חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפרטת החינוך: בי"ס חברותא קיבל רישיון ממשרד החינוך

נושאים דעות, חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 17.11.10 6:01

למרות התקנות החדשות והחלטת שר החינוך שלא להעניק רישיון ל"חברותא", החליטה ועדת הערר לקבל את ערעור בית הספר ולהעניק לו רישיון

חברותא? תלוי למי

מאת: יוסי דהאן

בעוד מערכת החינוך הממלכתית בישראל נאבקת על קיומה, ועדה עלומה של שלושה אנשים מפריטה אותה לטובת מי שחושקים בחינוך אליטיסטי. המקרה של בית הספר "חברותא" כדוגמה

לפני כשנתיים החליטו מספר אנשים להקים בית ספר פרטי, "חברותא" שמו. את היוזמה הוביל דרור אלוני, בעברו מנהל גימנסיה הרצלייה בתל אביב, בעזרת העמותה בעלת השם האירוני חינוך למנהיגות – חברה לתועלת הציבור בע"מ. חזון בית הספר, לטענת אלוני, הינו להכשיר דור מנהיגות עתידי, אנשי חזון ומעוף, משימה שבתי הספר הציבוריים נכשלים בה. אולם מסתבר שעל פי החזון החינוכי של "חברותא", התנאי המרכזי להפוך מנהיג בעל חזון בחברה הישראלית ולזכות בחינוך הערכי שבית הספר הייחודי הזה מעניק הוא היכולת הכלכלית של הוריו של המנהיג העתידי לשלם שכר לימוד בסך 35 אלף שקלים בשנה.

אלוני וחבריו, עם כל הרטוריקה הערכית המנהיגותית שלהם, פשוט החליטו לעגן את הקשר הון-שלטון בתחום החינוך. החזון המתמצה בממון ייצר מנהיגות עתידית אוליגרכית.

מקימי בית הספר ביקרו בחריפות את מערכת החינוך הציבורי והצהירו מעל כל במה אפשרית שהם אינם מעוניינים באגורה אחת מקופת הציבור. לא חלף זמן רב מהשמעת ההצהרות הערכיות הללו, ואנשי "חברותא" פנו לקבלת רישיון להכרה בבית הספר כבית ספר מוכר שאינו רשמי, בהתאם לחוק הפיקוח. לידיעת הקוראים שאינם מתמצאים בז'רגון המשפטי חינוכי, בקשה להכרה כמוסד מוכר שאינו רשמי בהתאם לחוק משמעותה בקשה לרישיון להפעיל בית ספר. מרגע שבית הספר מקבל הכרה כזו הוא זכאי לתקצוב של המדינה.

משרד החינוך סירב להעניק ל"חברותא" רישיון בטענה שבית הספר אינו עומד בדרישות החוק. החוק במקרה זה הוא תקנות שהתקין שר החינוך רק לפני שנה על מנת לעצור את שיטפון בתי הספר הלא ממלכתיים, הייחודים, הניסויים וכיוצא באלו, שיצרו מסגרות חינוך פרטיות נבדלות במימון ציבורי שפגעו במערכת החינוך הציבורית. התקנות הללו קובעות שרשיון יוענק לבית ספר רק אם הוא יכול להוכיח שהרכב תלמידיו הוא אינטגרטיבי מבחינת יכולות ואמצעים כלכליים, וכן שבית הספר לא פוגע בבתי ספר ממלכתיים, שהוא אינו גורם לירידה במספר התלמידים בכיתות, או לסגירתן של כיתות.

אולם אנשי "חברותא" כמו גם קבוצת הורים ויזמים שפתחו לאחרונה מוסדות חינוך פרטיים וסמי-פרטיים, יודעים שגם התקנות החדשות של שר החינוך לא יצליחו לעצור אותם, כיוון שלצד שר החינוך פועלת ועדה ביורוקרטית עלומה ואוהדת מאד לרעיון הפרטת מערכת החינוך. ועדה ביורוקרטית עלומה זו מכונה ועדת ערר, היא פועלת מתוקף חוק הפיקוח וכל מי שמעוניין לערער על החלטת משרד החינוך שלא להעניק רישיון למוסד החינוכי שהוא וחבריו הקימו רשאי לפנות אליה. וכך במשך שנים מקבלת ועדה זו המורכבת משלושה אנשים, יושב הראש הוא שופט מחוזי בדימוס, החלטות להעניק רישיון לבתי ספר לא ציבוריים שמשרד החינוך מסרב להעניק להם רישיון. החלטות המפוררות את מערכת החינוך הציבורית.

