חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אי אפשר לבסס את החקלאות על עובדים ישראלים

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב ב 21.11.10 5:00

רעי פויכטונגר, בעל חווה לחקלאות בת קיימא בכפר רות, תומך בשביתת החקלאים ועונה לטענות לפיהן העסקת תאילנדים פוגעת בתעסוקת ישראלים. ציטוט מתוך דוא"ל ששלח רעי לרשימת התפוצה של לקוחות החווה

מען: שביתת החקלאים מיותרת, העסיקו נשים ערביות

ניר נאדר מארגון "מען" לא מאמין לטענות החקלאים בדבר הצורך במכסות גדולות יותר של עובדים זרים

לקריאה נוספת

השבוע אני רוצה לכתוב על נושא שאמנם כתבתי עליו בעבר אך הוא חזר בשבועיים האחרונים למרחב הציבורי – העובדים התאילנדים. הנושא חזר למרחב הציבורי כיוון שממשלת ישראל בשליחות השר אלי ישי מש"ס או השר אלי ישי מש"ס בשליחות ממשלת ישראל ( אני מאמין לאופציה הראשונה) מפרה הסכם עם התאחדות חקלאי ישראל. רציתי לכתוב לכם מכיוון שבשבוע החולף התאחדות חקלאי ישראל החליטה להשבית את אספקת התוצרת החקלאית. בעקבות ההחלטה התמלא המרחב הציבורי/טוקבקים בארס מהול בבורות עם תוספת טיפשות מלמעלה.

ממשלת ישראל החליטה ל"הילחם" בתופעת העובדים הזרים , במסגרת מלחמתה סוכם עם התאחדות חקלאי ישראל על מכסה של 28,000 עובדי חקלאות מתאילנד לשנת 2010-11 . למרות ההסכם, משרד הפנים של אלי ישי הנפיק רק 23,000 אשרות וחסרים 5000 עובדים לחקלאות.

"תשלמו כמו שצריך לישראלים" ," סוחרי עבדים" , "תעסיקו מובטלים/ערבים/יות", "תפסיקו לייצא מים"
הם רק חלק מהכינויים וההמלצות שמושמעים בצורה לא אחראית.

חשוב לי לידע ולהסביר :

חקלאות היא תורת המספרים הקטנים ויעילות היא המפתח לחקלאי בר קיימא , לדוגמא אני מגדל בצל ירוק עבורכם לקוחותיי ובכמויות גדולות יותר עבור לקוחות חברת "אדמה".

עובד ישראלי מכין 15-20 צרורות בשעה ועובד תאילנדי 80-100 צרורות בשעה.

לאחרונה הגיע עובד ישראלי מלא התלהבות לשדה ,סיפר שרוצה להרגיש את האדמה בידיו, לאחר שיחת היכרות ביקש להתחיל לעבוד ביום ראשון.

לאחר 3 שעות עבודה, רגועה, של איסוף בצל יבש התקשר אלי ושאל אם יש גם עבודה בצֵל.

לא ניתן לעסוק בחקלאות אינטנסיבית שמאכילה הרבה אנשים, רק עם עובדים ישראלים. נקודה !

בכל קבוצת אנשים יש חריגים וכמובן שעליהם התקשורת חוגגת , אבל רוב החקלאים משלמים לעובדים שכר כחוק.

למרות שמדובר בשכר מינימום, עבור התאילנדים זה הוא שכר של פי 8 מהשכר בתאילנד (לו בכלל הייתה להם עבודה שם).

אני בקשר עם תאילנדים שעזבו כבר את כפר רות וחזרו לתאילנד, בזכות השנים שלהם כאן כולם הצליחו לצאת ממעגל העוני וקנו לעצמם גורמי ייצור – טרקטורים , קרקעות או עסקים קטנים.

תחשבו אצלנו, מה דור שני לעוני כפי שביטוח לאומי מגדיר זאת, מוכן לעשות כדי לצאת ממעגל העוני?

"תעסיקו ערבים" היא אחת מההטפות המקוממות יותר כיוון שעיון ברשימת המכסות לעובדים תאילנדים באתר משרד התעשייה מעלה הרבה מאוד חקלאים מהמגזר הערבי שביקשו וקיבלו הקצאה לעובדים תאילנדים.

