חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

השמאל הישראלי, ערכים תמורת שלום

נושאים דעות, פוליטי ב 21.10.10 5:40

השמאל הישראלי בגד בערכי האבות המייסדים, נטש את הגשמת הערכים החברתיים למען הגשמת ערך השלום.  חברה נטולת ערכים של צדק ושוויון גם לא תעשה שלום
מאת: דניאל גיגי

הימין בישראל מאשים את השמאל הישראלי שהוא ויתר על ערכי היהדות והציונות, כאשר ויתר על החזון של ארץ ישראל השלמה תמורת שלום.  הטיעון שהשמאל ויתר על הציונות והיהדות הוא נכון, אבל זה לא בגלל שהתנועה ויתרה על ארץ ישראל השלמה, אלא בגלל שהיא ויתרה על ערכי הצדק החברתי, והצדק היהודי, שהיו חלק חשוב מאוד בחזון של אבות המדינה. השמאל הישראלי הלך צעד אחד יותר מדי, במרדף אחרי שלום, כאשר הייתה מוכנות לוותר על כל הערכים היהודים והחברתיים, תמורת חזון השלום עם שכנינו. אנשי מפלגת העבודה והשמאל בכללותו, שהיו צריכים בראש ובראשונה להתמקד בבניית חברה צודקת וטובה יותר, הזניחו את חזון האבות המייסדים, ובחרו במודע להתמקד רק בנושא השלום, כשהם מתעלמים מההתדרדרות של החברה הישראלית, ומתנתקים לכן מהעם.

חזונם של מקימי המדינה מתנועות הפועלים היה בראש ובראשונה חזון חברתי לבניית חברה צודקת, בה יהודים וגם ערבים יכולים לחיות על פי ערכים של שוויון וצדק חברתי. שמירה על זכויות עובדים, השקעה בחינוך ובתנועות נוער, קליטת עלייה, ערבות הדדית ובעיקר הרבה צניעות, היו ערכים שלא ניתנו לערעור בתנועת השמאל כאשר הדוגמה האישית הייתה נר לרגלי מנהיגי המפלגה.  אזרחי ישראל מתגעגעים לשמאל הזה.  בשני העשורים האחרונים, השמאל הישראלי ויתר על הערכים האלה, ובחר לקחת חלק ותמך בממשלות שקידמו את השלום, גם כשממשלות אלו היו ממשלות נטולות ערכים חברתיים, שהובילו להרס טוטאלי של החברה בה אנחנו חיים. הנכונות הזאת של השמאל להתפשר על ערכים של צדק ושוויון תמורת קידום השלום, הובילה למצב העגום של התנועה היום, שלא הצליחה להשיג שלום, וגם גרמה לקרע ברקמה העדינה של החברה הישראלית.

לבחירה זאת שעשו בשמאל הישראלי היו שתי השפעות שליליות, הרס מוחלט של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית היחידה בישראל, וחשוב מכך יצירת מצב בלתי נסבל של קרע חברתי והתדרדרות מוסרית של החברה הישראלית. משרדים חברתיים שלמים שקורסים תחת הנטל, דוחות עוני שמעידים על כך שישראל היא מהמדינות העניות במערב, פשיעה שגואה ברחובות, שחיתות גואה, ויצירת דור חדש נטול חינוך וערכים, הם תיאור עדין לתחלואות שנגרמו עקב חוסר תשומת לב של המערכת הפוליטית לצורכי החברה.  מנהיגי השמאל לא השכילו להבין שהתנאי לשלום עם שכנינו הוא קודם כל שלום בתוכנו, ולכן הם הרשו לעצמם במשך שנים להזניח את כל הבעיות בחברה הישראלית, שהיום מאיימות לא רק על השלום, אלא על הגשמת החלום הציוני כולו.

