חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תוספת שכר על פי הישג למורים – כן, אבל בתנאי …

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 23.11.10 6:03

בשבוע שעבר פרסמנו כאן את קריאתו הנרגשת והמנומקת של המורה הוותיק והמוערך רוני פיזם לרן ארז, שלא להסכים לתגמול דיפרנציאלי למורים עפ"י הישגים בהסכם השכר המתגבש. ועכשיו, דעה שונה:
מאת: זיו*

רן ארז, אל תסכים למנגנון תיגמול דיפרנציאלי

בתגובתו לאגרת שפרסם רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, על השתלשלות המו"מ עם משרד החינוך, מבקש רוני פיזם, מורה באורט, מהארגון שלא להסכים למנגנון דיפרנציאלי למורים בחינוך העל יסודי

לקריאה נוספת

לפני שאנו מתחילים, חשוב לי להדגיש כי לב ליבו של המאמר היא המילה הראשונה  בכותרת:  "תוספת". אין מדובר בשום שינוי מבנה השכר של המורים אלא בתוספת תקציבית של משרד החינוך שמטרתה העלאת המצויינות במערכת.

במערכת החינוך על שלל עשרות אלפי המורים הנמצאים בה, לא סוד הוא שיש מורים המשקיעים את כל מרצם וזמנם למען תלמידיהם ויש מורים שחוקים שבאים להעביר את השיעור ושיעזבו אותם במנוחה ומה עוד שאין להם טיפת מוטיווציה לשנות את אופי עבודתם.

מן ההיגיון הוא שמורה משקיע ובעל מוטיווציה יתוגמל על כך  בתוספת לשכרו.

אתן דוגמה על תוספת שכר דיפרנציאלי הקיים במערכת דה-פקטו:

אישית מכיר מורה למתמטיקה "תותח על" שמלמד בבית ספר רק הקבצות א ובהצלחה לא מבוטלת בכל הפרמטרים.  בגלל הביקוש הרב מצד המערכת ומצד התלמידים לנצלו כמה שיותר, הוא מלמד בכיתות של 60-70 תלמידים (אל דאגה, בשיעוריו יש לימוד עירני, חלק מזכויותיו כמורה).

אני מניח בוודאות גבוהה שהמורה לא פראייר ומקבל 'מתחת לשולחן' שעות פיצוי על עבודתו עם מספר רב של תלמידים. מדוע לא להפוך את המובן מאליו לרשמי ושהוא יקבל את אשר מגיע לו 'על השולחן' ולא מתחתיו?!

כולנו מכירים את המורים שמתקשרים "אלף" פעם לתלמיד שיגיע לשיעור.

מורים המשקיעים על חשבון זמנם הפרטי על מנת להשלים חומר לתלמיד,

הנותנים תרגול נוסף בימים מיוחדים – והכל להצלחת תלמידם ושלא על מנת לקבל פרס.

מדוע שאותם מורים לא יקבלו גמול על השקעתם בניגוד למורים אחרים שמעדיפים להנשיר תלמידים אצלם כדי שיהיה להם יותר קל בכיתה?!

היתרונות למערכת  מתוספת גמול דיפרנציאלי:

  1. הגדלת המוטיווציה למורה להעשיר את ידע תלמידיו גם בתחום השיעורים הקיימים וגם בקיום שיעורי תגבור (שבמילא נעשה כיום ע"י מורים אחראיים).
  2. הקטנת הרצון לפלוט תלמידים "לא טובים" מהשיעור על מנת להקל על המורה בעבודתו בכיתה ( שבמילא משולמת אותו הדבר). הנושא בולט ביחוד במגמות שאינן חובה. מה יותר קל למורה מקצועי מלהמליץ לתלמידים חלשים לעזוב את המגמה?
  3. הגברת רצון המורים למשוך תלמידים לשיעורים שלהם. שוב, דווקא כיום כאשר בתי ספר נותנים מגוון מגמות רב שהתלמיד יכול לבחור כמה מהן. לעומת רצון התלמידים בימינו ללמוד כמה שפחות ( כמה פעמים שמעתי תלמיד אומר: "המורה, למה לי להתאמץ ללמוד גם את זה?").

רק על הנושא הזה אני אישית מקדיש מספר שעות בשנה להסביר לתלמידים את הערך המוסף של הלימוד – וזה לא בגלל שחסרים לי תלמידים – נהפוך הוא.

  1. כיום, כאשר המערכת הולכת יותר על 'כמות' (עוברים) מאשר על הצלחה אבסולוטית לא יזיק לתמרץ את המורים גם על מצויינות.

סייגים בקביעת תוספת שכר דיפרנציאלי למורים:

  1. שיהיה מדובר בהגדלת תקציב לתגמול המורים המשקיעים ולא כאמצעי לפגוע בכלל המורים הקיימים מבחינת שכר. (מורה המחכה רק לצלצול לא יפגע בשכרו לעומת המורה המשקיע שיתוגמל בתוספת). תוספת שכאמור באה להגדיל את ההשקעה במערכת.
  2. חלק מהקריטריונים צריכים להיות לא רק ציוני הבגרות (הכוונה לציון בגרות בלי "המגן" שהשפעתו יכולה להיות גדולה) אלא קשור גם למספר התלמידים שהגיש ואחוז ההצלחה של תלמידיו.
  3. התנאים לשכר דיפרנציאלי חייבים להיות אוביקטיבים וללא מכסות (בדומה לגמולים למיניהם בשכר). המורה צריך לדעת לדוגמה שאם הוא יגיש X תלמידים לבגרות ב- Y אחוזי הצלחה עם ממוצע Z הוא יזכה בכך וכך תוספת לשכרו בשנה הבאה.
  4. התנאים אמורים להיות פרופורציונליים למצב העכשווי הקיים באותה כיתה/בית ספר. (כמובן שלא נשווה הצלחות של בית ספר "צפוני" עם הצלחות לבית ספר מהפריפריה החלשה).

קשה לי להבין את המתנגדים הטוענים שהדבר יהיה דומה לתגמול שופטים על סגירת יותר תיקים ( אי שמיעת עדויות) או תגמול אחיות (יותר חולים במסדרונות) כאשר שם מדובר על הגדלת תפוקה מצד אחד על חשבון "עוול" מצד שני.

בתוספת תגמול דיפרנציאלי המורה מקבל יותר לא רק בלי לפגוע בצד אחר במערכת, אלא אף בלי לפגוע בחבריו המורים באשר הם אינם מתחרים על אותו גמול – שהינו בלי מיכסות.

גם הטענה שכל מטרת התוספת דיפרנציאלי היא על מנת לסלק את המורים הוותיקים, השחוקים וביחוד היקרים לא מקובלת מאחר שאני מדבר רק על תוספת בלי שום פגיעה במצב בקיים.