העסקת מובטלים? נו באמת, במהלך 7 שנות קיום "גן שדה" הגיעו 2 , אחד ביקש שאחתום לו שהוא לא מתאים ואז יוכל לקבל דמי אבטלה ללא עבודה, והשני שאל אילו אפשרויות קידום יש לו.

לסיכום בוקר מקומם זה אני חושב שהרבה תלוי במכבסות הלשון שעובדות שעות נוספות בארץ הקודש.

בתקשורת הם עובדים זרים, אצלי הם סי, סוואי וסה או כקבוצה – העובדים התאילנדים. הם לא זרים, יש להם שמות והם חלק מהמשפחה שלנו בדאגה למזון ,בטיפול הרפואי כשצריך, בעזרה לשמירת קשר עם המשפחה בתאילנד וכו'. אני מספר זאת בגוף ראשון אבל מכיר זאת אישית גם מאחי וחבריו במושב פארן בערבה או מחקלאים חברים כאן במרכז.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , ,

20 תגובות

  1. חקלאי :

    לא שובת ולא אשבות!

    השאלה היא לא אם אתה משלם הרבה יחסית לשכר בתאילנד אלא מה השכר שאתה משלם לעומת מה שקבע המחוקק בארץ?

    ברוב המושבים ואצל רוב המגדלים שמעסיקים זרים נהוג שכר של 15 ש"ח לשעה ו- 13.5 ש"ח לשעות נוספות. נהוג להעסיק את התאילנדים 14 15 ו-16 שעות ביום.
    כל זה בניגוד לחוק.

    מה הטכנולוגיה שבא אתה עובד? האם הפועלים רכונים על הקרקע או עובדים לצד שולחנות? מה תנאי הסניטציה בחלקה שלך? האם יש מתקן שירותים סמוך או מקום לנטילת ידיים? האם הפועלים זוכים להפסקות כמחוייב בחוק? בהשוואה לילדייך, כמה מקום מגורים ניתן לעובדים הזרים?

    כשלא יהיו זרים בארץ גם מעסיקים ערבים יעסיקו ישראלים, התאילנדים לא מתלוננים בגלל זה הרבה יותר קל לעשוק אותם, בין אם אתה מעסיק יהודי או ערבי.

    בכל קבוצה יש חריגים. בקבוצת החקלאים אני מרגיש חריג כי אני משלם כחוק. אתה טוען שאתה משלם כחוק – אין שום הסדר המעביר את כספי הפנסיה לתאילנד. מה הפטנט שלך?

    הדרישה להגדיל את מספר הזרים היא חצופה ומקוממת! הקרקע שאתה מעבד היא קרקע לאום מוחכרת. המים בהם אתה משתמש הם מים מסובסדים בכספי משלם המיסים הישראלי. אין לי כוונה להתייחס לתרומה בהורדת המדד מול ההגיון שביצוא מים לאירופה לצד החשיבות שבשמירת אדמות הלאום והישיבה בגבולות (לא שלך כי אתה מגדל במרכז). החקלאות בארץ נשענת על סיוע ממשלתי כמו החקלאות בכל העולם המערבי. החקלאות חייבת לקיים ערכי יסוד כדי לשמר את האנטרס הממשלתי הזה. הן השביתה כמו העסקת הזרים, פוגעת באנטרס זה!

  2. מערכת עבודה שחורה :

    לחקלאי מהתגובה למעלה,

    את הטוקבקים קוראים בודדים, את המאמרים קוראים מאות (כולל חברי כנסת ועיתונאים).

    אנא מצא זמן לפרט את דעותיך וידיעותיך בנושא בצורת מאמר.

  3. איתי :

    שני טיעונים שקוממו אותי במיוחד:

    1. האשמת העניים הישראלים בעוניים:

    "תחשבו אצלנו , מה דור שני לעוני כפי שביטוח לאומי מגדיר זאת , מוכן לעשות כדי לצאת ממעגל העוני?"

    2. הטיעון" אילולא אנחנו, מצבם היה הרבה יותר גרוע" – טיעון המשמש גם את האחים עופר בנגב וגם את המתנחלים.