ההתדרדרות בתמיכה בשמאל, שהייתה הדרגתית, לא עצרה את מנהיגיו והם ממשיכים גם עכשיו לדהור באמוק לכיוון של שלום, בלי שהם יודעים לאיפה הם רצים, וכאשר הם משאירים את כל הערכים שלהם ואת התומכים של התנועה מאחור. כוחה האלקטוראלי של מפא"י ההיסטורית מעולם לא בא מעמדותיה הביטחוניות, אלא מההבטחה ליצור חברה צודקת וערכית, שבה יש ערבות הדדית ואהבת הזולת, ולכן לא ברור כיצד תנועות השמאל, שהם המשכה של מפא"י רוצות להשיג תמיכה, כשהן מוותרת על כל הערכים שאהבו בה תומכיה.  במפא"י היו אנשים מכל הקשת הפוליטית בגלל שהחזון החברתי היה חזון אוניברסאלי כללי של החברה הישראלית, בעוד שהחלום על שלום, למרות היותו חשוב וערכי, הוא היום חלום שמאמינים בו מעטים, גם אם בשמאל חושבים שהוא ישרת את האינטרס הכללי של החברה. בחברה קרועה מבחינה ערכית שבה התפתח עוני אדיר, בורות, חוסר שוויון, חוסר צדק, וניכור, לא ניתן לקדם רעיונות של שלום. ערבות הדדית, אהבת הזולת והומאניות הם תנאי הכרחי לשלום, ולכן היום כאשר ויתרנו על ערכים אלה לא ניתן להשיג גם שלום.

השלום הוא לכן ללא ספק מטרה ראויה, אבל באופן פרדוקסאלי הוא חלק מאותם ערכים, שאנחנו בשמאל בעצמנו ויתרנו עליהם, למען המשך הריצה לעבר אותו שלום. אין שלום בלי ערכים, ולכן לא מפלגת העבודה ולא הנהגת השמאל, יכולים לוותר על החזון החברתי לחברה צודקת ושוויונית יותר.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , ,

6 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    ההתמקדות בשלוםבלבלד היא חשובה ולא מספיקה אבל מכאן ועד בגידת השמאל יש מרחק רב. דומה שמי שעבר לקדימה חייב לשפוך קיטונות של רפש על מה שנתפס ובצדק כמקומות טבעים יותר לס"ד מאשר מפלגתם של רונית תירוש, זאב בוים, שאול מופז ורוחמה אברהם.

    דניאל, אני לא יודע כמה אנשים מתגעגעים לימי מפא"י העליזים, אותי כסוציאליסט לימדו לא להתרפק על העבר אלא לחתור לשיפור העתיד.

    השמאל לא זנח מעולם את הסוציאליזם לגווניו, דווקא השמאל מרכז עשה זאת ראה את מפלגת העבודה. אני חולק עליך בעוד נקודה, בשני העשורים האחרונים הייתה ממשלת שמאל מרכז אחת, ממשלת רבין שבניגוד לדבריך ולמרות שביצעה כמה מעשים שלא יעשו בתחום ההפרטות, העסקת עובדים זרים ומעבר להעסקה לא ישירה הייתה הממשלה הס"ד היחידה בישראל מאז 1977. ס"ד ורודה ועדיין. ממשלת ברק, אכן לא הייתה ממשלת שמאל, אבל גם לא משלת אולמרט ואל תשלה את עצמך לגבי ציפי לבני.

    השמאל צריך להתחבר מעמדית לחלשים גם אם הם לא דוברי ערבית במזרח ירושלים. נכון, אבל זה לא נעשה מבגידה או מחשיבה או מתכנון אלא מכך שבחברה שלנו גם פעילי שמאל רדיקלי מעדיפים את הרומנטי והסקסי ע"פ האפור והיום יומי, להעצר בשיח גראח כל יום שישי זה מגניב, להפגין למען עובדי קבלן של רשות העתיקות במזרח ירושלים זה אפור.

    ועדין מאבקים חברתיים נעשים לא בידי קדימה מכורתך החדשה אלא בשמאל הרדיקלי, קמפוס לכולנו (מאצ וחדש)בעברית נאבקים השנה שנה שלישית ברציפות למען עובדי הקבלן באוניברסיטה נשיא האוניברסיטה חב"כ לשעבר מקדימה בן ששון הוא העושק.

    אז אם באמת יקר ללבך הנושא החברתי, ולא הביטחוני אתה מוזמן להצטרף לשמאל שממשיך להאבק בכל עוולה, מאבקם של אנשי דע"ם ומע"ן למען נהגי המשאיות ופועלות החקלאות, דרך מאבקי הסטודנטים של חד"ש ומר"צ למען עובדי הקבלן באוניברסיטאות או מאבקיהם של אילן גיאלון ממרצ למען נכים ומוחמד ברכה מחד"ש למען נפגעי סמים. הקרבות שם אתה מוזמן להצטרף

  2. א. קוריאל :

    לשמאל תמיד היו שני דגלים: סוציאליזם ואחוות עמים, שבמציאות הישראלית מתורגמים לשלום וצדק חברתי. השמאל האידיאולוגי שבין מרצ לחד"ש מעולם לא נטש את הדגלים האלה, מי שנטש אותם היא מפלגת העבודה, במיוחד מאז שאהוד ברק הניף את דגל ה"אין פרטנר".
    חולשת הדעת של השמאל הובילה אנשים שמגדירים את עצמם "שמאל" לעבור לקדימה, שהיא מפלגת מרכז בורגנית, שמשרתת את האוליגרכים העשירים.
    הדרך של השמאל לחזור לעמדה רלוונטית היא להניף את שני הדגלים, אבל כל עוד הוא מרוחק מעמדת ההנהגה ומנותק מהמהלכים המדיניים, עליו להתרכז במאבקים חברתיים, כמו אלה שטוכלסקי הזכיר, ואחרים.

