חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

יצחק הרצוג: העברת שירותי רווחה לעמותות אינה הפרטה

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חדשות ב 22.11.10 6:00

פאנל שנערך באוניברסיטת חיפה ביום שלישי האחרון ביוזמת תא אופק והשמאל הלאומי, הפגיש את שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, אלדד יניב מהשמאל הלאומי ופרופ' דני גוטווין. היה מעניין

מאת: רביב נאוה


ב"אוניברסיטה הכי שמאלנית בארץ" נפגשו שלושה נציגים של זרמים שונים בשמאל הישראלי. זה קרה בפאנל שאורגן ע"י תא אופק באוניברסיטת חיפה ואנשי השמאל הלאומי תחת הכותרת: "מי מרוויח ממדינת הרווחה?". המשתתפים: שר הרווחה יצחק הרצוג, פרופ' דני גוטווין – אחד הדוברים הבולטים של ההשקפה הסוציאל-דמוקרטית בישראל ואלדד יניב, מראשי "השמאל הלאומי".

מדינת הרווחה – קווים לדמותה או "מיהו סוציאל-דמוקרט"

בתחילת המפגש ביקש המנחה, ד"ר אוֹרי אמיתי, מכל אחד מהמשתתפים להסביר איך הם רואים את מושג מדינת הרוחה.

על-פי דני גוטווין מדינת הרווחה היא בראש ובראשונה מכשיר נגד שלטון ההון. מדינת הרווחה, בעיניו, צריכה להבטיח את הביטחון החברתי ולהוות מנגנון וויסות שיהיה אלטרנטיבה לשיטה הנאו-ליברלית ולא מנגנון סעד וחמלה.

השר הרצוג, לעומתו, מגדיר מדינת רווחה כמדינה המאפשרת לאדם להתפרנס בכבוד ולחסוך למחייתו, לחינוך ילדיו, לבריאות ולפנסיה מכובדת.

לדבריו, הוא מאמין בתפיסה הסוציאל-דמוקרטית, אבל יש בעיה בהתאמה למציאות. אנו חיים במציאות שבה אתה נמדד בפרמטרים כמו הכנסה לאומית. בכל המדינות למעט סקנדינביה הסוציאל-דמוקרטיה קרסה –  כך בגרמניה, בצרפת, באנגליה, בהולנד ובארה"ב של אובמה. בעולם שבו תנועות ההון הן כה גדולות יש למצוא דרכים לאזן זאת. זו אינה מדינת רווחה.

הרצוג ואלדד יניב חושבים שסציאל-דמוקרטיה היא רעיון יפה אבל בעולם שנשלט ע"י ההון צריך לעשות מאמץ "לצמצם נזקים" והרעיונות היפים של גוטווין הם פשוט לא מעשיים.

גוטווין לא מקבל את העמדה של הרצוג ואלדד יניב, לפיה הסוציאל-דמוקרטיה הובסה בדעת הקהל: "הדיון כאן מתיישר לתוך התבניות הנאו-ליברליות. גם מפלגת העבודה וגם השמאל-הלאומי אמצו את צורת החשיבה הזו. הבעיה היא שמי שאמור להוביל את המאבק לא מאמין באפשרות ליצור סדר סוציאל-דמוקרטי חדש".

אלדד יניב נחלץ להגנתו של השר הרצוג: "השמאל צריך לגודד כוח פוליטי. הרצוג הוא אולי לא סוציאל דמוקרט קדוש כמוך", פנה לגוטווין, " אבל הוא לא נאו-ליברל. נתניהו הוא נאו-ליברל. כשאומרים שביבי, רבין ובוז'י הרצוג הם אותו דבר, לא ניתן לאסוף כוח פוליטי. אני מתגעגע לממשלת רבין, למרות ההפרטות שהיא ביצעה. כדי להקים אלטרנטיבה לימין השמאל צריך להיות יותר מכיל – צריך להיות מקום למפלגת העבודה, לשמאל הלאומי לחד"ש ולקמפוס לכולנו."

הפרטות, עמותות והמעשה המדינתי או "אל תגיד 'הפרטה'"

מחלוקת ניכרת התגלתה סביב נושא הוצאת שירותים חברתיים שונים לידי עמותות וארגוני מגזר שלישי. בעיני הרצוג מדובר במדיניות מבורכת: "זאת לא הפרטה לבקש מגורם מקצועי לתת שירות, כפי שנעשה במשך שנים עם ארגונים כמו ויצ"ו ואקי"ם. העמותות לא השתלטו על המדינה – המדינה מממנת בצורה רחבה את העמותות הללו. לא בכל מצב השירות שמספקת המדינה הוא הטוב ביותר ואין בעיה בכך שאני מתקשר במכרז עם עמותה המתמחה בתחומה כדי לשפר את השירות שהציבור מקבל.

