דואר אלקטרוני
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
לא לשתוק מול אלימות והסתה – רועי דלח לעמי אילון
את המכתב המצורף שלח רועי דלח לעמי איילון בסערת מצעד הגאווה.
הנקודה העיקרית היא דרישה שאיילון והמפלגה יצאו בקול ברור כנגד גל האלימות וההסתה
בחוגים חרדיים כלפי הקהילה החד-מינית.
בנוסף תהה רועי על עמדתו של איילון בנושא מעמדה וזכויותיה של הקהילה בישראל.
(אולי היה כדאי לשאול גם שאלות נקודתיות, כדי לא לאפשר תשובה מרחנית).
המכתב נשלח לעמי איילון בשלישי לנובמבר. כעבור יומיים התקבלה תגובה מהמטה של איילון,
ובה תקווה למענה "בהקדם האפשרי". אנחנו עדיין ממתינים עם רועי.
ייתכן שהידיעה הזו (החלק התחתון בכתבה) תזרז את העניינים: מאות מחברי הקהילה התפקדו
לאחרונה למפלגת העבודה.
המכתב של רועי:
******
ח"כ עמי איילון, שלום רב!
זה שנים ארוכות שאני עוקב אחר פעילותך ומייחל ליום שבו תצטרף, תחילה, לפוליטיקה,
ולאחר מכן לרגע שבו תחליט להתמודד על הנהגת המדינה. הצטרפותך להנהגת המפלגה
הביאה אותי לראשונה – כחבר מרצ לשעבר – לנטוש את מקורותיי ולהצביע עבור מפלגה
שעדיין קשה לי לראות את עצמי חלק ממנה.
הדברים הפכו עבורי קשים שבעתיים בעקבות אירועי השבוע האחרון.
רצה הגורל, ובשבוע אחד התערבבו להם שלושה אירועים מרכזיים בחיינו:
כניסתו של איווט ליברמן לממשלה; יום הזיכרון ה-11 לרצח רה"מ ומנהיג העבודה יצחק רבין ז"ל;
ומסע הסתה חסר-תקדים בהיקפו מצד חוגים ביהדות החרדית וגורמי ימין קיצוניים נגד הומואים ולסביות,
בעקבות הכוונה לקיים בשנה החמישית במספר את מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, בירת ישראל.
בצר לי, אל מול הטלטלה שגרמה כניסתו של ליברמן לממשלה, ודווקא בשבוע שבו ביקשנו כולנו
להפיק לקחים מן האירועים שקדמו להירצחו של רה"מ רבין, נראה שמפלגת העבודה עברה מהר
מאוד לסדר היום נוכח גל האלימות וההסתה של החרדים כלפי הקהילה ההומו-לסבית,
שבין מנהיגיו נמנה גם אחד מבכירי השרים בממשלה שבה אתם יושבים, ולא חברים – זה ממש
לא ליברמן. כמובן, אין כוונתי להתנגדות שהיא בגבולות הלגיטימיים של חופש הביטוי, אלא לקריאות
המפורשות והברורות לשפיכות דמים, שמובילה מפלגת ש"ס, ולכל הפחות נותנת להם הכשר רשמי
(בין היתר בשיר שהפיקה והפיצה בקרב הציבור החרדי, ובו ביטויי הסתה מזעזעים ומפורשים
לפגיעה פיסית בצועדים).
קשה לי להבין איך דברים כאלה עוברים ליד שרי מפלגת העבודה וחבריה כאילו היו לא יותר מרוח
סתווית, ומדוע איש במפלגה (למיטב ידיעתי) לא יוצא בקול ברור נגד ההסתה הפרועה כאשר הדברים
נוגעים לציבור ההומו-לסבי. לא זאת בלבד, אלא שאיתן הבר – דווקא הוא שקולו עדיין מהדהד בכולנו
עם ההודעה הדרמטית על פטירתו של רבין בביה"ח – פרסם בעקבות האירועים מאמר בעיתון ידיעות
אחרונות, שבו קרא לקהילה ההומו-לסבית "לתחום את עצמה בתוך גבולות סבירים", האשים אותה
באיום "להפר את הסדר הציבורי ואולי לגרום גם לשפיכות-דמים" וקרא לשומרי החוק להתערב
כדי לעצור את המצעד דווקא. גם אם אין מדובר בעמדתה הרשמית של מפלגת העבודה, קשה לי לראות
עצמי כחלק ממפלגה שדעות חשוכות כאלו בוקעות מתוכה.
אני אשמח מאוד לשמוע את התייחסותך לאירועים האחרונים באופן ספציפי (והייתי עוד יותר שמח לו
הדברים היו נעשים באופן פומבי), אך מעבר לכך, ולפני שאני מחליט אם להתפקד למפלגה
בתקווה להחליף את ההנהגה הנוכחית בהנהגה ראויה יותר, חשוב לי להכיר בקצרה את עמדותיך
המרכזיות באשר למעמדה וזכויותיה של קהילת הגייז בישראל, שעליהן לא הצלחתי ללמוד דבר מן
המידע המופיע באתר.
נ.ב. אסתפק כמובן במענה אישי לשאלתי, אך אם תעדיף לפרט את עמדותיך בנוגע לקהילה
ההומו-לסבית בפנייה פומבית למאות אלפי בנות ובני הקהילה באמצעות עיתון "הזמן הוורוד",
או בכל דרך אחרת, אשמח ליצור את הקישור.
בברכה,
רועי דלח
סטודנט באוניברסיטת ת"א
והרכז המשפטי של אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרס בישראל
*****
תגובה ראשונית, מ ה 5.11:
רועי שלום רב,
פנייתך הועברה למשרדו של חבר הכנסת אילון.
כולי תקווה כי תקבל מענה לפנייתך בהקדם האפשרי.
שיהיה לך יום נעים.
ברק גרנות
רכז מטה התומכים למען קידום חבר הכנסת עמי אילון
תגיות: הקהילה-הגאה, הקהילה-ההומו-לסבית, להט"ב, מצעד-הגאווה, עמי-אילון, קהילה-הומו-לסבית
קישור קבוע
תגובות