מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
חוק ההונאות בביטוח לאומי: כולם מרמים?
חוק ההונאות בביטוח לאומי שיובא הבוקר להצבעה בכנסת אינו מידתי ומהווה חלק ממגמת ההתנערות של המדינה מחובותיה כלפי האזרחים
מאת עדית לב
ביום שני הקרוב יעלו מספר רב של חוקים להצבעה במליאה, ביניהם חוק התקציב וחוק ההסדרים, וחלק מהחוקים שפוצלו מחוק ההסדרים, כמו תוכנית ויסקונסין והצעת חוק רשות השידור. בנוסף יעלה להצבעה שנייה ושלישית (הצבעה אחרונה) חוק ההונאות בביטוח לאומי לאחר שעבר בועדת העבודה והרווחה של הכנסת. מתוך השם שלו אנו מניחים כי מדובר על חוק שמיועד לתפוס את אלו המרמים את ביטוח לאומי, ואכן ראוי לתפוס אותם.
כך מציגים זאת דוברי ביטוח לאומי והאוצר.
אבל, כשקוראים את החוק עצמו מגלים תמונה שונה…
על פי החוק החדש כל מקבל קצבה (כלשהי) יהיה חייב לדווח לביטוח לאומי על שינויים בפרטים שונים כמו שינויי כתובת, שינוי בהכנסה, שינוי בחסכונות ועוד. ואם לא ידווח האזרח על שינויים במצבו (כמו שינוי כתובת, הכנסות ועוד) רשאי ביטוח לאומי לשלול את הקצבה אחרונית ולהעניש אותו. החוק עצמו לא מתייחס לכוונה, אלא רק לחובת הדיווח ולאי מילוייה. יכול להיות, שכפי שמציג הביטוח הלאומי את החוק אכן האדם ניסה לרמות, אבל החוק כולל גם את האדם שלא ידע או שכח. גם אותו אדם שלא ידע שהוא צריך לעדכן צריך לעמוד בתנאים הללו, ואם הוא לא ידווח תוך 60 יום, פקיד ביטוח לאומי ישלול לו את הקצבה אחרונית, החל מרגע השינוי ובנוסף ייתן לו ברירת קנס:
או שתשלם קנס או שתפנה לבית משפט לערער על ההחלטה.
וכמה הוא הקנס? 14,400 ₪!
למי זה יכול לקרות? כמעט לכולם….
למי שמקבל קצבת ילדים, יצא עם ילדיו לטיול ארוך של חצי שנה בחו"ל
למי שקיבלה מענק לידה (סכום חד פעמי שמקבלים בעת הלידה ואינו תלוי בהכנסות) ולא דיווחה לביטוח לאומי על גובה השכר שלה, או על כך שיש לה אזרחות זרה.
למי שמקבל הבטחת הכנסה, יש לו חיסכון בקרן פנסיה של 20,000 ₪ והוא הרוויח או הפסיד 565 ₪.
כל אותם אנשים תישלל קצבתם, והם יצטרכו לבחור בין קנס לבית המשפט.
והקנס הזה שווה כמעט לקצבאת הבטחת הכנסה שאדם יחיד מקבל במשך שנה שלמה מביטוח לאומי.
בין גובה הקנס לחומרת העבירה אין שום קשר.
מה המצב החוקי היום?
גם היום ביטוח לאומי יכול לתבוע אותנו לבית משפט אם נדווח לו משהו שיקרי, ואם יתגלה כי אכן הטעינו את ביטוח לאומי אנחנו יכולים להענש ולקבל שנת מאסר.
אז למה החוק החדש גרוע?
הוא גרוע כי הוא מעביר את האחריות ואת נטל ההוכחה מביטוח לאומי לאזרח. מכיוון שמדובר על הליך פלילי שמצריך עו"ד בחר ביטוח לאומי לא להגיש תביעות כנגד אנשים אלו. על פי החוק החדש יהיה קל מאוד לחייב את האזרח בקנס מאוד גבוה, ורק כאשר ייבחר בכך האזרח יתנהל הליך בבית המשפט.
זהו עוד שלב בהתנערות אחריות המדינה כלפי האזרח. האזרח אחראי לעדכן את המדינה בכל שינוי, המדינה לא לוקחת על עצמה שום אחריות לסייע לאזרח, להפך היא דורשת עדכונים בשינויים שאין להם שום משמעות לקבלת הקצבה (כמו אזרחות זרה) ויחד עם זאת היא מאיימת בקנסות בלתי אפשריים.
