הסרט "איזה מין שוויון" באירוע התרמה לשדולת הנשים
בתאריך ה-16 לנובמבר 2010 בקולנוע דיזינגוף סנטר התקיים אירוע ההתרמה לשדולת הנשים בישראל. באירוע הוקרן הסרט "איזה מין שוויון " . דיווח והמלצה
מאת: חן ורמוט
זהו סרט נוגע ללב המבוסס על סיפורן האמיתי של קבוצת נשים המחליטות יום אחד בשנת 1968 להשבית את העבודה כולה במפעל המכוניות פורד שבדאגנהם, אנגליה. בראש המאבק עומדת ריטה (סאלי הוקינס), אישה חריפה וחכמה שמתחילה לעבוד בחברה הגדולה בעולם. מה שמתחיל בויכוח על תנאי ההעסקה מוביל למרד הגדול על זכויות הנשים שעבדו בשנות ה-60 בבריטניה, בו 850 פועלות חרוצות יצאו החוצה מהמפעל במחאה על אפליה מינית.
ריטה, חדת הלשון, חסרת המעצורים ובעלת המזג הלוהט,שלפעמים מפתיעה עד כדי צחוק, הופכת בין ליל להיות מתמודדת ראויה ושוות כוח לכל אחד מהגברים שעומדים מולה. 187 הנשים בחברת פורד שבדאגנהם עבדו במתפרת מפעל המכוניות, בתנאים ירודים ביותר ובמשך שעות ארוכות, אותן נאלצו לחלוק עם חובותיהן כאמהות וכעקרות בית. כשמעמדן במפעל שונה במפתיע ל"עובדות בלתי מקצועיות" סבלנותן פקעה. חמושות בהומור בריא, שכל ישר, הגיון ואומץ לב לא מבוטל, הן יוצאות לקרב מול מעסיקיהן, הקהילה שלהן ולבסוף אפילו מול ממשלת אנגליה עצמה. מאבקן מקבל תהודה גם בבית הנבחרים הנשלט על ידי הגברים, בעזרתה של ברברה קסטל (מירנדה ריצ'רדסון) השרה לענייני עבודה. על רקע הקסם של שנות השישים, השמלות, המוזיקה וחוש ההומור המשובח, אנו עדים לסיפור, המבוסס על אירועים אמיתיים, ששינה את פני ההיסטוריה והביא לתשלום משכורות שוות לנשים ולגברים. הישג שעוגן בחוק בשנת 1970.
הסרט הצליח לרגש ולגעת בי, בעיקר בשל העובדה שמה שהיום נראה כל כך טרוויאלי- שכר ומעמד שווה לנשים בשוק העבודה, בעבר לא היה דבר של מה בכך, ונשים היו צריכות לספוג מעמד ושכר משפילים. עד שהן פעלו, בנחישות רבה המאפיינת נשים שדבקות במטרה, וסללו לנו- הנשים של המאה ה-21, את הדרך להצלחה בשוק העבודה ולמעמד שווה בחיים ובחברה בכלל.
כל הכנסות הכרטיסים מהאירוע היו תרומה, כדי ששדולת הנשים תוכל להמשיך בעשייתה הברוכה וההכרחית למען החברה בישראל. התרומות עוזרות לשדולה להפעיל את הסיוע המשפטי לנשים ואת קורסי ההעצמה וההשמה בעבודה.
הסרט יצא לבתי הקולנוע ב-18.11.2010
קישור לטריילר הסרט :
אני ממליצה בחום ללכת ולצפות בסרט, ולא רק לפמיניסטיות שביננו.
נערך על ידי מערכת עבודה שחורהתגיות: התאגדות-עובדים, נשים-עובדות, פמיניזם, שדולת-הנשים, שוויון
23 בנובמבר, 2010 בשעה 11:48
הידד ליוזמה ולכותבת
אחרי המלצה כזו אין מי שלא ילך לצפות, יש למה לצפות…