חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

השוק אינו חופשי והיד אינה נעלמה – מלחמת המטבעות עדות לכך

נושאים דעות, כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 14.10.10 6:02

מלחמת המטבעות והתערבות של ראשי מדינות בקביעת השערים היא עוד שלב בנסיגה מהשוק החופשי. התערבות נחוצה לא רק בביטחון, אלא גם בעניינים חברתיים כלכליים

מאת: ק. טוכולסקי


מלחמת המטבעות מצביעה שוב על חולשת השיטה

בעיתוני הכלכלה יכולנו לקרוא בשבועיים האחרונים על מלחמת המטבעות. מסתבר שבשוק החופשי המהולל, המנווט בבטחה בידי היד הנעלמה שמנחה שוב ושוב את שפתי קרן השפע לבעלי ההון ואת נטל סחיבתה על ציבור העמלים, מישהו מעז ביד גסה וגלויה להתערב בכללי הקודש של המשחק הדרוויניסטי.

שער המטבעות, האינדקס שאמור להצביע על חולשתן וחוזקן של כלכלות ושמעניק יתרונות מסוימים המתאימים בכלכלה הגלובלית מוטת היצוא לבעלי מטבע חלש לעומת בעלי מטבע חזק. כבר אינו חופשי. למעלה משלושה עשורים אחרי ביטול הסכמי ברטון-וודס, מסתבר שהעולם לא מסתדר בלי התערבות של ממשלות ובנקים מרכזיים בשערי המטבע.

ס"ד טובים יודעים את האמת, שגם במשך תור הזהב הניאו ליבראלי העסק לא עבד בשביל רוב האנשים, אבל רוב האנשים ואפילו רוב מוחלט של האנשים לא באמת מעניינים שרים ונגידים של בנקים מרכזיים, מבחינתם כל עוד השיטה משרתת ובהצלחה את העשירון העליון, העסק עובד. אבל מה לעשות. התרמית של הרייגניזם/תאצ'ריזם/ביביזם/שטרסלריזם, או בקיצור ניאו ליבראליזם לא באמת עובדת. השוק החופשי  לא מסוגל להתקיים ללא רגולציה נוקשה באופן הוגן, כאשר מורידים מיסים, הכנסות המדינה לא צומחות, כאשר מקצצים בפיקוח על יחסי עבודה, העובדים מרוויחים פחות, וכן הלאה וכן הלאה.

מלחמת המטבעות היא עוד שלב בנסיגה מהשוק החופשי. כן מסתבר שאי אפשר בלי שער יציג שממשלות קובעות. כמובן שאף אחד לא ממהר להודות בטעות ולכן בזמן שסין הקומוניסטית קבעה שער שנוח לה, מדינות אחרות כמו ישראל מחפשות כל דרך להתערב בשוק המטבע, כל דרך חוץ מקביעת השער בידי המדינה או במערכת הסכמים.

לאחרונה נשמע קולו של נשיא דרום קוריאה, לא בדיוק קומוניסט, שקרא להסכם חדש בדומה למה שנקבע בברטון-וודס, אבל קולו נותר בינתיים בודד, בנקים מרכזיים וממשלות מעדיפים דרכים עקיפות כמו קנייה של מטבע זר כדי להוריד את ערך המטבע שלהם, ללכת עם ולהרגיש בלי.

מטבע מתחזק כשהכלכלה חזקה, אולם התחזקות המטבע עשויה להביא משקים מוטי יצוא לבעיה. הם מקבלים תשלום בכסף זר שערכו פחות, וצריכים לשלם במטבע מקומי שערכו גבוה. היות ומחירים לא נוטים לרדת, מעדיפים מי שקונים ומשלמים משכורות, שצד אחד תהיה לה כלכלה חזקה, אבל מהצד השני המטבע יהיה בעל ערך נמוך.