כצפוי, למרות התקנות החדשות והחלטת שר החינוך שלא להעניק רישיון ל"חברותא", החליטה ועדת הערר לקבל את ערעור בית הספר ולהעניק לו רישיון. מקריאת נימוקי החלטת הוועדה קשה שלא להיות מופתע מהמופרכות והאבסורדיות של חלק מהטיעונים העובדתיים, המשפטיים והערכיים שמציגים השופט בדימוס דן ארבל וחברי הוועדה האחרים. ההחלטה רצופה ציטוטים סלקטיביים מפסקי דין שניתנו בהקשרים אחרים שאין להם קשר למקרה הנדון ולעיתים אף סותרים בגלוי את מסקנות הוועדה.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , ,

18 תגובות

  1. שרה גרינצווייג :

    עם כל הכבוד אי אפשר לעשות איפה ואיפה

    מדינה שמתקצבת מערכת שלמה של חינוך דתי לאומי ומאשרת חינוך חרדי (לא לאומי) ועוד שלל בתי ספר כמו האנטרופוסופיים, הדמוקרטיים , הריאלי העברי, או התיכון ליד האוניברסיטה, אינה יכולה שלא לאשר את חברותא.היא בסהכ תעביר לחברותא, את אותו הסכום, פר תלמיד, שהיא מעבירה לכל-כך הרבה מוסדות אחרים. לפחות חברותא יקפיד כנראה על תוכנית הליבה. כל עוד יש כל כך הרבה הפרטה בשם הדת, לא יתכן שלחילונים לא יהיה מוצא משלהם מפני תחלואות החינוך הציבורי. מה עוד שמערכת החינוך הציבורי קורסת. ואני כותבת זאת בצער רב.

  2. איתי :

    שרה, יש הרבה אמת בדברייך.

    לכן הפתרון שאליו צריך לחתור הוא הלאמה, גם של החינוך החרדי, אבל עם אוטונומיה רבה בתוכנית הלימודים.

    אבל אני חושש שחלק גדול מהחילונים והדתיים-לאומיים לא רוצים את זה. הם מאוד רוצים שהחרדים (וגם התנועה האסלאמית) ימשיכו לקיים מערכות מופרטות, אבל עם אפס מימון ציבורי.

  3. רני :

    יש מערכת מסודרת לאישור

    במשרד החינוך פועלת "ועדה לבתי"ס ייחודיים על אזורים ואזורי בחירת הורים מבוקרת" שתפקידה לאשר/לדחות חריגים מסוג זה. הערער של "חברותא" לא הגיע לדיון בועדה, שהיא ציבורים וכוללת ראשי אגפים, ראשי עיריות, נציגי ארגוני המורים, נציגי מנהלים ועוד. הועדה פועלת בכפיפות למנכל ועומדת בראשה גנית וינשטיין מנהלת גף ניסויים ויזמות. זו ועדה מקצועית הפועלת לפי כללים ונהלים.

  4. מיכאל לינדנבאום :

    אפלייה מעמדית

    המערכת החרדית או האיסלמית ,מבוססת על דת,ואין אפלייה על בסיס כלכלי.
    החילונים העשירים המקדמים הפרטה בכל מערכות החיים,רוצים כמובן חינוך לאליטה המעמדית.
    בסוף נישאר אנו,החילונים הרגילים קרחים מכל הכיוונים.

  5. רני :

    איני יודעת היכן אתה גר, אבל אצלנו, בפריפריה הדרומית- המצב שאתה מתאר כבר קיים ומושרש היטב.

  6. מערכת עבודה שחורה :

    רני, כתבה מסודרת בבקשה. לטוקבקים יש קוראים בודדים, למאמרים – מאות

  7. יורה :

    לב הבעיה

    אני פונה לאנשי הוראה ושואל: האם אתם מוכנים לשכר שהוא בערך פי שלוש משכרכם הנוכחי? האם אתם מוכנים לצאת לפנסיה של 100% לאחר 20 שנות הוראה?

    לצערם, אלו תנאי העבודה שקיימים במספר מדינות במרכז ובצפון אירופה, לא בישראל!

