חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

והנה גם אני שובר את העבודה המאורגנת

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חדשות ב 18.10.10 5:55

המדינה מציעה לי תוספת שכר של 33% כדי לוותר על זכותי לעבודה מאורגנת. לפני שאני סותם את האף ולוקח את הכסף, חשוב לי לשתף אתכם בחוויה
מאת: אבי נאור

לאחרונה התקבלתי לעבוד במשרד ממשלתי. כאדם שתופס את עצמו כסוציאל-דמוקרט, אני מרגיש זכות מיוחדת לעבוד בשירות המדינה והציבור, ועוד בתחום שקרוב לליבי.  אך כשקיבלתי את התחשיב של תנאי ההעסקה נכונה לי הפתעה לא נעימה: המדינה מציעה לי שני מסלולי העסקה, עם עדיפות מוחלטת למסלול החוזה האישי, כלומר הלא-מאוגד.

בשירות המדינה ישנן שתי טבלאות שכר המכונות דירוגים: עובדים בעלי תואר אקדמי ישתייכו לדירוג המח"ר, והיתר לדירוג המנהלי.

כל דירוג מורכב מ"דרגות" שכר, שהעובד מתקדם בהן על פי המשתנים הבאים:

  • ותק והשכלה בתחום העיסוק
  • מתח הדרגות – טווח הדרגות האפשרי לכל תפקיד, בהתאם להגדרת חשיבותו
  • המלצת הממונים לעלייה בדרגה
  • אישור תקנים ע"י נציבות שירות המדינה

מתח הדרגות שהוגדר לתפקיד אליו התקבלתי הוא 38-40 בדירוג המח"ר, ומכיוון שאני מגיע עם תואר שני וותק של כמעט עשר שנים, הדרגה שאקבל כבר בתחילת התפקיד היא המקסימלית האפשרית בו – 40.

המדינה מציעה לי שני מסלולי העסקה אפשריים, שניהם במשרה מלאה:

האחד הוא במסגרת הסכם קיבוצי (מכונה גם "דירוג-דרגה") שבמסגרתו אהיה מוגן על ידי ההסתדרות ובו אקבל 25 ₪ לשעה שהם 4,500 ₪ לחודש.

המסלול השני הוא של העסקה בחוזה אישי (מכונה גם "שכר כולל" או "חוזה 587"), ובו השכר הוא 32 ₪ לשעה שהם 6,000 ₪ בחודש.

התוספת של 33% בשכר, או 18,000 ₪ בשנה, היא משהו שאני לא יכול להרשות לעצמי לוותר עליו; עם כל הרצון שלי להיות עובד מאוגד – המדינה לא משאירה לי הרבה ברירה.

מבחינת הפרשות סוציאליות, בשני המסלולים המדינה תפריש לי שיעור זהה של 12%-15.83% מגובה השכר לפנסיה ועוד 7.5% לקרן השתלמות; כך יוצא שגם בתחום הזה החוזה האישי יעניק לי שליש יותר ממה שאקבל במסלול המאוגד.

בשני המסלולים העבודה מוגדרת – לפחות בשלב הזה – כמשרה "בלתי צמיתה" – מונח שפירושו הוא שזוהי רק עבודה זמנית. אמנם לא מדובר בתפקיד המיועד לפרויקט זמני או במילוי מקום, אך באופן הזה המדינה מאפשרת לעצמה "גמישות ניהולית" מקסימלית.

השנתיים הראשונות הן בכל מקרה בגדר "תקופת ניסיון", אך במסלול הקיבוצי לאחר 5 שנים אוכל לקבל "כתב מינוי" שפירושו מעמד של קביעות במקום העבודה.  קבלת כתב המינוי מותנית בקבלת אישור ("תקן") מנציבות שירות המדינה. רק כדי לסבר את האוזן, 30% מעובדי המשרד הזה, נכון להיום, מחכים לכתב המינוי.

בשני המסלולים, ללא הבדל, אקבל דמי הבראה, קצובת ביגוד, והחזר הוצאות נסיעה באוטובוס.

