התכתבות עם זהבה חן, מנהלת המרכז לחינוך אזרחי במכללה לאיכות השלטון בישראל, בנושא אתר האינטרנט המחודש של המרכז ומעורבות המכללה בהוראת האזרחות בבתי הספר
לפני כשבוע פרסמנו את הודעתה של מנהלת המרכז בנושא חידוש אתר האינטרנט "אומ"ץ ישראלי". להודעה צירפנו מספר הערות ביקורת שהתרכזו בבעייתיות של כניסת עמותה לבתי הספר, ובפרט בעובדה שהאתר מעביר מסר נגד חוק טל, בהתאם לעמדת התנועה לאיכות השלטון, ובכך בעצם מבקש להשפיע על דיון ציבורי-פוליטי תוך כדי פעילות חינוכית. מנהלת המרכז הגיבה לטענות אלה ומכאן התפתח דיון מפורט.
ההתכתבות היא ארוכה אך היא מובאת כאן כמעט ללא קיצוצים. כמו כל שיחה, ובניגוד למאמר דעה, יש כאן עיסוק במספר נושאים במקביל:
א. מה צריכה להיות מערכת היחסים בין רשויות המדינה ובין עמותות וארגוני חברה אזרחית, הנכנסים לחללים שהותירה המדינה?
ב. מהו ההבדל בין עמותה חינוכית המעבירה השתלמויות למורים ומציעה להם מערכי פעילות, ובין עמותה הפועלת ישירות מול התלמידים?
ג. האם אתר "אומ"ץ ישראלי" מציג את נושא חוק טל בצורה מאוזנת וחסרת פניות, ואם לא, האם הדבר ראוי?
אם הנושאים הללו מעניינים אתכם, קחו נשימה והתחילו לקרוא:
***
שלום לכם,
בכתבתכם עלו מספר אי דיוקים שכדאי לתת עליהם את הדעת:
1. המכללה לאיכות השלטון הינה מוסד חינוכי ועמותה בפני עצמה ונפרדת מהתנועה. דרכי הפעולה שלנו שונות: התנועה עוסקת בהיבטים משפטיים ומחאתיים. המכללה לאיכות השלטון עוסקת בתכנים חינוכיים: חינוך לאתיקה, ערכים ומעורבות אזרחית.
2. אין קשר בין תנועת אומ"ץ לאתר אומ"ץ ישראלי. אומ"ץ ישראלי הוא אתר אינטרנט שפעל במשך שמונה שנים בבתי הספר בתוכנית משותפת של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והמכללה לאיכות השלטון. שמה הקודם של התוכנית היה אומ"ץ. בתוכנית שהופעלה למדו יותר משלושים אלף תלמידי חטיבה ותיכון מכל המגזרים.
3. הנושא המרכזי באתר שירות אזרחי ושירות צבאי. הנושא מטופל מזוויות שונות ומנסה לעורר חשיבה ומעורבות מהיבטים שונים של הרשויות: כנסת, ממשלה ובית המשפט. מן הסתם, העתירות כנגד חוק טל שמתקשרות לנושא יקבלו במה. בעיקר משום שמספר העותרים היה מעל עשרים אלף אזרחים.
אנא תקנו את המידע השגוי והמטעה בכתבתכם.
כל טוב,
זהבה חן
מנהלת המרכז לחינוך אזרחי
המכללה לאיכות השלטון בישראל
***
זהבה שלום ותודה על התגובה. אני מבקש לתקן באתר בעקבות הערותיך המצוטטות למטה
להלן מס' שאלות והערות:
- המכללה הוקמה ע"י עו"ד אליעד שרגא ועל פי אתר האינטרנט של התנועה נראה שיש זיקה חזקה ביניהן. לא יודע אם אפשר לקרוא לכך "אמא ובת" אך אני חושב שציון הקשר הוא חשוב ונכון. אנא צייני לא רק מה מבדיל אלא גם מה מחבר בין שתי העמותות.
- אנחנו יודעים שאין קשר. נוסיף את המילה "ישראלי" בכל מקום שנשמטה בטעות, תודה על התיקון.
- האם נעשה באתר ניסיון לתת ייצוג שווה לעמדות של התומכים בחוק טל, או שמראים בעיקר זוויות שונות של התנגדות לחוק? מן הסתם מספרם של התומכים בחוק גדול מעשרים אלף העותרים. תחושתנו היא שהאתר מקדם דעה מסוימת, ובעינינו הדבר פסול (גם אם חלקנו תומכים בגיוס החרדים לצבא). אם אנו טועים, אנא הביאי קישורים המראים ייצוג שווה לעמדה המנוגדת לעמדת התנועה לאיכות השלטון נגד חוק טל.