חשוב! התוספות הדיפרנציאליות לשכר המורים צריכות להיות על פי קריטריונים אוביקטיבים הנתונים מראש לידיעת המורה וללא שיקול דעת של מנהל או וועדה "בדיעבד".

לסיכום:

תוספת שכר דיפרנציאלי יתן גמול למורים המשקיעים בתלמידים, למורים היותר אכפתיים ויגרום  להגברת ההזדהות הלימודית של המורה עם הכיתה. נראה בבתי הספר יותר מעורבות מורים, יותר אכפתיות ונסיון להעלאת רף כמויות התלמידים הניגשים כולל למקצועות הבחירה וכמובן ציונים יותר גבוהים.

כן, למורה המשקיע, למורה המצויין בהחלט מגיע יותר תוספת לשכרו.

* זיו הוא מורה וותיק, מהבולטים שבמתנגדים ל"אופק חדש" בין המגיבים אצלנו.

לקריאה נוספת:

שני חברי עבודה שחורה, הראל לייבוביץ' ויהונתן קלינגר, בעד ונגד שכר לפי הישג

חברת עבודה שחורה שושי פולטין על הבעייתיות במדידת תשומות ותפוקות בחינוך.

התייחסות לתגמול דיפרנציאלי בדו"ח דברת (PDF) ומאמר ביקורת (PDF) של יעל פישביין על דו"ח דברת, המתייחס בהרחבה לבעייתיות בעיקרון התגמול הדיפרנציאלי.

עפ"י דה-מרקר ההצעה הפעם הגיעה מצד ארגון המורים, שהוביל בעבר את ההתנגדות לדו"ח דברת

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , ,

27 תגובות

  1. שושי פולטין :

    מצטערת, לא מקבלת.
    אין דבר כזה קריטריונים אובייקטיביים. אין כאן מדדי רווח והפסד כספי כאשר השורה התחתונה היא הקובעת.
    איך תמדוד השקעה של מורה? איך תמדוד אכפתיות של מורה? האם מספר התלמידים בכיתה הוא שיעשה את המורה יותר 'משקיען'? האם סה"כ התלמידים שהוא מלמד יהפוך אותו ליותר 'משקיען'?
    קח לדוגמא את המקצוע שלי, ביולוגיה. אני מלמדת פחות כיתות כי מדובר במקצוע של 5 יחידות לימוד עם מעבדות ועבודה כתובה. לעומת זאת ספרות/תנ"ך/אזרחות מקצועות של 2 יחידות, מלמדים פחות שעות, יותר תלמידים. האם זה אומר שמגיע לי פחות? אולי אני משקיעה את כל מרצי והאנרגיות שלי בתלמידי לקראת המבחנים השונים שיעשו? אני יושבת לעיתים שעות רבות נוספות עם תלמידי? האם אני מודיעה על כך בריש גלי? או אולי מעתה נעשה גם פרסום לעצמנו?
    האם התגמול יהיה למורה שיעשה לעצמו פרסומת יותר טובה?
    וכיצד אותה 'ועדה אובייקטיבית' תדע כמה השקעתי בתלמידי כדי שלא רק יקבלו 'זכאות' , אלא גם חלקם יצטיינו?
    כל תלמידי בביולוגיה זכאים לבגרות – 100% אחוזי זכאות(אמיתי) לפי זה אני לא יכולה להשתפר יותר. האם מדדו יכולותיו של התלמיד לפני שושי ואחרי שושי כך שיוכלו לתת לי את השכר בהתאם להתקדמות האישית של כל תלמיד בצורה אובייקטיבית?
    בקיצור , לא ניתן לצאת מזה בוודאי לא בצורה אובייקטיבית ומבלי לגרום למפח נפש למורים רבים.

  2. שושי פולטין :

    נ.ב.,
    ועוד דבר. בשנים האחרונות אני מרגישה שאני משקיעה יותר ויותר כדי להגיע עם התלמידים לאותם תוצאות כי התלמידים השתנו, המוכנות שלהם להשקיע ולהכין שיעורים ירדה. הם התרגלו שהכל בא להם מהמוכן כי "המורה תעשה הכל כדי שאני אקבל זכאות" (הרגילו אותם לכך הם לא אשמים).
    האם זה ייחשב דריכה במקום , אשר כמובן לא תתוגמל?

  3. זיו :

    לשושי פולטין

    כן, מספר התלמידים שלך בכיתה זה בהחלט אחד הפרמטרים להשקעתך.
    אבל…(!) זה ימדד לא יחסית למקצוע הספרות והתנ"ך ולא יחסית למספר התלמידים בבית ספר אחר. זה ימדד יחסית למספר התלמידים שהיו לך בשנים עברו. את כמורה לביולוגיה יכולה להחליט שאין לך כוח להשקיע ולגרום לחלשים אצלך לעזוב את המגמה ובכך לחסוך לעצמך הרבה מאוד עבודה (ושנינו יודעים זאת טוב מאוד) מצד שני, את יכולה למשוך "בכוח" עוד ועוד תלמידים למגמה מתוך שיכנוע שהדבר כדאי להם. (הקצנתי בכוונה את שני המקרים).
    את טוענת שאצלך עוברים 100% ואין לאן להתקדם ( זה אגב ממוצע אופייני למגמות הבחירה), בוודאי שיש לאן להתקדם. יש לך ממוצע בגרות 80? קדימה, נראה אותך מעלה את הרף ל- 85! אני בטוח שאת יכולה, אבל זה ידרוש ממך הרבה יותר מאמצים. "לא בא לך" להשקיע כל כך הרבה מאמצים למטרה זו? אין בעייה, משכורתך לא ניפגעת. אך אם יש מורה אחר שמוכן להשקיע את הנשמה למען המטרה הזאת, מדוע שלא יתוגמל?!
    ודבר אחרון: הדגשתי אלף פעם: אין שום ועדה ושום מעקב אחרי ההשקעה (את לא צריכה לפרסם את השקעתך). הקריטריונים יהיו אוביקטיבים לחלוטין.

    הערה: אין בנאמר משום התיחסות אישית לשושי כמורה, אלא הדברים נאמרו על דרך המשל בלבד.

  4. שרה גרינצווייג :

    אותה מלכודת דבש כמו באופק חדש

    למי מציעים לשלם יותר?
    ל- "
    מורים שמתקשרים "אלף" פעם לתלמיד שיגיע לשיעור.
    מורים המשקיעים על חשבון זמנם הפרטי על מנת להשלים חומר לתלמיד,
    הנותנים תרגול נוסף בימים מיוחדים – והכל להצלחת תלמידם ושלא על מנת לקבל פרס"
    כלומר למורים שנותנים תוספת עבודה אתה מציע תוספת שכר לא פרופורציונלית לתוספת העבודה.
    אם אתה מעונין שהכל יהיה על השולחן ולא תחתיו כמו היום:
    יתכבדו המנהלים ומשרד החינוך וישלמו על כל שעה נוספת – מחיר אמיתי של שעה עם כל הזכויות הנילוות, על כל טלפון – את עלותו האמיתית.

