חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק ההסדרים 2011-2012 – הפגיעה במערכת החינוך

נושאים דעות, חינוך ותרבות, כלכלה ותקציב ב 25.10.10 0:10

חוק ההסדרים ממשיך לדחות חוקים שהתקבלו ע"י הכנסת והיו אמורים לשנות את המצב העגום של מערכת החינוך

מאת: דניאל גיגי

החינוך בישראל נמצא על סף קריסה, והממשלה מציגה מצג שווא כאילו תקציב המדינה נותן עדיפות למערכת החינוך, בעוד חוק ההסדרים ממשיך "לחבוט" במערכת החינוך. חוק ההסדרים גם הפעם כמו בפעמים קודמות מונע העברת תקציבים למשרד החינוך, ולכן אין אפשרות ליישם חוקים שהתקבלו בכנסת, בכדי לשקם את המערכת. היישום של חוק הגבלת תלמידים בכיתות הנמוכות, חוק הרחבת חינוך חובה עד לכיתה י"ב, וחוק לימודים ארוך, נדחים על ידי חוק ההסדרים, כבר מספר שנים בצורה לא חוקתית, שנוגדת את החלטות הכנסת והחלטות הממשלה. אי היישום הזה של החוקים האלה הוא מסוכן, כי הוא גורם להמשך ההתדרדרות של מערכת החינוך, והוא מחזק את המגמות החולות שאנו כבר היום מזהים בחינוך בישראל.

הנתונים מצביעים על כך שהאלימות במערכת החינוך הולכת וגוברת, ההישגים של תלמדי ישראל ביחס לעולם מתדרדרים, כאשר המדינה לא משקיעה מספיק משאבים, ולכן לא עושה את הפעולות שנדרשות כדי לשנות את המצב. דו"ח ה-OECD האחרון קובע שההישגים של ילדי ישראל במבחנים עולמיים בכל המקצועות, הם מהנמוכים ביותר במדינות ה-OECD. ההתדרדרות הזאת בהישגים נראית גם ברמת ההישגים הפנימיים, כאשר בשנים האחרונות ישנה מגמה של ירידה מתמדת בציון הממוצע של התלמידים במבחני הבגרות השונים. הסיבה להתדרדרות הזאת בהישגים גם היא משתקפת בנתונים בדו"ח ה-OECD, כאשר הם מצביעים על כך ששכר המורה הוא עדיין מהנמוכים בעולם, ומספר התלמידים בכיתה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, למרות היישום החלקי של רפורמת אופק חדש. דו"ח החינוך של ה-OECD מאמת גם בצורה ישירה את הטענה, שמערכת החינוך בישראל סובלת ממחסור במשאבים, כאשר נמצא כי ישראל מדורגת באחד המקומות הנמוכים ביותר, בהשקעה שמושקעת פר תלמיד, שנמצא במערכת. דוחות אחרים מחזקים את הטענה שרוב הבעיות במערכת החינוך נובעות מתקציב נמוך, כאשר דוחות מחקר של הכנסת התריעו על בעיות כמו מחסור במספר כיתות, מבנים לא ראויים ללימוד, והשקעה נמוכה מאוד בתשתיות החינוך.

דוגמה מאלפת לאופן שבו מגבלות התקציב מונעים את השיקום של מערכת החינוך, הוא הטיפול בבעיית מספר התלמידים הגבוהה, בכיתות בישראל. לדעת רוב המומחים בארץ ובעולם, מספר תלמידים גבוהה בכיתה הוא גורם משמעותי לירידה בהישגים של תלמידים, אך למרות שנתקבלו חוקים והחלטות ממשלתיות שאמורות היו לטפל בנושא זה , בפועל לא נעשה שום שינוי. כבר בשנת 2007 עבר בכנסת חוק הגבלת מספר התלמידים בכיתות הנמוכות במקצועות "המיומנויות", מאחר ומחקרים הראו שמספר התלמידים הגבוהה בכיתות הנמוכות, פוגע קשה ביכולות בסיסיות, כמו קריאה וכתיבה. בהמשך לחקיקה זאת התקבלה אף החלטת ממשלה בשנת 2008, שקבעה שיש לפעול בדחיפות כדי להפחית את מספר התלמידים בכיתה בישראל ל-32, כאשר הבסיס להחלטה נבע מכך שמורים התלוננו שהם מתקשים ללמד בצורה טובה בכיתות שבהם יש 40 תלמידים. חוקים והחלטות ממשלה אלה באופן עקבי נדחו על ידי האוצר באמצעות חוק ההסדרים, שמנע העברת תקציבים ליישום התוכניות, וגם רפורמת אופק חדש שאמורה הייתה לטפל בנושא, לא שינתה ולא הצליחה לגייס את המשאבים הדרושים לשינוי.

חוק ההסדרים מעקר כך כל רפורמה שנועדה לשפר את מערכת החינוך בישראל, כאשר הוא באופן עקבי מעכב החלטות של הכנסת והממשלה. העיכוב הזה גורם לכך שמערכת החינוך הציבורית נשארת ברמה נמוכה, וההישגים של התלמידים בישראל ממשיכים להתדרדר. בנוסף על כך נוצרים פערים חברתיים גדולים יותר בחברה, בגלל שמהמצב הזה של מערכת החינוך סובלים בעיקר התלמידים מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, בעוד תלמידים ממעמד גבוהה יותר יכולים להשלים את הפערים באמצעות לימוד במסגרות פרטיות משלימות. הדו"ח של משרד החינוך האחרון חשף זאת כאשר נראו לא רק תוצאות נמוכות במבחני הבגרות, אלא גם פערים גדולים שנוצרים, בין התלמידים מהמעמד הגבוהה לתלמידים מהמעמד הנמוך.