בשני המסלולים גם אוכל לצאת להשתלמויות שיזכו אותי בתוספות שכר הנקראות גמול השתלמות א' וגמול השתלמות ב'. הזכאות לכל גמול מותנית בצבירת 400 (!) שעות בהשתלמויות פרונטליות. אך גם בתחום הזה המדינה יצרה הבדל בין המסלולים: בחוזה הקיבוצי כל גמול שווה תוספת שכר חודשית של 328 ₪, לעומת 506 ₪ בחוזה האישי.

עם זאת, במסגרת ההסכם הקיבוצי מתחילת עבודתי המדינה תפריש 40 ₪ בחודש ל"קרן ידע" שמסייעת לעובדים במימון ההשתלמויות.

בנוסף, בהסכם הקיבוצי המדינה תזכה אותי ב- 630 ₪ עבור דמי חבר בשתי עמותות מוכרות לפי בחירתי. בחוזה האישי ניתנת אפשרות לקבל החזר על דמי הצטרפות כנגד הצגת חשבונית ובאישור מראש.

שני יתרונות חשובים נוספים שמציע ההסכם הקיבוצי הם:

  • לאחר שנתיים אקבל "תוספת שהייה בדרגה", כלומר שאעלה לדרגה 40+ (פלוס) שתזכה אותי בעוד 228 ₪ לחודש.
  • כבעל תואר שני, מדי שנה אקבל תוספת של 1.5% לשכרי.

אך בדיקה פשוטה באקסל של עליית השכר הצפויה מהתוספות האלו, כולל גמולי השתלמות, הראתה שייקח לי יותר מ-10 שנים להגיע ל- 6000 ₪.

החוזה האישי חוסך לי גם את הצורך להפריש 0.7% מהשכר להסתדרות, שישלמו עמיתי המאוגדים. אם ארצה אוכל לשלם דמי חבר, אך לא לבחור או להיבחר לוועד העובדים. לכאורה גם לא איהנה מתוספות שכר שונות שישיגו עיצומיהם, אך מסתבר שדווקא המרכיב של תוספת יוקר שבדרך כלל מושג לאחר עיצומים כאלה כן יחול עלי. גם כאן, תוספת היוקר של אחוזים כלשהם תכניס 33% יותר לחשבון שלי מאשר לחשבונותיהם.

הנימוק המכריע לטובת החוזה האישי הוא שכאשר ארצה אוכל, כך נאמר לי, לעבור פעם אחת ויחידה בין המסלולים. הותק שצברתי יוכר לי ואין מניעה שאקבל קביעות מיד לאחר מעבר כזה. לכן האסטרטגיה הטובה ביותר מבחינתי היא להתחיל לעבוד בחוזה אישי, ליהנות מהתנאים המועדפים בשנים הראשונות, ורק כעבור מספר שנים להצטרף להסכם הקיבוצי.

סיכומו של עניין

האישי הוא תמיד הפוליטי, כמו שלימדה אותי ויסלבה שימבורסקה, אך יש רגעים בחיים שבהם זה מוחשי יותר. הבחירה שהציבה בפני המדינה הייתה עבורי רגע כזה, שאיתגר את הערכים הסוציאל-דמוקרטיים שלי, וניצח אותם למעשה בקרב הזה.  הסכמתי לתת את ידי למהלך נרחב שבו המדינה, באופן הקר והמחושב ביותר, ממעיטה ממשכורות העובדים המאוגדים ומגדילה על חשבונם את משכורות העובדים בחוזה אישי, על מנת לכרסם בכוחה של העבודה המאורגנת. לפני שהחלטתי על בחירתי עוד פניתי להסתדרות בתקווה לשמוע מהם אמירה נרגשת של "לא, אל תעשה את זה", אבל התרשמתי שהם מקבלים את העניין די בשוויון נפש, או לפחות בחוסר אונים.  הייתי רוצה שההסתדרות תילחם ברוב רעש כנגד העניין הזה, שפוגע ממש בבסיס הקיום שלה. כדאי שמישהו שם יתעורר.