  5. נדב פרץ :

    א. אין דבר כזה 'תוספת לשכר'. התוספת של היום היא הבסיס של מחר.
    אם יתנו תוספת שכר דיפרנציאלית, התוספת הזו תיתפס כחלק מהשכר בדיונים הבאים, והאוצר יגיד 'מה אתם רוצים, המורים הטובים מרוויחים בסדר'

    ב. אם הקריטריונים שאתה מציע הם ציוני בגרות ואחוזי זכאות, אז תודה – אבל לא תודה. גם ככה המערכת מפוקסת הרבה יותר מדי על הבגרויות, וזה רק יוסיף לתופעה שמזניחים כל דבר אחר.
    וגם מעבר לזה – בעייתיות מובנית בתגמול לפי הישג, בכל תחום, היא שיש לה נטייה לגרום להפיכת היעד הטכני ליעד מוחלט.
    תראה מה קרה עם המיצ"ב – במקום לשפר את לימודי המתמטיקה כדי להצליח במיצ"ב, עושים הכנה למיצ"ב. אותו דבר יקרה עם כל פרמטר שלא תשים לתגמול מורים – מורים לא ישאפו להיות מורים טובים יותר, אלא למקסם את הפרמטר שלפיו הם נמדדים.

  6. חירותניק ליברלי :

    משהו קטן:

    מדוע ש"מורה המחכה רק לצלצול" לא ייפגע בשכרו? או לא יפוטר? אם מורה לא עושה את עבודתו, צריך להראות לו את הדרך החוצה. ואולי, "מורה המחכה רק לצלצול" עושה זאת בגלל שאין תגמול למאמץ? אם משרתו מובטחת, ואין תגמול למאמץ מיוחד מצידו, איך אפשר להאשים אותו שהוא עושה את המינימום? כנראה שנדירים הם המורים (או אנשים בכלל) המוכנים להתאמץ ולהשקיע בלי לקבל תמורה.

    דרך אגב, אני מעדיף את שיקול דעתו של המנהל על פני קריטריונים אובייקטיבים. עד עכשיו לא ממש ברור לי תפקידו של מנהל בית הספר. לטעמי הוא אמור להמריץ את המורים, אבל אם אין לו שליטה על השכר שלהם, יכולתו מוגבלת ממילא.

  7. דליה :

    המאמר הזה של זיו הוא תגובה למאמר שכתב רוני פיזם והופיע בע"ש בשם "רן ארז, אל תסכים למנגנון תיגמול דיפרנציאלי" בקישור זה http://www.blacklabor.org/?p=23978
    רוני פיזם מתנגד למתן בונוסים למורים, ולכן לא הסכים לקבל את פרס המורה המצטיין בסך 5000 ₪. הוא מתנגד למדידת תפוקות עבודה של מורים ותגמול עליהן.
    זיו טוען, שאפשר לתגמל מורים, לא על תפוקות, אלא על תשומות (מורה שישקיע יתוגמל), אבל לפי קריטריונים מוגדרים מראש. כך תימנע שרירות הלב של מנהל שירצה לחזק כוחו על ידי מתן בונוסים לפי שיקול דעתו.
    השכר למורה בעל יסודי בנוי היום משכר משולב, השכלה, וותק ותוספות למיניהן המכונות "גמולים".
    המבנה הזה יוצר שכר שונה (דיפרנציאלי) לכל מורה. מורה שמלמד במספר רב של כיתות, מקבל למשל, גמול פיצול.
    המבנה הזה הוא די טוב ואין צורך לשנותו.
    אם רוצים לתגמל מורים על השקעה נוספת, אפשר להוסיף גמולים. אפשר להוסיף למשל, גמול השלמת חומר לימודי, גמול ימים מרוכזים, גמול מספר תלמידים בכיתה. בגמולים כאלה יש משום תמריץ למורים, והם יכולים לשפר את שכרו. ניסוח של כל גמול ותמרוץ בשיטת הגמולים מבטיח את אובייקטיביות השיטה, ולא נותן כוח יתר למנהלים.
    בשיטת הבונוסים, שבה מורה מקבל פרס 5000 ₪, או בי"ס מקבל סכום מסוים, אין קריטריונים מוגדרים. לכן, עדיף להיזהר משיטה כזאת. יש לזכור כי לכל גזר יש מקל. בשלב ראשוני, מנפנפים למורים בגזר (בבונוסים) על הצטיינותם. בשלב הבא יבוא המקל, העונש למורים. השיטה הזאת כבר מופעלת במקומות מסוימים בעולם. קוראים לה "אחריותיות".

  8. שלומית לוי :

    לזיו, מאוד בעייתי

    זיו, נדמה לי שאתה מציע לתגמל מורים על פעולות ותכונות שבהן חייב כל מורה.
    מאוד מקווה שכל מורה עושה את המיטב ונחן בכל אותן מעלות שעליהן אתה מבקש לתגמל, ואם לא, מקומו אינו במערכת החינוך.
    המערכת חייבת לתגמל באופן הוגן, שוויוני ולהתנהל בשקיפות. יתכן שהמצב שאותו אתה מתאר, מורה שמקבל מתחת לשולחן, הוא הגורם להתמרמרות וחוסר מוטיבציה אצל מורים? (כולנו יודעים שהיום חדר המורים מורכב, ולא כל המורים שייכים לאותו מעסיק – מטריד מאוד…)

    מסכימה שיש מורים שאינם מתאימים ומקומם אינו במערכת החינוך, אך זו בעייתם ותפקידם של מנהלים ומפקחים, שיבחנו היטב את מי הם מעסיקים.

  9. ארטור :

    המכסימום דפרנצאליות שהיתי מסכים לה אינה על סמך תוצאות אלא על סמך השקעה .
    לשיטתי משרד החינוך חיב לשחרר כסף לכל מנהל שהוא יוכל להחליט פעמיים שלוש בשנה על איזה מורים הוא שם את הכסף וקונה מהם ימי עבודה בפסח או שעות הכנה בערב .
    החלטה כעין זו צריכה להיות בישיבה כוללת של מורים בעניין ,גודלה של עוגת הכסף יהיה ידוע ,והחלטת המנהל מי יקבל,כמה,ומה יצטרך לתת בתמורה תוכנס לרשימה חשופה פומבית שכל מורה יוכל בכל שלב לראות כמה כל אחד קיבל .
    היתי עושה נסיון כזה למשך כמה שנים ב 5 בתי ספרתוך כדי ניטור התהליך לפני החלטה סופית לפעול כך .

    הערה : אחרי שקראתי שרוני פיזם ויתר בשם העקרון על 5000 ש"ח נמלא ליבי שמחה שישנם עוד אנשים כאלו .