    לפני זמן מה עמית שלי למו"פ, שהינו מתמטיקאי בכיר ומאוד מוערך, קיבל הצעה לשמש יועץ אקדמי לבית ספר כדי לקדם את בית הספר בפרוייקט להשבחת המתמטיקה במקום. בבואו לדון בתנאי שכרו, הוברר לו ממשרד החינוך שהתעריף אותו יקבל יהיה מקביל לתעריף נמוך ממה שהוא אמור לקבל בתוקף תוארו האקדמי (דוקטור) וזאת לאחר חישוב מאוד מבולבל שנעשה.

    כך מפסידה המערכת התובענית כל כך את האנשים היותר טובים ולאחר מכן, קמים אנשים מתוכה ותוקפים בחריפות את הנוטשים לטובת המערכת הפרטית.

    אני שייך למערכת הפרטית בחינוך, וכשאני יוצר תכנית לימודים שמקדימה את מה שקיים בשטח במטעם המערכת הציבורית בשנים רבות, אייני מוכן להעניק אותה חינם כך סתם, או תמורת פרוטות להשקעה של שנים בפיתוח.

    ולכן, התשלום תמורת מה שאני יכול לתת יהיה גבוה יותר ממה שהמערכת הציבורית מוכנה/יכולה לשלם. ואז, מישהו אחר יהיה חייב לשלם זאת, הורים/גופים מקומיים וכו'.

    כשמשרד החינוך יפסיק את תמיכתו הלא מובנת במט"ח ויפסיק לדאוג שהם ישלטו ב- 80% מהחומרים המסופקים למערכת הציבורית (לאחר הנזקים שהם עוללו במיוחד בתחום המתמטיקה- נזקים שעדיין לא באו במלואם לידי ביטוי). וכשהמשרד יתן דריסת רגל חופשית ופתוחה ליוצרים פרטיים של תכניות לימודים, אז אפשר יהיה להוזיל את המחיר של התכניות הנ"ל המגיעות לשוק, ויוצרות הפרדה והבדלים בין מעמדיים המבוססים על מצב כלכלי בלבד.

  8. שושי פולטין :

    מבין השורות עולה שאלה נוספת:
    מדוע משרד החינוך תומך דווקא במט"ח?!
    לי כמובן אין תשובה. למישהו יש?

  9. איציק יאפ :

    אני לא מבין מה הבעיה במט"ח?

  10. שושי פולטין :

    לי אין אישית בעיה עם מט"ח, גם לא מכירה מספיק, אבל עלתה כאן בעיה שאין לי תשובה – העובדה שמשרד החינוך נשען רק על מט"ח ולא מקבל תוכניות אחרות (אולי יותר טובות אולי לא, לא בדקתי)

  11. דליה :

    משרד החינוך יערער על הענקת הרישיון לבית הספר הפרטי חברותא: "החלטת השופט שגויה"
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1199869.html

  12. איתי :

    מה שממש לא ברור מכל הכתבות הללו הוא כיצד יכול להיות שועדה חיצונית למשרד החינוך בראשות שופט בדימוס (אותו אחד מהבחירות לארגון המורים) מוסמכת לאשר את ביה"ס כמוכר-בלתי-רשמי ולכן להביא לכך שהמדינה תממן חלק ניכר מתקציבו.

    הרי ההחלטה הזו אמורה להיות של המשרד עצמו והוא כאמור מתנגד לה.

    האם יעלה על הדעת שועדה חיצונית בראשות שופט בדימ' תחליט על איזה מטוס קרב יבזבז משרד הביטחון את כספנו, או שועדה חיצונית בראשות שופט בדימ' תחליט על תוספת היוקר למגזר הציבורי?

    אולי גם את קביעת המדיניות הפריטו, וכב' השופט בכלל מקבל תלוש ממרמנת?

  13. דליה :

    הועדה איננה חיצונית למשרד החינוך אלא שייכת למשרד החינוך. זהו מעין בית דין מינהלי בתוך משרד החינוך. פרסום פרוטוקול הדיון יכול ללמד משהו על שהתרחש בערר. שאלה נוספת היא מהי סמכותו של שר החינוך לגבי אותה ועדת ערר.

  14. איתי :

    המצב שבו משרד ממשלתי צריך לעתור לבית המשפט המחוזי כדי לנסות לבטל החלטה של ועדה הפועלת בתוכו נשמע לי מוזר ביותר. בחיים לא ראיתי דבר כזה.

  15. מערכת עבודה שחורה :

    ציטוט מתוך חוק הפיקוח על בתי ספר, מראה כי הועדה ממונה עי השר, אך לא ממש כפופה לו:

    13. ערר

    סירב המנהל הכללי ליתן רשיון או לאשר העברתו לאחר, רשאי המבקש, תוך עשרים ואחד יום מהיום שהודע לו על הסירוב, לערור על כך לפני ועדת ערר לפי סעיף 14.

