד עוזר :

    האם עדיין גובים אגרת שמירה שם?

    אם כן דבר איתי

  7. איתי :

    גיורא, אף אחד לא טען ש"כולם מושחתים", אלא שיש הבדל בעומק החדירה של השחיתות.

    צא ובדוק – כמה בכירי תמ"ת הואשמו בשוחד בשנים האחרונות וכמה ראשי ערים?

    http://www.busha.co.il/%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91/4.1.2010-%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%90%D7%9B%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94.html

    הטענה המקובלת בקרב ס"ד היא שהסיכון בביזור הוא גדול מאוד, בייחוד ביחס לרשויות חלשות.

    אין מדובר בטענה תיאורטית, ר' את ה"ניסוי" הכושל במערכת החינוך השבדית בקישור לעיל.

    אכן היכולת של התמת לאכוף היום את חוקי העבודה היא נמוכה עקב ייבוש מצד האוצר.

    הפתרון הס"ד הוא לחזק את התמת (= הגדלה רצינית של התקנים של עובדי מדינה).

    אותו דבר נכון לגבי מערכות ממשלתיות רבות הפועלות בתת-תקנים ונותנות שירות לא מספיק טוב – חינוך (מס' תלמידים בכיתה ועומס הוראה למורה), רווחה, בריאות, איכות סביבה ועוד ועוד.

    השירות הציבורי מיובש וחלש בהשוואה למה שהיה פה לפני רכבת ההפרטה, ובוודאי ביחס לגודל האוכלוסיה. הפתרון הוא לחזק אותו
    לא להחליש אותו עוד יותר.

    מי שטוען שהמערכת הממשלתית המיובשת חלשה ולא אפקטיבית ושזהו מצב בלתי הפיך, בעצם מכשיר את הקרקע להפרטה לידי חברות פרטיות (ויסקונסין ה"נוצצת" במקום שירות התעסוקה האפרורי) או הפרטה לידי עמותות (הרצוג והמעונות לחוסים).

  8. גיורא דנש :

    עמית איתי, דיברתי על משטרה עירונית רק כמשל לנכונות של ראשי הערים לקחת על עצמם סמכויות ותקציבים.
    לגבי התמ"ת הצרה איתו שהוא לא רלבנטי. הוא לא משיב לעובדים את כספם והוא לא נגיש. לכן עוד מאותו דבר לא יעזור. שלא לדבר על זה שהוא סובל מהשפעות פוליטיות. אחת הפעולות המרכזיות של התמ"ת בשנים האחרונות היא מלחמה במקומות שעובדים בשבת. אני לא בטוח שזה לטובת העובדים.
    צריך לזכור שרוב העובדים במדינת ישראל עובדים וחיים בערים הגדולות ולא ברשויות חלשות. קחו לדוגמא את ראשון לציון העיר בה אני חי. יש בה אלפי עובדים בעסקים קטנים וגדולים. ויש מעל 200 פקחים שמסתובבים בעיר. אני לא זוכר פרשיית שחיתות בראשון לציון ב-40 שנה האחרונות.
    לגבי הדוגמא של החינוך בשבדיה. למה ללכת רחוק. עיריית ת"א מנהלת הלכה למעשה את החינוך בתחומה ועושה זאת לא פחות טוב ממשרד החינוך.
    לסיום חשוב לי לומר שגם השלטון המקומי הוא שלטון. שלטון שאנחנו בוחרים. לא כל מעבר של סמכויות לשלטון המקומי הוא הפרטה.

  9. איתי :

    1. התמת בפירוש מחזיר כספים (ע"י תביעות/איום בתביעות על מעסיקים) ויש לו לשכות לקשר עם הציבור. דיווחים חדשותיים למכביר על עימותי תמת עם מעסיקים נצלנים ראה באתר התמת. "משום מה" (מעניין למה) זה לא מגיע לתקשורת וחבל.

