מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מעריב, גוגל והקרב אהוד ברק-עמיר פרץ
עיתון "מעריב" נותן באופן שיטתי סיקור מוטה כנגד חה"כ עמיר פרץ ולטובת יורשו בתפקיד יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון – אהוד ברק. הדה-לגיטימציה של האחד היוותה תשתית לרה-לגיטימציה של השני. והשאלה – למה?
מאת: איתי אשר
נתחיל מגוגל. לגוגל אין אינטרס פוליטי, ובכל זאת כל מי שמחפש בגוגל את הביטוי "עמיר פרץ" מקבל למטה את ההצעה הידידותית של גוגל לחיפוש הקשור הזה. התנהגותו של מנוע החיפוש מעידה על התופעה העצובה: הרבה מדי ישראלים חיפשו את עמיר פרץ ברשת לא כדי לדעת מה הוא חושב על הדרך לצמצום פערים או מה הוא עשה בשנותיו בכנסת, אלא כדי לראות אותו בתמונה עם המשקפת הסגורה, שהיתה רק דובדבן במסכת הדה-לגיטימציה לשר הביטחון לשעבר. את המסע הזה הוביל יותר מכל אמצעי התקשורת עיתון "מעריב". ומעניין לראות כי במקביל לסיקור המאוד לא מחמיא לעמיר פרץ (ובמקרים רבים גם לבנימין נתניהו – ראו עמוד ראשון ביום ששי האחרון), זכו קוראי "מעריב" לסיקור מאוד אוהד למי שהדיח אותו – אהוד ברק. שחקנית מרכזית בסיפור/סיקור הזה היא מיה בנגל, היום הכתבת הפוליטית של מעריב ו-NRG אך בעבר הדוברת של מפלגת העבודה ועוזרת של מספר חברי כנסת.
כנראה שצריך להיות עיתונאי (ולא בהכרח מעריץ של עמיר פרץ) כדי להבחין במתרחש מאחורי הקלעים. ואולי אין זה מקרי שהעיתונאים הללו פרסמו את הדברים בבלוג אישי ולא בעיתון.
העיתונאי טל איתן שם לב לעובדה זו באפריל 2005 (לפני הפריימריס בהם ניצח פרץ את פרס) כשקרא ראיון חנפני במיוחד עם אהוד ברק, אז עדיין מתמודד.
העיתונאי יואב ריבק הדגים לנו בנובמבר 2006 כיצד מעריב בוחר יום יום להדגיש עד כמה שר הביטחון פרץ הוא כישלון.
והאחרון שהבחין בכך הוא חברנו הטרי – העיתונאי עומר כרמון בהקשר לפרסום הבולט במעריב בנוגע לברית בין עמיר פרץ וארקדי גאידמק. כרמון שם את הדברים על השולחן: אהוד ברק הוא האתרוג של התקשורת ב-2008, לא אהוד אולמרט.
במיוחד כדאי לכם ללכת לבלוג של עומר פשוט כדי לראות עדות וידאו התומכת בטענתו החריפה מאוד של עמיר פרץ כנגד ברק לפני הסיבוב הראשון של הפריימריס בעבודה. פרץ האשים אז את ברק כי הוא לא הצביע למפלגת העבודה בבחירות האחרונות. נכון שאהוד ברק בחר שלא לסייע באופן אקטיבי למפלגה במערכת הבחירות האחרונה, ואף הטיח בראשיה ביקורת חריפה תוך כדי הקמפיין (השמועות על הפוטש המתוכנן החלו להתרוצץ עוד לפני הבחירות). ובכל זאת, להאשים חבר בכיר במפלגה שהצביע למפלגה אחרת, זה באמת נשמע הזוי. או אולי לא כל כך, אם אתם מתבוננים בקטע הוידאו שהביא עומר, צילום מערוץ טלויזיה מרכזי המראה את אהוד ברק בא לברך במטה הבחירות של "קדימה" בתום יום הבחירות. צילום כזה במדינה מתוקנת היה מעורר שערוריה גדולה, אצלנו – כלום.