    14. ועדת הערר

    )א) שר החינוך והתרבות ימנה ועדת ערר המורכבת משלושה אלה:

    (1) מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי שיתמנה לאחר התייעצות עם שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;

    (2) שני חברים אחרים שלפחות אחד מהם אינו עובד המדינה.

    (ב) הודעה בדבר מינוי ועדת הערר תפורסם ברשומות.

    )ג) סדרי דין של ועדת הערר ייקבעו בתקנות על ידי שר החינוך והתרבות.

    )ד) ועדת הערר תהא רשאית ליתן כל החלטה שהמנהל הכללי היה רשאי לתתה לפי פרק זה.

    14א. ערעור [תיקון: תש"ס[

    החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים.

    *********

    אפילו ועדת דברת הידועה לשמצה יצאה נגד התרחבות המוכר-בלתי-רשמי, אבל כלום לא עזר – התופעה מתרחבת. משרד החינוך מתנגד, הוועדה מאשרת

    http://www.onodemocratic.com/Articles/Verdicts.htm

    ***********

    השלב האחרון בקרב (ציטוט מהעוקץ)

    תקנות שהתקין שר החינוך רק לפני שנה על מנת לעצור את שיטפון בתי הספר הלא ממלכתיים, הייחודים, הניסויים וכיוצא באלו, שיצרו מסגרות חינוך פרטיות נבדלות במימון ציבורי שפגעו במערכת החינוך הציבורית. התקנות הללו קובעות שרשיון יוענק לבית ספר רק אם הוא יכול להוכיח שהרכב תלמידיו הוא אינטגרטיבי מבחינת יכולות ואמצעים כלכליים, וכן שבית הספר לא פוגע בבתי ספר ממלכתיים, שהוא אינו גורם לירידה במספר התלמידים בכיתות, או לסגירתן של כיתות.

    http://www.knesset.gov.il/laws/data/regulation/6839/6839.pdf

    בקיצור – התיקון הנכון פה הוא לבטל את הועדה הזו או לשנות את הרכבה/סמכויותיה.

  16. מערכת עבודה שחורה :

    תיקון:

    "הסעיף בדו"ח דוברת הנוגע להקפאת פתיחתם של בתי ספר חדשים מופיע למעשה רק בדו"ח הביניים, והוא מתייחס בעיקר לבתי הספר הייחודיים העל אזוריים – בתי ספר הפוגעים, כך לדברי מרכזת הוועדה, רות אוטולנגי, בבתי הספר הציבוריים. זאת משום שהם "גונבים" מהם תלמידים איכותיים וכוח הוראה איכותי. בקרב חלק מהדרג המקצועי במשרד החינוך רווחת כבר שנים עמדה המתנגדת לפתיחת בתי ספר דמוקרטיים, ניסויים ואחרים, שמוקמים ביוזמה מקומית. "

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=583660&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0

  17. דליה :

    שאילתא של ח"כ יחימוביץ לשר החינוך שהוגשה באפריל שנה זוhttp://www.shelly.org.il/node/3521
    תשובת השר לשאילתא http://shelly.org.il/sites/default/files/saar200910.pdf
    יש לשים לב לתשובה 5 המתייחסת להתקנת תקנות. אחת מהן: לתת רישיון לבית ספר בלי לתקצבו.

  18. יורה :

    הקצבות ציבוריות? תהנו

    באחד המקומונים שבאשדוד פורסמה השבוע כתבה על מוסד חינוכי תורני הנתמך ע"י הרשות המקומית ב- 2 מיליון ש"ח לשנה. אכן, סכום כסף שאינו עומד במקביל לבי"ס חברותא שכפי הנראה כמות הכספים המושקעת שם גבוהה יותר.
    אולם, ראו איזה פלא! המוסד החינוכי התורני מחזיק 4 תלמידים ו- 8 אנשי צוות!!! כן כן, 4 תלמידים ו- 8 אנשי צוות. מכאןאני מבין ובחשבון פשוט שכל תלמיד נהנה מהקצבה של חצי מיליון שקל לשנה. נראה לי שזה קצת יותר מההשקעות לתלמידים בחברותא, מה גם שכאן מדובר על השקעה של 100% כספי ציבור ולא מדובר על תכניות ליבה. ומה תעשו אתם, המערכת והקוראים ביחס לזה??!!!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.