חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כנס שדרות לחברה 2010: מעמד העובד הסוציאלי והתארגנות עו"סים שינוי

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 17.11.10 6:02

הכותבת מספרת על מניעיה לבחירה במקצוע העבודה הסוציאלית, למרות היותו לא מתגמל, ומדווחת על התארגנות הסטודנטים "ע"וסים שינוי", הנאבקת למען שיפור תנאי שכרם. ובסוף, קצת חוויות ותובנות מכנס שדרות ומתגובת שר הרווחה

מאת: אדוה שריקי

כשאתה מספר (לרוב מספרת) למכר או אדם שנקרה על הדרך שעשית בחירה בחייך – להיות עובד סוציאלי, מעט מאד פעמים הדבר מתקבל בשיוויון נפש.  לרוב התגובות מתחלקות לשנים – באחד תקבל "כל הכבוד" ו"זו שליחות", "עבודת קודש" "יישר כוח". בשניה תזכה להרמת גבה, כולה השתוממות על איך זה שאדם שנראה מספיק איטלגנטי או לפחות שפוי בוחר בחיי עבדות סזיפיים. הרבה פעמים תישאל "למה לך?" או מהפראקטים יותר "איך אתה מתכוון לכלכל ככה משפחה?", היועצים ייעצו לך "עזוב כבר עכשיו, אין כסף במקצוע הזה."

באמת עבודה לא פשוטה, באמת אין כסף. ידעתי זאת קודם, החשבון נעשה.

בכל זאת בחרתי.

מצחיק להסביר שהמניע לא היה כלכלי. הרי יכולתי לבחור במקצוע ריאלי, באופן אבסורדי, הלימודים הריאליים פשוטים לי מלימודי הרוח. יכולתי ללמוד מדעי הצמח, הייתי ודאי נהנית, ועוד יכולתי ויכולתי למיניהם. אבל הבחירה, על אף הסיכון להישמע צינית, היתה בפשטות בחירה ללכת אחרי נטית לב ; באתי לעולם עם נטית לב ברורה ודורשנית- לבוא במגע עם אנשים, אם אפשר לעזור, לזרוע טוב – מה טוב.

בפעמים שלקחתי צעד אחורה הנשמה נהייתה רעבה, אחר כך חולה, לא השאירה הרבה מקום לשיקולים כלכליים.

כשאני אומרת שהחשבון נעשה, אני בעדינות בעדינות אומרת שהרכנתי ראש בהכנעה. נכנעתי למדיניות ששמה בתחתית סדר העדיפויות נושאים חברתים ולמשרד אוצר שסומך על כך שבמקצוע מסוג זה (כמו גם חינוך, רפואה, אומנות) בוחרים אנשים שנפשם קשורה בעבודתם, ועל כך שהקשר הדוק דיו כדי לדחוק הצידה שיקולים כלכלים.

ידעתי קודם. ידעתי שהשכר עומד על שכר מינימום. לא ידעתי שעל מנת להגיע לשכר המינימום, עו"ס מתחיל מקבל השלמת הכנסה של כ-1500 שקלים. לנתון האבסורדי הזה התוודעתי בשנתי השניה ללימודי עבו"ס. אז, (ינואר 2010) נפתחו הסכמי השכר הקיבוציים של העובדים הסוציאלים- (הסכמים שעתידים לקבוע את השכר ותנאי הקידום של העובדים הסוציאליים). פתיחת הסכמי השכר עוררה סטודנטים לעבודה סוציאלית לקום ולהאבק על תנאים מספקים, כאלו שיאפשרו להעניק שירות ראוי לפונים ללשכות הרווחה ולהשתכר מכך בכבוד.

קמה התארגנות של סטודנטים לעבודה סוציאלית מכל רחבי הארץ – למען עתיד העבודה הסוציאלית ושירותי הרווחה בישראל עו"סים שינוי.