איתי
***
תודה על מכתבך.
לתנועה ומכללה יש אותו חזון – קידום ערכי איכות השלטון בישראל. לפני כשמונה שנים הייתה מחלקה חינוכית קטנה בתנועה שעסקה בחינוך אזרחי. עם הזמן הבינו חברי התנועה שיש להפריד בין העשייה המשפטית לעשייה החינוכית והוחלט על הקמת המכללה לאיכות השלטון. המכללה כיום הינה עמותה נפרדת מהתנועה. אני רוצה להדגיש שיש זיקה רעיונית בין שתי העמותות. קידום ערכי איכות השלטון, הדמוקרטיה ושמירת החוק במדינת ישראל עומדות לנגד עינינו.
המכללה לאיכות השלטון אינה פוליטית.
לגבי עתירות חוק טל- הבאנו דוגמה לעתירות בג"צ (אם תשים לב, מדובר בכתבות משנה: הכתבה המרכזית היא בית המשפט ובג"ץ). כיוון שיש מקום לתגובות, אשמח וגם אני מעוניינת להביא דעות שונות של הקוראים בעניין (בתנאי שמקפידים כמובן על גבולות חופש הביטוי). אם תשים לב במדור "אנחנו יכולים להזיז הרים" פינת המחאה יש אפשרות להביא דעות אחרות כמו בכל האתר. אני רוצה להדגיש שעם כל הרצון לאפשר לדור הצעיר להשמיע את קולו ודעותיו אנחנו בהחלט שואפים לקדם את ערכי איכות השלטון בדגש על הטמעת עקרונות הדמוקרטיה ועידוד הדור הצעיר להיות אכפתי, מעורב ומשפיע. אם המסר נשמע בקול רם מדי – אזי הצלחנו… ככל שבני נוער יכנסו לאתר וישתתפו בו באופן פעיל יותר כך ישמעו יותר קולות של החברה הישראלית.
הדיון שאתה פותח בנושא חוק טל ראוי שיהיה באתר. זו בדיוק הכוונה שצעירים ייכנסו, יביעו דעתם, ישאלו שאלות וגם יביאו מידע בעד או נגד. המטרה המוצהרת באתר שבסופו של דבר רוב התכנים יכתבו על ידי בני נוער וצעירים. כמעט ובכל מדור וגם בעשייה החינוכית שלנו אנו מעודדים השתתפותיות באתר. אתם מוזמנים להשתתף באתר, לעורר דיונים, להשמיע את דעותיכם ולהוסיף מידע ודוגמאות. מקווה שגם צעירי מפלגות אחרות יצטרפו לדיונים ולפעילות באתר ויחד ניצור חברה טובה יותר, שוויונית, איכותית, תורמת ומעורבת.
עוד תיקון חשוב ביותר שאליו לא התייחסתי ואולי הוא החשוב מכולם:
אינני יודעת מהיכן שאבתם את המידע השגוי באשר לעבודתנו מול תלמידים. המרכז לחינוך אזרחי במכללה לאיכות השלטון בישראל, אינו נכנס לבתי הספר לעבוד מול תלמידים. התפיסה שלנו שהמורים הם המומחים והמקצועניים ורק הם מוסמכים ללמד ישירות ופנים אל פנים את התלמידים. לנו אין כל כוונה להחליפם. וזאת בניגוד לגופים אחרים שנכנסים ומפעילים ילדים ובני נוער. מעולם לא לימדנו תלמידים ואין כוונתנו לעשות זאת בעתיד (חוץ אולי מאשר הרצאות העשרה או קיום ימי עיון על פי בקשת בית הספר).
ההשתלמויות שלנו מתקיימות מול הצוותים הפדגוגים (השתלמויות מורים).אנו מציעים למורים מערכים ותוכניות, שיקול הדעת והבחירה אם להיעזר בהם בכיתות נתונה לשיקולם של אותם צוותים.
בחינוך הלא פורמאלי (כמו תנועות נוער, מועצות נוער, כתבים צעירים, מנהיגות צעירה וכדומה המצב אחר). בתיאום מלא ובשיתוף פעולה עם אותם ארגונים המפעילים תוכניות אלה אנו מבצעים תהליכים חינוכיים מול הצעירים. לגבי אתר אומ"ץ ישראלי: אנו מזמינים בני נוער להשתתף באופן פעיל באתר. ואת המורים והמחנכים להיעזר באתר להנחייה בכיתותיהם. כמובן שאנחנו מתכננים בעתיד הכשרה של מורים להשתמש באתר. בכיתות התהליך יעשה על ידי המורים בלבד.