הבאתי את הסיפור האישי שלי כי אני יודע שאפשר ללמוד ממנו על מגמה כללית.  למרות שלא נתתי דוגמא אישית שאפשר להתגאות בה, אני מקווה שהידע שהבאתי יתברר בכל זאת כשימושי במאבק למען זכויות העובדים בכלל ובמגזר הציבורי בפרט.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

35 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    זה טריק חדש של האוצר שמשתמשים בו כבר כמה שנים בכמה משרדים. אני לא מצפה מהעובד הנזקק להלחם לבד במערכת אני מצפה מוועד העובדים של המשרד הממשלתי למנוע אפשרות שכזו ולדרוש שכל העובדים יהנו משכר גבוה יותר בלי פגיעה בזכותם להתארגן. העובדה שוועדי העובדים וההסתדרות הכללית משתפים פעולה עם המדינה ביצירת מסלול לעובדים לא מאורגנים היא הבעיה החמורה בסיפור הזה.

  2. דקל עוזר :

    גם אני תומך בהחלטתך.
    אנחנו צריכים לבנות כח פוליטי ולא נצליח לעשות את זה אם נתעלם מכללי המשחק שהוכתב לנו.
    אם זה אומר להיות צבוע ולהתנהג לפעמים בדו-ערכיות זה בסדר גמור.

    לא מדובר על מצב שבו מכרת ערכים בתמורה למיליון השלישי ולכן אני מחזק את ידך – לא ירדה קרנך בעיני אלא ההפך הוא הנכון והמאמר כאן רק מחזק את דעתי.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    לטוכולסקי,
    ועד העובדים לא יכול לעשות דבר ,וגם אין לו שום סמכות לעשות דבר.
    אך ורק ההסתדרות.ומאחר שהסתדרות כבר כמעט 20 שנה בידי משת"פי ההפרטה ,כך גם גורל העבודה המאורגנת נדון לכלייה.
    העתיד הוא מיליוני עובדי קבלן הנאלצים לשלם "דמי טיפול" למנגנון ההסתדרות.
    המדינה עוזרת לעיני בדמי טיפול,ועיני משלם בשת"פ עם ההפרטה.

  4. ק. טוכולסקי :

    מיכאל ועד העובדים יכול לפנות להסתדרות ואם ההסתדרות לא עושה כלום ועד העובדים יכול לכנס את העובדים ולהתביע על פרישה מההסתדרות ומעבר לכוח לעובדים שם מן הסתם יארגנו להם אחלה מאבק בנושא.
    הבעיה היא מהכרותי האישית עם ועד עובדים "חזק" במשרד ממשלתי היא שהם לא ממש מתעניינים בדברים שכאלו וגם לצערי לא רוב העובדים במקום.

  5. מיכאל לינדנבאום :

    לטוכולסקי,
    תיאורטית זה אולי נכון ,אבל מעשית בתקופת המעבר בין ועד לועד ניתן לפטר ולהתעלל בכלל העובדים.

    וכידוע,כולם מפחדים,ולכולם יש משפחות..

  6. דניאל גיגי :

    הסכם אופק חדש שעליו חתומים המורים אוסר על זכות ההתאגדות

    המורים גם ויתרו על הזכות שלהם להתאגד כאשר חתמו על הסכם אופק חדש. זה שיטה של המדינה!

  7. ק. טוכולסקי :

    מיכאל אם כך צריך ךבחור בועד שמראש מודיע שזה מה שהוא יעשה או להחתים את העובדים בפעולה מהירה ומארגנת על מעבר. או אם מתעקשים להשאר בהסתדרות להצביע בבחירות שם לחד"ש ולא לעוגנים.

  8. נדב פרץ :

    דניאל גיגי: על מה בדיוק אתה מדבר? אופק חדש אוסר את זכות ההתאגדות? אז איך הסתדרות המורים עדיין קיימת?

  9. מיכאל לינדנבאום :

    לטוכולסקי,
    לצערי,באמת לצערי ,כי רק בגלל ההסתדרות אני מובטל וחסר פנסייה ,הרעיון שלך על ועד שמודיע מראש שהוא יעבור למשל לכח לעובדים,פשוט ללא ישים.
    ה"מחוקק" נתן להסתדרות את כל הסמכויות האירגוניות(שביתה) והמשפטיות(רק לה מעמד משפטי בביה"ד לעבודה).
    פועל יוצא: ההסתדרות מוסמכת להדיח כל ועד שחשוד במיליטנטיות,וזה גם קרה בעבר בנמל אשדוד כמדומני.