בעיני גוטווין, מיותר לציין, שיטת העמותות היא הפרטה לכל דבר: "העמותות הן חלק מתהליך ההפרטה משום שהן מוציאות את הכוח מידי המעשה המדינתי. אני מסכים שבתנאים הקיימים – העמותות מספקות שירות חיוני. האתגר הוא ליצור סדר שבו העמותות מפנות את מקומן למדינה.

הרצוג העיר: "בהגדרה "מעשה מדינתי" יש משהו מטעה. הוא נשמע כמו געגועים לפקיד בירוקרט שיספק את כל השירותים. המעשה המדינתי הוא לקבוע את המדיניות ולספק את השירות. הוא צריך לקבוע את גבולות הגזרה – מה חייב להשאר באחריות המדינה.

שאלות מהקהל או "מה השר הרצוג רוצה להיות בגלגול הבא?"

חלק ניכר מהדיון הוקדש לשאלות מהקהל. רוב השאלות, יש לציין, הרימו לחברי הפאנל להנחתה. כך, סטודנט צעיר בחולצה של "אם תרצו" ששאל מדוע לא לוקחים  כסף לרווחה מהחרדים, אנשי הקבע ושאר "אוכלי החינם", קיבל הרצאה מפרופ' גוטווין על משטר ההסתה שהוא חלק מהמנגנון הנאו-ליברלי: שלטון ההון מרוויח מהסתה של מגזרים שונים בחברה זה כנגד זה.

נציג החוג לעבודה סוציאלית שאל את השר לגבי העלאת שכר העו"סים. הרצוג, שלא מחמיץ הזדמנות להביע  את הערכתו לעובדים הסוציאלים פתח בכך שבגלגול הבא הוא רוצה להיות עו"ס (והיו נשמות טובות בקהל שהעירו שעם הכסף שהוא עשה בגלגול הנוכחי הוא יוכל להרשות לעצמו). באשר להסכם המתרקם עם האוצר, הרצוג הביע את אמונתו כי הוא ישפר משמעותית את שכר העובדים הסוציאלים והבטיח כי ההסכם שיתקבל יחול בצו הרחבה גם על העו"סים בכל העמותות והארגונים.

הסטודנט ששאל על פרשת מגדל-אור ומורות השיקום לעוורים העדיף לשאת נאום במקום לשאול שאלה והצליח להוציא את שר הרווחה משלוותו: "מגדל אור היו היוצא מהכלל המעיד על הכלל. מתוך 1,500 עמותות יש אחת שהתפרקה. הגענו להסכם עם וועד אחד של המורות ואז קם וועד שני שפנה לבית-משפט, השיג צו פירוק והמורות פוטרו. העמותה, לדבריו, נמצאת בתהליך הבראה ומשרד הרווחה, יחד עם האוצר יעשו הכול כדי שהעיוורים ישובו לקבל שירותי שיקום".

סיכום סובייקטיבי או "מי מרוויח מפאנלים על מדינת הרווחה?"

לקראת סוף הארוע פרץ ויכוח ער בין פרופ' גוטויין לאלדד יניב בעניין פוליטיקה של מצפון לעומת פוליטיקה של אחריות (ובעברית קלה: הרצוי לעומת המצוי). הטונים עלו, ועל אף השעה המאוחרת החל הקהל להתעורר. השׂר הרצוג ניצל את המהומה כדי לשאת מילות סיכום, והמשיך הלאה לטכניון, תחנה נוספת ביומו המפרך. כוחותינו שבו הביתה בשלום.

המפגש באוניברסיטה הראה שכדאי להזהר מלשים אנשים במשבצות. פרופ' גוטווין הוא אולי ס"ד "טהרני" אבל גם הוא מבין את הצורך בגוש שמאל גדול ומגוון. אלדד יניב, שהספרון הכחול שלו משתלח במשתמטים מגעילים, חרדים פרזיטים ומתנחלים שמסכנים את ישראל מדבר פתאום על "שמאל מכיל" והשר הרצוג, "סדין אדום" עבור כמה מתומכי מדינת-הרווחה, ובצדק, הוא לא לגמרי תאצ'ריסט – הוא תומך מאד בהסכמים קיבוציים ("בתרבות של הסכמים קיבוציים מתאפשר קיום של מעמד ביניים") ומתנגד להפרטות – לשיטתו. אז מפלגת שמאל חדשה לא תצא כנראה מהמפגש הזה, אבל הבנה יותר מעמיקה של העמדות השונות בשמאל הישראלי, בהחלט כן. בעידן שבו רובנו לא יודעים מה "השמאל" רוצה מעצמו, גם זה משהו.

* צילומים: רפי סבג, תא אופק

*תודה לאורי אמיתי על תרומתו לכתיבת הפוסט

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , , , , ,

44 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    טוב, מהיועץ המשפטי של עיריית אריאל ומהשר לענייני הפרטות לא היה למה לצפות לפני שהם שטחו את משנתם ואין גם למה לצפות אחרי. גוטויין תותח וכבר סומן ע"י ההון כאויב כך שאף אחד לא יתייחס אליו ברצינות. התחזית: הרצוג יו"ר העבודה ממשיך במסעה לאיחוד עם קדימה, שם יחכה לו היועמ"ש של עיריית אריאל וגוטוויין בחסות מעצבי דעת הקהל ימשיך לחיות בצל עם בשורתו הטובה.