הבעיה במשרד החינוך היא בראש ובראשונה תקציבית ובאופן פרדוקסאלי, חוק ההסדרים שנועד כדי לטפל במצבי חירום, מסכל כל יוזמת חירום, שנועדה לשקם את מערכת החינוך שלנו.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , ,

10 תגובות

  1. עדית לב :

    ההסתייגויות היחידה שלי מהניתוח הוא שחוק ההסדרים מוצע על ידי האוצר ומאושר על ידי הממשלה והכנסת, כך שהאוצר אמנם אשם, אבל רק בחלק, לממשלה ולכנסת יש אשמה לא פחותה מכיוון שהם מאפשרים לאוצר לנהוג כבריון בגן.

  2. שושי פולטין :

    מעבר לעובדה שאני מסכימה עם כל מילה, אני לא מוצאת את הסימוכין לדבריך בחוק ההסדרים.
    על פי סעיפי החוק אני לא רואה היכן עוסקים בחינוך. אולי תכוון אותי?

  3. רונן פליישמן :

    לא יאומן כי יסופר

    הממשלה והעומד בראשה מצהירים פעם אחר פעם כי החינוך בראש מעיינם וכי הם משקיעים מליארדים במערכת. האמת, שהמערכת נמצאת לפני קריסה, והסיבות לכך רבות ומגוונות :חוק ההסדרים שמרוקן מתוכן את החלטות הממשלה, שר חינוך נרפא שקידומו האישי בראש מעייניו, אירגוני מורים חלשים ומרוסקים, ציבור אדיש.

  4. מערכת עבודה שחורה :

    שושי, משרד האוצר יודע היטב שפרק ששמו "חינוך" יקבל הרבה מאוד עיניים בוחנות וביקורת קטלנית, ובפרט כאשר הפה מצהיר על חשיבות החינוך והידיים סוגרות את הברז.

    אי לכך נקטו שם בטריק (שעבד גם עלייך) והוא הסתרת סעיפי תקציב החינוך תחת הפרק "שונות", בחלוקה שפורסמה באתר שיתוף הציבור.

    מי שמצאה את האבידה היא דליה!

  5. דניאל גיגי :

    לשושי

    סעיפים 70 ו71 ו 72 עוסקים בחינוך

  6. דליה :

    סעיף 72 עוסק בדיור הציבורי ולא בחינוך

  7. שושי פולטין :

    תודה,
    באמת היה צריך למצוא את זה בזכוכית מגדלת!

  8. הכלקלה הכי חזקה - צי צריך חינוך :

    איך יצאנו מהמשבר העולמי בלי פגע?
    הא? תראו את יוון, פורטוגל, אירלנד ספרד, הא?

    והנה הפטנט –
    "הסיבה להתדרדרות הזאת בהישגים גם היא משתקפת בנתונים בדו"ח ה-OECD, כאשר הם מצביעים על כך ששכר המורה הוא עדיין מהנמוכים בעולם, ומספר התלמידים בכיתה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, למרות היישום החלקי של רפורמת אופק חדש. דו"ח החינוך של ה-OECD מאמת גם בצורה ישירה את הטענה, שמערכת החינוך בישראל סובלת ממחסור במשאבים, כאשר נמצא כי ישראל מדורגת באחד המקומות הנמוכים ביותר, בהשקעה שמושקעת פר תלמיד, שנמצא במערכת. דוחות אחרים מחזקים את הטענה שרוב הבעיות במערכת החינוך נובעות מתקציב נמוך, כאשר דוחות מחקר של הכנסת התריעו על בעיות כמו מחסור במספר כיתות, מבנים לא ראויים ללימוד, והשקעה נמוכה מאוד בתשתיות החינוך".

    אז יאללה, מה היבבות האלה? מי צריך חינוך?

    לחזור לחוק חינוך חובה לשמונה שנים בלבד.
    להגדיל את הכיתות.
    להוסיף שעות למורים.
    להקטין את שכרם פר שעה.
    להקטין השקעותה בפיתוח תשתית.

    ככה הכלקלה תתחזק עוד יותר, ובסוף נשיג אפילו את סין.

  9. הכלקלה הכי חזקה - מי צריך כבאים :

    איך יצאנו מהמשבר העולמי בלי פגע?
    הא? תראו את יוון, פורטוגל, אירלנד ספרד, הא?

    הנה הפטנט –
    הבוקר הזה ברשת ב', הפנה חים בן-דור לדו"ח מבקר המדינה אחרי מלחמת לבנון, בנושא הכבאות.

    יאללה, מה היבבות האלה? אז הלך פארק הכרמל, מי צריך פארקים? אז נהרגו אנשים. קורה. תאונה.

    להקטין את מצבת הכבאות. לא לרכוש מטוסי כיבוי.
    ולא להשקיע בהמלצות מבקר המדינה.

    הכי הכי חשוב – לחנך את התלמידים שככה הכי טוב. צריך להמשיך בדרך הזאת.
    כל בוקר לפני שמתחילים הלימודים – להזכיר להם – מי הכלקלה הכי חזקה כאן, ושלא, לא ניתן לרזה לסחוב את השמן.

    מה 'כפת לנו כבר. העיקר שאנחנו בתוך ה- OCED ,
    והכלקלה שלנו הכי חזקה. בסוף נשיג גם את סין.

    לא? אף אחד לא מרגיש שמשהו כאן קצת יותר דחוף מארגזים?

    תקשיבו לחחים בן-דור.

  10. מיכאל לינדנבאום :

    הכל בסדר

    לא צריך כבאים ,מורים,אף אחד.
    צריך לדאוג לאנשים החשובים ביותר -הברונים השודדים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.