אז עכשיו הבנקים המרכזיים מתגייסים לשמור על ערך המטבע נמוך, ופתאום אפשר להתערב בשוק מהבוקר עד הלילה, ופתאום המדינה כן יכולה להיות שחקן, וזה לא רע, ואף אחד לא פוצה פה כנגד התערבות ממשלתית. זה לא סתם, זה נוח למי שיש לו, אבל לא נתפוס אף אחד בצרתו, גם לנו נוח כשמתערבים. אנחנו רק מבקשים, תמשיכו להתערב לא רק בשביל תעשיינים עשירים.

עוד נקודה, לא חסרות שיטות יעילות יותר מקנייה של מטבעות. אפשר לקבוע שער יציג, אפשר להטיל מסים והיטלים על פעילות ספקולטיבית במטבעות. הכישלון של השיטה ברור, לא צריך להמשיך ולשחק משחק כפול כאילו השוק חופשי רק בגלל שהמשלה מתחפשת לעוד שחקן. הממשלה ובנק ישראל צריכים להוביל ולקבוע מדיניות לא רק בנושאי ביטחון ובהגדרות סמנטיות, אלא גם ואפילו בעיקר בנושאים חברתיים כלכליים.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

14 תגובות

  1. דקל-דוד עוזר :

    למזלנו יש לנו נגיד גאון וחברתי

    רכישת המטבעות הוא צעד חברתי והאיומים על הטלת מס על הון זר ספקולטיבי במקביל לעליית הריבית – שניהם דוגמא לתפיסה כוללת נכונה של תפקיד המדינה.
    לעומתו שטייניץ, שלפי רוח דבריו התחיל להבין שהתיאוריות של ביבי הזויות, עדיין נמנע מהחלטות קשות. לדעתי פשוט בשל נאמנות לביבי.
    הימור שלי? שטייניץ ישנה את עורו.

  2. ק. טוכולסקי :

    אם הנגיד היה גאון חברתי ולא מקובע קצת בעצמו על השיטה הקודמת הוא היה תומך בהטלת מס על ספקולציות במט"ח. אבל הנגיד שלנו טוב ככל שיהיה עדיין מעדיף לעזור בשימור למראית עין של השיטה הקודמת.

  3. דקל-דוד עוזר :

    ק. הוא תומך אבל הוא זהיר

    מי שמבין בכלכלת שוק (בשונה מכלכלה באוניברסיטה)יודע שאם הממשל משדר פאניקה זוהי נבואה שמגשימה את עצמה.
    הוא הצביע בעדינות לאט לאט על בועת הנדל"ן ופועל לצימצום שלה – היום מדברים עליה בגלוי.
    בשבוע שעבר הוא איים וזה קיבל כותרת משנה, לדעתי לא במקרה, שהוא לא יחשוש להטיל מס רווחים על משקיעי הון זר ספקולטיבי כצעד תומך בעליית הריבית.
    האנשים שמבינים – מבינים. אלו שלא מבינים – עדיף שלא יבינו.
    מסיבה זו אני רואה בו א. גאון ו-ב. חברתי

  4. ק. טוכולסקי :

    אם קראת את הטור שלי כאן לפני שבועיים היית רואה למה מה שהנגיד עושה לא יעזור. הנגיד רוצה להציל את השיטה לא לשנותה ולכן הוא פועל כמו שהוא פועל. אני בטוח שהוא איש מבריק, אני בטוח שהוא איש ישר, אני גם בטוח שהוא לא אונזר ולכן אני מקנא במחנה אליו הוא משתייך שיש להם כזאת פיגורה אני לא משלה את עצמי שזה המחנה שלי.

  5. דקל-דוד עוזר :

    ככלל, אני גם לא בעד "לשנות את השיטה"

    זה לא שאני לא חושב שהמדינה רשאית לתת סובסידיות ישירות במוצרים ציבוריים ולהיות אחראית על החלוקה (אני חושב שבן וברור שכן) אבל זה לא אומר ש"כל השיטה דפוקה".
    גם קיבוצים הם איים שמנצלים את השיתופיות כדי לנצח בשוק כללי שמתנהל בכלכלת שוק, וכך לדעתי צריכה לנהוג מדינת ישראל.