    ועד שמודיע מראש על כוונותיו—פשוט אין חיה כזאת.

  10. דליה :

    נדב
    אופק חדש אינו אוסר את זכות ההתאגדות אלא מעקר אותו. ברגע שיש גמישות ניהולית אין צורך באיגוד מקצועי שיגן על המורה. הגמישות הניהולית מייתרת את זכות ההתאגדות.

  11. כששלי תהיה בשלטון, זה לא יקרה :

    אבל בשביל להגיע לשלטון היא צריכה את עיני.

    הסתבכנו.

    חן

  12. חן :

    לדליה
    בהנחה שאבי מביא נתונים מדויקים, וסביר שהוא בדק היטב – אז גם בהסכם הקיבוצי שהוא מתאר יש כרסום בזכות התאגדות.

    כלומר שהבחירה במסלול האישי מחלישה את אלה שעובדים במסלול הקיבוצי.

    אני לא שופטת כאן את אבי,
    אבל זהו המצב העובדתי העולה מהתיאור שלו.

    ויש לשים לב, אם עבור משרה מלאה עם תואר שני וותק של 10 שנים, הוא מקבל 6000 ש"ח (נטו כפי שהבנתי), אז ברור שמדובר כאן בדינמיקה שסופה הלא רחוק יביא גם את המועסקים בחוזה אישי לשכר שילך וירד.

    יוצא מזה שכל מיני הישגים של שלי יחימוביץ הם תוך כדי תנועה שלה במדרגות הנעות למטה.

  13. נדב פרץ :

    דליה, המרחק בין 'אוסר את זכות ההתאגדות' לבין 'מגביל במידה מסויימת את היכולת של מורים להיאבק' (שזה מה שקורה בפועל, ולטעמי במידה קטנה למדי) כל כך גדול, שלהגיד שזה אותו דבר זה רק פוגע בעניין.

    את רוצה לכתוב על הפגיעה ביכולת השביתה של עובדים בעקבות האופק? מצויין, נושא חשוב מאוד. אבל אם תגידי שהאופק 'אוסר על זכות ההתאגדות', בעיקר תפגעי בטיעון שלך, כי זה פשוט משפט שקרי.

  14. ק. טוכולסקי :

    חברים יש כאן בעיה חמורה שגם אם לא הגיע עדיין להעסקת מורים מן הסתם תגיע לשם, זה התחיל במשרד החוץ כנוהג, אחרי שזה שימש להעסקת עובדים זמניים, וזה מתפשט, בסוף התהליך לא יהיו עובדים מאורגנים ובעלי קביעות.

  15. לקסי :

    לחן - ברכות לשובך

    אנחנו נמצאים בעיצומו של גל רפש ימני* השוטף את חברתנו בחסות ההצבעה על סכנות שמסכנים אותנו מוסלמים למיניהם, חלקן אמיתיות, רובן מומצאות בכדי שלא נסכור את שטפון הרפש האנטי חברתי.
    בינתים נלחמים על כל זיז, האם נשרוד?
    מאז שניטלה נבואה… וגו'

    _____________
    * הלאומנות היא מפלטם של הנבלים

  16. אבי נאור :

    חן, מדובר ב-6,000 ש"ח ברוטו.

    לא נטו.

  17. מיכאל לינדנבאום :

    לנאור,
    מה משמעות "להיות עובד קבוע במסגרת הסכם עבודה קיבוצי",אם המשרה עצמה מוגדרת כדבריך כ"משרה בלתי צמיתה" .

    האם אפשרות המעבר החד פעמי מחוזה אישי לחוזה קיבוצי,אינה גוררת בעקבותיה דרישה להחזר כל ההטבות הסוציאליות וההכנסות על בסיס "אישי".
    האם לא חוזרים לנקודת ההתחלה בעצם?

  18. איתי :

    נדב, דליה לא התייחסה לנושא התחייבות שלא לשבות אלא לתוספת גמישות ניהולית כלומר במלים בוטות שיהיה יותר קל לפטר מורים.

