חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האם שכר המורים הוא הבעיה הקשה ביותר?

נושאים חינוך ותרבות ב 17.02.08 6:02

מאמרה של ח"כ אורית נוקד על השחיקה במעמד המורה ותקיעותה של מערכת החינוך, עורר דיון מעניין אליו הצטרף גם אבי לב, עוזרה הפרלמנטרי של ח"כ נוקד. להלן קטעים מהדיון. אתם כמובן מוזמנים להצטרף

כותבת אורית נוקד בפתיחת המאמר:
"המורים מעולם לא נמנו עם עשירי המדינה, וגם בתקופה ששכר המורה היה גבוה יותר יחסית לשכר הממוצע במשק אלה שבחרו במקצוע לא באו בגלל הכסף… בעשרות השנים האחרונות מערכת החינוך לא הצליחה להתאים עצמה לשינויים המהותיים בחברה."

מגיב נמרוד אבישר:
"יותר מכל דבר אחר, הרישא של הרשימה הזו מטרידה. אם חברת הכנסת הנכבדה מרשה לעצמה לכתוב בפורום ציבורי מבלי לבדוק מחקרים על גבי מחקרים שנערכו בעשרת השנים האחרונות על החינוך בישראל ובמדינות הדומות לה מבחינה התפתחותית, אין ספק שיש כאן משהו מטריד.
עובדה – במערכת החינוך הגרמנית לא נעשו שינויים מהותיים בתכנים או שינויים מערכתיים באופן העברתם בחמש השנים האחרונות. מצבה של מערכת החינוך בגרמניה במגמת שיפור מתמדת.
עובדה – במערכת החינוך היפנית, הרפורמה היחידה שהביאה לשינוי מהותי בחינוך נערכה לפני שש שנים. לפניה נוסו שלל שינויים שלא צלחו. הרפורמה כללה דבר אחד פשוט – שכרו של מורה הוצמד לשכרו של מרצה באוניברסיטה, והדרישות מהם עלו בהתאמה. התוצאה: אלפי אקדמאים צבאו על שערי בתי הספר, ולמערכת נותר רק לברור את המתאימים לה."

(תגובתו המלאה של נמרוד ותגובות נוספות – כאן)

אבי לב, עוזרה של ח"כ נוקד, עונה לנמרוד:
"נמרוד: אין דבר פשוט יותר מאשר לומר “שמחקרים עדכניים מצאו”. אך אני לא מצאתי בדבר ממה שכתבת הוכחה אמיתית לצדקתך.

מי שחושב שבעיות משרד החינוך התחילו בסוף שנות ה-90 (לפני 9 שנים) פשוט אינו מצוי בעובדות. המשבר הקשה החל למעלה מ-20 שנה רק שבסוף שנות ה-90 “לגמל נשבר הגב”.
הדוגמאות של יפן וגרמניה הן נסיבתיות ודמגוגיות: מדובר בשתי מדינות מאוד עשירות, בעלות קצב ילודה שלילי או קרוב לשלילי. שיש להן תרבות ארוכה של לשים את החינוך בראש מעייניהם. אז בוודאי שלשפוך כסף על המערכת עזר – הבעיות של המערכת מלכתחילה היו מאוד מצומצמות.
ובכלל, אתה יכול להשוות את היציבות השלטונית של יפן וגרמניה לזו של ישראל? כל שנתיים יש בחירות ושר אוצר אחר שלוקח או מוסיף תקציבים לחינוך לפי ראות עיניו.

איש לא טען ששכר היא לא בעיה קשה של מערכת החינוך אלא הטענה הייתה שהיא לא הבעיה הקשה ביותר של המערכת:
אתה חושב שאם תעלה את שכר המורה בישראל זה יעודד מורים שחוקים שכבר בתוך המערכת לפרוש על מנת שיהיה מקום למורים חדשים? ברור שלא. אתה תצטרך גם להעלות את שכר המורה, גם לשלם סכומי עתק לעודד פרישה ובנוסף, כולנו רוצים להוסיף מורים נוספים. שינוי כזה, אם יצליח לעבור את אישור הממשלה והכנסת, ייקח עשרות מיליארדים ושנים על גבי שנים – ומה בינתיים?