  2. רביב נאוה :

    ובכן, "המפגש הראה (לחלקנו, לפחות) שכדאי להיזהר מלשים אנשים במשבצות". אפילו אם מדובר ביועץ המשפטי של אריאל ובשר לענייני הפרטות.

  3. יהונתן קלינגר | על מרד המסים של ג'קי אדרי וזכויות חברתיות ‏ :: Intellect or Insanity‏ :

    […] […]

  4. אלדד יניב :

    זה ציטוט מלא מדברי

    http://www.youtube.com/watch?v=I8gCb8Q18SU

  5. מיכאל לינדנבאום :

    הייתי בחיפה בפאנל,והרושם הברור שלי ששני הפוליטיקאים המפריטנים,בוג'י ואלדד יניב,מסתדרים מצויין ביניהם.

    ה"אי-אפשר",וה"צריך לחיות במציאות"(המפריטנית והניאו-ליברלית),
    הם האידיאולוגייה של שני הג'נטלמנים ה"שמאליים" האלה.

  6. יובל כץ :

    כן, כן, רק אתם וגוטווין הם סוציאל דמוקרטים ושמאל וכל מי שלא מיישר איתכם קו הוא לא שמאל ולא סוציאל דמוקרט, הוא "מפריטן"(כל מה שלא בניהול ישיר ומוחלט של המדינה) ו"ניאו ליברל".

    תשארו אתם בכוך שלכם, בחממה הצודקת והנוארה שלכם, תמשיכו למחות נגד המציאות הקפיטליסטית החזירית של ביבי, אין דרך יותר טובה לשנות את המציאות מאשר לקרוא לכל מי שלא מיישאר קו "לא שמאל" לא "סוציאל דמוקרט" ו"ניאו ליברל", הכי טוב להיות צודקים, וקטנים, כל כך קטנים…

  7. יוני :

    אני מסכים עם תפיסתו של הרצוג שכל עוד המדינה קובעת שהיא אחראית לתחום מסויטמת ודואגת לממן ולהסדיר את התחום אזי לא מדובר בהתפרקות מאחריות גם אם מי שפועל בתחום ב\פועל זאת עמותה או קבלן (מכיוון והם פועלים כשלוחי המדינה).

  8. ליאור :

    ליובל, מה אתה מעדיף להיות גדול
    וכלום,כלומר להתפשר על הכל,אז בשביל מה שמאל לאומי או שמאל בכלל
    יש קדימה יש ליכוד לא צריך עוד מפלגת אמצע.

  9. אורי אפלבוים :

    ליוני

    איזה סיבה אתה רואה לזה שהמדינה תשלם לקבלן שישלם למורות שיקומיות לעוורים במקום שהמדינה תעסיק אותם ישירות?

  10. עמית-ה :

    אני לא חושב שאפשר לומר שגוטווין הוא טהרני ושואף למחוזות הבלתי מציאותי.
    ברור שאמדינה אחראית צריכה לשאוף להעסקה ישירה ללא סרסורי כוח אדם מכל מיני סוגים.
    הסגנון של השמאל הלאומי כמו השם שבחרו לא מעידים על עומק חשיבה ויכולת הכלה.

    אבל הכי חשובה לדעתי היא העובדה שהמפגש התקיים והפוליטיקה מגיעה באופן בלתי אמצעי לאזרחים.

  11. יוני :

    לא התמחיתי במקרה של "מגדל אור",הערתי הערה כללית.

    סיבות? ידע,יכולת,מוטת שליטה,גיוון,מהירות ביצוע,כל הדברים האלו שהמדינה לא נודעה בזכותם…

  12. גימפל תם :

    אז למה לי לשלם מיסים אם הכל מופרט.
    לרופא אנחנו הולכים באופן פרטי, למשטרה כבר לא פונים בגלל חוסר אמון ומי שידו משגת גר בשכונות כמו ארסוף עם שמירה פרטית, חינוך טוב-רק פרטי וכן הלאה.
    אז אם המדינה מתנערת מאחריותה כלפינו, למה בעצם אנחנו צריכים אותה?

