מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
אפרים סנה: עונש מינימום על עבירות אונס
בשבוע שעבר עברה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ אפרים סנה, הקובעת עונש מינימום על עבירות אונס בגובה של מחצית מעונש המקסימום. אפרים סנה מסביר במאמרו השבועי את ההגיון שמאחורי החוק. מה דעתכם?
השבוע העברתי בקריאה טרומית בכנסת חוק שאני טורח בו שנים, ושאני מייחס לו חשיבות מעשית ועקרונית. כוונתי לחוק המחייב את השופטים לגזור למי שהורשע בעבירת אונס לפחות מחצית מהעונש המירבי הקבוע בחוק. העונש המירבי על אונס הוא 16 שנות מאסר, ועל אונס בנסיבות מחמירות 20 שנות מאסר. פירושו של דבר שייגזר, לאחר השלמת החקיקה, על מי שנמצא אשם בעבירות אונס בין 8 ל-10 שנות מאסר.
בשנת 1997 הגשתי את אותה הצעת חוק. בשנים שקדמו לכך היתה קלות העונשים שקיבלו אנסים בבתי-המשפט שלנו מדהימה ובלתי נסבלת. רק 10% מהם ישבו למעלה מחמש שנים בכלא, 38% מהם לא נדונו למאסר בפועל. לא הצלחתי אז הצלחה מלאה. הכנסת אישרה אז הצעה מרוככת שקבעה כי העונש יהיה רבע, ולא מחצית, מהעונש המירבי הקבוע בחוק.
מה שקרה מאז הוא, ששופטינו נעצרו בקו רבע העונש – וחצו אותו משמעותית רק במקרים נדירים. בשנת 2005 עמד העונש הממוצע לעבירת אונס, כולל בנסיבות מחמירות, על 55 חודשי מאסר בפועל. בדיוק רבע מהעונש המירבי הממוצע. משמעות הדבר ששיקול הדעת של השופטים תמיד נע לכיוון הרחמים על האנס ולא לעשיית צדק עם הקורבן, ולשיגור מסר לציבור כי מערכת המשפט רואה פשע זה כחמור במיוחד.
הכנסת, שעוד תצטרך להעביר את החוק לאחר שיוכן בוועדת חוק חוקה ומשפט, שדרה השבוע את המסר הנדרש. הוא נדרש כיוון שאין ירידה בשיעור התקיפות המיניות, ושיעורי תקיפה אלימה של נשים במשפחה נמצאים בעליה.
במקורותינו נאמר "המרחם על אכזרים – מתאכזר לרחמנים". לאחר שהתחלנו השבוע בתהליך של בלימת הרחמנות על אכזרים, נצטרך להמשיך בחקיקה כזו של קביעת עונשי חובה על עבירות קשות נוספות.
עד כאן דבריו של אפרים סנה. עיון בהצעות החוק שהגיש מראה שכדבריו, סנה פועל למיסוד העקרון של עונשי מינימום, ואף הגיש הצעת חוק דומה שמטרתה החמרת עונשי המינימום לפגיעה בקשישים (זהירות – קובץ וורד). מה דעתכם על עונשי מינימום? אתם מוזמנים להביע אותה במכתב אל ח"כ סנה, עם העתק אלינו ב: blacklabor@gmail.com.
תגיות: אפרים-סנה, עבירות-מין, ענישה
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
30 במרץ, 2008 בשעה 11:40
לדעתי, ח"כ סנה שוגה. עונשי מינימום עלולים להביא לתוצאה הפוכה של הקלת הענישה, ובפרט כשעונש החובה הוא גבוה. שופט הסבור שלנאשם מגיע עונש של 5 שנים "בלבד" עלול לבחור בזיכויו, על-מנת למנוע הטלת עונש מאסר גבוה בהרבה.
על האנסים שבכל זאת יורשעו אכן יוטל עונש ייצוגי.
לטענתה של הפסיכולוגית ד"ר אביגיל מור ממכללת תל-חי, המתמחה בנושא, בצוואר הבקבוק בדרך להרתעה ולעשיית צדק נמצאים לא חומרת הענישה, אלא יחס המשטרה לתלונות (שעדיין נגבות לרוב ע"י גברים ולא תמיד בגישה מכבדת) וסגירת תיקים המונית ע"י הפרקליטות. אלה המקומות בהם יש לרכז את המאמצים.
30 במרץ, 2008 בשעה 11:41
He is damn right. Rapers deserves no mercy, and our judges are soft touch. It is about time to deliver justice to people in criminal state.
30 במרץ, 2008 בשעה 20:49
שושי, סנה לא קורא טוקבקים, צלמי את המאמר ושלחי לו