    "למרות שמדובר בשכר מינימום , עבור התאילנדים זה הוא שכר של פי 8 מהשכר בתאילנד ( לו בכלל הייתה להם עבודה שם )."

  4. ק. טוכולסקי :

    הגיע הזמן לשארול שאלות קשות ומהותיות על החקלאות בישראל.
    כי אם אי אפשר לקיים את החקלאות בישראל באמצעות עובדים ישראלים אז אין לחקלאות בישראל מקום. קולאקים שנוהגים בגיפ ממוזג בזמן שהעבדים מו"ל עובדים בשדה זה לא חקלאות ישראלית.

    שיהיה ברור, אני מאמין שברוב הענפים החקלאיים בישראל זה לא המצב, אבל במקום להמשיך ולהתעלם מכך שבענפים מסוימים המדינה מסבסדת יצוא של מים לחו"ל באמצעות מתן היתרים לעבדים הגיע הזמן שהחקלאות בישראל תקבל את המקום הראוי לה וההתיישבות העובדת את ההגנה לה היא נזקקת בשביל להמשיך ולהתקים.

    בעשרות מושבים כבר אין התיישבות עובדת, במקום יש מגדל אחד שמשכיר אדמה מים ותאילנדים משאר ה"חקלאים" לכאורה, זה מצב רע ופסול.

    בחלק ניכר מהענפים בישראל אין מקום לתת היתר להעסקת עובד זר באריזה, בלולים ברפתות, במטעים, בחלק מענפי הגד"ש.
    באזורים בהם יש מובטלים צריך להכשיר אנשים לעבודה בחקלאות, בערבה היכן שאין אבטלה אפשר להמשיך לתת מכסות זרים.

    ויש עוד שאלות שצריך לשאול, מתי מועצות היצור יקנו את התוצרת במקום סיטונאים שעושקים את החקלאי, מתי יהיה מחיר מטרה מוגן ומכסות לתוצרת חקלאית, מתי החקלאות בישראל תהיה יותר ידידותית לסביבה, מתי המדינה תתן תעדוף לאספקת צרכי המשק המקומי ע"פ יצוא. הרבה בעיות בחקלאות ועבדים מתאילנד הם לא פתרון.

  5. אופק בירנהולץ :

    הערה לגבי "חקלאים מהמגזר הערבי"

    הכסף לא מבחין בין דת, גזע, מין, או לאום: תאילנדים יותר זולים מישראלים (גם מישראלים ערבים) גם לחקלאים ערבים וגם לחקלאים יהודים. ואם הממשלה מאפשרת פועלים זרים זולים, גם חקלאי ערבי וגם חקלאי ערבי יעדיפו אותם.

  6. אופק בירנהולץ :

    (צריך להיות "גם חקלאי ערבי וגם חקלאי יהודי")

  7. חירותניק ליברלי :

    איתי, התייחסת לטענה בסגנון: "אילולא אנחנו, מצבם היה הרבה יותר גרוע"

    היחידים שיכולים להעיד על נכונות הטענה הזאת הם התאילנדים עצמם. עצם זה שהם מגיעים לעבוד כאן, בתנאים קשים למדי, מעידה שהטענה נכונה.

    כל עוד העובד התאילנדי מועסק מרצונו החופשי ללא כפייה, ויכול לעזוב מתי שהוא רוצה, ראוי לכבד את בחירתו, גם אם היא נראית לנו קשה או אכזרית. לטעון כלפי העובד הזר שהוא מנוצל, כאשר הוא מרגיש שהוא מרווח, זוהי התנשאות מהסוג שאתה יוצא נגדו.

  8. אורי אפלבוים :

    לרעי

    אני מזמין אותך למשק בן צבי בכפר יהושע. משק אורגני (או חקלאות ברת קיימא). כל העובדים ישראלים. איריס, בעלת המשק, אמנם לא נוהגת בג'יפ כמו שאר חברי המושב אבל גידלה לתפארת את ששת ילדיה מרווחיה במשק.

