חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עיתון פוליטי למרבה במחיר

נושאים פוליטי ב 20.02.08 6:04

אם יש לכם כסף לקנות בעצמכם עיתון (או תוך התאגדות של מספר חברים), וחשקה נפשכם להשפיע על המערכת הפוליטית בישראל, ייתכן שתמצאו עניין בידיעה הבאה: יהודה רגב, המייסד והבעלים של "עיתון העבודה", מציע את המותג למכירה

מה כולל המותג? אתר אינטרנט, עיתון מודפס וניוזלטר אלקטרוני – והכל למכירה (כולל לטענת המוכר רשימת כתובות דוא"ל מלאה של חברי המפלגה) .
אם תגלשו לאתר העיתון תגלו בכניסה מודעה בולטת, המדגישה את מעלותיו של העיתון כבמה ייחודית לדיון בין חברי מפלגת העבודה, ובעיקר כמקור הכנסות מפרסום לאורך כל השנה ובייחוד בתקופות של מערכות בחירות (פנימיות וכלליות). אם אתם רוצים מספרים, במודעה נמסר כי לאתר מעל 40000 דפים נצפים בחודש בימי שגרה ועשרות אלפי מבקרים ביום בתקופת בחירות.

הפוטנציאל הגדול של עיתון לחברי המפלגה ברשת נובע אולי בראש ובראשונה מהעובדה שלמפלגת העבודה בשנת 2008 עדיין אין אתר אינטרנט מתפקד. לפני יותר מחודשיים פרסמנו כאן קישור להחלטה במוסדות מפלגת העבודה שחייבה את איתן כבל להקים תוך 60 יום אתר אינטרנט למפלגת העבודה. אתר כזה כבר היה אמור לקום מזמן לפי הבטחותיו של כבל עצמו מלפני חצי שנה. עוד לפני כן התקבלו אצלנו פניות ושאלות בנוגע לאתר ואפילו מכתב של חבר מפלגה שהתנדב לסייע להקמת האתר (משלא קיבל מענה, השתלב הכותב בצוות האתר-בלוג של שלי יחימוביץ'). נכון להיום, כל מה שיש למפלגת העבודה הרשמית להציע באינטרנט זה הדבר הזה (שלא תאמרו שאיתן כבל לא מקיים הבטחות).

יהודה רגב מוכר לחברי מפלגת העבודה גם כמי שהקים את "המרכז להכשרה פוליטית", גוף שמטרתו להכשיר פעילים במפלגה תוך הדרכתם בסבך המנגנון המפלגתי ובניסיון למקצע אותם כפוליטיקאים לעתיד. לפני מס' שנים הוביל רגב ניסיון להקים אגודת סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה, ללא שיתוף פעולה מצד האוניברסיטה (ביקורת ארסית על כך מצד פעילי ימין כאן). רגב הואשם בעבר גם בשליחת דואר זבל המאשים את אהוד ברק בשחיתות, ובשליחת הניוזלטר לאנשים שאינם חברי מפלגה (ושוב פעם, ושימו לב לעורך הגאון שנתן את הכותרת "מפלגת העבודה שוב מזבלת"). מכיוון שאין לנו הכלים לבדוק את הטענות, איננו יכולים לומר אם רגב הוא איש שאתם לא רוצים לעשות איתו עסקים, או שמדובר בלכלוכים חסרי יסוד מצד גורמים שרגב עלול לסכן אותם.

הצעת המכירה של עיתון 'העבודה' עשויה להתפרש על ידי חוגים מסוימים כהצעה להקניית גישה לכוחות פוליטיים ואינטרסים זרים. מפתה מאוד לקבל גישה לעיתון שמופץ בקרב מתפקדי המפלגה ואתר אינטרנט אליו ניגשים אלפי גולשים פעילים. השאלה המרכזית שיש לשאול כאן היא מי הרוכש? מה יעלה בגורל האתר כאשר ירכש על ידי מי מחברי המחנות במפלגת העבודה ומה יקרה כאשר אלו ידרשו לערב שיקולים פוליטיים בעריכת התכנים. השאלה האם רגב יהיה סלקטיבי בעסקיו וימנע, לדוגמא, ממכירת האתר ל'פייגלינים' שמעוניינים לרכוש את האתר כדי להשפיע על מתפקדי המפלגה לשנות את דעותיהם או לקדם מועמד כזה או אחר בפריימריס.

העיתונות הפוליטית, כך נדמה, נעלמה מן העולם החל משנות התשעים. דווקא ירידתם של העיתונים המפלגתיים באותה התקופה שהעיתונות הכלכלית פורחת מדגימה כמה קשה לעיתון לקדם אג'נדה אמיתית וזה צריך להכנע לתכתיבים כספיים ולא פוליטיים כדי להתקדם כאן. עיתון 'העבודה', עם כל הכבוד, מקומו האמיתי היה תחת כנפי המפלגה, לקדם את המפלגה, ולא בידיו של יזם פרטי. טוב יעשה איתן כבל אם יפנה לרגב ויבקש לרכוש ממנו, בכספיה האחרונים של המפלגה, את האתר על מנת לפתור את בעיותיהם של השניים.

