חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בנק ישראל, הנגיד ושער הדולר

נושאים כלכלה ותקציב, שעת חברה ב 19.02.08 6:02

בשבוע האחרון התבשרנו על סירובו של נגיד הבנק המרכזי, סטנלי פישר, להתערב בערך הדולר היורד. על ייעודו של בנק ישראל בכלל, ועל תפקידו כ‘עוגן כלכלי’ במציאות דינמית

מאת: ד"ר אודי מנור

נפתח בציטוט שאולי מייתר לחלוטין את המאמר הזה. כה אמר פישר, אגב הויכוח על שער הדולר הנמוך ליצואנים: "חייבים להשאיר את הסמכות לביצוע שינויים במדיניות המוניטרית בידו של הבנק המרכזי ואסור להעביר אותה למוקדי כוח אינטרסנטים במשק". כאמור, יתכן וכל מלה מיותרת. על השאלה המסקרנת אך הלא חשובה כלל 'האם פישר מאמין לעצמו?' בלתי אפשרי לתת תשובה. היחידי שיודע אותה הוא פישר עצמו. כך או אחרת, כל הזדמנות היא הזדמנות טובה להזכיר כי בנק ישראל, כמו כל בנק מרכזי אחר שקם בעולם המתועש ב-300 השנים האחרונות [הבנק הראשון קם באנגליה בסוף המאה ה-17], אמור לשמש כמעין 'עוגן כלכלי' במציאות שהיא לכל הפחות דינמית. במונחים 'ליברלים', לבנק המרכזי שמור בתחום הכלכלי התפקיד ששמור למשטרה בתחום החברתי: 'שומר לילה'. השומר הזה – כך על פי השקפת עולם ליברלית ולא רק סוציאליסטית – אמור להבטיח באופן קולקטיבי שכל אינדיבידואל יוכל להנות מתנאים שווים ליוזמה הכלכלית שלו המתנהלת כפי שמבטיחים הליברלים בתנאים של תחרות.

כך באנגליה לפני 300 שנה, ובישראל, חוק בנק ישראל כפי שהתקבל לפני יותר מ-50 שנה, מגדיר במפורש את תפקידיו של 'העוגן שומר הלילה' בערך כך: הבטחה באמצעים מונטריים של א). הצמיחה ב). התעסוקה המלאה ג). יציבות המחירים. מיותר לציין ששלושת אלו לעתים סותרים זה את זה, אבל זו מהותה של מציאות מודרנית, שהיא מלאה סתירות ולכן יש צורך במערכת בה מתקבלות פשרות באופן בו כולם יוצאים מופסדים במקצת ומורווחים במקצת, כמו שזה אמור להיות במציאות דמוקרטית.

עד שבאו המיכאל ברונואים, הדוד קליינים והפודלים של פרנקל. ועכשיו נוסף להם שחקן חיזוק מאמריקה. כל הכנופיה הזו, כל אחד בזמנו אבל כולם כאחד, ויתרו ביודעין על שני המרכיבים הראשונים של 'חוק בנק ישראל', והסתפקו בשלישי. הנגיד קליין אמר זאת במפורש בראיון שנתן ל'הארץ' לפני כ-6 שנים, וכל מי שרוצה יכול להתרשם בעצמו מהדברים. למה הם דומים? להכרזה של מפכ"ל משטרת ישראל שמהיום המשטרה לא בא לה לעסוק בפשעי מין. או בתאונות דרכים. או בהוצאה לפועל. וכד'.

עזות המצח של הנגיד קליין עברה כמובן במקומותינו ללא פוצה ומצפצף. ככה זה כשעם הספר מגלה בתחום המהותי ביותר לחייו בורות מוחלטת כמעט. ולכן אין פלא שהנגיד פישר מרשה לעצמו לומר את המשפט ההוא – "חייבים להשאיר את הסמכות לביצוע שינויים במדיניות המוניטרית בידו של הבנק המרכזי ואסור להעביר אותה למוקדי כוח אינטרסנטים במשק" – בידיעה ברורה שאף אחד לא ישים לב.