ונניח שנביא את הכסף הדרוש – אם תכניס היום מורים חדשים וטובים למערכת כל כך חסרת גבולות ומשמעת -האם גם הם לא יצאו תוך כמה שנים שחוקים עד העצם?

(גילוי נאות – אני עוזרה של ח”כית נוקד ובמקרה זה מייצג את דעותיי בלבד)"

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , ,

12 תגובות

  1. מִלָּה » מורים שחוקים, מנכ”לים מנוסים :

    […] בעקבות זה. […]

  2. דורון גרינשטיין :

    כשדנים במשברים ומחדלים במשרד החינוך אי אפשר לראות את השכר הנמוך כחזות הכל, קיימים עוד כשלים כלל-מערכתיים חמורים הנובעים מסדר עדיפויות לקוי – מתוך שיקולים הוניים\פוליטיים צרופים, אשר הביאו את המערכת לעברי פי פחת.

    אם הספירה הפוליטית הייתה נותנת לחינוך את המשקל הראוי אזי לדידי היו צריכים לחול מספר שינויים קריטיים:

    1)ריווח הכיתות

    2)הרחבת סמכויות המורה, כצעד ראשוני לשיפור מעמדו

    3)העלאת רמת בחינות הבגרות, מתוך התובנה כי לא כל תלמידי ישראל אמורים לקבל תעודת בגרות (חלקם מתאימים יותר למסגרות טובות אחרות) – צעד שיגרור צמצום נוסף במספר התלמידים בכיתה.

    4)פתיחת בתי ספר מקצועיים לקליטת תלמידים עם כישורים טכניים.

    5)איסור עריכת "ימים פתוחים" שאינם אלא אקט שיווקי של התיכונים הקליטה לבית הספר צריכה להערך על פי פרמטרים גיאוגרפיים ולא סוציואקונומיים, תרבותיים או אחרים.

    6)חיוב האוניברסיטאות על-פי חוק להציב רף גבוה לכניסה למחלקה לחינוך, באופן בילתי תלוי לשאר הפקולטות ובמנותק ממנגנוני ביקוש והצע.

    7)הענקת מלגות לסטודנטים עם נתונים גבוהים במיוחד שירשמו למחלקה לחינוך

    8)קליטתם של "מורי הקבלן" (מדובר באלפים רבים) כעובדי משרד החינוךף וביעור מוחלט של התופעה המבישה הזו.

    *הערה*
    לא נכון לומר כי כל (או רוב) המורים הצעירים הגיעו להוראה רק מתוך ברירת מחדל (לא התקבלו לפקולטות יוקרתיות). הלו"ז הבית-ספרי, למשל, מאפשר לנשים לארגן את חייהן בצורה נוחה יותר ולהקדיש זמן רב יותר לילדיהן, זמן יקר אשר אינו מוענק לילדי שאר המועסקות במשק, והוא בגדר קטליזטור משמעותי לבחירה נשית במקצוע (זאת למי שתהה מדוע מספר המורות גבוה בצורה משמעותית ממספר המורים)

    דורון.

  3. נדב פרץ :

    דורון – הרשימה שלך מעלה הרבה שאלות קשות (כמו לדוגמא, אילו סמכויות אתה רוצה להעניק למורים?) אתייחס כרגע רק לסעיף 6 – בהנחה שאתה מדבר על הסמינרים להוראה, שמהם יוצאים רוב המורים ולא מהחוגים לחינוך באוניברסיטאות, מה תעשה כשלא יתקבלו לסמינרים מספיק סטודנטים, ויהיה לך מחסור במורים?