לבסוף, נציין כי ל"עבודה שחורה" היה רומן קצר ולא פורה עם יהודה רגב. מספר חודשים לאחר הקמת הבלוג "עבודה שחורה" בישראבלוג קיבלנו פניה מיהודה רגב להשתלב כפינה באתר "עיתון העבודה". לאור נתוני החשיפה המרשימים, הפיתוי היה גדול, אך כך גם החשש לאבד את העצמאות, והעצה שהכריעה את הכף לטובת העצמאות היתה של חנן כהן. בדיעבד, השמירה על העצמאות אפשרה לנו לשלב בתוכנו אנשים רבים שמפלגת העבודה כלל לא מעניינת אותם (או כבר לא מעניינת אותם) ולהרחיב את התקשורת שלנו לנבחרים ממפלגות שונות. עכשיו רגב מוכר ואנחנו נשארים. אנחנו נותנים לפוליטיקאים פרסום חינם, ואפילו בונים להם אתר בהתנדבות, אבל התשלום שאנו דורשים לא נמדד בכסף אלא במעשים.

יהונתן ואיתי

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , ,

9 תגובות

  1. קורא בעיתון :

    נציין כי ממש סמוך לאחר הבחירות לכנסת הופיע (במשך כשנה) "סקר גולשים" באתר העיתון ובו התבקשו הגולשים לענות לשאלה הפשוטה והבלתי מנומקת

    "האם אתה בעד הדחת היו"ר פרץ והמזכ"ל כבל?"

    לכן הסבירות שאיתן כבל ירצה לעשות עסקה עם יהודה רגב היא אפסית.

    בסקר גולשים לקראת הפריימריס שהופיע באתר המועמד המוביל היה רוב הזמן אופיר פינס (שהגיע בפריימריס למקום הרביעי). מכך ניתן להבין שקהל הקוראים אינו מייצג את קהל מתפקדי העבודה ולכן ייתכן גם שמספר הקוראים שהוצג מוגזם.

  2. נמרוד ברנע :

    יסלחו לי חבר מפלגת העבודה הנכבדים, אבל לעומת זאת ניתן לראות את אתר האינטרנט של מרצ, שהוא מעודכן, מציג פרוטוקולים של ישיבות, כולל חדשות, המפלגה מפרסמת הן ניוזלטר לחבריה והן "גיליון אלקטרוני" שמורכב מראיונות עם חברי המפלגה ולא מזמן מזכ"ל המפלגה ירון שור פתח בלוג. כמו כן מי שרצה לבדוק אם הוא נמצא בספר הבוחרים ליו"ר היה יכול לבדוק באמצעות האתר.
    ונמסר לי, ממקורות יודעי דבר, שהאתר מתעתד להשתדרג בקרוב ואולי אף לכלול בתוכו רשת חברתית לחברי מרצ ופעיליה.

  3. א :

    בתור מי שהיה חבר בשתי המפלגות והצביע בעבר לשתיהן –

    לא רק מבחינת האינטרנט,
    מהרבה בחינות מרצ מתנהלת הרבה יותר טוב ממפלגת העבודה (ולא שאין בה קלקולים). הצרה העיקרית של מרצ היא שהיא לא מצליחה לשכנע ציבור בוחרים רחב להצביע לה, ולכן היא מצטמקת (לאלקטורט הקבוע שלה אין הרבה ילדים..). מה שמרצ צריכה הוא לא אתר אינטרנט אלא חשיבה כיצד להגיע למצביעי קדימה, ש"ס, ליכוד וישראל ביתנו במקום לריב על אותו מאגר קולות עם מפלגת העבודה.

  4. עוז :

    נראה לי שכדי לגדול, מרץ צריכה לקבוע לעצמה יעדים כלליים ברורים, ולהרפות מהמטרות הספציפיות כדי לתת לציבור שהיא כל כך מפחדת ממנו לקבוע אותן.

  5. הגבר הכי יפה בארץ הגיע לקפה :

    […] הפרטים בעבודה שחורה. […]

  6. הפרולטר :

    עצה – לא לגעת.

    יוזמת העיתון המקורית הייתה חשובה ומבורכת, אולם התלוותה בפעילות 'בעייתית' שכבר הוזכרה כאן למעלה ואף יותר מזה. לא נפרט כי חייבים לאפשר לגורם האמור להנות מהספק.

    אבל, תכלס – מה יש שם? ממש כלום … כמה עמודי תוכן ישן (תבדקו את זמני העדכון ותראו אתר מונשם), הבטחה על חשיפה שלא ממש הוכחה בפועל (תשאלו את מרבית חברי המפלגה אם שמעו על האתר) ולא מעט אנטגוניזם כפי שהוזכר.
    בפועל, רגב היה מתניע מהלך שיווקי חדש ממש לפני פריימריס\בחירות וכך מייצר הכנסות מפרסום … בשוטף, אין תחזוקה ואין חשיפה ולכן יש שווי נמוך מאוד.

  7. הפרולטר :

    אזהרה חמורה, לאחר עיון בהודעת המכירה, עולות השאלות הבאות:

    א. אלו זכויות נמכרות – הרי מחר ניתן לפתוח עיתון מקביל.
    ב. רשימת דומיינים של מפלגת העבודה – איך יש להם בעלות על רכוש מפלגה וזכות העברה שלהם?
    ג. רשימת דיוור מלאה של מפלגת העבודה – איך ובאיזו רשות הם מוכרים רשימת החברים של המפלגה? איך הגיעה לידיהם? האם אין זו עבירה על חוק מאגרי מידע?

  8. דני בלוך :

    אני מוכרח לציין שלא הרביתי לגלוש באתר הזה ולא זכור לי כי קיבלתי ממנו דוא"ל, כך שלא הייתי משלם בעד האתר הזה אף לא אגורה.

  9. מפלגת העבודה באינטרנט - יוזמות שמתחילות מלמטה :

    […] הבטחתו, לא הועילו, ועם גסיסתו של “עיתון העבודה” (שהוצע למכירה) אבדה עוד במת דיון ברשת לחברי המפלגה, כאשר הנוכחות […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.