חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

דליה דורנר: יש גיוון תקשורתי בישראל

נושאים איכות השלטון, ראיון החודש ב 3.11.10 6:04

חברת מערכת עבודה שחורה, דליה בלומנפלד, ראיינה את נשיאת מועצת העיתונות והשופטת העליונה לשעבר, דליה דורנר. בחלקו הראשון של הראיון, מספרת דורנר על תפקידה כנשיאת מועצת העיתונות

את מכהנת כנשיאת מועצת העיתונות. נראה שהציבור לא כל כך מכיר את מועצת העיתונות.

בתקופה האחרונה הציבור מכיר יותר את המועצה. נכון שכאשר קיבלתי עלי את התפקיד הזה, הייתה תקופה שהציבור לא כל כך הכיר את המועצה. אבל היום היא מוכרת משום שהיא עוסקת בעניינים אקטואליים. אנחנו מקבלים פניות מממשלת ישראל, וכלי תקשורת פונים אלינו בבקשה להגיב על אשר נעשה בשטח העיתונות. אני שמחה שהמועצה תהיה יותר מוכרת גם לגולשים באתר הזה.

ואולי אני אספר לכם קצת.

אילו פניות היו למועצת העיתונות מממשלת ישראל?

לאחרונה פנה אלינו שר המשפטים בשם הממשלה כשעלו הצעות חקיקה בעניינים שלא מתאימים לחוק אלא לטיפול במסגרת כללי האתיקה.

במה מועצת העיתונות עוסקת?

מועצת העיתונות היא גוף וולונטרי שהוקם בראשית ימיה של המדינה. ב-1963 התגבשה מתכונתה הנוכחית של המועצה, אך היא הייתה קיימת גם לפני כן. היא מורכבת מנציגים של העיתונים, העיתונאים – באמצעות אגודות העיתונאים – ואנשי ציבור. (יש אתר באינטרנט. הפרטים נמצאים שם.) נשיאי המועצה הם אנשי ציבור. לפניי כיהנו כנשיאים בין היתר השופט יצחק אולשן, חיים צדוק, פרופ' נתן רוטנשטרייך, השופט יצחק זמיר, ופרופ' מרדכי קרמניצר.

המועצה מופקדת על שני עניינים עיקריים:

  • הגנה על חופש העיתונות. זה דבר הכרחי במדינה דמוקרטית. כמובן, יש לנו עיתונות חופשית, אבל צריך להגן עליה.
  • שמירה על האתיקה העיתונאית. יש תקנון אתיקה ובו עקרונות להתנהגות אתית של עיתונאים: אמת, אמינות, אחריות וכיו"ב, וכללים מפורטים של עשה ואל תעשה: החובה לקבל תגובה, איסור על ניגוד עניינים וכיו"ב כללים שנותנים ביטוי לעקרונות בחיי היומיום. וכמובן, יש לנו בתי דין לאתיקה, ואנחנו מקבלים תלונות ודנים בהן.

הממשלה פנתה אלינו בעקבות התנהלות לא ראויה של העיתונות בכיסוי מותו של בנה של רונה רמון. לעיתונאים אסור כמובן, על פי תקנון האתיקה, להגיע למשפחה פגועה, לפני שנמסר לה על מה שקרה. במקרה הזה עיתונאים התאספו ליד ביתה, ו היא הבינה שקרה משהו.

הייתה הצעת חוק של ח"כ שי חרמש במגמה למנוע מקרים כאלה, אבל הנושא הוא בתחום האתיקה ולא מתאים לחקיקה. לכן פנתה ממשלת ישראל למועצה. אנחנו פירטנו את הכלל האתי, כדי להסיר כל ספק.

האם קיים חופש עיתונות? התופעה של בעלות פרטית וצולבת בתקשורת, האם היא מאפשרת חופש עיתונות?

יש משפט ויש מציאות. במדינת ישראל אין חוק-יסוד שמעגן במפורש את חופש הביטוי. בכל זאת, הזכות הזאת מוכרת כזכות עילאית. אבל ההכרה שלה מבוססת על פסיקת בית המשפט העליון, שגם פירש את חוק-היסוד ככולל חלקים חשובים מחופש הביטוי במסגרת הזכות לכבוד האדם.

פסק הדין הראשון החשוב ביותר קרוי על שם עיתון "קול העם" (בג"צ קול העם). כשאני מסבירה לתלמידים שלי ולציבור את משמעות חופש הביטוי אני אומרת: תראו, פסק הדין הוא על שם "קול העם". זה היה עיתון של המיעוט. זה היה עיתון דחוי. זה לא פסק דין של חופש הביטוי של עיתון "דבר" שהיה עיתון של הממסד. מפני שחופש הביטוי לא נוצר כדי לאפשר לקונצנזוס לבוא לביטוי, אין בעיה של חופש ביטוי לקואליציה הממשלתית, או אפילו לאופוזיציה אם יש לה כוח, אלא חופש הביטוי חשוב דווקא כאשר הדעות הן דעות דחויות, לא רצויות. למען דעות כאלה קיים חופש הביטוי, חופש העיתונות.