    גם בעניין זה אני חושב שהטענה "הגמישות הניהולית מייתרת את זכות ההתאגדות" היא מוגזמת ומזיקה ליכולת השכנוע של מתנגדי האופק.

    ראשית, השינוי בגמישות הניהולית שעליו הוסכם אין משמעו שאפשר לפטר מורה מהיום למחר, דבר שבהחלט קיים בישראל 2010 ברשתות חינוך פרטיות (טומשין למשל).

    שנית, כל הנושא של גמישות ניהולית מול בטחון תעסוקתי ראוי לדיון מעמיק יותר ורחב. בעניין זה הסוציאל-דמוקרטיה צריכה לתת תשובה לשאלה הלא תיאורטית בכלל מה עושים עם עובד גרוע בשירות ציבורי, שעבודתו היא כתם על המערכת, גם אם אין בה עבירה פלילית או משמעתית.

    זכור לי דיון עם שושי פולטין, מתנגדת מובהקת לאופק, שהודתה בכנות שבעולם "טרום רפורמה" ישנם לא מעט מקרים של מורים גרועים שלא ניתן להזיז אותם ממקומם. מעבר לשאיפה שלנו לשמור על סולידריות עם כל עובד, אנחנו גם אזרחים שרוצים לקבל מהמדינה שירות איכותי. כשהפקידים בביטוח לאומי לא עונים שעתיים לטלפון בשעת הקבלה אני לא מגיש תלונה למבקר המדינה ודורש את פיטוריהם. אבל אם חס וחלילה הילדים שלי יחונכו ע"י מורה תוקפן, בור או סתם מקטין ראש (אני זוכר כאלה מילדותי, ואני עוד למדתי בבתי"ס טובים) אני לא אמור לקבל את הנזק הנגרם לילדים שלי בהבנה (ולרוץ למצוא להם מורים פרטיים בתשלום).

  19. מיכאל לינדנבאום :

    בטחון תעסוקתי,
    לגבי עובד גרוע,מהו המנגנון שיקבע שהוא כזה? המנהל ששיקוליו לא נקיים ממניעים זרים ,או ועדה פריטטית?.
    לגבי הבעיה עצמה,אתה צודק: אף אחד לא רוצה מורה גרוע לילדיו.

    לגבי נושא ביטוח לאומי,הנושא הרבה יותר מורכב,כי יש "ייבוש" של תקנים וכל המערכת,ולעיתים קרובות מידי הפקידים הם הש"ג כי את ההחלטות האמיתיות נוקטים הדרגים הפוליטיים- מינהליים שאינם מעוניינים במתן שירות טוב לאוכלוסייה.

  20. איתי :

    כמובן שאני בעד ועדה שבה נציג לועד העובדים ולא המנהל בלבד. השאלה מה עושים במקרה שהועד עומד לצד עובד שהוא באמת גרוע

    הרי בדיוק כפי שיכולים להיות שיקולים זרים למנהל, יכולים להיות שיקולים זרים גם לועד.

    במיוחד במקרה של פיטורים ע"ר צמצום בארגון, לא חסרים מקרים שהועד דאג למקורבים ובכך פגע בעובדים אחרים שאינם מקורבים וכמובן בטיב השירות לאזרח.

    לא התרשמתי שוסרמן נותן למנהלים צ'ק פתוח לפטר מי שהם רוצים (אולי אני טועה, אשמח לראות נוסח ההסכם). אם זה המצב, זה חמור מאוד. וגם אם כן – זה עדיין לא מייתר את זכות ההתאגדות.

  21. מיכאל לינדנבאום :

    לגבי נושא של שיקולים זרים לכאן ולכאן ,זאת אכן אפשרות.ממש שאלה קשה.

    נושא דאגה למקורבים ,תמיד אקטואלי,אבל אפשר להפחיתו בהרבה על ידי קיום מנגנון היזון חוזר הרבה יותר דמוקרטי מכפי שהוא היום,ומבחינה זאת ועד כח לעובדים באוניברסיטה הפתוחה מהווה מודל לחיקוי.