    2. גם ראש עיר וגם שר שניהם פוליטיקאים. אני לא מכיר פוליטיקאי שלא רוצה עוד סמכויות ועוד תקציבים, לכן עצם העובדה ש"הם רוצים" לא אומר שצריך לתת.

    3. גם לראשי ערים יש אג'נדה פוליטית.

    2א. יש לא מעט ראשי ערים דתיים/חרדיים ויש עוד הרבה יותר מזה ראשי ערים עם סיעות חרדיות בקואליציה.

    2ב. ראש העיר ת"א, שיוצא נגד התעצמות החרדים, הוא בעצמו אחד מגדולי המעסיקים של עובדי קבלן ועובדי כ"א במדינה, האינטרס – הוזלת עלויות, מניעת קביעות ויכולת התאגדות.

    אח"כ הוא עוד מנסה לנקות את זה באמירות יפות
    http://www.shelly.org.il/node/2674

    הפתרון פשוט – העסקה ישירה
    http://www.blacklabor.org/?p=4056

    4. חולדאי מעסיק עובדי קבלן בין השאר כמורים במערכת החינוך ה"מפוארת" שלו שאותה אתה מהלל
    http://www.blacklabor.org/?p=10903

    5. ראשלצ – ראש העיר מאיר ניצן הורשע בדין במרמה והפרת אמונים והמשיך לכהן בתפקידו

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100101_1139196

    6. אכן, רוב הציבור בארץ מתגורר במעט ערים. אבל –
    א. לא כל הערים הללו הן ערים מאוזנות תקציבית מגביית ארנונה. מענקי האיזון מהממשלה הם משענת קנה רצוץ.
    ב. אם המטרה שלך היא לטפל בעובדים החלשים, להמליץ על מדיניות שתעבוד טוב יותר (אם בכלל) ביישובים החזקים זה לא ממש הגיוני. מן הסתם היעדר אכיפה של חוקי עבודה פוגע בשיעור גבוה יותר מתוך סך העובדים בלקיה מאשר ברמת השרון.

    כל הפואנטה בסוציאל-דמוקרטיה זה סולידריות חברתית. זה אומר שיש לדאוג לעובד הנגזל מראשון לציון, לעובד הנגזל מבני ברק ולעובד הנגזל מסח'נין בדיוק באותה רמת מחויבות, ואת זה מדיניות ביזור לא מספקת.

  10. עמית-ה :

    איתי
    "אחד הולך ברחוב עם חבר באות מולם שתי בחורות, אומר תכיר אישתי ופילגשי, עונה לו החבר אויש עוד פעם חטפת לי את המילים מהפה".

  11. הסתדרות :

    צריך ליצור גופי הסתדרות

    אני מסכים שהבעייה המרכזית היא העדר אכיפה, כנראה שהממשלה והתמ"ת לא מספיקים להשתלט על כמות החברות העצומה המפוזרת בכל רחבי הארץ. לדעתי הפתרון הטוב ביותר נמצא בהעלאת מודעות העובדים על זכויותם. אם כל עובד יידע בידיוק מה מגיע לו יהיה קשה יותר לחברות ולמעסיקים הפרטים לרמוס את מה שמגיע להם. פתרון נוסף נמצא דווקא בסקטור הפרטי ובמגזר השלישי. ישנם היום לא מעט חברות ועמותות שמחליפות את המדינה ומיידעים עובדים רבים במה שמגיע להם. חלק מהגופים מלווים את העובד המנוצל עד להחטלה משפטית לטובתם. זהו נשק מצוין בהיעדר מענה מצד הממשלה. אומנם הגופים הפרטיים מרוויחים כסף מהתערבות זאת, אל שהו מצב שכולם מרוויחים בו, חוץ מהמעסיקים מפרי החוק כמובן.הכי אצוב שדווקא בפריפריה מעסיקים נוטים לעבור יותר על חוקי העבודה, ולשם לממשלה יותר קשה להגיע.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.