  13. אבי :

    אני עבדתי כחונך לסכיזופרן מטעם חברת או.אר.אס. כמובן שהמימון היה ממשלתי. חברת הקבלן לא סיפקה לא ידע, לא יכולת, לא גיוון, לא מהירות ביצוע ולא שום דבר. הדבר היחידי שהתאפשר בזכות חברת הקבלן זה שקיבלנו גרושים עבור עבודתנו, אה שכחתי, גם לא היו לנו תנאים נאותים (פעמיים בחודש נאלצנו לנסוע לפגישות ברחובות עליהן לא שילמו לנו נסיעות). לא עברנו כל הדרכה או הכשרה ואפילו האחראיות שערכו את הפגישות האישיות והקבוצתיות לא הפסיקו להגיד כמה שהחברה הזו גרועה ומיותרת.
    הסכיזופרנים לא הרוויחו כלום מכך שתעסוקתנו הייתה ע"י חברת או.אר.אס וגם החונכים לא הרוויחו מכך כלום.
    אף פעם לא הבנתי למה משרד הבריאות לט מעסיק אותנו ישירות?

  14. אורי אפלבוים :

    יוני

    שמע, קודם כל תדע שאני חושב כמוך לגבי אמצעי ייצור ושירותים עסקיים. המדינה צריכה להיות רגולטור ולא יצרן או נותן שירותים. הסברתי את הסיבות כבר בתגובות אחרות.

    מובן שהגבול בין אמצעי יצור ושירותים עסקיים לבין תשתיות, ניהול משאבי הכלל ושירותים אזרחיים ובטחוניים הוא מטושטש וכאן אני מחמיר לטובת בעלות ישירה של המדינה על כל מה שהוא בספק שייך לתחומים האלה.

    אני גם לא חושב שתגובה 12 היא רלוונטית. ברור שגם אם המדינה תהיה רק רגולטור בכל המערכות הקיימות זה עולה כסף וצריך לשלם מיסים. אמנם פחות אבל צריך.

    אני אומר לך את זה כדי שאולי תבין שלא כולם הם בדיוק קומוניסטים גדולים ואולי תפתח לדעותי והם ישכנעו אותך ולו במקצת.

    עכשיו לגבי הסיבות לכאורה שציינת.

    לגבי ידע ויכולת, אני לא רואה שום יתרון בשימוש בעמותה. האם ביה"ח הממשלתי רמב"ם יש בו פחות ידע ופחות יכולת מכל אחד מבתי החולים הפרטיים (כולל אלה של קופות החולים) בישראל?
    זו רק דוגמא אחת. אין שום סיבה אמיתית מבחינה זו, שכן הידע והיכולות הללו יכולים להיות בבעלות המדינה.
    לגבי גיוון ומהירות הביצוע ובשם הכללי יעילות. אם היעילות בעמותות הללו גבוהה מהיעילות בארגון מדינתי אז הסיבה המרכזית היא שהמדינה לא מפעילה את הרגולציה כמו שצריך. ברא ובראשונה, העובדים לא מקבלים את מלוא זכויותיהם ובטח לא את הזכויות שהיו מקבלים כעובדי מדינה. האם אתה חושב שזו דרך אמיתית להשיג יעילות?
    ועוד, האם העובדה שעמותה כמו מגדל אור פושטת רגל ומפסיקה את שירותי לא שומטת את הקרקע מתחת טיעון היעילות?

    אשמח לשמוע מה אתה אומר.

  15. נדב פרץ :

    יוני, מה שאתה אומר זה יפה בתיאוריה

    בפועל, ההוכחה היחידה שנמצאה עד היום לכך שהמדינה לא יודעת לנהל היא באופן שבו היא מנהלת את הרגולציה על השירותים המופרטים.

    להגיד 'המדינה רק תפקח' זה טוב ויפה. בפועל, הפיקוח על שירותי הרווחה הוא מינימלי, והשירותים שניתנים הם נמוכים משמעותית ממה שהמדינה מתחייבת, בחלק גדול מאוד מהמקרים.

  16. מיכאל לינדנבאום :

    ל-12 ,
    "אז למה לי לשלם מיסים אם הכל מופרט".
    השאלה מצויינת,והתשובה ממש מתחת לפנס–המדינה התנערה מאחריותה כלפינו ,אבל כלל לא מ"אחריותה" כלפי שודדי ההפרטה ובעלי ההון.

    אנחנו כאן כדי לממן את רווחתם ואת הפסדיהם של ה"מסכנים" האלה.

    ל-14 ,
    כתבת:"המדינה צריכה להיות רגולטור ולא יצרן או נותן שירותים".
    אפשר להבין מכך שעדיפה הפרטה של חברות ממשלתיות עסקיות,אשר רווחיהן ילכו לטובת "חבר" זה או אחר ולא לטובת הציבור שהוא בעליהן?.
    האם הבנתי נכון?

  17. אורי אפלבוים :

    למיכאל

    ראה את תגובה 60 שלי בדיון הזה
    http://www.blacklabor.org/?p=23577

    נניח שאתה חולק עלי ואתה חושב שעדיף שהמדינה תהיה בעלים של כל אמצעי הייצור, האם אתה לא חושב, שיותר חשוב שיוני ואחרים יבינו שאסור להפריט שירותי רווחה מאשר להלחם על דרישתך לגבי מפעלי תעשיה ממשלתיים למשל?

  18. מיכאל לינדנבאום :

    הפרטת ההכנסות והלאמת ההוצאות?

