חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

תשובת ראמ"ה: אין לנו קשר לחוק ההסדרים

נושאים חינוך ותרבות, מכתבים ב 26.10.10 5:02

תשובותיה של דוברת הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) לשאלות הההבהרה של דליה בלומנפלד, חברת מערכת "עבודה שחורה"

לגב' דליה בלומנפלד שלום רב,

במענה למכתבך מיום 19.10.2010 הנני להשיבך:

1. אין ולא היה כל קשר בין הצעת חוק ראמ"ה לבין חוק ההסדרים.

חוק ההסדרים מנוסח ומוגש ע"י האוצר ואילו חוק ראמ"ה יוגש לממשלה ע"י שר החינוך ומשם (אם יאושר) יעבור את המסלול הארוך והיסודי הבא:  ועדת שרים לענייני חקיקה, קריאה ראשונה בכנסת, דיון בועדת החינוך של הכנסת, ולאחר מכן קריאה שנייה ושלישית בכנסת.

מאגר המידע המוזכר בקישור ששלחת לחוק ההסדרים אינו מוכר לנו, ובכל מקרה זה  אינו המאגר המוזכר בחוק ראמ"ה, מאגר המשמש את ראמ"ה לעיבוד נתוני המבחנים והסקרים אותם ראמ"ה עורכת.

2. על ניסוח חוק ראמ"ה אנו שוקדים כבר שלוש שנים, יחד עם צוות בינמשרדי. זו גם הסיבה לכך שבשטח הסתובבו כנראה גרסאות ראשוניות ושונות של הצעת החוק שהן אינן גרסאות רשמיות. להלן ההפנייה לגרסה האחת והיחידה המהווה גרסה רשמית של הצעת החוק

3. מטרת חוק ראמ"ה אינה הקמת מאגר מידע. חוק ראמ"ה בא על מנת להבטיח בחוק את מעמדה העצמאי של ראמ"ה, בכל הנוגע להבטחת אי תלותה בהגדרת שאלות המחקר ופרסום תוצאות המחקרים וההישגים. הצעת החוק מפרטת את התחומים בהם עוסקת ראמ"ה ולכן עוסקת גם בצורה מפורטת בהגדרת האופן בו תאסוף ראמ"ה מידע לצורך מילוי תפקידה. בשבוע שעבר פרסמה ראמ"ה את נתוני המיצ"ב לשנת תש"ע ואני מפנה אותך למסמכים המפורטים באתר ראמ"ה, בהם תוכלי לראות כי האופן בו מוצגות התוצאות הוא אופן אובייקטיבי המציג הן את הצדדים הטובים של המערכת (שיפור בהישגים) והן את הצדדים הטעונים שיפור (פערים בהישגים בין קבוצות חברתיות-כלכליות שונות שאינם מצטמצמים). להלן הקישור לדוחות המפורטים:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchaneiHameitzavKlali/DochotMaarachtim.htm

4. ראמ"ה דוגלת בשקיפות מירבית והראייה לכך היא דוחות מחקרי ההערכה והחומרים הרבים המתפרסמים באורח שוטף באתר ראמ"ה.

5. בשם עקרון השקיפות הסכימה מנכ"לית ראמ"ה להיות ראשונה להשתתף באתר "שיתוף הציבור" שיזם השר מיקי איתן (יוזמה ברוכה כשלעצמה). ההסכמה היתה להאזין היטב לכותבים, להשיב להם ולשקול את דבריהם ברצינות – אך לא לשנות בהכרח את הצעת החוק אם הדבר לא נמצא מוצדק מקצועית. הסבב הארוך אותו עוד עומדת הצעת החוק לעבור (ראי למעלה) יבטיח המשך דיון ציבורי מעמיק בהצעת החוק.

לבקשתך,  להלן קובץ המרכז שאלות ותשובות מרכזיות שעלו בפורום ונענו על ידנו. קובץ זה התפרסם באתר לקראת תום הדיון.

זאת ועוד, מנכ"לית ראמ"ה הודתה אישית למשתתפים בזו הלשון:

"תודה למשתתפים בפורום"

ראמ"ה דוגלת בשקיפות מלאה בכל פעולותיה, ולכן שמחנו להימנות עם הנחשונים שקפצו לאתר "שיתוף" שמוביל השר מיכאל איתן.

הדיון החשוב שהתקיים כאן בימים האחרונים לימד אותנו רבות על הלכי הרוח ועל כוחו וחשיבותו של דיון ציבורי פתוח בשתי סוגיות חשובות השלובות זו בזו: מדידה והערכה לשם שיפור החינוך בישראל יחד עם שמירה מוחלטת על כללי הגנת הפרטיות.

ראמ"ה מאמינה שהחוק המוצע משיג את האיזון הנדרש בין השניים. אנו נעמיק עוד את הבדיקות המקצועיות ונביא את מסקנותיהן לידי ביטוי בתקנות שייקבעו על-ידי שר החינוך בתיאום עם שר המשפטים.