אז נפנה את תשומת הלב לא רק לפירכה השערורייתית הזו, המניחה שמירידת שער הדולר יש רק מרוויחים, או שכולם מפסידים באותה המידה, או שבכל מקרה המערכת הפוליטית מורכבת מ"מוקדי כוח אינטרסנטיים" מצד אחד ו"מהבנק המרכזי" שהוא נטול לחצים או השקפות מן הצד השני.

אז חוץ מהפירכה הזו יש לשים לב לעוד שני דברים המעידים הן על הבורות הכללית בתחום הכלכלי-פוליטי והן על עזות המצח השערורייתית של שחקן החיזוק האמריקני שהגיע אלינו לכל מחיאות הכפיים של אנשים טובים, אחד מהם שלמה ארצי שבתכנית הרדיו ההגיגית שלו ביכה לפני כשנתיים את 'הזובור' לו זכה "האיש המקסים הזה שרץ בכל בוקר על החוף". כידוע שלמה ארצי הוא חיה פוליטית מזדהה עם מיעוטים, לא חשוב מה המיעוטים עושים או חושבים.

בכל אופן, שני הדברים הנוספים אליהם ראוי לשים לב. האחד, הנגיד מבכה את 'חריגת האינפלציה' של השנה שעברה, 3.4% במקום "1-3 אחוז" כפי שקבעה הממשלה. הוא הרי יודע שלא נשים לב לעובדה שמדיניות אינפלציונית [יחסית אבל בכל זאת] אולי תרמה לצמיחה לא פחות מכל הדברים האחרים. כי מה היא מדיניות אינפלציונית בעברית חיובית יותר? מדיניות כלכלית מרחיבה. יותר השקעות ממשלתיות. יותר כוח קניה. יותר פעילות כלכלית. בקיצור, עמידה בשני היעדים הנשכחים והמושכחים של 'חוק בנק ישראל'. והשני – שימו לב מה מגיד הנגיד למגזר היצרני, ולמה שמכונה 'התעשיות המסורתיות' – שהם כאן כמו כמעט בכל מדינה נורמלית לב ליבה של הפעילות הכלכלית גם בכמות וגם באיכות: "תתייעלו" הוא אומר. "תשקיעו בשיטות ייצור יעילות יותר". וואלה. איך לא חשבנו שאפשר לגדל חיטה באמצעות טרטקטור ולא באמצעות סוס. איך לא חשבנו שאפשר להביא ליטר חלב לא באמצעות חליבה אל תוך דלי אלא באמצעות מכונות המנצלות את עיקרון הוואקום. כל הכבוד כבוד הנגיד שהארת את עינינו לתורתך. אלא מה. יש כאן בעיה קטנה. שכלול פסי ייצור, השקעות בשיטות יצור חדשות, פיתוח מו"פ ושיפור קבוע של משאבי האנוש דורשים… כסף, נעבעך. אבל כשהדולר פתאום נהיה 3.59, והרבית ממשיכה להיות 4.25%, אז איך שהוא אדון נגיד, יש פחות כסף לכל הדברים הללו. חשבת על זה? יש להניח שכן. לא רק כי שלמה ארצי אמר, אלא די ברור שטיפש אתה לא. מנוול? יתכן. מה זה חשוב. אלא שאתה יושב בבנק המרכזי, ולא נותר לנו אלא לדבר אליך במלים שלך. אתה מציין את חוסנו של המשק הישראלי? אתה משבח את זרימת ההון העצומה הנעה הנה? אתה מבטיח לעשות הכל כדי למנוע מיתון? אתה לא רוצה לגעת בשער הדולר? בסדר. רק תדאג להוריד רבית, ותדאג שההשקעות האדירות שמגיעות הנה לא נתקעות בספקולציות בבורסה, אלא הולכות לפיתוח וטיפוח המגזר היצרני, הפרה החולבת של כל העושר האמיתי והמדומה שיש כאן.

