חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפערים בחינוך – האם ניתן "להרעיש שמיים וארץ"?

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 26.10.10 5:00

שיחת הטלפון שקיבלתי הייתה ערב פרסום תוצאות מבחני המיצ"ב. הכותרות שהופיעו למחרת סיפרו על פערים חברתיים הולכים וגדלים במערכת החינוך. אלא שהוא לא היה צריך את הנתונים, הוא זה שזועק אותם. הוא גם זועק שיש לו פתרון, אבל אף אחד לא באמת מקשיב לו.

מאת שושי פולטין

את קולו של אריק ארז זיהיתי מייד.

אריק ארז היה המורה המנחה שלי בסטאז' של תעודת ההוראה.

ולא, לא בזכותו הפכתי למורה, להיפך. בתום הסטאז' החלטתי שאני מורה לא אהיה –  האוכלוסייה שאיתה עבדנו בכפר הירוק הייתה קשה מידי והרף שהוא הציב היה גבוה מידי. מורה ותיק מאוד שידע איך להתנהל עם אותם תלמידים קשים, איך לעניין אותם , להקסים אותם. ואני?…

מאז זרמו הרבה מים בירדן, גלגל המזלות הכתיב אחרת ורק לפני שנה שמעתי עליו שוב.

היה זה כאשר קראתי באתר לקמוס (אשר נסגר בינתיים) על תוצאות הפרויקט שלו, פרויקט שהתחיל לפני למעלה מ 20 שנה..

גם הפעם עבד עם אוכלוסיה חלשה, חלשה מאוד. ילדי בתי הספר ברנר וויצמן בדרום תל אביב/יפו. ילדים ממשפחות קשות מאוד, עם בעיות כלכליות , משפחות מפורקות, אבא אחד בכלא אחר מובטל ועוד ועוד. הילדים השתתפו בפרויקט חדשני, פרויקט מצוינות במדעים ואומנות. אריק ארז היה המורה למדעים. הפרויקט היווה את גולת הכותרת של 48 שנות עשייתו החינוכית.

בתום שש שנים נסגר הפרויקט. התקציבים נגמרו.

אריק הוא לא אחד ששותק. יש לו הרבה תובנות, איתם הוא פנה לכל גורם שיכול, ללא הואיל.

עשרים שנה אחרי, החליט לבדוק מה עלה בגורלם של אותם ילדים. התוצאות היו מדהימות – מבין תלמידי המדעים 86% סיימו תיכון עם בגרות מלאה, 78% המשיכו ללימודים גבוהים, שניים מהם מצטייני דקאן. עליהם גאוותו

"התוצאות הכי טובות שהיו בארץ" הוא אומר.

אחרי שגמר לבדוק שלח את התוצאות לשר החינוך , ליו"ר ועדת החינוך של הכנסת. קיבל אומנם תשובות מנומסות אבל בזה זה נגמר.

אלי הוא פנה לאחר שקרא את הבלוג שלי.

יש לו פתרון לאוכלוסיות החלשות, להתחיל איתם מגיל צעיר "בדקתי. בכיתה א' הפערים קטנים, כמעט ולא קיימים, רק אחר כך הם הולכים ומתרחבים מאוד". הוא יודע לטעת בהם את  תחושת ההצלחה, את הסקרנות, הוא יכול לייעץ כיצד להמשיך בפרויקט אלא שלתדהמתו הוא מגלה שהולכים להשקיע שוב, והיכן? ברעננה….

'הגדולים, זה לא מעניין אותם" הוא אומר ומוסיף "המדינה לא רוצה לחזק את החלשים" הכעס והתסכול ניכרים בדבריו. הוא לא באמת יודע כיצד לצעוק את הממצאים, לזעזע את המערכת שתקשיב לו, שתפנים את התוצאות , שתמנף אותם לעשייה.

דווקא לאחרונה עלתה במוחי  בדיוק אותה שאלה, איך באמת אפשר לצעוק?!