  6. ק. טוכולסקי :

    דקל אנחנו יכולים להיות חלוקים זה בסדר. גם אם אתה לא משנה את השיטה, ולא עובר למטבע עולמי אחד ומשטר עולמי קומוניסטי אתה יכול להטיל מיסוי על ספקולציות במטבע חוץ. זה במסגרת השיטה אבל הנגיד הוא אחד ממגיני הגרסה הניאו ליבראלית של השיטה, והוא מתנגד למעורבות באמצעות מיסוי. ומעדיף להמר על כסף ששייך לי וללך.
    זה יותר טוב מכלום אבל הגיע הזמן להודות שיטת שערי המטבע של השוק החופשי כשלה. גם ברטון וודס הייתה במסגרת השיטה ולא מחוצה לה דרך אגב, אפשר גם לאמץ מודל דומה, מעודכן כמובן לימינו אבל בעיקרון דומה, אפשר גם לעבור למטבע עולמי אחד גם במסגרת השיטה הקיימת ואז אפשר יהיה גם להמנע מספקולציות על מט"ח.

  7. דקל-דוד עוזר :

    גם אם אתה צודק אין לזה סיכוי להשיג הסכמה

    מעבר לאי-ההסכמה הפוליטי בין מדינות שמעוניינות להינות משערים נמוכים מול גבוהים ולהשפעתם המצטברת של גורמים ספקולנטיים על הממשלות בעולם, ההצעה לעבור למטבע אחיד היא לא… סוציאלית!
    ההצעה הסוציאלית היא מיסוי.
    הפתרון החברתי הוא מטרה עתידית במקום הדוניזם מופרע.

    אם אנחנו משאירים את השוק החופשי ובמקביל עוברים למטבע אחיד אנחנו יוצרים יתרון בלתי הגיוני למדינות החזקות שלא סובלות מעוצמתן כפי שקורה בשיטה הנוכחית.

  8. ק. טוכולסקי :

    אוקי מיסוי זאת אופציה ראויה וגם לה הנגיד מתנגד, כי הוא אולי עילוי אבל הוא לא משלנו (ס"ד)

  9. האזרח דרור :

    לא התערבות ולא אי התערבות

    תקראו בבקשה את הספר "היסטוריה קצרה של היסטוריה פיננסית" (או את התקציר שלו) – ותבינו למה משבר הסאב פריים לא היה הפתעה.

    המחזור הוא אותו מחזור – בועה פיננסית (הקודמת היתה בועת הדוט קום) מאפשרת לנפח את הכלכלה על ידי הגדלת ההבטחות לעתיד לבוא. אז עושים מכה והציבור משלם. "לומדים לקח" – ומוצאים דרכים חדשות ליצור בועות (כי יש הרבה שרק רוצים "להתעשר בלי לעבוד").

    מערכת הכספים שלנו בנויה בצורה לא טובה. היא מגבירה משברים אחרי שאלה התרחשו ומעודדת היווצרות של משברים.

    "התערבות" של הממשלה במערכת הזו פרושה "עוד מאותו דבר" – נסיון של הממשלות לשמור על יציבות חברתית – במטרה לשמור על "עסקים כרגיל" – שפרושם בסופו של דבר עוד בועות דומות בעתיד.

    יש כל מיני הצעות איך לשפר את זה – לצערי זה אחד התחומים שבהם לדעתי עוד לא היתה פריצת דרך משמועתית.