  10. איתי :

    דליה,

    הן סעיף 4 ב"סייגים" של זיו והן תגובה מס' 3 שלו לשושי אומרות בפירוש שאינו מתכוון לשכר דיפרנציאלי על פי תשומות.

    לשכר דיפרנציאלי על פי תשומות שאינו מתחשב כלל בתפוקות יש שם פשוט – שעות נוספות.

    אם רוצים להחיל את הרעיון של שעות נוספות לעובדי הוראה חייבים קודם לפתור את הבעיה הקשה של כימות העבודה שאינה פרונטלית.

    בעניין הזה עוז לתמורה בצורה יפה ואופק חדש בצורה עקומה הולכות צעד קדימה, כאשר שעות הוראה פרטנית הכנת שיעור ובדיקת עבודות נכללות בחשבון המשרה.

    אלא שניסיון לתגמל מורה ממש לפי השעות שהוא עובד בפועל עלול להרים קול זעקה גדול דווקא בקרב המורים הוותיקים, שהיום מתקוממים נגד האופק, משום שזמני ההכנה ובדיקת העבודות אצל מורה חדש ארוכים בהרבה. תגמול לפי תשומות בפועל עשוי בהחלט לתת למורה בן 25 שכר שווה לזה של מורה בן 50, וזה בעיני דבר רע.

    דבר שני – את מבקשת לשמור על המצב הקיים (גמולים), אבל חייבים להודות שיש לו גם חסרונות.

    החסרון הבולט של שיטת הגמולים הקיימת הוא שמתקיים לגביו בדיוק מה שנדב אומר לגבי האוצר בתגובה 5 על שכר דיפרנציאלי.

    בכל סכסוך עבודה ארגוני המורים מתרעמים בצדק על רכיב השכר המשולב הביזיוני, ואילו האוצר מנפנף בתלושים של מורים בעלי המון גמולים, ומשתמש בממוצע ולא בחציון כמדד לאפיון אוכלוסיית המורים כולה (הממוצע הוא מדד שמוטה כלפי מעלה בהתפלגות עם זנב ימני).

    הגמולים השונים שאת מדברת עליהם נבנו במשך שנים כפתרון טלאים לסרבנות האוצר להעלאה דרמטית בשכר הבסיס של המורים. סוג נוסף של טלאי כזה הוא האינפלציה העצומה בכמות ה"מורים-רכזים" בבית הספר שלא היתה קיימת כשאני הייתי תלמיד. רוצה עוד קצת כסף או ללמד קצת פחות? תהיה "רכז מיחזור מים" או "רכז דמוקרטיה".

    כל הטלאים האלה הופכים בסופו של דבר לאחד הגורמים שמונעים העלאה של שכר הבסיס ופוגעים דווקא במורים שבתחתית סולם השכר.

  11. דליה :

    הכנת שיעור ובדיקת משוב של התלמידים לאותו שיעור שניתן, דברים אלה קשה לכמת ולמדוד, ובודאי לא בשעות נוספות. ולכן כל רעיון המדידה והכימות של עבודת המורה לא נראית לי רצינית. אני לא מציעה שכר לא לפי תשומות ולא לפי תפוקות. אלה מושגים כלכליים שלדעתי אינם מתאימים לתחום החינוך.
    שיטת שכר הבנויה מבסיס וגמולים היא לדעתי שיטה ראויה. יש בה מורכבות ותגמול לפי קריטריונים אובייקטיביים. ברגע שמבטלים שיטה זו
    ויוצרים שכר בסיס שווה וגבוה, מזה הקיים היום, למורים, מתעלמים מהשונות, מההשכלה, מההשקעה ומהתפקידים. (אין אני מתייחסת לתפקיד הרכז ותיגמולו. יש גמולים על השכלה, על מספר היחידות שמגישים לבגרות, על חינוך כיתה, על הוראה במספר רב של כיתות, ועוד ועוד. רכז שכבה הוא תפקיד ניהולי, ומצידי שיבטלוהו כגמול, ויתנו אותו כשכר לניהול.) צריך להעלות את שכר הבסיס למורה מתחיל, אך אם מורה ותיק מקבל אותו שכר כמו זה המתחיל, אין פה התקדמות. זה מה שקורה לפי סולם הקידום בדרגות באופק חדש. יכול להיווצר מצב כזה שמורה ותיק לא יקודם בשכרו.
    להסכים לשכר בסיס גבוה ושווה לכל המורים, במקום שכר בסיס משולב, וותק וגמולים, זה לבטל את מורכבות עבודת ההוראה. זה מה שרוצה האוצר. הטענה שאני רוצה לשמור על המצב הקיים, אני לא רואה בה משהו שלילי. לא תמיד הרפורמה משפרת, ובמקרה זה אין מטרת האוצר לשפר, אלא להפחית את שכר העובדים. מדיניות האוצר היא של הפחתת שכר. הוא מגיע לכך בהתנייה הדורשת יותר שעות עבודה על תוספת שכר מסוימת. בפועל, השכר לשעה יורד.
    הגמולים השונים שאני מדברת עליהם אינם פתרון טלאים לסרבנות האוצר, אלא הצלחה בקביעת קריטריונים אובייקטיביים למתן תוספות שכר. תלוש השכר של המורים הוא מורכב ומגוון. את בעיית המורים המתחילים אפשר לפתור בלי להרוס את כל מבנה תלוש השכר למורים. להציע שכר בסיס גבוה יותר ושווה לכל המורים, זה פתרון פשטני, המתעלם ממורכבות עבודת המורה.
    המורים הם לא הסקטור היחיד שהתלוש שלו בנוי על שכר משולב, וותק, גמולים. יש עוד סקטורים שהתלוש שלהם בנוי כך. וזה טוב.

  12. חן :

    חברה – אין, אין דרך לשלוט במעקב אחר ה"תשומות".
    כבר ציינתי בעבר כאן, שאני – בהחזיקי בדרגת מדריך (הדרג הפיקוחי הנמוך), הסתובבתי עם "סל שעות" קטן, וראיתי איזה צרה צרורה זו.

    קשה לתאר את היצירתיות שהפגינו מנהלים, מרכזים ומורים בשימוש באוצר הזה ולאן הוא הלך באמת בחלק מן המקרים.

    סלי "תוספות" למיניהם הם פתח מוכח להשחתת המערכת, לסרבולה ולאי יעילות משוועת.

    השאלה היא – מה צריך להיות השכר הבסיסי של המורה, ומהו מסלול התקדמותו לאורך השנים.
    מידה מוגבלת ומוגדרת של גמולים באה בחשבון בנפרד ולא "במקום".

    צד אחר של אותה שאלה הוא – מה צריכה לכלול תכנית הלימודים הבסיסית – האם דיאטה מכווצת של נושאי יסוד או משהו יותר מזה?

    אלה שתי השאלות שבהן צריך להתרכז. אין, אין דרך להתחמק מהדיון הזה.