  4. שושי פולטין :

    השכר מרכיב חשוב מאוד אבל לא רק הוא. המצב הנוכחי , גם לאחר שביתת המורים , הוא שהשכר לא מהווה מרכיב אטרקטיבי למשיכת כוח הוראה צעיר ואיכותי למערכת החינוך. וכיוון שגיל המורים הולך ועולה בעוד מספר שנים לא רב נעמוד מול שוקת שבורה – בהעדר מורים.
    ברמה האישית מטרידות אותי בעיות נוספות. כמורה ותיקה אני רואה את ההדרדרות במערכת החינוך, אני חשה תסכול הנובע ממדיניות משרד החינוך הנוגעת ל"מניעת נשירה" ול "אחוזי זכאות" (זכאות לבגרות בכל מחיר).
    אני בתחושה שבשנים האחרונות המטרה מקדשת את כל האמצעים, ואני בטוחה שהרבה מעמיתי המורים יצטרפו לתחושה הזו. כתוצאה ממדיניות משרד החינוך בנושא המשמעות היא שיש ירידה תלולה במעמדו של המורה ופגיעה, במוטיבציה שלו, כיוון שאין לו אמצעי אכיפה של נורמות מקובלות. הכל מותר- תלמידים אלימים, נעדרים, אלה שלא לומדים כלל, כולם נשארים במערכת ללא יכולת לטפל בהם ובלבד שיעלו את הסטטיסטיקה של מניעת נשירה.

  5. דורון גרינשטיין :

    נדב,

    אחת הבעיות החמורות ביותר בכיתה היא העדר סמכות ריכוזית. כדי להעניש ולהרתיע על המורה לעבור ממברנות מתישות בדמות הרכזת, סגן המנהל, המנהל וכו'. את המצב הכאוטי בכיתות ניתן לשנות בקלות באמצעות הענקת מנדט חד-משמעי למורה להעניש על-פי שיקול דעתו. כך אולי נצליח להפוך את המורה לפדגוג ולא לקריקטורה ארכאית נעדרת כוח.

    לגבי הסמינרים למורים – סעיף 6 חייב להיות מגובה בסעיף 7, כדי ליצור טריגר למשיכת מורים למערכת. על המדינה לעשות כל שלאל ידה לגייס את מיטב האנשים, כאמור, באמצעות מענקים, מלגות ושכר מועדף.
    בעניין זה, חשוב להזכיר שמורים במכללות אינם אמורים להכין לבגרות, המציאות בשטח שונה לגמרי, רוב המורים שאני מכיר מהתיכונים, הם בוגרי סמינר למורים, ולא אוניברסיטה. גם זו סוגייה שלא ניתן להתעלם ממנה.

    לגבי המחסור במורים: יש שיטות כלכליות מאד פשוטות לסגירת עודפי הצע/ביקוש. שוב, המדינה אמורה להעניק לאקדמיה את המנופים הכלכליים לווסת את כמות כח האדם.
    דורון.

  6. נדב פרץ :

    תן לי רשימה – איזה סמכויות אתה רוצה לתת למורה? אני מניח שלא סמכות לענישה גופנית. מה כן?

    ושוב, סעיף 7 מייתר את סעיף 6. אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שאתה צריך X מורים חדשים בכל שנה. אם לא תכשיר מספיק מורים, תצטרך להגדיל את מספר התלמידים למורה – ואת זה אתה בטח לא רוצה. העלאה מלאכותית של סף הקבלה לא תיתן לך כלום.

    ולגבי סמינרים להוראה מול אוניברסיטאות – אפשר לערער על הטיב של הסמינרים להוראה במצבם הנוכחי, אבל האוניברסיטאות הן מקום רע מאוד ללמוד הוראה – מאותה סיבה שהם מקום רע מאוד ללמוד את כל המקצועות. אוניברסיטה מקנה ידע תאורטי. זה מה שהיא יודעת לעשות, ובזה היא הכי טובה. סמינרים להוראה כוללים למידה בפועל של מקצוע ההוראה.
    אפשר לדרוש ממורים תואר ראשון וגם תעודת הוראה, אבל עדיף שאת תעודת ההוראה הם יעשו במכללה – ואני אומר את זה מתוך הכרות עם המסלולים לתעודת הוראה באוניברסיטה ובמכללות.