    דומני שאין מחלוקת על שירותי רווחה.
    העניין הוא מימון השרותים הנ"ל.

    ברגע שמפריטים אצעי ייצור ועסקים ממשלתיים,אז הרווחים הולכים לכיס של ה"חבר" במקום למימון מדינת הרווחה.

  19. אורי אפלבוים :

    יש ויכוח

    שים לב שיוני לא חושב כמונו לגבי שירותי הרווחה וזה הדיון כאן. התמקד בו.

    מימון שירותים צריך לבוא מתשלום מיסים. נקודה.

  20. מיכאל לינדנבאום :

    ל-19,
    אני חושב שתגובתך ליוני המנומקת היטב, בהחלט מספקת(אפשר גם להוסיף זו של נדב).
    לגבי מימון השרותים,הרי האמירה "תשלום מיסים.נקודה" עדיין אינה מסבירה מדוע אתה מוותר בקלות כזאת על הכנסות מעסקים ממשלתיים,או במילים אחרות ,מדוע אתה בעד הפרטת ההכנסות.
    מדוע שאני אשלם מיסים ,בזמן שה"חבר" מקבל הכל במתנה מהמדינה.

    מה,אנחנו האזרחים קופת צדקה של העשירים?

  21. יוני :

    נדב,אני ממש לא חושב שהמדינה "רק תפקח" אני אומר שאם המדינה בוחרת בתחום מסוים לפקח ולא להפעיל ישירות אין בזה משהו נורא.

    אורי,אני חושב שהעיקר הוא השגת המטרה ולא דרך הביצוע.

  22. מיכאל לינדנבאום :

    ל-21 ,
    אם הפיקוח אינו פיקוח והשירות אינו שירות ,אז אנחנו רחוקים מהשגת המטרה…

  23. נדב פרץ :

    יוני, עובדתית – כשהמדינה בוחרת רק לפקח ולא להפעיל, הפיקוח הזה הוא לא פיקוח.
    ואז, הכל תלוי ברצון הטוב של מי שמפעיל את השירות. כן, לפעמים יש רצון טוב כזה.

  24. יובל כץ :

    אני אגיד לך מה התוצאה שאני רוצה, סיום השליטה על הפלשתינים, חלוקת הארץ, גבולות קבע והבטחת קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית, את התקציבים שהולכים לשטחים לחברה, צימצום פערים בין עשירים לעניים ובין מרכז לפריפריה, פיזור ההון בכדי להחליש אותו ולמנוע את הפגיעה בספירה הציבורית שזה אנחנו, החלשת קשריו לשלטון ויכולותיו להשפיע, זה מה שאני רוצה, עכשיו אפשר לקרוא לזה איך שרוצים – לא אכפת לי כל עוד זה קורה.
    בשביל שזה יקרה חייבים להיות גדולים, מה לעשות, ככה זה בשיטה הדמוקרטית, אתה רוצה לקבוע את האג'נדה – אתה צריך לתרגם רעיונות ואילו רעיונות שהציבור תומך בהם לכוח פוליטי ולא נסות להצמד לאיזו תבנית קשיחה של הגדרה אקדמאית של "סוציאל דמוקרטיה" נוסח גוטווין שמרחיקה ממנה את כל מי שלא מיישר איתה קו.

    מה הטעם בלהיות צודק אם בסוף מי שקובע זה ביבי? מה, זה העונג בלהגיד "אני סוציאל דמוקרט"? ממתי זו מטרה?

  25. נדב פרץ :

    בשביל שזה יקרה, צריך גם לדעת מה רוצים.
    צריך לדעת מהם התנאים הנדרשים, כדי שנגיע למצב שבו המדינה מספקת באפקטיביות שירותי רווחה, במקרה הספציפי הזה.

    מבחינתי, כשבוז'י אומר שאפשר להשיג את המטרה הזו על ידי העברת התפעול של שירותי הרווחה לידי עמותות – זה שקול לזה שביבי אומר שהוא באמת רוצה שלום, והדרך שלו היא המשך ההתנחלויות.
    עובדתית, המשך ההתנחלויות לא מביא לשלום, והמשך הפרטת השירותים החברתיים לא מביא לרווחה.

    אם אתה מעדיף להמשיך לצעוק 'אתם טהרנים' – שיבוסם לך. נשמע לי יותר פרודוקטיבי לקיים דיון במהם התנאים המינימליים כדי להשיג את המטרות שאתה מצהיר שאתה רוצה להשיג.

  26. מיכאל לינדנבאום :

    ל-24 ,
    אפשר להסתכל על הדברים אחרת.
    את נושא השליטה בפלשתינים יכריעו בסופו של דבר האמריקאים ואירופה.
    לא ברור יחסך לגוטויין,אבל בנושא החברתי,זה אנחנו,לטוב ולרע שמחליטים, והכל תלוי בנו.