בפוסט קודם שלי הבאתי את הגילוי שהראשות הארצית למדידה והערכה, זו האחראית גם למבחני המיצ"ב,  הונחתה על מערכת החינוך בישראל, בניגוד לתפיסה המקצועית של רוב חברי ועדת המשנה  בועדת דברת שעסקה בנושא, ולמרות זאת המדידה משתלטת על המערכת וכפי שנכתב השבוע "השיגעון סביב המיצ"ב משתק את בתי הספר". חברי ועדת המשנה בחרו להתפטר.

אחת התגובות הייתה של ד"ר מיקי ארליך : "…מי שמדהים אותי הם חברי הוועדה. הם היו צריכים להרעיש שמיים וארץ…… לו היו בזמן אמיתי פונים לחברי כנסת, אנשי חינוך נוספים, לארגוני המורים ולתקשורת, יכול להיות שהמצב היום היה שונה…"

ואני שואלת– האומנם?!

אריק ארז כן פנה, גם לוועדת דברת.  השאלה איך הוא יכול 'להרעיש שמיים וארץ", מה הוא יכול לעשות כדי שקולו ישמע?

בשיחה שלנו אני לא מוצאת תשובות הולמות לשאלותיו. אני מדברת על כתיבה, על דברים שמחלחלים, אבל בתוך תוכי אני יודעת שעוד לא מצאתי את הנתיב שיביא בסופו של דבר לשינוי.

אין לי תשובות, האם למישהו יש?.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

11 תגובות

  1. שרה גרינצווייג :

    אינני אשת בשורות

    אך אני חוששת שאנחנו (אנשי ההוראה , שבתוך שנת הלימודים עובדים ונשחקים יום יום בבתי הספר ובבית עד שעות מאוחרות מאד) איננו מסוגלים להתפצל לכל כך הרבה חזיתות מאבק והממסד מנצל זאת. כנראה שמאבקים צריכים להתבצע אחד אחרי השני כדי שנוכל להרעיש שמים וארץ וקשה לקבל זאת. ותודה לך שאת עושה מאמץ ניכר כדי לידע אותנו בצורה אינטליגנטית לעיוותים המאד קשים שנמצאים במערכת החינוך.

  2. ארטור- לשושי :

    אני ממש סקרן לדעת את כל התהליך של אריק ארז עם אותה אוכלוסיה חלשה .וחשוב מכל זה לקבל את המספרים המוחלטים של הילדים בהם מדובר ( האחוזים לבדם ,אינם מספיקים).

  3. מירה :

    הפתרון הוא לחבור לארגון יציג שנלחם עבור מעמדנו

    כמו שנכתב, המורה הפשוט שנקרע בשעות העבודה שלו וגם מנסה פה ושם לראות את המשפחה שלו, לא יכול להפוך שולחנות. בשביל זה הוא צריך ועד יציג חזק שיתנהל מול המערכת וידאג לו – כמו שעושים בחברת החשמל, בבינלאומי ובכל מקום בהם העובדים לא מתוגמלים כראוי.

    הארגון היציג החזק של המורים היום הוא ארגון הורים. הסתדרות המורים הביאה עלינו את אופק חדש – ממש לא הדרך לעזור למורים, ומכאן גם ממש לא הדרך לקדם תלמידים – ורק הארגון הוא זה שיילחם בה באמת.

    מורה שיש לו ביטחון תעסוקתי ושמתוגמל על המאמצים שלו, הרבה יותר רוצה להתאמץ. וכשהמורה מתאמץ זה מתבטא בהישגי תלמידים.

  4. איתי :

    סיפורו של המורה המדהים ראוי לחשיפה ולדיון, אבל אני לא מבין את החיבור בין סיפור זה לעניין המיצ"ב.

    הרבה מהמבקרים את ראמ"ה והמיצ"ב ואת גישת הסטנדרטים בכלל טוענים שההתמקדות במדדים כמותיים* מעטים
    מפספסת הרבה מאוד ממהות החינוך.

    והנה דווקא הסיפור של אריק מודד הצלחה באמצעות מדדים דומים – אחוז הצלחה בבגרות (שהיא במידה רבה מבחן סטנדרטי ארצי), אחוז המשך בלימודים אקדמיים.

    כלומר משתמע שאולי גם אריק וגם ראמ"ה מסכימים במידה רבה על "מדדי תפוקות" (סליחה על הביטוי).

