חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תנועת 'הכל חינוך' – מבט אחר

נושאים חינוך ותרבות ב 16.03.08 6:02

פרסמנו כאן את חששותיהם של חברי הפורום למען ההשכלה הגבוהה מפני תנועת 'הכל חינוך' – חששות שהתבססו בעיקר על רשימת החברים בפורום. המורה י. ח., שנכח בכנס, משתף אותנו בהרהוריו בעקבות הכנס – והוא אופטימי הרבה יותר.

האמת שאני לא רואה את התהודה "הרבה" שהקמת הארגון "הכל חנוך" יצרה, ואולי זה סימן טוב: שהעיקר פה זה מעשים ולא דיבורים.
המדובר בחבירה של מספר אנשי עסקים, בדימוס: דב לאוטמן מ"דלתא", וממקימי "דור שלום", ואבי נאור, שהקים את עמותת "אור ירוק" (אחרי שבנו נהרג בתאונת דרכים, וגם לאוטמן איבד בן כמדומני), עם שלמה דברת, שלאחר שנתיים של שתיקה, החליט לחזור ולנסות לשנות משהו בשדה החינוך בישראל. דברת, אותו שמעתי גם בתקופת פרסום הדו"ח, נשמע מפוכח ומפוייס: הדגיש את הערכתו הרבה למורים ולפועלם, ואת הצורך הדחוף שבשיפור משמעותי של תנאי עבודתם. (בינינו, הדבר העיקרי שהכשיל את הדו"ח היה עובדת הפיכתו לנשק העיקרי של לבנת וביבי במלחמת החורמה שלהם במורים…).
אל היוזמה הצטרפו הרב שי פירון, מראשי עמותת רבני צהר, פעיל ב"מעגלי צדק", ראש ישיבה תיכונית שהקים בפ"ת, ודר' נמרוד אלוני, מרצה לפילוסופיה וחינוך במכללת סמינר הקיבוצים וראש המכון לחינוך הומניסטי, אשר עם עוד אנשי חינוך רבים, אנשי אקדמיה: חילוניים ודתיים, יהודים וערבים, סופרים, ועוד, הצטרפו אל היוזמה החדשה, והתכנסו בבית דני שבשכונת התקווה ביום שני האחרון.
לאוטמן, דוברת, פרופ' מג'אד אלחאג' (סגן נשיא אוניברסיטת חיפה), אלוני, נאור, יעל, מורה מ"הרטוב", נשאו דברים בקצרה. כל מי שרצה להעיר או להוסיף, הוזמן לדבר (בין המעירים: גליה אלבין, הרב אבי גיסר, יוסי בכר, האלוף יה-יה, ליאון רקנאטי ועוד). המסר היה: הבעיות בחברה הישראלית ברורות: פערים מתרחבים בין עשירים לעניים (נשבע שזה הדבר הראשון שנאמר, ע"י לאוטמן), בין ערבים ליהודים, אלימות, חוסר תרבות ורדידות, הישגים לימודיים דלים, חוסר סובלנות, הדרדרות ערכית ומוסרית… הדרך היחידה לתקן את החברה היא לתקן את מערכת החינוך הציבורית (או כפי שצוטט יאנוש קורצ'אק: "לתקן את העולם, פירושו לתקן את החינוך"), ויפה שעה אחת קודם.
דרך הפעולה המוצעת, והפעם החיבור בין עולם העסקים והמנהל (אנשים שיכולים להשיג פגישה עם ראש הממשלה, שר האוצר וכולי, מהיום למחר!) ובין אנשי חינוך ותרבות, אולי מספק הזדמנות נדירה וחשובה, היא לחץ מתמיד על הממשלה והפוליטיקאים להעמיד את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי. להעביר חוק חינוך ציבורי, שיגדיר תקציב קבוע (וגבוה) לחינוך לחמש שנים, במסגרת תכנית חומש, ארוכת טווח, בעלת יעדים מוגדרים, אשר לא תהיה נתונה לשינויים ולמו"מ עם התחלפות הממשלה או שרי החינוך והאוצר. התקציב יכוון לשיפור דרמטי בשכר המורים ובשיפור תנאי עבודתם, להשקעה בהכשרה, בליווי, שיפור בתשתיות בבתי הספר, העצמה של המנהלים והשקעה בהם… כל הדברים שאנחנו המורים מתאוננים עליהם! לגבי התכנים, המהות, הכיוון… על אלה יתקיים דיון מאוחר יותר, אך כרגע צריך לשקם את המערכת, להעמיד אותה בראש סדר העדיפויות, להשקיע בה הרבה, בעיקר כסף, ובהמשך לנסות לרדת לפרטי התוכן של לימודי הליבה. בנוסף, יש כוונה להקים מכון מחקר לאומי לבדיקה רצינית של מדיניות החינוך בישראל, וכן צוות מעקב וניטור שיבדוק את השינויים בשטח וילווה את עבודת הארגון. הושם דגש חזק על כך שצריך לפעול, ולא רק לדבר, ושיש קריאה מאוד ברורה להתגייס ולהצטרף לועדות האחראיות על התחומים הנ"ל: חקיקה, מכון מחקר, מעקב.
לארגון נפתח אתר אינטרנט אשר כתובתו: www.hakoled.org.il