אודה לך אם תתקן את המידע בעניין.
***
זהבה, איני מורה מוסמך ולכן אעביר את המידע לחברות קבוצתנו שזהו מקצוען ואני מקווה שהן יענו לך.
לדעתי הצגת ערכה מוכנה ואטרקטיבית בפני מורה שקולה כמעט לעבודה מול התלמידים, ומי שחושש מכניסתכם לבית הספר אינו יכול להירגע. למה? כי הפיתוי של המורה לקחת את הערכה כפי שהיא ולהעבירה הוא גדול. השכר מועט, המלאכה מרובה, הזמן קצר ובעל הבית דוחק. רק מעטים יטרחו לבחור חלקים מן הערכה היפה, שכבר נוסתה בוודאי בהצלחה, ולהוסיף דברים משל עצמם. רק מעטים יחשבו בצורה ביקורתית – האם מישהו מנסה למכור פה משהו לא לגיטימי לתלמידים שלי? העמותה מאכילה את המורה במזון לעוס, וכך כולם נהנים: העמותה מקבלת צינור פסיבי להעברת המסר שלה מבלי שתצטרך לשלם למדריכים, המורה חוסך זמן ומביא פעילות יפה.
הרבה עמותות פועלות כך ואפילו חברות מסחריות. לפעמים דעתי האישית תהיה בעד המסר בערכה (חינוך נגד הטרדה מינית למשל) ולעיתים נגדה (מסרים לאומניים למשל), אבל דעתי האישית לגבי הערכה לא משנה, יש פה עניין עקרוני: התוצאה הסופית של התופעה המתרחבת, שאתם חלק ממנה, היא ניוון של יכולות המורה מצד אחד ושל המערכות של משרד החינוך העוסקות בפיתוח תוכניות לימודים מצד שני (אם עוד נותרו כאלה בכלל… הכל אחרי שנים של קיצוצים).
***
הי איתי,
אין לי מחלוקת אתך לגבי התופעה המתרחבת בכלל של עמותות לשינוי חברתי ואזרחי שכנראה באות למלא צורך או חלל במקומות שהמדינה הייתה צריכה להיות בהם (ראה טענות שהיו כלפי תפקוד משרדים ממשלתיים בזמן מלחמת לבנון השנייה וכניסת עמותות לפעילות ללא תיאום וללא כיוון). בעולם המערבי התופעה דומה וידועה. בארצות הברית העמותות עובדות באופן עצמאי לחלוטין. בבריטניה העמותות פועלות בתיאום מלא עם הממשל. בישראל, לדעתי, יש רצון לפעול על פי המודל הבריטי. המצב האידיאלי יהיה כאשר למשרד החינוך יהיו תקציבי ענק וכוח אדם מיומן לפיתוח והכשרת מורים.
אני שמחה שאתם בודקים עניין זה לעומק. ביקורת ומחשבה ביקורתית הם חלק מהמטרות שאני מובילה בתהליך החינוכי. חשוב שתאספו נתונים ולא תצאו בהכרזות: אין עמותה אחת דומה לשנייה.יש להיזהר בהכללות ולהדביק תווית על עמותה שיש לה מסרים פוליטיים. ככל הידוע לי תפיסה של חינוך לערכים, של שמירת החוק, דמוקרטיה, אתיקה, מנהל תקין ואיכות שלטון אינה תפיסה פוליטית.
אני מסכימה שיש לבדוק היטב גופים הנכנסים לבתי הספר לעבודה ישירה מול תלמידים. כיום מתרחבת תופעה של כניסת מתנדבים לסייע לתלמידים מתקשים. עם כל הרצון הטוב וההערכה, האם יש להם הכשרה חינוכית?
אגב, רוב התכנים והדוגמאות למערכי השיעור שאנחנו מציעים נעשו יחד עם צוותי המורים בבתי הספר, או על ידי אנשי חינוך מקצועניים מתוך מערכת החינוך, חלקם, בהתנדבות ומתוך צרכי השטח. אנחנו מאמינים בתהליך משתף. התהליך מחייב לקיחת אחריות אישית של המורה בתהליך מול כיתתו. שוב…מתוך המון כבוד למורה-למחנך ומומחיותו וכישוריו. השאיפה האישית שלי היא להעצים את המורה- המחנך. בעינינו הכיתה היא הזירה המקצועית של המורה (למען הגילוי הנאות- הייתי מורה ומחנכת במשך 25 שנים).