יש לנו חוקים שמצמצמים את חופש הביטוי. יש לנו צנזורה צבאית. יש לנו צנזורה על סרטים, שמופעלת על-ידי המועצה לביקורת סרטים. היא יכולה לפסול סרט להקרנה מסחרית.

זה עוד קיים?

לגבי מחזות הצנזורה התבטלה, אבל לגבי סרטים היא עדיין קיימת. קראתי שיש מחשבה לבטל אותה, אבל היא קיימת עד היום. יחד עם זאת, כל הגופים האלה שיש להם סמכות צנזוריאלית כפופים לאותו פסק דין "קול העם", שאומר שהפסילה אפשרית רק כשחופש הביטוי פוגע בהסתברות של קרוב לוודאי באינטרס ציבורי חשוב והפגיעה היא מאוד קשה.

חופש הביטוי כולל גם חופש עיתונות. אך האם העיתונאי חופשי לבטא את דעותיו ולפרסם מידע גם בניגוד לרצון של בעלי העיתון? מותר לו לאדם שיהיה לו עיתון, במסגרת חופש העיתונות, שישקף את ההשקפות שלו. אם לעיתונאי ההשקפות האלה לא נראות, הוא צריך לחפש לו במה אחרת. בפסק דין של בית הדין של מועצת העיתונות קבע, שבמקרה כזה לא צריך למנוע מאותו עיתונאי לפרסם, באותו תחום דעה, בעיתון אחר.

השאלה החשובה היא אם במצב הקיים בישראל יש גיוון תקשורתי, שיאפשר למידע ולדעות שונות להגיע לציבור. כרגע, לפי עניות דעתי, יש גיוון מספיק. אני מברכת על כל עיתון שמתווסף, ולכן הגנתי על "ישראל היום" שטענו נגדו בין היתר שיש לאסור על הופעתו מכיוון שהוא חינמון. אמרתי: אלף פרחים יפרחו. ככל שיהיו יותר עיתונים, כך יהיה לנו יותר חופש עיתונות. מסקרים שעשו מסתבר שהופעת העיתון הזה גרמה לקריאה של יותר אנשים את העיתונים והרחיבה את הגישה של הקהל לעיתונות.

הושמעה דעה, שבמצב הקיים אני מתנגדת לה, של אהרן ברק, שצריך להכפיף את העיתון גם למשפט הציבורי, כלומר להטיל עליו במקרים מסוימים חובות כאילו היה גוף שלטוני ולא פרטי. אני חושבת שהטלת חובה כזאת הייתה פוגעת בחופש העיתונות בלי הצדקה. כיום יש עיתונות דתית, יש עיתונות ערבית, יש עיתונות חרדית, של המתנחלים, ועוד. הגיוון רב. אנחנו לא במצב של איטליה של ברלוסקוני, והכוח שיש לו.

העיתונות היא במצב קשה, לכן יש צמצומים. מועצת העיתונות בדעה שככל שיהיו יותר אתרים, יותר עיתונים, אז יהיה יותר חופש עיתונות. אנחנו לא יכולים לצמצם את חופש העיתונות, לא לכוון את חופש העיתונות. כולם בניי. אני פונה לכל העיתונים. לאחרונה פניתי ל"מקור ראשון" ושאלתי למה אתם לא פה. תצטרפו אלינו.

אתר עבודה שחורה הוא בלוג עיתון, אך יש הרואים עצמם פעילים חברתיים, לא בדיוק עיתונאים. כלומר, זה עיתון ללא עיתונאים שמקבלים שכר. מצד אחד, האתר הוא חלק מהפלורליזם של העיתונות, אך מצד אחר, הוא לא. הוא פעילות חברתית.

פעילות חברתית עשויה להיות פעילות שמקדמת אג'נדה. יש לכם אג'נדה. אבל אין סתירה בין אג'נדה לעיתונות. אין ניגוד עניינים בין פוליטיקה לעיתונות. מותר לעיתונאי להיות בעל השקפות פוליטיות כדי לקדם אג'נדה. בזמנו כל העיתונים בארץ היו עיתונים מפלגתיים.

איך את מתייחסת לבלוג וספירה – בלוגים ואתרים באינטרנט? האם את רואה אותם חלק מן העיתונות בישראל?