    אז אל תאמר אי אפשר. אפשר. בוא לראות

  9. עמית-ה :

    אני מסכים עם אורי ועם ק.
    מעבר לזה העובדה שהחקלאים נלחמים עבור עבודה זולה במקום עבור מקום של כבוד לחקלאות במשק הישראלי מאיצה את הדירדור במצב החקלאות.
    מטרת השביתה צריכה להיות כמו שק. ציין למעלה בתוספת מו"פ מסובסד וסיסבוד עובדים.
    החקלאות הישראלית נמצאת בתחתית סולם הסובסידיות העולמי, מקום בו 40% סובסידיה לחקלאי אמריקאי היא התחלה טובה.

  10. דקל-דוד עוזר :

    רעי צודק ב-1000000%

    עם כל הכבוד לכאבו המהול ציניות, התנשאות וחוסר מודעות עצמית של ק ש"החקלאי נוסע בג'יפ והעבדים עובדים בשדה" (מר ק. כנראה עובד במזגן ממוזג במשרד אבל מפריע לו שהחקלאי שעובר בין העובדים כדי לפקח העבודה עושה זאת תוך שימוש – מוצדק – ברכב שטח ממוזג) כל הטענות נגד החקלאים הזויות ומנותקות מהמציאות.
    רוצים שיהיו עובדים ישראלים בחקלאות? נהדר. תעשו קמפיינים לעבודה בחקלאות, תתנו תמריצים אמיתיים (לא כסף, כבוד!) שיעבדו בחקלאות תסייעו לחקלאים – תעשו עבודה.
    להשמיד את החקלאות על ידי ביטול העובדים הזרים לא יפגע בחקלאים החזקים, אנחנו נסתדר. הוא יפגע במשק כאשר מחירי החקלאות יאמירו.

    למי שלא יודע, להלן מידע פנים: בשל היעדרם של חיטויי קרקע, עובדים, העלאת מחירי הדלק ועוד – המחירים יעלו בלאו הכי.

    ספי הייבוא (המחיר שממנו ייבוא הופך לכדאי) – גבוהים מאוד.

    כשעם ישראל יתרגל לאכול עגבניות ב-10 שקלים נדבר.

    ול"חקלאי" מתשובה 1 – איפה אתה מכיר תאילנדים מנוצלים שמקבלים פחות משכר מינימום? אל תהיה שקרן ודמגוג, תיתן דוגמאות. אתה לא יכול מכיוון שזה לא באמת קיים כבר.

    לגבי סוגיית הקרקעות והמושבים – אנא לא לערבב מין שאינו במינו.
    אכן יש בעיה במושבים שבהם מפלים חקלאים לרעה ואנשים שאינם חקלאים משתלטים על מכסות ייצור באופן פסול.

  11. עמית-ה :

    דקל
    מבלי שאתה מתכוון לתוצאה אתה תומך במאבק מתמשך של החקלאים שהביא אותם למקום הגרוע בו נמצאת החקלאות היום.
    צריך להבין חקלאים, עובדי קבלן, עובדי ממשלה שצריכים השלמת הכנסה כדי להגיע למינימום, עובדי טקסטיל, רופאים, עו"סים וכו' כולם באותה סירה.
    יש לדברים האלו רק תשובה אחת והיא ניהול מדיניות כלכלית, לא קיום תחרות "חופשית" על שכר עבודה של העובדים הכי זולים במשק.
    אם אתה רוצה להביא עובדים זרים שמעתי שבדרום קוריאה יש עכשיו מנהלי בנקים שמוכנים לעבוד בעבור 5% ממנהל בנק ישראלי.
    ישנם שם מנהלים של חברות ביטוח וספסרי מניות שמוכנים לעבוד עבור שבריר מהמקובל אצלנו, תביא אותם.