    מספיק כבר עם כל פתרונות הקסם – השטיקים והקומבינות.

    יום אחד עוד נקום בבוקר ונגלה שהמדינה הזאת הלכה קומבינה אחת רחוק מדי ולא תהיה דרך חזרה.

  13. איתי :

    בגדול אני מסכים עם חן,

    העיקר זה השכר הבסיסי ואיך מתקדמים עם השנים, בלי טריקים ובלי שטיקים – לא הטריקים הישנים ולא הטריקים החדשים. טריקים כאלה קיימים גם במקומות אחרים במגזר הציבורי וגם שם הם בזויים*.

    עם זאת אני חושב שהשכר הבסיסי צריך להתייחס למשרה הכוללת שעות פרטניות, הכנה ובדיקה, כמו בעוז לתמורה, וכפי שבמשרה מלאה של פקיד בט"ל או עירייה יש גם חלק "פרונטלי" של קבלת קהל, וגם חלק שמאחורי הקלעים.

    המצב בו משרת מורה בע"י מוגדרת 24 שעות (כולן פרונטליות) הוא מצב בעייתי.

    1. לאוצר נוח להציג את המורים כבטלנים ביחס לשאר המגזר הציבורי ובוודאי הפרטי, ולהצדיק שכר נמוך. הסטיגמה השקרית "המורים בטלנים" מאוד נפוצה בקרב הורים, וקל מאוד ללבות אותה עוד יותר כשיש שביתה וההורים עצבניים. ככה גם קל לדרוש מהמורים להגדיל עוד יותר את נטל ההוראה הפרונטלית (אופק בחטיבות) שהוא גם כך גבוה ביחס ל-OECD

    2. כל פעילות של המורה מעבר ל-24 שעות הללו נתפסת בעיני המורה כעבודה בחינם.

    אם מדובר בחובה – למשל ישיבות בערב או ליווי טיול, הוא מתעצבן.
    אם מדובר ברשות – למשל לשבת עם תלמיד מתקשה, או לשבת על האינטרנט ולבנות שיעור העשרה מרתק – אין מוטיבציה, כי הוא יוצא פראייר.

    3. במצב הנוכחי חלק מה"עבודות בחינם" אינן בפרופורציה להיקף המשרה. לדוגמה, מורה בשליש משרה מחוייב להגיע למספר דומה של ישיבות מורים ואסיפות הורים בערב כמו מורה במשרה מלאה. מצב זה יוצר תמריץ להקטנת ראש והיעדרויות היכן שניתן.

    * ניגשתי למכרז בו הייתי אמור לקבל שכר לפי דירוג מח"ר. הסתכלתי על הטבלאות וחשכו עיני (כולל ותק – פחות משכר ממוצע), בטלפון הסבירו לי שזה רק שכר בסיס עם כל הגמולים, ובסוף ייצא לי פי 2.5 בערך ממה שרואים בטבלה. לדעתי מצב עקום כזה הוא פתח לברדק של אי מימוש זכויות (הסבר להבדלים בין גברים לנשים?) ואפילו שחיתות. מצב תקין הוא כזה שרוב רובו של השכר נמצא בשכר בסיס+ותק.

  14. שושי פולטין :

    איתי,
    מה שאתה אומר זה מה שהיה אמור להיות מתוקן ב'אופק חדש' וההסכם אשר רצו לחתום עם המורים במהלך שביתת המורים.
    ראה פוסט שלי מזמן שביתת המורים:
    פיקציות (עם חברים כאלה מי צריך אויבים..)
    http://cafe.themarker.com/post/228742/
    אלא שאת ההמרה לא עשו אחד לאחד ואחר כך הוסיפו שכר, אלא עשו המרה מעוותת. אילו היו ממירים את השכר כולל כל הגמולים ואז היו מעלים את השכר נדמה שלא הייתה כל בעיה ב'אופק החדש' והרי ידוע שלא כך היא.
    כאן לא מדובר על המרה של השכר וביטול הגמולים, להיפך תוספת מרכיבים נוספים ובנוסף תוספת תגמול דיפרנציאלי לפי קריטריונים מעורפלים. עדיף כבר גמולים מאשר המרה לא נכונה, ו/או תגמול דיפרנציאלי.

  15. איתי :

    אני מסכים לגמרי עם מה שאמרת כולל בעניין אופק כפספוס.

    בהכללה – רפורמה מעוותת בתנאי ההעסקה ו/או בחישוב השכר היא כמובן גרועה מן המצב הקיים. ועיקרון "שכר על פי הישג" בכלל זה.

    אלא שלעתים קרובות מרוב מאבקים ברפורמות גרועות, אנחנו מוצאים את עצמנו מגנים בחירוף נפש על המצב הקיים, וסוגרים את העיניים
    בפני החסרונות של המצב הקיים.

    ככה נראה דיון ציבורי:

    האוצר מראה לציבור מערכת במשבר (שהוא אחראי לו במידה רבה) ומציע רפורמה

    ההצעה "שלנו" אינה רפורמה חלופית אלא נראית בגדול בערך ככה: "צריך לעשות אותו דבר כמו שעשו עד עכשיו, אבל עם יותר כסף".

    מה הפלא שהציבור לא קונה את זה?

    זו לא רק בעיית הסברה (והתקשורת של בעלי ההון וכו) אלא הרבה יותר מזה.

    אם רוצים להיות רלוונטיים צריך להציע רפורמה טובה, שמשמרת את הטוב במצב הקיים, מבטלת את הרע במצב הקיים ומוסיפה דברים שאין במצב הקיים.

    לכן בעניין משרת מורה הכוללת ש. פרטניות ושעות הכנה, עוז לתמורה היא דבר חיובי, אבל אני ממש לא מתרשם שארגון המורים נלחם עליה ומציג אותה כחלופה לאופק. אולי זה בגלל ההבנה שמורי התיכונים יתנגדו בחריפות לכל הסדר שיוסיף להם הרבה שעות בבי"ס, גם אם השכר השעתי לא ירד או אפילו יעלה.

  16. חן :

    1. ברור שהשכר אמור לכלול את כל העבודה ולא רק את החלק ש"רואים".
    ההנחה היא שמשרה מלאה בהיקף של 24 ש' כוללת מלבד ההוראה בכיתה – גם היקף של ישיבות הערכה, ימי הורים, בדיקת עבודות ומבחנים הכנת השיעורים וכו'.
    מדובר ברוטינה הסטנדרטית שהשכר הבסיסי הנוכחי למעשה כולל אותה. אלא שהוא שכר מביש וה"פיצוי" מגיע, גם היום עם מטלות נוספות, חלקן לא שיכות בכלל לעניין.