    אני עדיין מאמין שאנשים רוצים לשמוע דברים ברורים ולא אמירות כלליות.
    זה סוד ההצלחה המהממת של של"י בפוליטיקה.

  27. חירותניק ליברלי :

    אני מפספס משהו? האם העברת השירותים לידי עמותות לא חוסכת כסף בתקציב, שכן עובדי מדינה הם יקרים יותר מעובדים שכירים של העמותה? אפשר להתווכח אם זה ראוי או לא, אבל נראה לי שזה הגורם המניע.

  28. מיכאל לינדנבאום :

    ראוי או לא

    ואכן ליברל,
    האם זה ראוי לדעתך לדכא שכר ותנאים סוציאליים של עובדים?
    רק באופן היפוטטי,האם אתה חושב שהיית מתנדב להוריד משכרך "למען המדינה"?

  29. יובל כץ :

    יחסי אליו שאני מסכים עם הרבה מדברים שהוא אומר אבל לא הגישה שלו ששמה את כל מי שלא נצמד לכללים מאד ברורים הוא ישר באותה קבוצה של קפיטליזם חזירי שמפריט הכל בפרעות וכשאני אומר מפריט מעביר לידיים פרטיות כאשר בעל הון נהנה מהרוויחים ועובדיו ממש לא.
    גישה שכל חריגה כמוה כמדיניות חזירית קבועה, פשוט שחור או לבן.
    הראיה הצרה הזאת גורמת לכך שחוץ מחקיקה פה ושם לא ישתנה שום דבר בסיסי.
    אני מעדיף מדיניות שהיא לא 100% סוציאל דמוקרטיה לפי הספר ודני גוטווין על מדיניות של 100% קפיטליסטית חזירית ולכן העיניין של לצלוב את כל מי שלא מיישר קו כמוהו כיריה ברגל, אידיאולוגיית ראש בקיר לא עובדת.

  30. נדב פרץ :

    יובל, אחרי שקבעת לך עקרונות, זה זמן מצויין לבדוק מי מהם חשוב יותר ומי פחות, ולהגיד 'אני מוכן לוותר על X כדי לקבל את Y'. אבל קודם צריך לגבש עמדה בנושאים שעל הפרק.

    בניסוח לנושא שלפנינו, אני חושב שבהחלט סביר להגיד 'אני מוכן לקבל הפרטה בתחום המעונות לחוסים, כי זו הדרך היחידה שבה האוצר יסכים לתקצב שירות הולם לחוסים'. אתה יודע מה, אני אפילו מוכן לקבל – עד גבול מסויים – את הטענה שאומרת 'אני אשתף פעולה עם מפריטי מערכת הרווחה, כי רק איתם אני יכול להביא לשלום עם הפלסטינאים'.
    אבל לפני שאתה אומר דברים כאלה, אתה צריך לגבש עמדה לגבי הפרטת מערכת הרווחה. האם זה בסדר או לא? האם הפרטה, כפי שהיא מתבצעת בארץ – כלומר, פחות ופחות מימון ואפס פיקוח – היא הדרך שבה אנחנו רוצים שיספקו שירותי רווחה?

  31. יובל כץ :

    זו כבר שאלה של איך אנחנו מגדירים הפרטה.
    האם הפרטה היא העברה לידיים פרטיות, לבעלי הון כמאין חברת קבלן כאשר המטרה היא לחסוך כסף/לקצור רווחים ולחסוך עד כמה שניתן על גב העובד או שהעברה לגורם מקצועי בפיקוח המשרד כאשר בעמותה היא אומנם המנהלת אבל הפיקוח הוא של המשרד והעובדים למעשה מקבלים תנאים שווים כשל עובדי המשרד.
    אם ניתן לשלב מקצועיות עם יעילות עם תגמול לעובדים שלא יפגע אז אני בעד, זה העקרון, לא שהשירותים יהיו באופן ישיר של המשרד או לא.

    אני חייב להגיד שאני מתייחס לכל נושא לגופו כך שאני לא יכול להגיד שאני מתנגד באופן מוחלט ועקרוני להפרטה, אני גם לא ממהר לקרוא לכל דבר הפרטה, אני מתנגד לה ברווחה, בריאות וחינוך אבל יש מקומות שאני בעד הפרטה ותחרות+חוקי נוקשים כלפי מעסיקים שימנעו ניצול.
    אני לא איזה סוציאליסט שרוף שכל פעם שהוא רואה את השורש פ.ר.ט הוא מתחרפן ויש צועק נאו ליברלים.

    יכול להיות שגוטווין וכמה אנשים כאן כן, אם זה מספק אותם לצאת צודקים אז שיהנו, אותי ה"צדק" מאד לא מספק, אני כאמור מעדיף משהו שהוא לא במאה אחוז מתיישר עם התפיסה והעקרונות מאשר משהו שהוא ההיפך המוחלט, אתה יכול לקרוא לזה פשרה, מבחינתי אין מדובר בפשרה כי אני גם ככה לא נמצא במקום כזה רעיונית.