כבר היום מתקשה האוכלוסיה המוחלשת והמבוגרת להתמודד עם הבירוקרטיה של ביטוח לאומי. אנשים רבים פונים למרכז הזכויות שלנו רק כדי שנקריא להם את המכתבים המגיעים מביטוח לאומי ונסביר להם מה כתוב (גם אם הם דוברי עברית). אני יכולה לתאר לעצמי את הלחץ אליו הם ייכנסו כאשר הם יקבלו מכתב שמאיים עליהם בקנס אם לא יעדכנו את הפרטים שלהם בביטוח לאומי (וכל זאת בלי שביטוח לאומי יספק להם עדכון על הפרטים שיש לו עליהם). כי במקום שהמדינה תשמור עלינו ותדאג לסדר וארגון – אנחנו נדרשים לשמור עליה.
כבר בימי התלמוד התמודדו עם סוגית הרמאות במתן צדקה, והחכמים מתווים לנו את הדרך בה ראוי לנהוג:
"אמר רב הונא: בודקין למזונות ואין בודקין לכסות" והתלמוד מסביר: כסות קרועה מבזה את העני ולכן לא בודקים. מהצד השני אומר רב יהודה: "בודקין לכסות ואין בודקין למזונות", והתלמוד מסביר: חוסר מזון מצער את העני ומעמיד אותו בפני קושי פיזי גדול, ולכן יש לתת לו מזון ללא בדיקה.
הכלל שמנחה את הרבנים הוא איך לשמור על כבודם של עניים ונזקקים, אני מניחה שהחוק החדש לא עומד בקריטריונים של חז"ל לשמירת כבודו של העני, ולטפל בהונאות בלי לפגוע בישרי הדרך.
החוק הזה מצטרף לשאר החוקים שיעלו ביום שני, ביניהם תוכנית ויסקונסין, שבה מתנערת המדינה ממחויבותה כלפי מובטליה, ומגזירות שונות שנמצאות בחוק ההסדרים שגם הם מצמצמות את אחריות המדינה כלפי אזרחיה.
אנחנו קוראים לכנסת לחייב את הממשלה ליישם את המחויבות שיש לה כלפי אזרחיה, ולדאוג לתקציב שיהיה חברתי ואחראי, ולדחות את כל החוקים שאינם כאלה!
הרב עדית לב היא מנהלת תחום צדק חברתי בארגון "שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם"
תגיות: ביטוח-לאומי, הבטחת-הכנסה, הכנסת, המוסד-לביטוח-לאומי, הצעות-חוק, ועדת-העבודה-הרווחה-והבריאות, חקיקה, משרד-האוצר, שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם
קישור קבוע
8 תגובות
Email This Post
25 באוקטובר, 2010 בשעה 9:35
אני לא מאמין שחוק כזה עלול לעבור.
מה יש? כולנו נהיינו פושעים?!
25 באוקטובר, 2010 בשעה 13:13
החיפזון מן השטן
אני לא מבינה מה הבהילות בהעברת החוק הזה. רק בשבוע שעבר שמענו על ההתנגדות של ח"כ אורלי לוי אבקסיס בוועדת העבודה והרווחה לחוק הזה, והנה השבוע כבר רוצים להעביר את החוק על כל קריאותיו. מה הבהילות הזאת? למה לא לאפשר דיון ציבורי וויכוח עליו?
שר הרווחה יצחק הרצוג מציג מועמדותו לראשות מפלגת העבודה. היוזמה לחוק הזה שנראה שבאה ממנו מתוקף אחריותו על הביטוח הלאומי – אין בה ריח של מפלגת עבודה אלא של ניאו ליבראליות, ומגמה סמויה להעמדת סייגים לציבור כדי שייזהר או יימנע מהגשת תביעות לביטוח הלאומי. יש לזכור הביטוח הלאומי הוא הביטוח של האזרחים ולא של האוצר. כל אזרח ואזרח משלם מדי חודש בחודשו סכומים מכובדים לביטוח הלאומי. זה הביטוח שלנו לתשלום, אבל אנו עלולים להיתבע אם נדרוש לממש את זכויותינו ולקבל קצבה על סמך תשלומנו רב השנים.