ראמ"ה שחרתה על דגלה, מיד עם הקמתה, את המוטו "מדידה בשירות הלמידה", קנתה הודות לאיכות, המקצועיות והשקיפות של עבודתה את אמון מערכת החינוך כולה, גם של אלה שמדידה והערכה אינם בדיוק "כוס התה" שלהם. אנו סמוכים בטוחים שנזכה לאמון דומה בהמשך הדרך גם מצד כל נוטרי הפרטיות."

והערה לסיום:

בחלק ממאמריך מוצגות תיאוריות, מעניינות לכשעצמן, אלא שהן נטולות כל בסיס עובדתי ומטעות את הקוראים. הקורא התמים עלול להבין מדבריך כאילו מטרות חוק ראמ"ה הינן שליליות ונועדו רק להשיא את מעמדה של ראמ"ה. ברור כי אין זו כוונת החוק. חשוב להבהיר לקוראים, כי ראמ"ה אינה רואה בהערכה יעד בפני עצמו, אלא כלי עזר הבא לקדם תפיסה כללית של "מדידה בשירות למידה". תפיסה זו רואה בנתוני הערכה כלי בשירות המזכירות הפדגוגית, מנהלי בתי הספר ושר החינוך, המסייע להם בקביעת מדיניות והקצאת משאבים במקומות הנדרשים. בלי מדידה כזו לא נדע היכן צריך לשפר ולא נדע אם הצלחנו במשימה. המאמר המצ"ב (מדידה בשירות הלמידה: מהלכה למעשה) מבאר תפיסה זו בהרחבה וראוי שתביאי אותו  לידיעת קוראיך. ראמ"ה עצמאית ובלתי-תלויה היא הערובה לכך.

בברכה,

חדוה דבש

מנהלת גף פניות ומידע לציבור

ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך

משרד החינוך


דליה בלומנפלד ומערכת "עבודה שחורה" מודים לגב' חדווה דבש על תשובתה לפנייה.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

2 תגובות

  1. ל רפי :

    מה, עוד רשות "אוביקטיבית" למדידה...?!

    אני מודה שלא קראתי את כל התכתובות בנושא ראמ"ה, אולם ממה שקראתי אני מסיק שלא נדונו השאלות העקרוניות והמהותיות ביותר, לאמור:
    1. למדינת ישראל לשכה מרכזית לסטסטיסטיקה, אשר נחשבת איכותית, מהימנה, מקצועית ועתירת דיסציפלינות ומתודולוגיות מסוגיחם שונים. מדוע, למען השם, דרושה לה רשות חדשה נוספת?
    אני מודע לייחוד הקיים במדידת הישגים / עמידה ביעדים בכל תחום ספציפי שבו עוסקת הזרוע המבצעת ומעשה עוסקות של זרועות המימשל. מדידת איכות ההוראה, רמת הלימודים ההוראה ומדידת הישגים לימודיים אינם אינם שונים מכל תחום אחר, אולם מחייבים תשומות יחודיות של הדיסציפלינה המקצועית הרלוונטית. כך הדבר בכל אחת מרמות הלימודים אותן אנו מבקשים למדוד ולהעריך – מגן הילדים ועד למוסדות ההשכלה הגבוהה ואלה בכללן. מדוע, אם כן לא ניתן להטיל משימה זו על הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה. במידת הצורך, יושלם בה ייצוג הידע הייחודי הנחוץ לשם כך, כשמבכל הבחינות האחרות היא מצויידת כבר כיום בכל הנדרש. תהליך זה יהיה מהיר יותר, יעיל יותר ולהערכתי גם זול בהרבה מיצירת ראמ"ה חדשה על תוספת הביורוקרטיה שתתלווה לכך בהכרח.
    2. בהקמת ראמ"ה נראה לי שאנו עומדים ל"חטוא" פעם נוספת בהכפפת גורם המדידה וההערכה של איכות והישגי המערכת החינוכית בישראל על רבדיה השונים, לגוף הממונה על הביצוע – שגיאה ניהולית בסיסית. כשם שביקורת פנימית בגופים ציבוריים אינה צריכה להיות כפופה לרשות המבצעת והלמ"ס היא רשות עצמאית, כך צריכה להיות גם ראמ"ה בתחום החינוך וההוראה. ומכאן מתבקשת שוב התהייה – אם כך מדוע לא במסגרת הלמ"ס?!
    3. יהיה מי שיטען שראמ"ה היא בעצם "כלי ניהולי בידי משרד החינוך", אשר בא לאפשר לו למדוד את התהליכים שהוא מפעיל במערכת החינוך ואת השגת יעדיהם. גם אם יש בטענה זו רכיב של אמת וממשות, הוא בטל בשישים מול הנימוקים הקודמים. יתר-על-כן, אין מניעה שמרד החינוך יקבל מלמ"ס מורחבת ומקצועית גם בתחום מדידת והערכת הישגים לימודיים את כל המידע הדרוש לו, בין היתר משולב בנתונים נוספים שרק הלמ"ס היא כיום ברת-סמכא בהם.
    לסכום: מכל בחינה שהיא רמא"ה היא רשות מיותרת והדרך המובילה אליה היא דרך שגויה. עדיין לא מאוחר לשנות, ומחיר בזבוז הזמן וההשקעות שנעשו עד כה, יוחזר למדינה תוך זמן קצר יחסית.
    מאחר וכל הגישה נראית שגויה, ממילא מיותר הדיון הפרטני הנ"ל. אם תשונה הדרך, תפתרנה ממילא מרבית הבעיות הנ"ל וגם רבות אחרות שטרם באו לידי ביטוי בדיון זה.