    2. "נטל ההוראה הפרונטלית (אופק בחטיבות) שהוא גם כך גבוה ביחס ל-OECD
    איתי צודק כאן וצריך לחדד – מכיוון שכאמור המרכיב הפרונטאלי הוא רק חלק מן העבודה, כל תוספת שעות הוראה עלולה להתבטא בתוספת שולית מבחינה איכותית. (תשומות השקעה תפוקות – איך שרוצים לקרוא לזה).
    לכל שעת הוראה נוספת יתווסף החלק "הסמוי" של העבודה וההיקף המוגדל של המשרה לא יהיה יעיל.

    3. הנסיון לכרוך תוספת תשלום בתוספת שעות הוא החלפת שטיק בשטיק, גם אם השכר לשעה לא יורד, כי פירושו הפיכת המורה לפקיד (מבלי לזלזל בפקידים) במקום שאיננו צריך פקידים אלא מלמדים. פירושו שחיקה מהירה יותר של המורים. השחיקה עצמה איננה בהכרח תוצאה ישירה של משכורת נמוכה אלא היא נובעת מטבע העבודה – מגודל הכיתות, מהתנאים הפיזיים בבית-הספר, מתרבות בית הספר, מבלבול מטרות, שיטות, אמצעים, שעות העבודה לאורך כל היום ועוד ועוד.

    לכן העלאת שכר כשלעצמה לא מספיקה כאן. אכן דרוש שינוי מהותי, כולל באסטרטגיית המאבק לטובת החינוך. וזה כבר סיפור אחר….

  17. שושי פולטין :

    איתי,
    ארגון המורים לא נלחם כיום על עוז לתמורה משתי סיבות –
    עוז לתמורה מחייבת 60% תוספת שכר וברור שאף אחד לא יתן את זה למורים.
    עוז לתמורה מחייבת הערכות שונה של חדרי מורים, ועובדה שאף אחד לא עושה את זה גם ב'אופק חדש'.
    בקיצור אין להלחם על רפורמה אשר בודאות לא תתממש.
    לגבי המורים בתיכון יסכימו או לא, זה גם לא פשוט. חלק גדול מהמורים בתיכון הם מורים ותיקים מאוד וקשה מאוד לשנות בצורה דרסטית את תנאי ההעסקה לאדם שעובד 25 שנה בתנאים מסויימים.
    בזמן שביתת המורים דיברתי עם קבוצת מורים שעבדה בפיילוט הם אמרו ש'עבדנו מאוד קשה אבל גם הרווחנו מצויין ובתנאים טובים (פיזית)'. אני מניחה שאם מורים לא היו סקפטיים לגבי השינוי הפיזי והרווחים חלק מהוותיקים גם היו מוכנים להכנס לזה.
    בנוסף, אני לא חושבת שיש ציבור גדול שמשנים לו את תנאי העסקה בצורה משמעותית כל כך מבלי לתת דרך החוצה.
    הכפייה במקרה הזה גם היא בעייתית מאוד.

  18. ענת אופיר :

    תוספת שכר דיפרנציאלית במערכת החינוך כיום תגביר את מגמת האינדוסטריאליזציה של בתי הספר, במיוחד אם מנסים לדבר על קריטריונים אובייקטיביים- כפי שמציע זיו. כלומר, מלבד העובדה שאני סקפטית להיתכנותו של מצב בו יוזרם תקציב "ללא מיכסות", לא ניתן לתת תוספות ללא פגיעה: הפגיעה יכולה להיות בהמשך העדפת כמות על פני איכות (חוזר לנקודת הקריטריונים האובייקטיביים) אך גם ביחסי מרכז- פריפריה, בתיעדוף של מורים מסויימים על פני אחרים ובעתיד- כנגף בידי האוצר בדיוני תקציב.
    אני מאמינה שנדרשת רפורמה בחינוך בארץ, ואני מחזקת את הקריאה לעודד מורים לפעול לקידום התלמידים. עם זאת, בתפיסתי- צריכה להתעורר הכרה לאומית בחשיבות החינוך אשר תיתן את אותותיה עוד בשלבים של גיוס מועמדים למקצוע: אם סף הקבלה ללימודים יצליח לייצג את איכות האנשים אותם המקצוע אמור למשוך, אם יוקרת המקצוע תעלה, אם תיקבענה תוכניות עבודה לאומיות אשר תהיינה נתונות לבחינות והסקת מסקנות אפקטיביות (שלא כמו אופק חדש), אם יושקעו תקציבים- ניתן יהיה לדרוש עלייה ברמת ההשקעה בתלמידים שאינה תלויית אופי של מורה אלא היא מדיניות של מערכת.

  19. דליה :

    הכרה לאומית בחשיבות החינוך קיימת בישראל. אזרחים מודעים לחשיבות החינוך. נבחרי הציבור מדברים על חשיבותו. הבעיה היא שקיים פער בין הדיבור לבין המעשה. פעילותם של משרד האוצר משרד החינוך גורמים להפיכת החינוך לעסק רווחי.
    המחקר המופיע בקישור למטה מתייחס אל בעיית מיקור חוץ ומיסחור של פעילות משרד החינוך.
    המחקר מתאר:
    כניסת חברות מסחריות לתחום החינוך.
    זכיינות של תאגידים בפרויקטים חינוכיים
    עובדי חינוך מועסקים כעובדי קבלן
    התמוססות הפיקוח הפדגוגי
    כל התופעות הללו מובילות להרס החינוך.
    אפשר לדבר גבוהה גבוהה על הגדלת ההשקעה של מורים ותלמידים. אבל כל אלה דיבורים בעלמא, אם מתעלמים מהמתרחש במשרד החינוך, מהמכרזים, מתנאי ההעסקה של עובדי חינוך המועסקים כעובדי קבלן.
    הנה הקישור: http://www.adva.org/uploaded/hafrataedu.pdf

  20. זיו :

    תגובות לשרה, נדב, שלומית וארטור.

    לשרה גרינצוויג:
    גם אני רוצה שכל מורה יקבל מרצדס, אבל האוצר לא מוכן לתת. אז לוותר גם על תשלום שיחות הטלפון שאנחנו מקבלים?

    לנדב פרץ:
    א. האם לדעתך תוספת שכר אחידה לכולם ( גם לאילו שעושים טובה וקמים בסוף ההפסקה בקושי לשיעור) היא עדיפה? זה מעודד בינוניות וחוסר מוטיווציה לתת יותר – כאשר במילא אף אחד לא משלם על זה.
    ב. לא טענתי שתוספת דיפרנציאלית תיהיה רק על ציונים ובגרות, זאת הייתה דוגמה "למצויינות". בהחלט אפשר ורצוי לתת תוספות דיפרנציאליות גם על תחומים אחרים כמו חינוך ושאר רכיבי הפעילות בבית הספר.
    נתתי את הדוגמה ככלל ולא את הדוגמה ספציפית.
    ג. במבחני מיצ"ב כל בית הספר מתגייס למטרה ספציפית. ברעיון שהעליתי, כל מורה אכן צריך לדאוג לתחומו שלו.