  12. חקלאי :

    לחירותניק

    חירותניק – כשליברלי מנתח עולם שבאופן מוחלט אינו ליברלי בכלים ליברליים התוצאות הרסניות. למדנו את זה באוסלו למה לטעות שוב? החקלאי התאילנדי משועבד למאפיה התאילנדית כי כדי להגיע לפה הוא צריך לשלם שוחד של 1000 משכורות, כדי להכנס לרשימת הזכאים לעבודה בחו"ל של משרד הפנים התאילנדי. אם הוא לא ישלם אחיותיו יהפכו לזונות בבנגקוק ואדמות המשפחה ימכרו כנגד החוב. בתאילנד יש עשרות מקרי רצח בשנה של בני משפחה של עובדים שחשבו שהם חכמים.
    בנוסף, החוק בישראל אוסר על חקלאים להעסיק עובדים זרים שאינם חתומים אצלם ברישום של משרד הפנים והעובדים הזרים יכולים לעבוד רק אצל החקלאי שקנה ויזה עבורם, זו כבילה הדדית ביננו החקלאיםפ ובין התאילנדים העובדים אצלנו. אתה רוצה שמות של אנשים? שמות של מושבים? האמת, יותר קל לומר מי כן משלם כחוק, כי הם ממש בודדים, בעצם אף אחד לא משלפ פנסיה, אז כולם עבריינים, מי יותר ומי פחות. בכל מקרה התאילנדים לא יכולים להתלונן כי פיטורים עבורם זה לא סתם לחזור לתאילנד, זה הרבה יותר גרוע!

  13. חירותניק ליברלי :

    חקלאי, מדבריך עולה שכנראה התאילנדים טיפשים גמורים. אני מטיל ספק בתיאור שלך לגבי המאפיה והמחיר שהתאילנדי משלם, אבל אין לי את הכלים לבדוק את הטיעון הזה. אבל גם אם הוא נכון, עצם זה שהעובד התאילנדי מקבל עליו את התנאים הללו, מראה שעבודה בחו"ל בשבילו עדיפה על האלטרנטיבה. אפשר וצריך להפנות אצבע מאשימה כלפי הממשלה בבנגקוק, אבל עצם זה שאתה מספק עבודה לתאילנדי שרוצה לעבוד אצלך לא הופכת אותך לשותף לפשע.

    אני מסכים איתך בקשר לכבילה ההדדית. היא פסולה, ומן הראוי לאפשר לעובד תאילנדי להחליף מעסיק כרצונו.

  14. חקלאי :

    אני אמור להלשין?

    אתמול היתה שרפה בצד הצפוני של הר מירון.
    אף אחד לא דיווח כי משמדווח על שרפות בישראל משלם על כיבויין. אז נשרפו כמה מאות דונמים, לא נורא.

    דקל, מה אתה רוצה? שאני אלשין באנטרנט על חקלאים סוררים? שזה בעצם כמעט כל החקלאים שמעסיקים זרים. תראה אין הסדר תשלום פנסיה בחקלאות כמו שיש בבניין אז כל מי שמעסיק זרים בחקלאות הוא עבריין בהגדרה.

    בקיבוצים החקלאי לא מרוויח מזה שהוא עושק את התאילנדי. בגלל זה בקיבוצים, בד"כ משלמים כחוק, פחות או יותר. עם יד על הלב, אני לא מכיר מושבניק (בתגובות קודמות פרטתי את עברותי) שמשלם כחוק וזה כולל את בני משפחתי.

    דקל, אתה בכלל יודע כמה זה שכר מינימום?
    אולי כדאי לפרט –
    כ- 20 ש"ח לשעה, ל- 43 שעות בשבוע, 7.17 שעות ביום ל- 6 ימים. מעבר לכך מותר להעסיק עד 56 שעות בשבוע, עד 12 ביום, כש השכר לשעה ה- 9 וה- 10 הוא 25 ש"ח ולשעה ה- 11 וה- 12 הוא 30 ש"ח לשעה.
    אסור להעסיק יותר שעות ואסור לשלם פחות לשעה. למיטב ידיעתי אין מושבניק בארץ שעומד בכך. תקן אותי אם אני טועה.

  15. נדב פרץ :

    חירותניק: המצב הוא כזה – אם התאילנדי משלים כאן 5 שנות עבודה מלאות, כאורך הויזה, הוא יוצא מורווח. הוא אפילו יוצא די עשיר, במונחים תאילנדיים.
    אם הוא חוזר לתאילנד לפני תום ה-5 שנים, הוא נשאר בחובות אדירים, שאין לו שום דרך לכסות, והחיים שלו נהרסו.
    ועוד פרט חשוב – אם המעסיק הישראלי שלו מפטר אותו, הויזה שלו נגמרת והוא צריך לחזור לתאילנד, עם כל המשמעויות שפוטרו לעיל.