***

מכיוון שי. לא התאפק ושתל את מאמרו הנ"ל בטוקבק הוא כבר קיבל תגובה מפורטת מהקוראת ענת:

אתה צודק י. , באמת אין תהודה רבה הקשורה להתאגדות אנשי העסקים למען “הצלת החינוך”, אנשים בישראל כבר (אני מקווה) התבגרו ויודעים לזהות שחיתות בהתהוותה ולא בדיעבד. הדמיון הרב של “הכל חינוך” לתנועת “משמר החינוך” שהוקמה על ידי לאוטמן כדי ללחוץ על לימור ליבנת ליישם את דו”ח דברת , לא נשכחה מהתודעה הציבורית.
דו”ח דברת נידחה על ידי הציבור לא רק בגלל דרכה הכוחנית של לימור לבנת, הורים ומורים הבינו שמטרת הדו”ח היא הפרטת החינוך הממלכתי- ציבורי דבר שישרת רק את אנשי העסקים הללו ויפגע ברוב האוכלוסייה. גם עכשיו כדי לכפות את “רפורמת אופק חדש” על המורים, לאוטמן ודברת עושים את אותו תרגיל וזה די שקוף.

לו באמת היה חשוב להם החינוך , לא היו שותקים לנוכח הדרך שבה מנסים לכפות את הרפורמה על המורים. נמרוד אלוני הפילוסוף לא היה שותק לנוכח סתימת הפיות ורמיסת הדמוקרטיה על יד וסרמן והכנופיה שלו. אני לא מבינה מה ההתלהבות שלך מכך שאנשי עסקים יכולים להגיע ולהשפיע על ראש ממשלה וחברי כנסת יותר מהאזרח הרגיל האם זה לא הון -שלטון . צר לי , אבל אני לא מאמינה לאף מילה שלך. ולא תודה, אני לא רוצה שהאנשים האלו יצילו לי את החינוך.

ובקשר לאלי אללוף הכוכב שרוצה להציל את החינוך, ו”לצמצם פערים”: אור קשתי בהארץ תאר זאת היטב, בכתבה שכותרתה "כיצד קיבלה קרן חינוך פרטית סמכויות שלטוניות מובהקות".

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , , , , , , ,

3 תגובות

  1. שונית :

    מסכימה לגמרי עם ענת. התנועה הזו, הכוללת בעיקר אנשי עסקים כמו לאוטמן ודברת, אם כי גם כמה דמויות מוערכות מתחום החינוך כמו נמרוד אלוני, אינה מבטיחה שום דבר טוב לחינוך, שום דרך ברורה. שוב פרווה, שוב קולם של "אנשים העסקים" נשמע. וזה לא מנבא טוב.

  2. שושי פולטין :

    העלתי את הנושא בפוסט, התגובות היו שונות,
    אם אתם רוצים לעיין ראו:
    "האם יש כאן עניין לאנשי עסקים"
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=350036

  3. נעמי :

    "לגבי התכנים, המהות, הכיוון…יתקיים דיון מאוחר יותר".
    המשפט הזה בסוף הדיווח של י., אומר את הכל.
    את העיקר דוחים כל הזמן, וכל הדברים ה"טובים" – תקציבים, תשתיות הכשרה- את הקלישאות האלה אנחנו שומעים שנים.
    אבל מה זאת אומרת הגדלת תקציבים להכשרה בלי שיודעים
    היכן הן באמת בעיות ההכשרה?
    שכר הולם למורה הוא תנאי הכרחי, אבל לא מספיק.
    לכן אי אפשר להפריד שאלות של מהות וצורה.
    ההפרדה הזאת עולה לנו ביוקר.
    אני אומרת באחריות שכבר שנים החינוך בארץ בנוי על שכבות של שקרים.
    הלו? מתי הייתם פעם אחרונה בשיעור תנ"כ? מי קובע שם את התכנים?
    המורים? מה פתאום.
    ודי לחכימא ברמיזא.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.