    שלומית:
    מורה חייב במסגרת תפקידו להישאר אחרי הלימודים ולהסביר חומר לתלמיד מתקשה?
    מורה חייב לתת ימים מרוכזים בחינם לתלמידיו על מנת שיצליחו בבגרות? (המנהל לא רוצה לשלם).
    מורה מחוייב לשכנע תלמידים ללמוד עוד מגמה?
    אם התשובה שלך לאחת מהשאלות היא "כן", אז יש לנו אי הסכמה עקרונית מאוד על תפקידי המורה.

    לארטור:
    מה שהינך מציע לא קשור בכלל לעניין. אתה מציע שמשרד החינוך יתן עוד שעות לימוד למערכת. על זה יש וויכוח עתיק יומין של שעות לימוד מול עלותן. הצעתך לא תשנה בכלום את המצב. באותה מידה אפשר להחליט שכל כיתה במדינה תקבל עוד שעתיים שבועיות אנגלית ומתמטיקה. זה רצוי, זה טוב זה אפילו מצויין, אבל זה לא ישנה את מצבו של המורה אפילו לא בשקל. גם כיום מורים שרוצים משיגים עוד שעות עבודה תמורת עוד תשלום. אבל המוטיווציה של אותו מורה באותם שעות תשאר אותו הדבר – לטוב ולרע.

  21. זיו :

    לאיתי.

    אתה הולך לטעמי יותר מידי קדימה לגבי שכר כולל לכלל המורים.
    אתה טוען שיש לכמת את כלל שעות העבודה של המורים דבר שאין אחד שלא יסכים עימו אבל זה לא נושא הפוסט הזה שמדבר על "מעבר", מעבר לבסיס בוא נתמרץ את הקיים ( גם לפי סולם משכורות אחר – כהגדרתך) על מנת לתת עוד יותר.
    אתה טוען שבכימות העבודה שכר הצעירים יעלה משמעותית בגלל שהם משקיעים יותר מהוותיקים בגלל שהם לא מנוסים.
    להזכירך שזה קיים כך בכל מיקצוע.
    מכונאי מיומן יבצע טיפול ברכב בפחות זמן מאשר מכונאי מתחיל ואפילו מנתח מיומן יבצע את הניתוח יותר מהר וטוב ממנתח מתחיל.
    האם ללנתח מתחיל (או מכונאי) ניתן יותר משכורת בגלל שהוא התאמץ יותר יחסית לקלילות של המנוסה?!
    ודבר אחרון, נושא של גמולים מעבר לשכר הבסיס נמצא כמעט בכל סקטור ציבורי (וגם פרטי). אין מה לעשות, עובדים שמבצעים עבודה שונה (אפילו באותו מגזר) מקבלים תוספות שונות. אני מסכים עמך שעם המורים זה הפך כבר להיות מוגזם (לא חושב שיש עוד מגזר במדינה שמשכורתו כה מורכבת כמו של המורה).
    אני לעומת זאת מציע להוסיף מצידי תקרה לזה "שכר עידוד", אבל בניגוד למגזרים אחרים שזה "סתם שם" וניתן לכולם, אני מציע לצקת תוכן בתוספת הזאת. היא לא תיהיה אוטומטית ולא תיהיה לכווווולם.
    וכן, המטרה היא לעודד מעורבות יתר של המורים ולתגמל את אלו שעושים הרבה מעבר לנדרש מהם.

  22. זיו :

    לענת אופיר

    כנראה לא הסברתי נכון את המילים "ללא מכסות" שאת כה סקפטית לגבי היתכנות הדבר. האוצר יודע לכמת כל דבר לכסף. סמכי על אנשי הכלכלה שידעו עבור קריטריונים ידועים כמה כסף זה יעלה ולתקצב זאת. המילים "ללא מכסות" הכוונה שהמורה ידע שאם יקבל או לא יקבל זה תלוי רק בו ובהצלחתו ולא בשום הצלחה/אי הצלחה של חבריו המורים. (כמו לדוגמה עליית דרגות באופק חדש תלויה במכסות הנמצאים כבר בדרגה הגבוהה וזה יכול למנוע ממורה להתקדם בלי שיש לאל ידו לעשות דבר).

    בנוסף עד נגד העדפת מורים לפי השקעה ואני שואל אותך כמו ששאלתי את איתי, אז מה עדיף לדעתך, לתת את התוספת לכל המורים במידה שווה? זה נראה לך יותר צודק? יגרום ליותר מוטיווציה להשתפר או רק ינציח את המצב הקיים?!
    ולסיום, את מחזקת את הקריאה לעודד מורים לפעול לקידום התלמידים. אולי תסבירי אייך בדיוק? אם המערכת תדרוש ממני לתת הסברים נוספים לתלמיד חלש בהפסקה, נראה לך שזה יעזור אם "לא בא לי", ולמה בכלל שהמורה ישאף לזה בלי שום תמריץ?
    את הופכת את מערכת החינוך לעולם אוטופי שכל המורים קמים בבוקר ורוצים רק לתת מעצמם עוד ועוד.
    אני מודיע לך – זה לא יקרה.
    כפי שהמצב כיום תמיד יהיו את המורים המשקיעים יותר ואילו המשקיעים "לפי הספר". וגם עליית המשכורות לכווולם וגם עליית רף הכניסה להוראה – לא תשנה זאת.
    רף הכניסה לרפואה הוא גבוה מאוד. כל הרופאים משקיעים מעבר לחובתם לטובת החולים?

  23. ענת אופיר :

    זיו, אני יודעת שהמצב מורכב.
    בתור מי שלא נמצאת במערכת החינוך אלא רק צורכת אותה אני מצרה על עצם הצורך בדיון הזה. ובוודאי שלא אצלי הפתרונים, הכל ספקולציות והגיגים.

    נכון שתמיד יהיו מורים שישקיעו יותר, וכאלה שיחכו לצלצול. ההקבלה שיצרת למקצוע הרפואה נכונה ורלוונטית בלי כל ספק.
    צריך לבחון את התמונה במלואה בכל הממשקים שלה: תקצוב, מדיניות לאומית להשקעה בחינוך, דיפרנציאציה בין בתי ספר, טובת בית הספר, טובת התלמידים, טובת המורים (!).
    אני מסכימה עם האמירה המתייחסת לתגמול הולם לשעות נוספות, לשיחות הטלפון, להשקעה ה"פיזית", אם תרצה, שמורה נותן מעבר לנדרש. אין ספק שזה צריך להיות מתוגמל. הדיון הוא, האם יש פרמטרים נוספים- אובייקטיביים, מדידים ומוסכמים- שבזכותם יהפוך 'שכר העידוד' למשהו שיש לו זכות קיום בסטטוס- קוו.