    עכשיו אפשר להבין, למה התאילנדים הם עובדים כל כך חרוצים וממושמעים. בתנאים האלו, גם אני הייתי חרוץ וממושמע כמוהם.
    אפשר גם להבין, למה לעובד ישראלי אין סיכוי להתחרות בתאילנדי.

  16. חירותניק ליברלי :

    נדב, נראה לי שהתאילנדי מבצע השקעה בצפייה לרווח תוך נטילת סיכון. ועדיין, עצם הרצון של כל כך הרבה תאילנדים לקחת את הסיכון הזה מעיד שהאלטרנטיבה גרועה יותר. לרוב, אדם שמצבו רע יותר יסכים לעבוד קשה יותר בצפייה לשיפור רמת החיים שלו, כך שהוא יצטרך לעבוד פחות קשה בעתיד.

    זה דבר טוב שישראלי לא יכול להתחרות בתאילנדי בעבודה בשדות. זה מעיד על כך שרמת החיים של הישראלי גבוהה יותר משל התאילנדי. לא הייתי רוצה שישראלים יהיו במצב כלכלי כל כך נואש.

  17. נדב פרץ :

    א. אתה מניח שהתאילנדים יודעים מה קורה כאן בארץ. אני לחלוטין לא בטוח שזה המצב (למעשה, אני יודע שזה לא המצב לפחות עבור חלקם). שוק חופשי מחייב זרימה חופשית של מידע, זוכר?

    ב. בלי קשר לשאלה האם לתאילנדי טוב או רע, אתה יוצר כאן מצב חוקי שמעצב את שוק העבודה באופן שיוצר משרות בתנאים-לא-תנאים. לא ברור לי למה שליברל יזדעק להגן על כזה עיוות של השוק, אני חייב להודות.

    ג. תגלול רגע למעלה, יש שם קישור לכתבה על 1,000 נשים שרוצות לעבוד בחקלאות בשכר מינימום, ולא מצליחות. הסיבה היא לא גובה רמת החיים.

  18. חירותניק ליברלי :

    נדב,

    א. אני גם לא בטוח שזה המצב, אבל זה חלק מהסיכון שהם לוקחים. הם בוודאי לא מניחים שהם יודעים הכל. מי בעצם יודע הכל? אם מישהו מרמה אותם, צריך לבוא איתו חשבון כמו עם כל רמאי.

    ב. לא ברור לי על איזה עיוות אתה מדבר. שיש אנשים שמוכנים לעבוד בתנאים שלטעמך הם קשים, ואני מוכן לאפשר להם לעשות זאת? עיוות של השוק זה למנוע מאנשים לעבוד, לא לאפשר להם.

    ג. לפי הכתבה והתגובות, המחיר של התאילנדים לחקלאים הוא זול יותר. ולא מדובר רק בשכר לשעה, אלא בסך כל התפוקה שעובד תאילנדי מייצר מול העלות שלו. אני בטוח שאם היה משתלם לחקלאים להעסיק עובדים מקומיים הם היו עושים זאת. אם יכריחו אותם לעשות זאת, זה יתבטא במחירי הירקות, או שחקלאים יאלצו לסגור את הבסטה.

  19. יוני :

    ב.עיוות של השוק הוא ל"אפשר" לאנשים לעבוד בתנאי עבדות,בגלל זה יש לנו שכר מינימום ובתי דין לעבודה,כי אנשים מוכנים לעבוד בכל סכום אם הבחירה היא בין עבודה בשכר זעום לחוסר עבודה בכלל.

    ג.גם לי משתלם להעסיק עובדים בתנאי עבדות.

  20. עמית-ה :

    חירותניק
    אתה בעד חופש, מה זה חופש?
    האם חופש מגיע רק לחלק מהאנשים?
    האם אדם חופשי למכור את עצמו?
    אם סחר בבני אדם למטרות חקלאות זה בסדר מה דעתך על סחר למטרות מין?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.