  32. מערכת עבודה שחורה :

    נדב וכולם –

    הדיון מתקיים במקביל גם כאן בפייסבוק של דבורה אברמזון מפעילי השמאל הלאומי. אתם מוזמנים לשם (בפייסבוק יהיו לשיחה שלכם הרבה יותר קוראים, והרבה מהם פעילי השמאל הלאומי)

    http://www.facebook.com/profile.php?id=708642329

    כך כותבת דבורה:
    "במקום לריב על מי יותר סוציאל-דמוקרט מהשני ולפסול אנשים על חודו של י', הגיע הזמן שמחנה השמאל יתאחד בסולידריות כדי לנצח את הימין ולעצור את פירוקה של החברה הישראלית."

  33. יוני :

    נדב,גם כשהמדינה מפעילה את השירות בעצמה לא תמיד מדובר בהצלחה מסחררת.

    חוסר פיקוח הוא בעיה בכל מצב.

  34. נדב פרץ :

    @יובל: השם המקובל בספרות להעברה של התפעול של שירותים חברתיים לידי ארגוני מגזר שלישי הוא 'הפרטה חלקית'. אבל אם אתה מתעקש, לא אכפת לי לקרוא לזה גם תפוחיזציה.

    עובדתית, כל מי שמכיר את מערכת הרווחה הישראלית מקרוב, ולא שייך לבעלי האינטרס בנושא (קרי, משרדי הממשלה או העמותות הרלוונטיות) יגיד לך שהתוצאה של תפוחיזציה היא, כמעט תמיד, שהממשלה חוסכת כסף, הארגונים גוזרים קופון, השכר של העובדים בשירותים נפגע, ומקבלי השירות מקבלים שירות פחות טוב. זה נכון לפנימיות טיפוליות, זה נכון לבתי חולים סיעודיים, זה נכון כמעט בכל תחום של רווחה מופרטת.

    @יוני: כמובן שלא כל שירות שהממשלה נותנת הוא מושלם – רחוק מזה.
    אבל אם אנחנו מדברים על תהליך ההפרטה (סליחה, תפוחיזציה) בישראל בעשורים האחרונים – אפשר להגיד בצורה כמעט חד משמעית שבכל מקרה של הפרטה של שירותים חברתיים, הייתה הידרדרות ברמת השירות.

  35. איתי :

    מה שנדב אמר.

  36. שאול :

    נדב- אני רק שאלה.
    האם יש מחקר מסודר שמגדיר מטריקה ברורה לאיכות השירות שמראה את מה שאתה אומר? עבודה אחרת מקיפה ובהירה שמראה את זה?
    בתור אחד שמתנדנד בנושא, אם יש מחקר שמראה דבר כזה, זה נראה לי כמעט סוגר את הסיפור. אם אין – אז חבל, וכדאי שיהיה.

    שאלה נוספת – האם יש תחרות בין ספקי השירותים ברמת האזרח, או שמי שזוכה במכרז הממשלתי לוקח את כל הקופה? האם עיוור יכול לבחור עמותה שתסייע לו למשל? חבר שלי פעם העלה את הרעיון של להמשיך עם וויסקונסין, אבל לאפשר לכל מי שאולץ להשתתף בתכנית לבחור לאן ללכת, ולדאוג שיהיו לו כמה אפשרויות. תשאיר את התמריצים של המפעילים כמו שהם, ותוסיף אחד – מי שמתעלל, מי שמזלזל, לא יבואו אליו.
    האם זה קיים? האם זה אפשרי לדעתך? (הפניות לקריאה של חומר קיים יתקבלו כמובן בברכה. לא הכל צריך להיכנס לתגובה.)

  37. גיא פלדמן :

    הרצוג ויניב מטשטשים את המציאות

    לא הייתי בפאנל, אבל מהסיכום שקראתי כאן ומקטעי הוידאו שעלו לרשת נראה כי הרצוג ויניב מציגים את עצמם כסוציאל-דמוקרטים. אך האמת היא שהם משרתים נאמנה את האידיאולוגיה הניאו ליברלית. הנה כמה דוגמאות:
    1. הרצוג תומך בתכנית ויסקונסין, שנועדה למשמע את העניים ולהפוך זכויות חברתיות של אזרחים לפריבלגיה מעמדית. התוכנית ביזתה את האנשים והתעמרה בהם, ועצם הפיכתו של מנגנון זה לפרטי יקשה, אני מניח, על הרצוג לטעון כי "זאת לא הפרטה".

    2. אלדד יניב, ואיתו "השמאל הלאומי" כולו, משתמש בדבריו בפוליטיקה של שנאה כלפי מגזרים אחרים, בדומה להגמוניה הניאו-ליברלית שמרוויחה מכך. אני חושב שקראתי שגוטוויין ציין את זה בפאנל, ואני מאוד מסכים איתו.