אגב, במאמר מוסגר, אני מקדישה זמן לתכתובת בינינו, בדיוק מתוך התפיסה החינוכית האישית שלי: שיש לברר סוגיות אזרחיות ודילמות ערכיות- על השולחן. אני שמחה לראות דור צעיר שמתעקש לקבל תשובות,ביקורתי, חושב, חוקר ומעורב. מי ייתן וירבו צעירים כמוכם מכל הקשת הפוליטית והחברתית.
אולי כל אחד ממקומו הוא, נוכל לתרום לשינוי נורמות התנהגות חברתיות ואזרחיות. יש לכם את הטלפון שלי בהמשך. אם תרצו לקבל אינפורמציה נוספת או להמשיך את השיח האזרחי, תמיד לשירותכם. אני מציעה להקים פורום צעירים ממפלגות שונות על מנת לקיים את השיח הזה.
בברכה,
זהבה
***
שוב את כותבת תשובה חשובה ומעוררת מחשבה שאני רוצה לפרסם ברשותך באתר, כדי להרחיב את מעגל השיחה.
הערות על דברייך:
ראשית, תיקון קטן – את מתייחסת אלינו בתור "צעירים כמוכם", אני לא יודע אם אני עוד נחשב צעיר (35, נשוי ואבא לילדה, תואר שלישי) אך בטח שחלק מחברי קבוצתנו אינם כאלה
(וזה כולל מורות בשיא הקריירה או אפילו בפנסיה)
שנית, תיקון גדול – ערכי שמירת החוק וכו' כפי שציינת אינם אג'נדה פוליטית, אך התביעה לגייס את החרדים לשירות (צבאי או אזרחי) היא בפירוש אג'נדה פוליטית, גם אם בין המובילים לכך נמצאת תנועה א-פוליטית – התנועה לאיכות השלטון. את מדברת על כך שבאתר יש מקום לדעות בעד ונגד חוק טל, אך ממעבר על האתר אני מתחזק ברושם הראשוני שלי: למי שבנה את החלק העוסק בחוק טל היתה עמדה פוליטית שזהו חוק רע. להוכחת דברי צילמתי את תוצאת החיפוש באתר לביטוי "חוק טל". ניתן מקום נרחב באתר לתיאור שתי עתירות של התנועה לאיכות השלטון (הנקראת כאן לא בכדי "התנועה" כאילו כולנו יודעים במי מדובר), והן גם מובאות כדוגמאות בהסבר על עתירות לבג"צ. הדבר אינו מקרי, שכן עבור התנועה לאיכות השלטון, שזיקתכם החזקה אליה (למרות הפרדת העמותות) אינה מוטלת בספק וגם אינה סוד נסתר, זהו דגל מאבק עיקרי ומתמשך לאורך שנים. האם הייתם מעלים על הדעת להעלות לאתר עתירה לבג"צ של גוף או אזרח המתנגד לעמדת התנועה לאיכות השלטון? סביר שלא. אתם מעלים את החומר שהוא עמדת התנועה כבסיס לדיון, כדוגמה למעורבות אזרחית נפלאה (20000 עותרים! העתירה הגדולה ביותר וכו') ועל זה אתם מזמינים את הקהל להגיב, לבקר או לתמוך. בעיני זה אומר שאתם מעבירים מסר פוליטי בעצם העיצוב של האתר. הכניסה עם המסר הזה למערכת החינוך הפורמלי היא פסולה בעיני, גם אם הדבר נעשה בצורה עקיפה ולא בעבודה ישירות מול תלמידים, וגם אם אני באופן אישי בעד שירות אזרחי חובה לחרדים ולערבים ומזדהה עם כל הערכים הכלליים של התנועה לאיכות השלטון.
לשם המחשה, תארי לעצמך שמכון לחינוך לערכים שיש לו זיקה לישיבת "מרכז הרב", היה מעלה לפני 3 שנים אתר ומערכי פעילות בנושא שלטון החוק וגבולות הציות לחוק, ומכין ערכות למורים בנושא ההתנתקות וההתנגדות לה (בזמן שההתנתקות היתה עדיין טרם-ביצוע, ונתונה לדיון ציבורי-פוליטי שחצה את העם). פעילויות אלו היו מתאימות במיוחד ל"וואקום" שאת מתארת, כאשר משרד החינוך מעוניין שילדים ידונו בנושאים ערכיים בהיבט אקטואלי, אך אין לו כוח אדם לבניית תוכנית לימודים אד-הוק. האם היית רוצה שילדייך ייחשפו למערך פעילות כזה בבית הספר?