25 באוקטובר, 2010 בשעה 13:15
מכתב לשר הרווחה מועמד לר×שות העבודה
הקוראים מוזמנים לנסח מכתב לשר הרווחה, המציג מועמדות לראשות מפלגת העבודה. האם קידום חוק כזה יביא לו קולות שיתמכו במועמדותו?
25 באוקטובר, 2010 בשעה 23:04
החוק אינו חוק טוב וצריך לפעול נגדו אבל הייתי רוצה להעיר הערה קטנה.
המדינה במקרה הזה לא מחפשת להתנער מחובותיה,אין כאן איזו מזימה נסתרת לגרום לאנשים שלא למצות את הזכויות שלהם,זאת תהיה התוצאה אבל זה לא המניע.
המניע הוא דווקא מניע חיובי של מניעת הונאות והגדלת התקציב הזמין לעזרה למי שבאמת זכאי לכך.
כשמייחסים מניעים שליליים (ומוטעים) לאנשים שבסה"כ באים עם כוונות טובות מרסקים את האמינות שיש לטיעון,אי אפשר לטעון שהמדינה רוצה להפוך את כולם לעבריינים בלי לטעון שמי שדוחף את זה הם אנשים רעים בעצמם.
יש כאן תפיסה שגויה וטעות,לא רוע,טענה לרוע שאינה נכונה גם גורם לצד השני להתקפד וגם מורידה מאמינות הטיעון ובעצם מהיכולת להגיע לפתרון.
25 באוקטובר, 2010 בשעה 23:59
כשמדובר לשלול קיצבה,הביטוח הלאומי זריז כשד ומיידע אותך במיידי.
כשמדובר לתת קיצבה ,אז תילים של ניירת וסחבת.
אלו העובדות.מדובר על הרוע בפעולה,לא על טענה ערטילאית לרוע.
26 באוקטובר, 2010 בשעה 21:50
ביהמ"ש קבע ×œ× ×חת
כי חובתו של הביטוח הלאומי לידע את האזרח על זכויותיו, לא לקפחו ועל אחת כמה וכמה לא להטעותו.
הביטוח הלאומי כדי לעקוף פסיקות כגון אלו נתלה בבירוקרטיה, בחקיקה שמטרתה להקשות עוד יותר על הבאים בשעריו.
משום מה נשכח מהאוצר ומהכנסת שמעצם הגדרתם אלו הם חסכונות העובד, כספים אותם הפקיד שאונו היה במותניו לקצבת זיקנה, לימי מילואים, אבטלה, מחלה ולימים קשים אחרים.
אל לה לכנסת לשכוח כי כספים אלו מגיעים לאזרח בזכות ולא בחסד. ההיפוך שנעשה כאן שבו כל אדם מוחזק בחזקת רמאי עד שיוכיח אחרת , נוגד את עקרונות הצדק והדמוקרטיה. בימים אלו כאשר הרשויות מחוברות זו לזו, אין טעם להטיל על האזרח כי ידווח לביטוח הלאומי לדוגמא על שינוי כתובת, כאשר הביטוח הלאומי יכול לקבל את רשימת השינויים ממשרד הפנים מבלי לטרטר את האזרח.
אבא שלי שילם ביטוח לאומי בארץ 40 וכמה שנים גם בתקופות ששהה בחו"ל, אך כשחזר לארה"ב , אגורה לא קיבל מהם (בטענה שזה החוק), אך היכן אלמנט הביטוח. לו הייתה זו חברת ביטוח פרטית איש לא היה מעז לגזול ממנו את זכויותיו הרבות.
26 באוקטובר, 2010 בשעה 22:41
לכהן,
אתה צודק בקשר לביטוח לאומי,אבל נדמה לי שעוד לא נתקלת בחברות ביטוח פרטיות כאשר הן צריכות לשלם לך.
27 באוקטובר, 2010 בשעה 7:34
למוסדות מדינה אסור להתקשר ביניהם בלי הרשאה בחוק,אסור לבט"ל לקחת מידע ממשרד הפנים עד שיחוקקו חוק מתאים.
בירוקרטיה זה סיוט אבל לא רוע.
מ.כהן,סחתיין על הפתוס.