  7. דורון גרינשטיין :

    העדר הסמכויות של המורה בתיכון (ברשותך אתייחס לחלקת האלוהים הקטנה שלי) היא מחדל ידוע ולא נראה לי שצריך להכביר אודותיו מילים. לשאלתך לגבי הסמכויות – הייתי מעניק למורה את הזכות להשעות תלמיד, להוריד הקבצה באופן מיידי, ללמד ולבחון באופן עצמאי (בניגוד למצב השורר היום בו כל מבחן אמור לעבור את אישור רכז/ת המקצוע) ועוד. אגב, מעניין מדוע בחרת לפרש "סמכות" כ"ענישה". אבל האסוציאציות שלך הן שלך.

    לגבי הסעיפים, סעיף 7 ו-6 שניהם כרוכים זה בזה: הצמצום במספר הנרשמים למחלקות לחינוך עקב הקשחת תנאי הקבלה, יפוצה על-ידי אותם בעלי נתונים גבוהים שיהנו מלימודים בעלות נמוכה. כל זאת תחת ההנחה ששכר המורים יעלה באופן משמעותי, שהרי אלמלא כך, אין טריגר אמיתי לבחור במקצוע.

    ולגבי המסלולים להכשרת מורים במכללות. גם אני מכיר היטב את המסלולים השונים, ואני בספק אם הם משתווים ברמתם לאלו של האוניברסיטה. לפי ההגיון שלך, הרי שרואי החשבון המסיימים לימודיהם באוני' טובים פחות מבוגרי, למשל, המכללה למנהל, כנ"ל גם עורכי הדין. האמת היא שונה לגמרי: בכל המקצועות, כמו גם בהוראה, יש את תקופת ההתמחות, בה התלמיד אמור לעבור הכשרה מעשית מקיפה ומקצועית. וממילא אין לזלזל בתיאוריה. לדאבוני אותן מכללות המקבלות ללימודים תלמידים עם תנאי פתיחה נמוכים ביותר, משתמשים ב"לימודים פרקטיים" כעלה תאנה.

  8. דורון גרינשטיין :

    משתמשות* כמובן

  9. דליה בלומנפלד :

    מערכת-החינוך סובלת ממספר בעיות קשות. שכר-המורה הוא אחת הבעיות הקשות. ח"כ אורית נוקד מתייחסת במאמרה על העבר בנושא שכר-המורה. נכון, בעבר שכרו של המורה לא היה גבוה, אבל היה יסוד של קביעות בשכרו. המורה עבד לפי משכורת חודש, וקיבל משכורת כל השנה. הוא גם זכה לתנאים סוציאליים: לפנסיה, לימי-מחלה, לקרן השתלמות וכו'.היתה לו גם אפשרות ללמוד ולהתפתח כדי להשביח את עבודתו. ח"כ נוקד מתייחסת אל המצב הזה. הבעיה היא שיש להתייחס אל מצב חדש. תנאי-ההעסקה של המורה הם בתהליך של הרעה: מעסיקים מורה לפי שעות, בשכר השווה לזה של עובדי-נקיון בבתים פרטיים (בין 30ש"ח ל – 45 ש"ח לשעה). אין לו זכויות סוציאליות. הוא אינו מקבל שכר בחופשות, במחלה. אינו מקבל פנסיה ואין לו אפשרויות להתפתח במקצועו. זהו תהליך ההפרטה בחינוך, שבו מורה הוא עובד חברת כח-אדם. לבתי-ספר משתלם להעסיק מורים כאלה על חשבון איכות-ההוראה. זה חסכוני. תהליך זה משקף את ההידרדרות ביחס אל המורה, ומכאן – אל החינוך בכלל.

  10. דורון גרינשטיין :

    דליה, אני יכול לומר לך שלגבי התיכונים את טועה לגמרי. אמת – למורים מן החוץ אין את כל התנאים שמנית לעיל, אולם היום גם חברות כ"א מחוייבות להפריש לקרן פנסיה (אם אינני טועה למן החודש השמיני לעבודה), הפנסיה היא מינורית, שלא לומר לעג לרש, אך כזו קיימת. לגבי השכר לשעה – הוא בערך כפול ממה שציינת.