נערך על ידי טל
תגיות: , , , , , ,

6 תגובות

  1. רוני בלנק :

    היי
    חוץ מהטון המזלזל שבו נכתבים הדברים וחבל ( "מנוול? ייתכן"), צריך לשים לב לעוד כמה אי דיוקים:
    א. שים לב לחוק בנק ישראל – למעשה הוא תוקן, כולל הגדרות מחדש של תפקיד בנק, ב1985 .
    ב. כל התלונה הזו קצת מחמיצה את הדרך שבה בנק ישראל תופס את התפקיד שלו היום. אומנם יש להחלטות שלו השפעה פוליטית ברורה- כמו כל מוסד בכזה סדר גודל – אבל למעשה הוא מציג עמדה עקבית של אי התערבות , שאותה כל "המגזר היצרני" שד"ר מנור מדבר בשמו דווקא עודד תחת הכותרת של "שוק חופשי". אז עכשיו כשהמצב משתנה פתאום כן דורשים התערבות מדינתית? בנק ישראל הוא לא מדפסת כסף אוטומטית וטוב שכך.
    ג. ולגבי המדיניות האינפלציונית החיובית – נכון, לא צריך לפחד מאינפלציה. מצד שני, צריך להבין מה המשמעות שלה מבחינת כולנו – ירידה בכוח הקנייה של המטבע, בניגוד למה שאתה אומר. אינפלציה= מוצא יותר כסף לשוק=ירידה בערך הכסף. השקל יהיה שווה פחות ואנחנו נוכל לקנות פחות באותו סכום. נכון שיהיה לנו יותר כסף, אבל אם קודם השתמשנו ב 1,000 ש"ח לקניות חודשיות עכשיו נהיה חייבים להשתמש ב 1,100 – ערך הכסף שלנו ירד. זו לא ממש עלייה בכוח הקנייה לדעתי.

    אשמח לתגובה

    רוני

  2. נמרוד :

    אודי,
    כתיבה יפה ומעניינת.

    רוני, לגבי 'אי ההתערבות', כמושג הוא בטל. אי ההתערבות בשדה הפוליטי שקולה להתערבות. הן אם אנחנו פועלים בראייה
    מקצועית: לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו, והן אם אנחנו פועלים מתוך ראייה מוסרית, כלומר לוקחים אחריות על העובדים העניים (ע"ע דו"ח אחרי דו"ח של ביטוח לאומי.)

    לגבי מדפסת הכסף, בנק ישראל דווקא צפוי להדפיס כסף חדש – מפולימר. אבל הנחתי שאתה מדבר על הכנסת כסף נוסף לשוק, וע"י כך הורדת ערכו – כלומר העלאת הצמיחה של השרותים בשוק.
    המדינה לא מדפיסה כסף, היא רק מורידה מסים לעשירונים העליונים וע"י כך מפנה את הכסף שלהם להשקעות בפיננסיירה ולא בתשתיות או ייצור – זה פחות רווחי בריבית כזו.

    לגבי ירידת ערך הכסף, ערכו של הכסף השאלה אף יחסי לגובה השכר שיקבל פלוני. אולי ערכו ירד, אך גובה השכר יכול לעלות.

    נ.ב.
    לגבי שלמה ארצי, אביו יצחק ארצי היה מן המפלגה הליברלית, מהאנשים שנטמעו לתוך מפלגת העבודה וכעת בניהם מיישרים קו עם גישת פישר.

  3. איציק :

    לרוני בלנק:
    אולי כדאי שנעיין בהגדרת תפקידיו של הפדראל רזרב, שאיננו מוסד סוציאליסטי חו"ש. יש שם כמדומני גם התייחסות לתעסוקה. לגבי היבוא מבחוץ: כתוב ברזומה שלו ארגנטינה.

  4. אודי :

    אני חושב שכל התהיות של רוני קיבלו מענה מספק. בקיצור אוסיף שלי אין ספק שבנק ישראל מעורב במשק וחייב להיות מעורב במשק, וגם אי התערבות אי סוג של התערבות. הביטוי 'להדפיס כסף' הוא ביטוי ציורי נחמד אך ריק מתוכן. רוב הפעילות הכלכלית בכל מדינה מתועשת מתבצעת לא באמצעות כסף מודפס, והדברים ידועים וגם כתבתי עליהם לא מזמן בבלוג שלי. מה עוד? מנוול? סביר להניח. אני לא דואג לכבודו של הנגיד שלא דואג לכבוד עבודתי, יש לו כבר מליצי יושר, הזכרתי אחד מהם, הזמר הידוע שמאד מוערך בעיני, אבל מבטא בהשקפותיו הפוליטיות את הריקנות של סוג נפוץ של שמאל. מה עוד? נסתפק בדברים הללו הפעם.