לגבי הקשר לכאורה בין גאידמק לעמיר פרץ, אבהיר כי לדעתי אם קיים באמת קשר כזה הרי שהוא חמור מאוד. בעבר התרעתי בפני ח"כ דני יתום שלא לבקש תרומות ממר גאידמק, למרות עברם המשותף (ח"כ יתום עבד אצל גאידמק), לאחר שהדברים פורסמו בעיתון "הארץ". אם אכן קשר עמיר פרץ ברית פוליטית עם גאידמק הרי שהדבר פוסל אותו מלעמוד בראש מחנה פוליטי סוציאל-דמוקרטי, בין אם במפלגת העבודה ובין אם בראש מפלגה אחרת. הבעיה שלי היא שאיני מסוגל לזהות האם זה עוד ספין מכפיש מבית ברק-בנגל או אמת לאמיתה. לכן אני מקווה כל כך שעמיר פרץ, שמקורביו ותומכיו טוענים שוב ושוב שהתקשורת של בעלי ההון מתנכלת לו, יעקוף את התקשורת ויתרום כאן לדיון את גרסתו.
ודבר אחרון – מאוד ברור לנו מהו האינטרס של אהוד ברק להכפיש את יריביו פרץ ה"בוגד" לכאורה ואילון ה"הזוי" וה"מזגזג" לכאורה, באמצעות רכישת חברים ומקורבים בעיתונות. הם מקבלים סקופים ובתמורה הם נותנים סיקור "עיתונאי" מוטה. זה אולי מכוער אך בכך אין הבדל גדול בינו ובין כל מגה-פוליטיקאי כמו פרס, אולמרט או שרון. השאלה הגדולה היא מה המו"ל של מעריב מרוויח מחיסולו הפוליטי של עמיר פרץ ומהרצתו של אהוד ברק לראשות הממשלה? אם יש לכם רעיונות אתם מוזמנים להוסיף אותם בתגובות.
תגיות: אהוד-אולמרט, אהוד-ברק, ארקדי-גאידמק, ביבי-נתניהו, בנימין-נתניהו, גוגל, דני-יתום, הון-שלטון, עמיר-פרץ, תקשורת
קישור קבוע
10 תגובות
Email This Post
17 במרץ, 2008 בשעה 10:47
שלום איתי,
תודה על המאמר החשוב.
העורכים הגדולים אינם מרוצים מההובלה הברורה של נתניהו בסקרים מכיוון שהם מעדיפים ראש ממשלה חלש שנתון לחסדיהם ולא מנהיגים כמו נתניהו ופרץ שנתפסים כעצמאיים מדי ואינם מחויבים ל"סדר הישן".
יש נקודה חשובה שקשורה ליחס התקשורת לעמיר פרץ, וכדאי לשים לב אליה – מעורבות מר"צ בהכפשתו.
מר"צ מעדיפה את אהוד ברק בראשות מפלגת העבודה מכיוון שתומכיה אינם צפויים להצביע עבורו.
פרץ החליש את מר"צ בבחירות האחרונות בכך שגרם לרבים מתומכיה לשים בקלפי "אמת".
העיתונאית מיה בנגל שמובילה במעריב את הקו הנבזי נגד עמיר פרץ, מקורבת מאוד לזהבה גלאון שמתמודדת כעת על ראשות מר"צ.
בנגל שימשה בעבר כדוברת "יוזמת 'ז'נבה" של יוסי ביילין ועמרם מצנע וכדוברת מפלגת העבודה בראשות מצנע.
17 במרץ, 2008 בשעה 10:59
יש לי ספק גדול אם המו"ל מעורב בכך. אם אכן נכון שבאופן מתמיד עושים במעריב פוטש לפרץ ומאתרגים את ברק, זה מן הסתם נובע יותר מהטיה של כתבים ועורכים מסוימים הנוגעים בדבר.
