חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מכתב המתפקד הטרי לנבחריו בכנסת

נושאים מכתבים, פוליטי ב 8.06.06 15:15

לחברי "הנבחרת המנצחת" שלום,

שמי איתי ואני חבר טרי במפלגת העבודה.

אני מתחנן בפניכם לעצור לרגע את המרוץ היומיומי של עבודתכם ולהביט בתמונה של מפלגת העבודה כפי שהיא מצטיירת בתקשורת (השטחית ומחפשת הסנסציות, אבל זה מה שיש). כמה ממנהיגי העבודה בעבר היו עטופים בשכבה כה הדוקה של מקורבים ולקקנים, עד שלא היו מודעים כלל לתדמית שיש להם ולמפלגתם בציבור הרחב.

מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ העלתה לראש קמפיין הבחירות שלה את הצורך לשנות את סדר העדיפויות הלאומי. הכרזתם באומץ כי הגיע הזמן להשקעה בחינוך, בבריאות, ביצירת מקומות עבודה ובהגברת הניידות החברתית. בחרתם להביא לציבור תוכנית כלכלית מפורטת והתחייבות חוזית במקום סיסמאות ריקות על חמלה כמו קדימה או על ילדים רעבים כמו ש"ס. חברי העבודה ואני בתוכם בחרו בנבחרת מנצחת שמביאה רוח של פוליטיקה אחרת, נבחרת ישרת דרך המעמידה את האזרח במרכז ולא מפחדת לומר לו אמת כואבת. בכך הפגנתם תעוזה גדולה ונטלתם הימור גדול. אני גאה להיות חלק מקבוצה שהלכה עם ההימור הזה עד הסוף ולא הפסיקה להטיף ולשכנע לפני הבחירות שהפעם צריך להצביע עבודה כי באמת כבר הגיע הזמן. למרבה הצער, ההימור הצליח באופן חלקי בלבד. עם 19 מנדטים בלבד באמת קשה לקיים את כל ההבטחות, ובמיוחד כש"נשמות טובות" מתוך הבית ומחוצה לו מנסות להכשיל יוזמות מבורכות וליצור ספינים מביכים. לכן היה צפוי שיהיו למצביעים ולחלק מחברי הכנסת אכזבות גם מההישגים במו"מ הקואליציוני וגם מאיוש התיקים.

השאלה הגדולה היא לאן לקחת את האכזבה והכעס. השאלה הזו נוגעת הן לבוחרים והן לנבחרים.

אנשים רבים אומרים היום – "אני הצבעתי בשבילם והם ירקו לי בפרצוף, שישכחו ממני". אני לא מסכים עימם. תפקידי כבוחר הוא להזכיר לכם הנבחרים בשביל מה הצבעתי. להזכיר לכם שאני איתכם, אבל על תנאי. להזכיר לכם שהבטחתם אג'נדה אחרת ופוליטיקה אחרת, ושעתה חובתכם לקיים, במגבלות האפשרי. אם תמשיכו להיראות כמו "העבודה" הישנה שישבה כסמרטוט מתבכיין בממשלת שרון, ובתוך תוכה ערכה קרבות סכינאים במקום דיון על דרך ומהות, אף קוסם יחצ"נות ואפילו לא מנהיג חדש לא יוכלו להציל אתכם בבחירות הבאות.

על פי הדיווחים בתקשורת בשבועות האחרונים, נערכים כעת שני מחנות לקרב: מחנה "האזרחים-המזרחים" (פלוס נשים, עוד מגזר מוחלש ש"העבודה" הבטיחה להעצים) ומולם מחנה "הגנרלים-האשכנזים" (מתוגברים בפרופסור). לי כמתבונן מהצד נראה כי הגבולות בין שני המחנות אינם מבוססים על קרבה אידיאולוגית אלא בעיקר על מאבקי אגו ועל בריתות לרגע. לכן גם תוצאת המאבק לא תהיה הכרעה אידיאולוגית (האם אנחנו הולכים להיות קודם כל מפלגה סוציאל-דמוקרטית, קודם כל מפלגת שמאל מדיני פרגמטי, ואולי עוד הפעם מפלגה שתמכור את כל עקרונותיה תמורת כיסא בממשלה). אם מחנה "הגנרלים" יצליח להדיח את יו"ר המפלגה, תאבדו את הקולות הלא מעטים שהגיעו דווקא בזכות היו"ר פרץ, ששבר את מחסומי ההצבעה המסורתית של אוכלוסיות הפריפריה לימין. מצד שני, אם יו"ר המפלגה ימשיך להשפיל את "הגנרלים" ואת פרופ' ברוורמן, וגם לשכוח את הבטחותיו בנושא סוציאל-דמוקרטיה וסדר עדיפויות חדש, תאבדו גם את אלה שהצביעו לעבודה בזכות נצחונו וגם את אלה שהצביעו עבודה למרות נצחונו.