    יתרה מכך, דווקא מהטענה שהפערים מתרחבים ככל שעולה הגיל, עולה הצורך להתחיל למדוד בצורה סטנדרטית ונרחבת (לא מדגמית) כבר מגילאים מוקדמים, על מנת לאתר את בתיה"ס ואת התלמידים שדורשים טיפול מיוחד. אם נחכה עד שהתלמיד יגיע לגיל 18 או 21 כדי למדוד אותו ואז נמצא שהוא בקטגוריית "אלו שלא הצליחו" – מה הועלנו? איתור מוקדם הוא תנאי הכרחי לטיפול מוצלח.

    אותו דבר נכון גם לגבי בתי"ס. אם נגלה שבעקבות החלפת מנהל בי"ס *יסודי* (ולא תיכון) היתה ירידה מובהקת באחוז הממשיכים ללימודים אקדמיים לעומת המצב בכהונת המנהלת הקודמת – זה כבר מצב שלא ניתן לתקן אותו לגבי אותם תלמידים שאולי בזבזו שש שנים ביסודי. לעומת זאת אם משרד החינוך יהיה עם אצבע על הדופק כל שנה, יהיה אפשר לטפל בבעיות כאשר הן צצות, ולא לגלות אותן עשר שנים ומעלה אחר כך.

    כמובן שצריך להימנע ממצב שבו טירוף בחינות המיצב מפריע ללמידה הרגילה בביה"ס, אבל זו בטח לא כוונת ראמ"ה, אלא תקלה שצריך לטפל בה ואין טעם לשפוך את התינוק עם המים.

    * בראמ"ה מתבצע גם מחקר איכותני בהיקף די גדול.

  5. שושי פולטין :

    לאיתי,
    למרות שפתחתי עם מבחני המיצ"ב הנושא שלי הוא דווקא שונה – איך אדם שחושב שיש לו פתרונות למצב (לא למיצ"ב…) לאור נסיונו יכול להשפיע ולהביא אותם לידי מימוש.
    לאריק ארז יש דווקא דעות מגובשות לגבי ראמ"ה – אביא תגובה שלו שנשלחה אלי במייל:
    לעניין ראמ"ה. ראמ"ה עולה למדינה 50 מיליון שקל לשנה, ותפקידה הוא להוכיח שהמצב הוא טוב ואכן היא מצליחה לחפות על כל המחדלים.
    הכיתות שלנו בברנר ויפו לא נבחנו עד סוף כיתה ד' ואז בנינו מבחנים במדעים ואמנות אבל לקחנו בחינות מכיתות ח' וז' . התוצאות היו ברמה גבוהה ולכן לא רציתי לבדוק אותם בעצמי ולקחתי אותם לורדה מור שהייתה פרופ' במחלקה להוראת המדעים בירושלים. אחרי שבדקה קבעה שהתוצאות הן טובות מאד גם בהשוואה לרמה של כיתה ז'.
    ועוד עניין בנוגע לרמא"ה. לפני שנתיים, בדרך לא דרך קבלתי מבחני מיצב. עשיתי השוואה ומצאתי שילדי מצוקה נכנסים ברמה זהה לכל ילדי ישראל, ולאט לאט המדינה, קרי משרד החינוך, בשיטות ומנגנונים הקשים לזיהוי מנתבת אותם למסלול הנכשלים. אני לא בדקתי את "המוצלחים" והנכשלים אלא עשיתי את ההשוואה בין הישוב העשיר בכל הארץ לשאר הילדים ורואים בבירור שאין הבדל בתחילת הדרך, ההבדלים המשמעותיים מתחילים בכיתה ח' עד אז אין הבדלים משמעותיים.
    בחט"ב מתחילים השעורים הפרטיים וצורות ההפליה הנוספות. המדינה לא רק שהיא מרוויחה מכישלון הילדים היא גם יוצרת אותו, חלק מהמנגנונים סמויים, חלקם גלויים והציניות הגדולה שבחלקם הם "כאילו "נעשים לטובת הילד.