  24. חן לזיו :

    על הדברים הבאים שאתה מפנה לאיתי, ניתן לאמר שכאן קבור הכלב:
    "אתה טוען שיש לכמת את כלל שעות העבודה של המורים דבר שאין אחד שלא יסכים עימו אבל זה לא נושא הפוסט הזה שמדבר על "מעבר", מעבר לבסיס בוא נתמרץ את הקיים ( גם לפי סולם משכורות אחר – כהגדרתך) על מנת לתת עוד יותר"

    כפי שכבר ציין איתי ובצדק – אין דבר יותר קבוע מהזמני.

    להציע "מעבר" על יסוד סולם המשכורת הבסיסי הנהוג כרגע – ועל פי הקריטריונים שאתה זיו מציע – זה בעצם לפרק את העבודה המאורגנת של המורים – לא פחות מזה.

    זה אומר ליצור סוג של תחרות מופקרת בין מורים ששכר הבסיס שלהם מביש, כדי מה?
    כדי להגביר את המוטיבציה? זה לא יגביר מוטיבציה אלא יוריד מוטיבציה. זה יעודד קומבינות עוד יותר מפולפלות מאלה שכבר קיימות במערכת, בדיוק בגלל שדיפרנציאציה כבר קיימת.

    הסתובבתי מספיק זמן בתוך הקרביים של המערכת כדי להרוויח את הזכות לטעון את טענותי כאן.
    לא טבלאות וטורים וסטטיסטיקות, אלא בתוך הדבר עצמו – מקצה הארץ ועד קצה, בבתי ספר מכל הסוגים הצבעים והמינים – למעלה מעשר שנים. קצת ידע בכימות מדעי אפשר לי לחבר נקודות ולהגיע גם למסקנות כלליות.

    זה לא יעבוד – קחו שכר בסיסי נמוך ותקבלו תוספת אם תוכיחו שאתם שווים בכלל את השכר הבסיסי.
    ככה לא יתוקנו העיוותים הקיימים, הם רק ישוכללו.

  25. ארטור-לזיו :

    אומנם הצעתי דברה על כסף נוסף שיהיה בקופת המנהל לחלוקה ,אך אתה תרגמת זאת לשעות ,ובהמשך ויתרת על השעות בטיעון ששעות אתה יכול לעבוד ממילא כמה שתרצה .
    דהינו אתה מתכוון שבעבור השקעתך בימים מרוכזים אתה מצפה לשכר מעבר לשעות רגילות .
    אני אפתיע אותך אולי אך גם לשיטתי יש אפשרות כזו .
    אני בסך הכל רוצה לנתק את מדידת התוצאה מהשכר הנוסף שהמורה יקבל .
    לשיטתי השקיפות של חלוקת העוגה בין המורים שנבחרים לעבוד אקסטרה תביא את המורים לתחרותיות בריאה של מאמץ,שעות,והשתדלות יתרה להוכיח את עצמם בפני המנהל,המורים האחרים ובעיני עצמם .
    תחשוב על עצמך אם השנה קיבלת רבע מהעוגה של בית הספר להעביר גבוה 4 כיתות בגרות והתוצאות יראו שכאילו כלום ,הרי שנה הבאה לא תוכל לטעון ולדרוש מהמנהל חתיכה יותר גדולה מהעוגה ואולי בכלל תציע לו בעצמך להקטין את חלקך .
    לדעתי מורים בחלק מהמקרים יקחו על עצמם שעות כאלו גם בשכר נמוך משכרם הרגיל מסיבות של סיפוק,אחריות ופרסיז'ה ,ואין לי בעיה עם זה .
    ושוב -60 שנה זה לא היה קיים ,אפשר לחכות עוד כמה שנים אך בנתיים לעשות ניסוי בכמה בתי ספר ולמדוד מה זה עשה לתלמידים ומה זה עשה ליחסים בין המורים בבתי הספר .

  26. חן :

    אנחנו הולכים כאן סחור סחור מסביב לנבואה שמגשימה את עצמה.

    שיטת הבונוסים (ראה משבר הסאב פריים), מניחה במקרה של המורים שחסרה להם מוטיבציה. הם באים לעבודה בגלל החופשים ושעות העבודה הנוחות.
    ההנחה הזאת הפכה כבר מזמן ל"מוסכמה שידועה לכל" ולכן מה שצריך עכשיו זה כאילו איזה פטנט כדי לעורר במורים מוטיבציה והפתרון – בונוסים.

    אבל רגע – אם יש אנשים שמוכנים לבוא להוראה ולעבוד בשכר העלוב שהם מקבלים, אולי הם יעדיפו לותר על הבונוסים ועל תוספת המאמץ הכרוכה בהם?

    רגע – למה ""אם"? למה "אולי"?

    הרי מערכת החינוך כבר סובלת שנים מהתופעה הזאת. הכפשת המקצוע הצליחה מעל ומעבר למשוער, והתופעה בולטת במיוחד ביסודי.

    סטודנטים שבעבר לא היו עוברים את סף הקבלה לסמינרים, יוצאים משם עכשין עם תעודת הוראה, כי זה מה שיש. מקבלים את אלה שפונים. שכר המינימום לא מבהיל אותם – זה מה שהשוק מציע בעבודות הרבה פחות אטרקטיביות ועוד בלי קביעות, זכויות סוציאליות מסודרות והגנה של ארגון עובדים.

    עם קצת מזל הם יעברו את השנים הראשונות בשלום ויצליחו לקבל קביעות. אחרי זה – השמיים הם הגבול. תמיד אפשר לעסוק בעבודות נוספות.

    הנבואה כבר מגשימה את עצמה!.

    רבותי – מורים טובים עוזבים ופחות טובים נכנסים. המערכת נמצאת בחסר כרוני של מורים.
    המדינה מנצלת את הבעיה כדי ליצור שינויים מבנים במעמדו של מקצוע ההוראה.
    השיטות מגוונות – הכנסת יוצאי צבא והיי-טק וכו', כאלה שהחינוך "ממש בוער בעצמותיהם" שאינם צריכים בונוסים והם מממילא לא באים בשביל השכר.
    חלק מהמורים מועסקים באמצעות קבלנים כי המערכת ממילא מניחה שהוראה הוא מעין מקצוע מעבר. שיטת הבונוסים תהיה עוד אחד מהמסמרים שיתנו כביכול פתרון לטווח קצר ותוכח כהרסנית לטווח ארוך.

    שיטת הבונוסים היא לפיכך חרב פיפיות. זו שיטה שמתאימה להעסקה נצלנית, ואין לה גבולות.

    הדברים למעלה לא אמורים בתוספות על פי קני מידה אוביקטיביים ואוניברסליים. ברור ששעות חינוך, למשל, מצדיקות תוספת שכר.
    אבל קודם כל יש להעלות את השכר הכולל. להשקיע בצרכי המערכת כדי ששהייה בת ארבע חמש שעות בבי"ס לא תסכן את הנכנסים בשעריו.

  27. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.