כשהצטרפתי ל"עו"סים שינוי", אם להיות כנה, הצטרפתי למאבק בעבור עו"סים אחרים שיצטרכו לקבל השלמת הכנסה. לא היה פשוט לעכל שבסוף שלוש שנות הלימודים, מחכה לי משכורת בסך 2,300 שקלים חדשים בלבד. הביך אותי, בלבל.

כמעט שנה אחרי, כבר הפנמתי שהמאבק הוא גם שלי- באופן הכי אישי וגם חברתי- במובן הכי רחב.

התשיעי לנובמבר 2010, כנס שדרות לחברה. סטודנטים לעבודה סוציאלית מגיעים מירושלים, אשקלון ושער הנגב למכללת "ספיר", הזדמנות עבורנו "עו"סים שינוי", להניף כרזות, לקרוא אל תוך המגפון להיראות, להישמע.

את המבוכה, הבלבול והציניות קיפלתי והנחתי יפה בפינה. את אלו החלפתי בחולצה האדומה והצטרפתי גם אני. תוך כך שאני עומדת בין מאות המפגינים, אני מסתכלת על האנשים סביבי ורואה פנים מחייכות, התלהבות בעיניים, זרועות נמרצות מניפות שלטים שלולא תוכנם, התובע שינוי, אפשר היה לטעות ולחשוב שמדובר בהפגנת גאווה.

העסיקה אותי הסתירה שעמדה בין שמחת ההפגנה לתוכנה.

כשהסתיימה, נכנסנו, לובשי החולצות האדומות, למושב שנשא את הכותרת "תעסוקה ואבטלה".

ישב שם שר הרווחה – מר הרצוג יחד עם עוד ארבעה מכובדים, כל אחד מהדוברים במושב חיווה את דעתו (האישית?) בנוגע לסוגית העוני בישראל והציג גורמים ופתרון.

מרבית הדוברים בחרו להתמקד בשתים מהאוכלוסיות שמאיישות חלק מהאחוזים בדו"ח העוני של ישראל – חרדים וערבים. אם היו אלו לוקחים אחריות ולא מביאים 7.2 ילדים כשאין ביכולתם לכלכלם, היה המצב נראה אחרת. האומנם? מה בנוגע לאלו שיוצאים לעבוד ולא מקבלים שכר מינימום כחוק? מה בנוגע לעובדים סוציאליים, בעלי התואר, זרועות משרד הרווחה, שנתמכים בהשלמת הכנסה?

השאלות הללו הופנו לשר הרצוג, בזמן שהיה מוקצב לכך. בתגובה הוא הציע לנו (עו"סים שינוי) להפסיק עם שטיפות המוח. מסיבה מסוימת, הוא מצא לנכון להוסיף כי רק לאחרונה הזרים תקציב של מליארד שקלים למשרד הרווחה.

ישבתי שם, מול המופע העצוב הזה ותהיתי עד מתי עוד יסופר על הילד הרע שלא לוקח אחריות על חייו? הרי אותם אדונים מכובדים, בעצמם יודעים שהסיפור הוא לא על הילד הרע, אלא על ילד שרע לו.

מה שכן, אני באמת מבינה למה קל יותר לספר את הסיפור כך. באמת לא נוח ולא פשוט לקחת אחריות על פערים חברתיים, על עוני, על מדינת רווחה. אז החרדים והערבים.

יצאתי משם ונפל האסימון; ההפגנה הייתה הפגנת גאווה נושאת דגל- "עבד סוציאלי". אנחנו גאים להיות אלו שקמים ודורשים לעצור את מעגל העבדות, גאים לתקוע תמרורי הכוונה למדינת רווחה שאיבדה את הדרך. ולא כזרועות (קטועות) של משרד הרווחה, אלא גוף של ממש שיודע ללכת ויודע לדבר ועושה שינוי.