    דורון.

  11. נדב פרץ :

    דורון – לא קיבלתי תשובה לגבי הקשחת תנאי הקבלה.
    נזכיר איך נקבעים תנאי הקבלה כיום: אם בסמינר מסויים יש 100 מקומות בשנה, ממיינים את כל הנרשמים לפי ציוניהם, ולוקחים את 100 הראשונים. נניח שזה שבמקום המאה קיבל 500 בפסיכומטרי, ואתה תעלה את רף הקבלה – באופן מלאכותי – ל-600. כך יתקבלו רק 60 הראשונים (נניח), ויחסרו לך 40 מורים.

    זה שתיתן מלגות זה יעזור, אבל זה לא פותר את הבעיה הראשונית. אם לא ירשמו לך 100 סטודנטים בעלי ציון קבלה מספק – לא פתרת את הבעיה. אם ירשמו מספיק תלמידים שעוברים את הרף – פתרת את הבעיה, אבל הרף מאבד את משמעותו.

  12. נמרוד אבישר :

    ניסיתי למצוא זמן לתגובה מסודרת יותר לדברים של אבי, אבל לא מצאתי. זה יצטרך להיעשות בפורמט הזה.
    ובכן, קודם כל אני אביע סקפטיות לגבי מידת האובייקטיביות, או למצער המידה בה מר לב מביע את עמדותיו שלו בלבד בדיון הזה ולא מגן על חה"כ עבודה הוא עובד. הדברים נראים לי ברורים.
    שנית, לעניין המחקרים. כמובן שיש הרבה דברים פשוטים יותר מלומר ש"מחקרים עדכניים מצאו", מר לב, וזה להתעלם מאותם המחקרים.
    מעולם לא טענתי שבעיות החינוך החלו בשנות התשעים, קולברג הובא לארץ בשנות השמונים המוקדמות, מסיבה מסוימת. אלא מאי? שאם בשנות השמונים עוד ניסו לעשות משהו לגבי שכר המורים, בשנות התשעים חלה הידרדרות פראית – ולראיה, כל פארסת ההצמדה לדרג ד'.
    התשובה של מר לב לדוגמת יפן וגרמניה היא דמגוגית בצורה מחרידה – אמת, יפן וגרמניה עשירות יותר, אבל גם יש בהן *הרבה יותר מורים ותלמידים*. למעשה, חשבון פשוט מראה שהתרגום של המהפכה היפנית למספר המורים, התלמידים ובתי הספר בישראל הוא לא רק אפשרי – הוא אפשרי רק מתוך עודפי הגבייה של ארבעת החודשים האחרונים של 2007. הלאה. לטעון שהבעיות של המערכת היפנית היו מצומצמות זו טענה שמוצאה בורות – בעיות מערכת החינוך היפנית היו קשות אף מהבעיות שלנו כאן. על טוענים שכאלה אמר יום שהם מתווכחים לשם הוויכוח בלבד, וללא הכרת העובדות. טוב יעשה עוזרה של חה"כ נוקד אם ישלים את שיעורי הבית שהבוסית שלו לא עשתה בטרם כתבה את רשימתה המקורית. כמו כן, טוב יעשה אם יחשב בדיוק כמה יעלה לעודד פרישה מוקדמת ולהזרים דם חדש תוך הצמדה של שכר מורים לשכר מרצים – הערכת העשרות מיליארדים שלו מגוחכת.
    השורה התחתונה היא כזו: כשהשתחררתי מצה"ל עבדתי בשבעים אחוז משרה בחברה סלולרית כנציג שירות לקוחות. הבאתי הביתה כל חודש תלוש משכורת גבוה מזה של אמי, מנהלת חט"ב בעלת דוקטורט ועשרים שנות וותק. בתנאים האלה, השוק החופשי לוקח את המורים הטובים, ותלמידי ישראל נותרים עם מורים שכותבים בשגיאות כתיב על הלוח. גם כיתות של חמישה תלמידים בכיתה לא ישנו את זה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.