    זו הסיבה שתכנית שעבדה והצליחה במקומות חלשים חוסלה ומחודשת ברעננה עיר מוכת אבטלה ודלות…

  6. שושי פולטין :

    ועוד לאיתי,
    כיוון שהעלת שוב את תמונת המצב לגבי ראמ"ה, אני מפנה אותך שוב לפוסט שלי "הקמת ראמה – הנחתה במערכת החינוך".
    http://www.blacklabor.org/?p=22694
    הפוסט מראה שגם אנשי המדידה והערכה, פרופ' אשר היו חלק מועדת המשנה בנושא בועדת דברת לא חושבים שהדרך של מדידה כולל ולא מדגמית היא הדרך הנכונה!
    לנוחיותך אצטט שוב:
    "ארבעת החותמים על המכתב דוגלים בשימוש זהיר בכלי ההערכה, ובעבר מתחו ביקורת על שימוש עודף או לא נכון בכלי זה במערכת החינוך. נבו, שבתחילת העבודה בוועדה עוד כיהן כמדען הראשי של משרד החינוך, פרש מהמשרד עקב חילוקי דעות מקצועיים עם המנכ"לית על דרך עריכת מבחני המיצ"ב. נבו טען, בין היתר, שכדי לדעת את רמתם של התלמידים בבתי הספר די לערוך מבחנים במדגם מייצג של מוסדות הלימוד, ואילו עריכת המבחנים בכל מערכת החינוך משמשת למעשה כשוט המכוון נגד בתי הספר והמורים – יותר מכל, אמצעי הפחדה והטלת משמעת.

    נבו גם יצא בזמנו נגד עודף מבחנים בבתי הספר וטען, כי תחומים, מיומנויות וערכים שהתלמידים לא נבחנים עליהם נזנחים ונהפכים למשניים. והנה, בדו"ח הביניים של הוועדה גילה המלצות, שהן בניגוד לדעתו המקצועית. "ההרגשה היתה שאנחנו סתם שם, שלא מתחשבים בדעתנו", אומר נבו. "משלב מסוים לא ראינו עוד טעם להמשיך בעבודה".

    שוהמי, שבספרה "The Power of Tests" בדקה את ההשפעות השליליות של מבחנים על תהליך הלמידה ומפרטת את הסכנות שבשימוש יתר במבחנים כאמצעי לשליטה במערכות החינוך, מחזיקה בדעה דומה. "
    עובדתית המבחנים משתלטים על המערכת, כל מי שהוא חלק ממנה יכול להעיד על כך!
    זה לא שלא צריך מבחנים , אף אחד מעולם לא אמר זאת, אבל במידה.
    ראמ"ה חייבת להצדיק קיומה. המבחנים הבלתי פוסקים משתלטים על המערכת. נקודה.

  7. שושי פולטין :

    לארתור, אין בידי את הנתונים הגולמיים.

  8. דקל-דוד עוזר :

    שושי אני מסכים לגבי הכל אבל יש כאן אבל

    יש מדדים שנבחנים בבחינות, יש מדדים שנבחנים בסקרים, יש מדדים שנבחנים בתוצאות.
    מכיוון שמאמרי בנושא לא פורסם כאן מסיבות שאיני יודע אותן, אני אעביר אותו כאן בתגובה:
    מיצב 2010 – המדדים מובילים לתוצאות אבל הפער החברתי נותן את אותותיו / דקל-דוד עוזר

    היום, 21.10.2010, התפרסמו תוצאות בחינות המיצ"ב בהכרזה בומבסטית של משרד החינוך על ההצלחה בשיפור התוצאות.

    הכותרות, כרגיל, מדגישות כל אחת משהו אחר לחלוטין.

    באתר וואלה הכותרת היא: "שיפור בהשגים ירידה באלימות".
    באתר ynet הכותרת: "מבחני המיצ"ב פער ניכר בין עניים לעשירים".

    בדיקה של נתוני התוצאות מלמדת כי קיימת מגמה חיובית בממוצע הכללי וקביעת מדדי החינוך כשלעצמה, יכולה ומייצרת השפעות חיוביות במערכת; מאידך נשאלת השאלה מהם המדדים שיש להציב בשנים הבאות.

    על פי ההיגיון הבסיסי של תורת הכלכלה, ישנו עיקרון של "תוספת שולית פוחתת של הכסף"; במילים אחרות – כסף שמושקע במקומות חלשים מחזיר תשואה יותר טובה מכסף שמושקע במקומות חזקים.