הבעיה היא מסובכת. אנחנו צרפנו למועצת העיתונות את איגוד האינטרנט. יושבת גם ועדה ששוקדת על ניסוח פרק בתקנון האתיקה שיתאים לאמצעי הזה של תקשורת. הדברים הם הרבה יותר מסובכים ממה שהם נראים. ברור שלא כל מי שיש לו בלוג הוא עיתונאי. בוודאי לא כל טוקבקיסט הוא עיתונאי. עם זאת, כאשר יש לעיתונאי בלוג, ללא ספק הוא כפוף לתקנון האתיקה..

אנחנו דנים בינינו על עניינים אתיים בתוך האתר, נוהל תגובות, איך אנו צריכים להתנהג.

אם אתם כותבים על עובדות, רצוי לקבל תגובה. א. התגובה יכולה להראות לכם שהדברים שחשבתם לפרסם אינם נכונים. זוהי פשוט עיתונאות טובה. עובדות כדאי לבדוק. כללי האתיקה מובילים לעיתונאות טובה, ולצורך זה הם נוצרו.

תקנון האתיקה של מועצת העיתונות נמצא באתר. אנחנו עומדים להוציא 1000 עותקים של מהדורה מעודכנת של תקנון האתיקה.


דליה דורנר כיהנה כשופטת בבית המשפט העליון בין השנים 1993- 2004. במסגרת פעילותה הציבורית הענפה מכהנת השופטת כנשיאת מועצת העיתונות. לכל אורך הראיון הקפידה השופטת להפריד בין הפוליטי והמשפטי, ולהתמקד בהיבטים המשפטיים של הנושאים שהועלו בראיון.

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , ,

2 תגובות

  1. דליה :

    התחושה שלי היא שיש בעיה בתקשורת. היא אינה משמשת במה לשיקוף כלל הדעות בחברה. לנגד עיני עומדת דוגמת החסימה של עיתון ידיעות אחרונות בפני פרסום מידע הנוגע להתנגדות לרפורמת אופק חדש. ענת שניידר נהגה להתקשר לכלל כתבי החינוך בעיתונות היומית, ולהעביר להם מידע. ידיעות אחרונות למשל, נהגו לא לפרסם את המידע החדשותי שהעבירה. גם היום, כשידוע שיש בעיות עם אופק חדש, ידיעות אחרונות ממשיכים לחסום את המידע הרלבנטי בנושא. נראה שחסימה כזאת אינה רק בתחום החינוך, אלא גם בתחומים אחרים.
    פרסום ההתנגדות לאופק חדש היה באתר זה, עבודה שחורה, ולאט לאט חלחל לחדשות.
    בשבוע זה העז כתב הרדיו לפרסם כתבה בשעת צפייה ראויה, ובה מובעת הבעייתיות ברפורמה.
    ידוע לי ששרת החינוך לשעבר פעלה בתקשורת כדי למנוע פרסום מידע המביע התנגדות למהלכיה הנוגעים לרפורמה.
    וחוץ מחסימה גורפת של מידע חשוב לתקשורת, גופי תקשורת שונים משתמשים בכל מיני אמצעים כדי להרחיק מידע חדשותי רלבנטי מעיני הציבור, כאשר הם כן מפרסמים מידע ביקורתי. למשל, מעבירים שידור תכנית לשעה שבה הצפייה נמוכה. עשו זאת למיכאל מירו. העבירו את תכניתו בדרך אל הטבע משעה 9 בבוקר בשבת לשעה 7 בבוקר. מידע חדשותי חשוב על התנהלות לא חוקית של הסתדרות המורים בדחיית הבחירות פורסם ברדיו רק במהדורה ב – 6 בבוקר שעה של צפייה נמוכה. יש שימוש בכל מיני אמצעים כדי למנוע הגעת מידע חדשותי ביקורתי אל הציבור.
    אולי יש גיוון תקשורתי, אך אם כלי תקשורת משתמשים באותן שיטות כדי לחסום מידע ביקורתי, מידע של מיעוט, ועוד סוגים שונים של מידע, אז נראה שיש בעיה בתקשורת. בלוגים ואתרים באינטרנט מנסים לחשוף מידע ולפעול בתוך חלל זה שנוצר בתקשורת ההמונים, אך עדיף היה אם התקשורת עצמה הייתה מתנהלת באופן מאוזן יותר ופתוח יותר לדיון ציבורי.

  2. דליה :

    בקישור לרשומה זו של איתמר כהן (אופנן) http://www.blacklabor.org/?p=23753 מופיעים ציטוטים המעידים על חסינותם של בעלי הון מפני ביקורת תקשורתית. לדעתי, תופעה זו משקפת בעיה בהתנהלות התקשורת בישראל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.