  5. רוני בלנק :

    שלום לכולם

    אני דווקא מרגיש שחלק מהתהיותשלי ממש לא קיבלו מענה מספק, ואני אסביר למה:
    1. לגבי "אי ההתערבות" – אני מקבל את התיקון שהעלו כאן נכון, גם מדיניות של "אי התערבות" מהווה התערבות. אני רק מציין שעדיף מצב שבו הבנק תופס עמדה עקבית ולא מזגזג, מתוך חשיבה שתכנון כלכלי צריך להיות ארוך טווח ולא נתון לשיקוליהם של פוליטיקאים ( עיין ערך האינפלציה של שנות השמונים ) .21. לגבי כבודו של הנגיד – אני לא חושב שמי שמחזיק בהשקפת עולם ניאו ליברלית הוא מנוול או לא דואג לכבוד שלי, אלא פשוט הוא חושב אחרת ממני ( וזכותו לטעות- זה ממש לא הופך אותו לאיש רע )
    3. "להדפיס כסף" – למה זה ביטוי ריק מתוכן? אולי לא שמתם לב, אבל מדפיסים כסף ישראלי, ומי שאחראי על זה זו הממשלה, שיכולה להדפיס כסף כדי לממן : א. יבוא בטחוני, ב. חוב חיצוני ( לא פנימי מאז 1985 ) .
    4. וחשוב מכל, לגבי העניין שהעלה נמרוד : אז מה בעצם אתה מציע, שערך הכסף ירד והשכר יעלה? מה עשינו בזה? ואז מה, עוד אינפלציה? אתה למעשה מציע מירוץ שכר-מחירים. כל פעם בעלי ההון יעלו את המחירים כדי לשמור על מתח הרווחים שלהם, מאחר והכסף שווה פחות, ואז יהיו דרישות להעלאות שכר, ואז הכסף יהיה שווה עוד פחות… בסרט הזה כבר היינו.

    וכמו שאמרתי בפעם הקודמת, כותרות כמו "פיתוח וטיפוח המגזר היצרני" נוטות להגיע לכיס של בעלי מפעלים דרך מענקים לעתים קצת קרובות מדי. רוצים לפתח את המגזר היצרני – אפשר לעשות מגוון דברים אחרים, כמו שיפור בתנאי פנסיה ו/או קרנות השתלמות, הגברת פיקוח וסיבסוד על מוצרי יסוד ( מה שיעזור לכל השכבות – מעט לעשירים והרבה לעניים ), וגם צעדים כמו הטבות ותמריצים לפתיחת מפעלים באיזורי פריפריה… בקיצור, לא חסר.
    הפואנטה שלי מכל העניין הזה נשארת דומה להתחלה – בנק ישראל לא צריך לשמש כלי בידי הממשלה ובטח לא בידי התעשיינים. ניתן ורצוי להעביר עליו ביקורת, אבל מוטב תיפקודו כגוף עצמאי מאשר ההיפך. מדיניות אינפלציונית היא צעד שניתן לקחת – אבל במידה, בתוך טווח מוגבל, ולא כפתרון קסם לשפר את המצב במדינה.

    נ.ב.
    לגבי ההשוואה לפדרל רזרב- אין לי כרגע את הגדרות התפקיד של 2 מוסדות אלו מול עיני, אבל בכל מקרה ברור שמה שהבנק עושה ישפיע על תעסוקה בארץ. רק צריך לדעת להבין את ההשלכות המלאות של פעילות הבנק ולא רק את התוצאות שכיף לראות בטווח הקצר.

  6. משה :

    מאמר מושקע מאד!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.