    עם זאת אסור לשכוח,שאפלייה שיטטית של עובדים ו"הפרד ומשול",הם בגדר "שיטות ניהול" בארגון שבדרך כלל מעדיף יותר עובדים "בראש שלו" ,ופחות עובדים חרוצים ,אך עצמאים יותר בדיעותיהם.
    בהפרטה ובהשמדה הכלכלית של עובדי "פז" הוותיקים, ה-company Men,שרדו הרבה יותר מאחרים.

    לגבי אופק חדש ווסרמן ,כבר היום נשמעות תלונות של מורים על התנהגות דיקטטוריאלית של מנהלים ומפקחים.

  22. אבי נאור :

    תג מחיר לעבודה המאורגנת

    אחד הדברים המעניינים בהצעה של המדינה, בהסתכלות כלכלית, היא שהיא נוקבת לנו באומדן מספרי של ערכה של העבודה המאורגנת:
    אם שווה למדינה לשלם 1/3 יותר לעובד הלא מאורגן, סימן שהעובד המאורגן עולה לה יותר.
    לכן מהיום, כשנדבר בשבח העבודה המאורגנת נוכל לציין זאת כדוגמה לכך שההתאגדות משפרת בשליש את תנאי השכר של העובדים.

  23. אבי נאור :

    תשובה למיכאל (תגובה 17)

    לשאלתך כיצד אפשר לאחר 5 שנים לקבל קביעות במשרה בלתי צמיתה – אני משער שבעקבות התקן החדש הם גם ישנו את הגדרת התפקיד, אבל אנסה לשאול בחשבות או בשכר לגבי הנקודה הזאת.
    ולשאלתך השנייה – המעבר לעבודה מאורגנת לאחר כמה שנים בחוזה אישי אינו גורר דרישה להחזר כל ה"הטבות" שהתקבלו בחוזה האישי.

  24. יוני :

    איתי,בכל מה שנוגע לציר של בטחון תעסוקתי מול יכולת פיטורים אני חושב שתמיד נצטרך לוותר על משהו(על רמת בטחון לטובת הגמישות או להפך),אני לא רואה דרך מושלמת ויצירתית לשלב בין השניים כי הם מעין משחק סכום אפס,אם יש לעובד בטחון תעסוקתי אז אין אפשרות לפטרו ולהפך.

    זה המקום לעשות הכרעה ערכית ולבחור לפי הערכים תוך הבנה שלערכים יש עלות,במקרה הזה נראה לי שהעלות תהיה עובדים גרועים (אם אנחנו רואים בטחון תעסוקתי כערך גבוה).

  25. איציק יאפ :

    יוני, מאיפה לך ההנחה המובנית הזו שעובדים בעלי ביטחון תעסוקתי הם עובדים גרועים?

    רק אל תגיד "כי הם לא מפחדים שיפטרו אותם" כי זה תירוץ שלא תופס. יש לך סטטיסטיקות?

  26. אלעד הן :

    לאבי

    מה שאנחנו רואים בפערי השכר האלה אינה העלות למדינה של עבודה מאורגנת, אלא המס שמוכנים מלחכי הפנכה של ההון באוצר לשלם כדי לשבור את העבודה המאורגנת.

  27. לקסי :

    על הפיחות שחל בועדי העובדים

    יש בועדי עובדים גם נבחרים בורים ומושחתים, בפירוש לא כולם, אבל – כמאמר הפתגם הרוסי – טיפה של נפט מקלקלת חבית של דבש.

    יש חברי ועדים שיעשו הכל בכדי לשוב ולהיבחר, כולל נזקים אמיתיים למקום העבודה ע"י גיבוי לעובדים שאינם ראויים לגיבוי.

    אחד ממנגנוני ההשחתה הוא הפסטיבל החצי שנתי של ה"שי לחג". חברות שהתמחו מארגנות לחברי הועדים "ימי-כף" במקומות נחשקים, שבהם מוצגים להם פריטי שי לבחירה, זה ועוד כיוצא באלה "נעימויות" עוזרות לחיסול העבודה המאורגנת.

    לחברי ועדים מסוג זה בכלל לא איכפת שיש במקום העבודה עובדים בחוזה מיוחד, עובדי דור א', עובדי דור ב' ועבדי קבלנים.