17 במרץ, 2008 בשעה 11:18
כתבתי תגובה מאוד ארוכה אבל היא נמחקה כי לא הכנסתי את האי מייל שלי.
אני לא מתכוון לחזור על כל ההסבר לגבי האופן שבו מסוקר פרץ, אבל חשוב לי לומר שזה לא בסדר להשמיץ ככה את מיה בנגל.
עבדתי איתה במעריב קרוב לשנתיים ומעולם לא נתקלתי בשום העדפת מועמד או מפלגה מצדה. לא שאני אומר שזה בלתי אפשרי, עד כמה שלי זה נשמע מופרך לחלוטין – אבל טענות חמורות שכאלו צריכות להיות מגובות בהוכחות, ואין שום אזכור לזה בפוסט.
הייתי מוחק את כל מה שקשור אליה (גם מהתגובות), או לחלופין מביא לכך הוכחות ממשיות
17 במרץ, 2008 בשעה 11:32
שלום יאיר,
האם בנגל הביאה הוכחות לטענתה שעמיר פרץ כרת ברית עם גאידמק?
כל מה שהיה לה לכתוב הוא על כמה עסקנים שבעבר היו קשורים לפרץ שהיום מתמודדים במפלגתו של גאדימק, וציטוט מפי ראש ההסתדרות במרחב נתניה שמאמשים את פרץ בכך. רק שבנגל "שכחה" לציין שאותו ראש הסתדרות משה סמיה, פעל בפריימריס האחרונים לטובת אהוד ברק.
איפה ההוכחות של בנגל? מדוע חוסר ההוכחות ואוסף ההשמצות הבלתי בדוק הזה לא מנעו ממנה להגיע לכותרות הראשיות במעריב?
17 במרץ, 2008 בשעה 11:41
ועוד משהו:
גם משה סמיה היה בעבר פעיל של עמיר פרץ. הוא עבר למחנה אהוד ברק ומתואר בידי בנגל כ"פעיל חברתי".
כשמקורבים לשעבר אחרים של עמיר פרץ עברו לגאדימק, הם נשארים לנצח "מקורביו של עמיר פרץ".
גם בכתבתה האחרונה של בנגל על החובות במפלגת העבודה, היא לא הזכירה את אהוד ברק, שמעון פרס, מצנע (בתקופתו היא שימשה כדוברת המפלגה) שהמפלגה נקלעה לחובות בתקופתם.
את מי היא הזכירה כאחראי לחובות: את עמיר פרץ כמובן… (קשה היה לנחש)
17 במרץ, 2008 בשעה 12:45
יאיר איני יכול להוכיח דבר, רק לתת את חוות דעתי כקורא.
שהקוראים יביטו נא ויתרשמו בעצמם
http://hot.nrg.co.il/online/1/ART1/611/329.html
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/503/926.html
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/078/970.html
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/551/545.html
http://style.nrg.co.il/online/1/ART1/592/550.html
ועוד קצת לגבי מעריב כעיתון (יש בלבול בכותרת המשנה אם הבנתי נכון)
http://www.ice.co.il/special_article.asp?pgId=100154&catId=38
17 במרץ, 2008 בשעה 22:02
מאמר מצויין, כולל ההתייחסות לגברת בנגל.
לגבי התייחסות התקשורת (לאו דווקא מעריב) לפרץ בתקופה שבה כיהן כשר ביטחון:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=261379&blogcode=5326198
18 במרץ, 2008 בשעה 11:50
לצערי אי אפשר להתעלם מכך ששלי מזינה את בנגל בלא מעט מהדברים האלה…
18 במרץ, 2008 בשעה 12:14
אלעד עדויות בבקשה.
2 במרץ, 2023 בשעה 18:41
אני מחפש את הסירטון של עמיר פרץ, שקורא לתושבי רמת השרון לשמור על הבנות שלהם, מפני השחורים. הנאום היה קראה בוטה למעשי אונס .