  3. דנדו דוד :

    הדרך להציל את השמאל מכליון היא אחת: התפקדות המונית למפלגת העבודה וזכיה של שלי יחימוביץ בראשות המפלגה.
    נכון, זה מקומם שאני מציג את זה כאקסיומה, אבל מה שאומרים כאן נכון: הלב של השמאל, היא מפלגת העבודה, זנחה את דרך השמאל. כשמפלגת העבודה תחזור להניף בגלוי ובאון את דגל העבודה ואחדות העם אז יבוא לציון גואל, וזה לא יקרה אם ברוורמן או חלילה בוז'י ייבחרו.

  4. יובל כץ :

    צודק שהיתה הזנחה של הפן החברתי והתמקדות במקום בנוסף לפן החברתי לבמקום הפן החברתי, מצד שני אין ולא יכול להיות שינוי בסיסי של סדרי עדיפויות כל עוד לא לוקחים את כל המשאבים המושקעים ביו"ש, בהנתחלויות, בצבא, בשליטה עם האוכלוסיה הפלשתינית ומעבירים אותם לחברה, זה הולך יד ביד וזה לא קשור להסכם שלום, אי אפשר להתנות את זה בהסכם שלום, יכול ששלום לעולם לא יהיה אבל זה לא אומר שאי אפשר לבצע את שינוי סדרי העדיפויות הבסיסי הזה שאולי מתחיל במדיני אבל ממשיך לתוך החברתי.
    אני לא אחזור על הוויכוח של מה זה סוציאליזם ומה זה סוציאל דמוקרטיה אבל בישראל סוציאליזם זה חד"ש, הציבור הישראלי של השמאל המתון לא לוקח אותו לכזו קיצוניות, הוא ימינה משם, כנ"ל מרבית השמאל וכן, הוא עדיין שמאל ולא, זה לא הופך אותו לחזיר קפיטליסט, זה לא שחור ולבן, יש ימין כלכלי ויש שמאל כלכלי ויש גוונים בתוך הימין והשמאל, יש מי שהולכים הכי שמאלה ויש מיד נמצאים בתוך השמאל, רק פחות שמאלה מכי שמאל.

  5. דניאל גיגי :

    יובל אתה צודק אבל...

    תקציב הביטחון הוא גבוהה לא בגלל בעיות ביטחון אלא בגלל העובדה שאנשי קבע יוצאים לפנסיה בגיל 45 ואחרי זה גם מקבלים מיוניים לעבודות במדינה (ראה הוצאות תקציב הביטחון הרוב הולך למשכורות). קיצוצים במס החברות (חוק ההסדרים החדש מוריד את המס על החברות אפילו יותר למרות שהוא כבר הנמוך ביותר בעולם) וחלוקת משאבים לא הוגנת הם הגורם ולא השלום על המלחמה.

    לכל השאר שקוראים לי קדימאי וכו' אתם שבויים בתוך מחנה קטן שאין לו השפעה על כלום. צאו מהמחנה הנכשל הזה, ותנסו למצוא דרכים שבהם אפשר להשפיע במקום לקטר ולהגיד כמה כולם לא בסדר.

  6. מיכאל לינדנבאום :

    מה שנקרא שמאל ציוני(מערך ,מר"צ) הוא כבר מזמן שמאל מפריטן ניאו-ליברלי.
    תקופת ממשלת רבין היתה התקופה הגרועה ביותר לעבודה המאורגנת בישראל.
    רבין הכניס סוס טרויאני להסתדרות בשם "חיים חדשים בהסתדרות" והרס אותה לחלוטין ,ואני אישית "נהניתי" ממנו ,כשהרס לי ולמאות אחרים את החיים על ידי הפרטת "פז" הוותיקה.

    דניאל גיגי צודק,ללא חזרה למדינת הרווחה הס"דית של לפני 1977 ,אין גם סיכוי לשלום.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.