מפלגת העבודה לא זקוקה כעת לזעזועים בהנהגה אלא לחשבון נפש רעיוני, להתלכדות מסביב לדרך ולניסוח משותף של קווים אדומים שינחו את השרים וחברי הכנסת. בתחום המדיני בוחריכם מצפים מכם למאבק חסר פשרות לפתרון קבע במו"מ ולא לעוד בריחה חד צדדית שמחזקת את הטרור. בתחום החברתי עליכם להפגין מאבק למען מדינת רווחה במתכונת אירופית ולא להמשך הקפיטליזם החזירי מתוצרת "ליקודימה". שתי דוגמאות חיוביות לכך הן מפגשו של ח"כ איילון מ"מחנה הגנרלים" עם מחמוד עבאס, וחריצותה של ח"כ יחימוביץ' מ"מחנה החברתיים" בתיקון חוק ההסדרים. לעומת זאת, מרידות של חברי כנסת בודדים נגד התקציב מזה או נגד יו"ר המפלגה מזה מקנות למורדים הסוררים דקות חשיפה יקרות, אך פוגעות במפלגה בטווח הארוך. המפתח היחידי להצלחה של מפלגת העבודה הוא איחוד כוחות בתוך "הנבחרת המנצחת", והפניית האנרגיות לבניין ולא להרס.

בברכה,

איתי

ירושלים

****************

המכתב למעלה נשלח לעשיריה הראשונה של מפלגת העבודה ב-8 יוני 2006

(מכתב שונה במקצת נשלח לשר עמיר פרץ), בעקבות הקבס שאחז בי עם ריבוי הידיעות על המאבקים

הפנימיים במפלגת העבודה. קיבלתי 3 תשובות עד היום

12 יוני – הרצוג – חצי שורה,

22 יוני – איילון בצרופה עם לוגו

26 יוני – יחימוביץ' באימייל.

בימים האחרונים הגועל ירד מעט, בגלל האירועים ברצועת עזה. אך בחדרי החדרים מושחזות הסכינים ונרקמות הבריתות.

הרגשתי שרק אנחנו המצביעים, שלא מחפשים ג'ובים, ואין לנו חלק במלחמות האגו, יכולים להציל את מפלגת העבודה מפני עצמה.

דרך חשובה אחת היא התפקדות בלתי תלויה למפלגה (כמה עשרות ש"ח בשנה)

ופעילות פוליטית ברמות שונות של מעורבות

http://www.yesod.net/yesod/archives/2006/05/post_241.php

דרך שניה וחשובה לא פחות היא לעורר כל הזמן דיון ציבורי בשאלה – מה הבטחתם ומה עשיתם

http://www.notes.co.il/shooky/19619.asp

אנחנו האזרחים חייבים ליזום זאת כי התקשורת הממוסדת מתענינת בעיקר בדרמות של "קרבות ענקים" (ביבי נגד שרון, פרץ נגד פרס, ועכשיו – ביבי נגד סילבן פרץ נגד יתום) אך לא עוסקת בעיקר: הקשר הרופף כל כך בין מה שמבטיחים לנו לפני הבחירות ומה שעושים אחריהן.

כמצביע עבודה חובתי להזכיר זאת לנבחרי, ואני קורא למאוכזבי עבודה נוספים (ויש רבים) לעשות כמוני. להתפקד, לשלוח מכתבים (שיפורסמו כאן) ולנסות להשפיע בכל דרך חוקית. אני קורא גם למצביעי מפלגות הקואליציה האחרות לעשות כמוני ולשאול את הנבחרים שלהם – איפה מה שהבטחתם?

במקום הזה איני מתכוון לנהל ויכוחים עם אנשים שהצביעו לימין המדיני (או הכלכלי) ונהנים היום לרדת על פרץ ועל העבודה.

כמו כן איני מתכוון לנהל ויכוחים עם אנשים שהצביעו שמאלה מהעבודה ונהנים היום לרדת על פרץ ועל העבודה. את הדיונים איתם נשמור למערכת הבחירות. ועכשיו – קדימה לעבודה השחורה.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , , ,

2 תגובות

  1. יוחאי :

    משום מה נמחקו התגובות המקוריות….

    אז שוב: בהצלחה !!!

  2. עבודה שחורה » איתי אשר – לזכרו :

    […] מכתב המתפקד הטרי לנבחריו בכנסת […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.