  2. איתי :

    מנהלת ראמ"ה התייחסה לתהייתך באופן מפורש, באתר שיתוף הציבור:

    "שאלה: מדוע חשוב שראמ"ה תהיה עצמאית?
    תשובה: עצמאותה של ראמ"ה הינה אינטרס ציבורי: א. מעמדה העצמאי של ראמ"ה בא להקנות לה חופש פעולה מחקרי בתוך מערכת החינוך. ב. עצמאותה של ראמ"ה בפרסום מחקריה מבטיחה שקיפות מלאה ואי-תלות.

    שאלה: מדוע ראמ"ה צריכה להיות חלק ממערכת החינוך, ולא מהלמ"ס או ממשרד מבקר המדינה?
    תשובה: ישנן מספר סיבות להקמת ראמ"ה כגוף עצמאי הנסמך דווקא למשרד החינוך: א. במבנה הארגוני הנוכחי, מתאפשר למשרד החינוך לקיים דיאלוג בונה, ישיר ושוטף עם ראמ"ה, להגדיר שאלות חינוכיות מרכזיות ולקבל תשובות ממוקדות ומבוססות נתונים בנושאים המרכזיים המעסיקים את המערכת; ב. קיימת סכנה כי מדידה חיצונית למשרד החינוך תהיה "מדידה לשם מדידה" המנותקת מצרכי השדה והמטה, בניגוד למודל הנוכחי של "מדידה בשירות למידה"; ג. הערכה חינוכית הינה התמחות מקצועית מיוחדת, ובראמ"ה נמצאים מיטב המומחים בהערכה חינוכית. כך, יכולה הרשות לסייע לקברניטי מערכת החינוך לפרש את התוצאות ולהמליץ על כיווני פעולה, באופן שהופך את מחקריה לאפקטיביים ומקדמים את כלל המערכת."

    הכפיפות של ראמ"ה היא בעצם פשרה בין הערכה פנימית ע"י האחראים לכל מקצוע במשרד החינוך, ובין הערכה חיצונית מחוץ למשרד החינוך.

    הטענה היא שאילו ההערכה היתה מרוכזת בלמ"ס, שאינו מבין במדידה חינוכית אלא בעיבודים סטטיסטיים, זה היה מוביל להתרכזות רק בנתונים שקל למדוד אותם (אחוזי בגרות למשל), אך לא כאלה שהם מסובכים יותר למדידה (לדוגמה מדידת כישורי ארגומנטציה והסקת מסקנות).

    לטענת ראמ"ה, הכפפת ההערכה של מערכת החינוך בידי גוף חיצוני לגמרי היתה "מדידה לצורך מדידה" ולא היה מתאפשר מעגל של שיפור.

    הטיעון של דליה הוא בדיוק הפוך ממה שאתה מציע – היא מעדיפה את הכפפת המדידה וההערכה למזכירות הפדגוגית. ופה התשובה המשתמעת של ראמ"ה דומה קצת לדעה שלך – שקשה מאוד לגוף להעריך את עצמו בצורה מהימנה. האחראים על מקצועות (בתוך המזכירות הפדגוגית) מקדמים תוכניות לימודים מסוימות וגישות פדגוגיות מסוימות, וזה לא ממש מאפשר להם להיות בוחנים אובייקטיביים של הצלחת הגישות הללו ביחס לגישות אחרות. הדוגמה הטובה ביותר היא וועדת החקירה להוראת הקריאה שגילתה כיצד תלמידי ישראל עברו מ"שיטת אלפוני" (הוראה פונטית) לשיטת "קריאה ללא מקראה", והדבר גרם לנזקים עצומים שבמשך שנים איש במשרד החינוך לא היה מוכן להכיר בהם, למרות זעקות מצד הורים, מורים ואנשי אקדמיה. דבר דומה קרה גם להוראת המתמטיקה ביסודי שגם אותה ניסו האחראים על המקצוע במשרד החינוך להפוך ל"ידידותית" וגרמו יותר נזק מתועלת.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.