    אחת השיטות היותר טובות ליצור אחריות הוגנת של ועדי העובדים היתה שיתופם בהנהלות (לפני שההנהלות החלו לקנות אותם). נציגי העובדים בהנהלות היו אלה שגם קיבלו על עצמם את המטלה לשוחח עם עובד "רע" להתריע בפניו ולקיים את מה שהיום נעשה ה"שימוע".

    לסיכומו של דבר ההשחתה באה במעבר מחברה של אנשים לחברה של כסף.

  28. מיכאל לינדנבאום :

    זה לא הועד ,זאת ההסתדרות המשת"פית

    שוב הבלבול בין המסובב והסיבה,
    הבעייה היא לא רק השחתה של נציגי ועדים מסויימים.
    הסיבה העיקרית היא האיגוד המקצועי,ההסתדרות.יש לה סמכות לפטר ועדים,לגרום לבחירות חדשות לועד,ובכלל להקפיד על קיום דמוקרטי של תקנון הוועדים.
    מאחר שהמערך ומפלגות השמאל השולטים בהסתדרות החליטו לשתף פעולה עם משטר ההפרטה הניאו-ליברלי,כל התנהגות הוועדים נגזרה בהתאם.
    בוווודאי לא הם החליטו על דור א' ,ב' ,או עבדי קבלן.
    הכל נכפה על ידי ההנהגה הדיקטטוריאלית של ההסתדרות.
    אני יודע בדיוק איך זה עובד כי הייתי שם.
    כאשר התלוננתי במועצת פועלי חיפה על אי-כיבוד התקנון ושחיתות בוועד ,הם מיהרו להסגיר אותי לידי ראש הוועד המושחת שעבד בשת"פ מלא עם מנהל כח-האדם……

  29. אבי נאור :

    בשורה טובה בכלכליסט על התאגדות עובדים בחוזה אישי:
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3427026,00.html

  30. חדש בשירות המדינה :

    אבי שלום,
    הוותק שלי הוא כמעט כמו שלך בשירות המדינה.
    רק שפעם ראשונה אני רואה את ההבדלים בין אפשרויות העסקה.

    מאיפה אני יכול לקרוא על ההבדלים בין החוזים ומה מגיע לי ומה לא.

    לי נאמר שבעלי חוזה שכר כולל לא זכאים לגמול השתלמות.

    ובאמרכלות שלי אני לא כל כך מקבל תשובות.

    מאיפה ניתן לקבל מידע

    תודה

  31. יעל :

    שלום אבי,
    ברצוני לשאול אותך מספר שאלות לגבי החוזים באופן אישי, האם תוכל לשלוח לי למייל את מספר הטלפון שלך?
    תודה
    יעל

  32. יפית :

    שלום אבי
    במרום 5 שנים שחלפו אשמח לשמוע את דעתך על הסוגיה הזו – כי זו בדיוק הדילמה שלי בימים אלו. אפשר פה או בפרטי. האם סבור שבחירתך הייתה נכונה? אם אתה עובר אחרי שנתיים לקביעות, האם ה"ספירה"של ה- 5 שנים לקביעות מתחילה מחדש? או שהשנתיים כבר נכללות? תודה רבה!

  33. זוהר :

    מצטרף לבקשה

    אשמח לקרוא כאן עדכון מאבי, אחרי 6 שנים…

  34. איציק :

    גם אני אשמח לקבל עדכון

    אחרי 6 שנים

  35. רון :

    כמה בורות בשרשרת תגובות

    קודם כל חוץ מהקללות הדמגוגיות נגד הימין רק אגיד שכל השרשור הזה נשמע כמו "אוי אוי אוי".
    אף אחד לא חייב לכם קביעות. המשכורת שלכם ממומנת מכספי משלמי המסים. למה אתם צריכים קביעות בדיוק?? בשוק הפרטי תצטרכו להוכיח את עצמכם. תצאו מגישת המגיע לי והאכלו-לי-שתו-לי. אף אחד לא חייב לכם כלום ושום דבר. העצמאים שעובדים קשה בלי קביעות, מממנים את המשכורת שלכם. חצופים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.