    נניח שזה נכון, ונניח שמשרד החינוך משקיע סכומים שווים וכושל בהפעלת השיקולים הכלכליים הבסיסיים שהוא טוען שהוא מפעיל ולא מרחיב את ההשקעה במגזרים מוחלשים ונניח שההנחה של תורת הכלכלה נכונה.

    המסקנה אליה הגענו היא שסכומי הכסף הפרטי שמושקעים בתלמידים באמצעות מורים פרטיים, שיעורי עזר וכו', גדלים בצורה מהירה ובלתי יעילה, כאשר ההסבר היחיד לקיומה של אפשרות כזאת היא התרחבות של פערים חברתיים.

    לא מצאתי בנתוני המחקר (אולי קיימים, אני לא מצאתי) נתונים ברורים על מגמות – האם קיימת מגמת התרחבות פערים? האם קיים שיפור בכל השכבות, או שיש שכבות שהשיפור אצלם נמוך יותר משכבות אחרות? לא ברור.

    המסקנה לטעמי, מבחינה כלכלית וחברתית היא שיש להמשיך לקבוע יעדי חינוך ארוכי טווח כפי שעושה משרד החינוך ולקבוע, כיעד חינוכי, צמצום פערים על ידי הרחבת ההשקעות במגזרים המוחלשים.

  9. שושי פולטין :

    לדקל עוזר,
    לא מדובר על מחקר רב היקף, מדובר על פרוייקט ניסיוני שנערך בשני בתי ספר ואשר המורים אשר ערכו אותו הגיעו להישגים טובים מאוד עם התלמידים. במקום להמשיך פרוייקט כזה בכיתות הנמוכות שבבית ספר בו האוכלוסיה 'קשה', הפסיקו את הפרוייקט וכעת מחדשים אותו בעיר שבו אוכלוסיה 'חזקה'. על זה צריך להרעיש.

  10. דקל-דוד עוזר :

    שושי אני מסכים בעיקרון. אני לא מכיר את הפרטים.
    ועם זאת אני חוזר ואומר שקטונטי – דעתם של העוסקים בחינוך (דעתך) טובה מדעתי.

  11. ל. שלומית :

    המורה אריק ארז

    לשושי,
    תודה שכתבת. כמוך קראתי באתר לקמוס הגבתי וקוויתי שמישהו יתעורר… את המורה אריק הכרתי במסגרת הפרוייקט, ואני מזהה את כתיבתו פורמים או טוקבקים שעוסקים בחינוך.
    אריק הוא אישיות מיוחדת, מורה מיוחד ואיכפתי, שמאמין ופועל להגשמת החזון החינוכי שמערכת החינוך מתפארת בו. לצערי, את משרד החינוך מעניינים מספרים, ואילו למורה אריק באמת חשוב להביא לידי ביטוי את הפונטנציאל הגלום בכל ילד.
    אריק האמין בכל תלמיד, דיבר ולימד בגובה העיניים, תוך למידה פעילה והתנסות.
    לארטור,
    בפרוייקט של אריק ארז ואחרים היה קסם פשוט, היא זימנה הצלחות, ואני מאמינה שתלמיד שטועם את מתיקותה של ההצלחה ירצה לשחזרה.ילדים שלא האמינו שהם מסוגלים הצילחו ללמוד ללא מורא בחינות וציונים.
    ועוד דבר, הפרוייקט "זול" להפליא ולא נדרשים לו תקציבי ענק.
    לאיתי,
    משרד החינוך ממהר לזקוף לזכותו את השיפור המזערי בתוצאות המיצ"ב, אך כל אחד יודע על תעשיית השיעורים הפרטיים הפורחת, וכבר נתקלתי במספר לא מבוטל של הורים ששוכרים מורים להכין את ילדיהם לבחינות המיצ"ב. כל בר דעת מבין שרק אלה שמסוגלים לשלם מרשים לעצמם.
    ובכלל, די מעציב אותי שתלמידים מתוכנתים לעבור את מבחני המיצ"ב ולא עוסקים בלמידה לשמה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.