    3. הרצוג העביר עשרות מיליוני שקלים לעמותות שמחלקות מזון, ומבוססות על חסד וצדקה. חסד וצדקה הם ערכים מנוגדים לערכים שבבסיס הסוציאל-דמוקרטיה.

    4. אתר "העוקץ" גילה לפני כשנה כי עו"ד אלדד יניב ייצג, באופן חלקי, חברה ציבורית אשר הגישה תביעה בסכום אסטרונומי כנגד יו"ר ועד העובדים, פרקטיקה ניאו ליברלית ידועה בקרב מעסיקים של הפחדה והשתקה.

    5. הרצוג הכריז לפני מספר חודשים על תוכנית חדשה במסגרתה משפחות מובטלים יזכו לתוכנית ליווי אישית (קואוצ'ינג) למשך שנה. קואוצ'רים ידריכו את המובטלים כיצד לנהל באופן טוב יותר את משק הבית ולהגיע לעצמאות כלכלית. הנה דוגמא נוספת, ולא אחרונה, הממחישה את תפיסת עולמו החברתית-כלכלית של הרצוג.

  38. נדב פרץ :

    @שאול: אין הרבה מחקר בנושא הזה, ומה שיש הוא לא נחרץ, ונע בין יוסי קטן, שאומר שאין ירידה באיכות באופן כללי אבל יש מקרים של פגיעה קשה באיכות (ובלקוחות), לבין חוקרים כמו דורית ברניר וחנה כץ, שמעידים על פגיעה קשה באיכות השירות. בהיעדר מחקר מספק, אני מבסס העמדה שלי על (לא מעט) שיחות עם אנשים שנמצאים בשטח ורואים את ההפרטה ואת תוצאותיה ממקור ראשון.

    לשאלתך השנייה – יש את שני הסוגים. יש מקרים (כמו שירותי האומנה) שבהם יש ספק יחיד, ויש מקרים של תחרות (הדוגמא הבולטת זה חוק סיעוד, אבל גם קופות החולים עונות להגדרה הזו).
    מול היתרון של 'מאבק על כל צרכן' של ריבוי הספקים, צריך לזכור שהמודל הזה גם מקשה מאוד על הפיקוח, וגם יוצר אינטרס מובנה ליצירת 'שירותי פרימיום' (בסגנון הביטוחים המשלימים למיניהם). התוצאה של שני אלה היא, בדרך כלל, פגיעה בשוויון – בגלל שלעמותות הרבה יותר שווה להשקיע בלקוחות מאיזורים מבוססים (ולך תסתכל על קופת חולים בעומר מול קופת חולים בתל שבע, לדוגמא חיה של הטענה)

  39. מערכת עבודה שחורה :

    שאול, הנה ערימה לשבת:

    http://www.knesset.gov.il/legaldept/privatization/heb/index.htm

  40. שאול :

    תודה! חתיכת ערימה…

    על ה"מאבק על כל צרכן", והניסיון לנכס אליך את ה"לקוחות" הרווחיים. אז בארה"ב נעשו ניסיונות למדוד עד כמה התופעה הזו משמעותית במערכת הבריאות. האם זו רק דאגה תיאורטית, או שזה אשכרה נושא שמצדיק דאגה. התשובה הלא מאוד מפתיעה – מאוד מצדיק דאגה.

  41. מיקור חוץ בתחום בריאות הנפש – עדות מהשטח :

    […] רווחה מהממשלה לידי עמותות פוגעת בשירותים לאזרח, סיפר אבי על סוג אחר של מיקור חוץ, לידי חברת כוח […]

  42. ענת אופיר :

    בתקופה של מאבקים שעיקרם שאלת חשיבות עובדי הרווחה למדינתנו- השלב הראשון שהתפספס, כנראה- הוא הדיון בהגדרת הפורמט הישראלי למדינת הרווחה.
    יש שיאמרו שעצם הגדרת מדינת ישראל כמדינת רווחה היא הדורשת בחינה. אבל נקיטה גורפת בגישת "בחר את הגדרתך" היא, אולי, פלורליסטית, אבל גם מקור לעוול:
    כאשר לא ברור איזו מין מדינת רווחה אנחנו רוצים להיות, יהיה זה אבסורד לצפות למדיניות תואמת ומותאמת.

  43. עמית-ה :

    מה דעתכם האם עובדים קבועים היו נוהגים אותו דבר בעת טיפול בגז מסוכן? – http://news.walla.co.il/?w=/10/1759369
    למי שלא עבד בתנאים מסוכנים אני צריך לספר שמקובל לתרגל עובדים כך שפעולותיהם הופכות אוטומטיות.
    הורדת מסכה היא פעולה של אדם לא מתורגל.

  44. עובדי "חסות הנוער" המופרטים קוראים לממשלה לקחת אחריות :

    […] עובדי חסות הנוער שתיערך בירושלים הבוקר. שיעור טוב לכל מי שחושב שהעברת שירותים מהממשלה לידי עמותות היא דבר […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.