אדוה שריקי – סטודנטית לעבודה סוציאלית.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , ,

9 תגובות

  1. שי כהן :

    אפשר לחכות לוויתור על העו"סים המופרטים הצפוי בהסכם, או להקדים ולהתארגן לשיפור התנאים

    לצערי, רק מאבק איגוד מקצועי אמיתי במקומות העבודה ומול הממשלה ישנה את מצבם של העובדים הסוציאליים- לא יהיה די בהפגנות או בהסכם לעו"סים בסקטור הציבורי

  2. איתי :

    לחיזוק דברי שי –

    אני חושש מאוד מכך שהחיבוק של הרצוג לצעירים האידיאליסטיים של עוסים שינוי הוא חיבוק דב

    ניתן למצוא את זה פה
    http://sgerbi.wordpress.com/2010/11/15/%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%AA/

    נודע לי משמועות שאנשיו של הרצוג מתרוצצים בכנסים של עו"סים ופוקדים עוסים למפלגת העבודה.

    תראו איך הוא מתנהג לעובדי מגדל אור ותבינו שאין למה לצפות.

  3. אוהד רותם :

    כל הכבוד!

    מניסיון שלי, ויש לי "קצת" ניסיון במאבקי עובדים, אסור לוותר על אף דרך, שההתאגדות כפי שציין שי היא ההתחלה והבסיס לכל. אל תוותרו להרצוג, נצלו את שאיפתו לרוץ לראשות מפלגת העבודה (אשמח לסייע בכך), אל תוותרו לתקשורת, הקפידו שהנושא יהיה מתוקשר ככל האפשר, ובעיקר אל תוותרו לעצמכם, מדובר במאבק מהסוג שיכול להמשך אפילו שנים, מי שמתייאש באמצע הדרך לא יגיע לסופה.

    כמי שלמד ועובד במכללה, אני בטוח שגם שם יסייעו לכם בכל מה שאפשר (וגם אם לא, אף פעם לא מזיק להפוך כמה שולחנות).

  4. יאיר :

    אני מאוד בעד העלאת שכרם של העובדים הסוציאלים

    הם עושים עבודת קודש וכן בכדי לעסוק בתחום צריך רשיון מהמדינה, אותו ניתן לקבל רק לאחר שעושים תואר בתחום. ובכדי לגרום לאנשים ללכת ללמוד את התחום, רצוי שידעו שלאחר הלימודים הם יוכלו להתפרנס בכבוד.

  5. לקסי :

    ברוכה הבאה

    אדווה,
    המשיכי לכתוב.
    הדברים חשובים.
    נשמח לפרסם.

  6. אלעד עוגן :

    חבר לספסל הלימודים

    אדוה…כתבה מאוד מרגשת ומעניינת.אני אשמח לקחת חלק ולהיות פעיל

  7. ירדנה אמיתי :

    כולם אשמים, רק לא השרים

    גם אותנו השר מאשים שאנחנו לא חוזרות לעבודה במגדל אור בחינם, בלי אופק תעסוקתי, ועם חוזה אישי.
    כל עבודה מאורגנת מעצבנת אותו ברמות.

  8. שני :

    איתי,
    זה מעניין מה שאתה אומר. אני רחוקה מלראות בסיסמאות של השר הרצוג הבטחה ארוכת טווח לעשות אותי מאושרת בחולי ובעוני. אבל יש איזה ערך לכך שהוא מפזר אפילו ברמת המושג את הרעיון של "צו הרחבה" בכלי התקשורת לא?

    אין ספק שתמיכת השר צריכה להיבחן במדדים של מעשה ולא רק בלהטוטי מיקרופון. אני לא מצפה לניסים ונפלאות..

  9. איתי :

    אכן צריך לבחון מעשים ולא דיבורים.

    מלבד עניין מגדל אור שכבר נזכר פה ראי את תרומתו של הרצוג להפרטה הזוחלת

    http://www.blacklabor.org/?p=19341

    http://www.blacklabor.org/?p=1230

    http://www.blacklabor.org/?p=5446

    וראי כתבה מעולה בגלובס (יש ברשת): נא להכיר – שר ההפרטה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.