***
איתי יקר,
אתה בהחלט נתפס אצלי כצעיר (יש לי בת שצעירה ממך בשנים מעטות בלבד ואני סבתא)… עצם השיח שאנו מנהלים כאן, מוכיח שאין דבר שהוא אקסיומה. אשמח להביא את דבריך למדור על כס המשפט כדעה נוספת.
לגבי חוק טל הדיעות הן לכאן ולכאן. אינני דוברת של התנועה ואיני רוצה לדבר בשמה. בחרתי בעתירות הללו על מנת לעורר את השיח הציבורי בעניין. ערך השוויון הוא ערך שחשוב בעיני מאוד. אותה חשיבות יש בעיני לסובלנות ופלורליזם על מנת לא להעמיק את השסעים בחברה הישראלית. למצוא את האיזון העדין זו מלאכת מחשבת. רק בדרכים של בירור עמדות ושיח ציבורי ניתן להגיע להסכמיות בנושאים רגישים.
צר לי….אבל הדיון שלנו חורג במקצת…אתה מחזיר אותי לתנועה ופעולויותיה שאינם במנדט שלי.
כל מידע נוסף מצדך או מצד חבריך שיעשיר את הפעילות מזוויות נוספות שיהיו רלוונטיות לנושא אשמח להכניס ולעדכן. הלוואי שדיון מסוג זה שקיימנו ביממה האחרונה יתקיים בכל שיעור אזרחות בהרבה הקשבה, פתיחות וכבוד.
בברכה,
זהבה
***
תודה על המחמאות,
לגבי הוספת דברי כדעה נוספת לגבי חוק טל באתר שלכם – אין לי בעיה אך אני לא חושב שדעתי מפורטת ומנומקת מספיק, שכן אין לי די מידע, וכפי שאת אומרת – זה לא היה מוקד דברי. אם את מבקשת לתת באתר מגוון דעות במשקל שווה (כמו בפאנל בתוכנית "פוליטיקה", רק יותר מתורבת), בנוסף לעמדה המובעת בעתירת התנועה לאה"ש, הייתי ממליץ שתביאו את עמדת השופט טל (נכון להיום) וכן דובר מן המגזר החרדי. לדוגמה, השופט טל אמר בראיון רדיו לפני מס' שבועות כי בחמש השנים האחרונות ראה כי הצבא הוא שבעצם לא רוצה את החרדים וגם אלו שמגיעים לקבל הצבה ליחידת מילואים נזרקים במהירות. כלומר חוק טל לא באמת מיושם, אבל לא בגלל החרדים אלא בגלל הצבא. אולי הפתרון הרלוונטי היחידי הוא שירות אזרחי. אינני יודע. ייתכן מאוד שסיסמאות כגון "עם אחד גיוס אחד" הן סתם קשקוש או ספין אחד גדול, בתמיכת פוליטיקאים שנהנים לגבש את הציבור החילוני והדתי-לאומי על בסיס שנאת החרדים.
שנית, את כותבת " בחרתי בעתירות הללו על מנת לעורר את השיח הציבורי בעניין." הבעיה היא שבחרת בעתירות העוסקות בנושא שעדיין נמצא בלב מחלוקת פוליטית-ציבורית חריפה, ובעתירות הללו יש לגוף המקושר למכללה שבה את עובדת עמדה מובהקת וברורה. לא סתם עמדה, אלא שהגוף הזה מוביל מאבק ציבורי. לדעתי, אם ברצונכם להדגים את נושא בג"צ מול החקיקה, ואת מעורבות הציבור, היה ראוי שתבחרו בנושא שלתנועה לאיכות השלטון אין נגיעה אליו וחשד לניגוד אינטרסים, ורצוי בנושא שהוא פרשה סגורה כך שאין שמץ חשש שפעילותכם תשפיע על דעת הציבור (מורים, תלמידים, הורים – ומשם לתקשורת, לכנסת ולבית המשפט) לכיוון מסוים.
הבחירה בעתירות הספציפיות הללו ולא באחרות היא בעיני כשרה אבל מסריחה. לדעתי מי שעוסק בקידום ערכי טוהר המידות ונאה דורש מאחרים, חייב לדרוש גם מעצמו להיות טהור שבטהורים.
איתי
Tags: אומץ ישראלי, אליעד-שרגא, המכללה-לאיכות-השלטון, התנועה-לאיכות-השלטון, חוק-טל, מיקור-חוץ, עמותות, שירות-לאומי