    יעדים לדוגמה
    – הפסקת הסחרור שבו הכסף ושאר אמצעי מסחר הופכים למנותקים מה"כלכלה הריאלית"
    – הפסקת הסחרור שבו ה"כלכלה הריאלית" מתנתקת מכלכלת מחיר אמת – המציאות הגיאופיזית והאקולוגית שמהווה את הבסיס לכלכלה שלנו
    – הקטנת הכוח של "יצרני הכסף" (לדוגמה בנקים) מול אלו שמייצרים מוצרים מעט יותר חשובים. – מה גם שהיום – כמו לפני 300 שנה, האתגר העיקרי של כולנו הוא פשוט לשמור על כמות קבועה של כסף – במקום הסחרור והניפוח.
    – אפשרות שהשקעה תהיה ביוזמות כלכליות (לדוגמה פירמות) ולא בספקולציות
    – האטת השקעות (אחד ההבדלים בין השקעה לבין ספקולציה היא שאין השקעות שבהן אתה מחליף אפיקים כל שבוע – אפילו לשיח לוקח כמה חודשים כדי להפיק תוצרת).
    – מטבעות מקומיים ומטבעות קהילתיים
    – בנקי זמן
    – קרנות להבטחת מזון
    – פנסייה מקיימת (כך שלא תשקיע את כספך בדברים שיתנו לך בעתיד יותר כסף , תוך כדי זה שהם פועלים בצורה שמורידה את כוח הקנייה של כסף זה).

  10. דקל-דוד עוזר :

    לאזרח דרור - צריך להבין את משמעות המושג "ענווה"

    כדי לפתור את בעיות השוק יש לבצע שתי מהלכים:
    א. לעבור למחשבה המתמקדת בעתיד במקום בהווה ובעבר.
    http://www.youtube.com/watch?v=A3oIiH7BLmg&feature=channel
    ב. יש להבין ענווה מהי – לא להיות פלצן, לא להיות בלסן, להעדיף חיסכון.
    באופן כללי – יש לקבוע מטרות חברתיות שהפרטים בחברה יזדהו איתם שהן ארוכות מחייהם של הדור הקיים והדור הבא.

    האמת היא שזה מה שנותנת האמונה הדתית – תחושת ייעוד שמאפשרת קיום חברות עניות באושר ועוצמה חברתית, ויש להמציא את האמונה החילונית – תחושת ייעוד של כיבוש הכוכבים.

    בעבר עשו זאת על ידי קביעת רצון לכבוש מדינות.
    אח"כ רצו לכבוש את הירח.
    מדינת ישראל צריכה לקבוע מספר משימות שהן גדולות מהחיים ואני לא מדבר על רכבת (שזה באמת טימטום מוחלט- רכב יקר שלא יודע לנסוע על שום כביש מלבד כביש מיוחד ומטופש ששום רכב אחר לא יודע לנסוע עליו) וגם לא איך להאריך את חיי האדם.
    אני מדבר על פרוייקט כמו לחיות על הירח, לחפור עד בטן האדמה, לייצר השלמה ושיתוף פעולה עם העולם המוסלמי – דברים שאין להם אורך חיים.

    תאמין לי כי כאשר תהיה מטרה חברתית גדולה שהתושבים יזדהו איתה אז 90% מהבעיות ייפתרו מעצמן.

  11. לקסי :

    אחד התוצרים של ביטול הסכמי ברטון וודס הוא הפרטת השליטה בכמות הכסף מידי הממשלות לידי פרטים. הפרטים יכולים להיות פרטים אמיתיים (ג'ורג' סורוס) או תאגידים. אלה התמחו ב"מכשירים פיננסיים" שעניינם עשיית כסף מכסף.
    ערב המשבר הפיננסי היתה כמות הכסף בעולם פי חמישה מהדרוש לחליפין של מוצרים ושרותים.
    חלק מהתוצאות היו חדירה לרעה אל העולם הריאלי, קראו הסבר קליל כאן: http://www.blacklabor.org/?p=12725.

    מחיר הנפט עולה עכשו רק משום שנשיא ארה"ב – אובמה – לא הצליח לאכוף התנהגות נאותה על קרנות הגידור המחזיקות במלאי הדלק והמעלות את מחירו.

    ולעניין השוק החפשי והיד הנעלמה שבכותרת הטור הזה, אלה קיימים רק בדמיונם של ליברטריאנים אוסטרים בין אם הם טהרנים תמימים או סתם גדפנים של שוק ("…פורנוגרפיה מרכסיסטית…" דניאל דורון).

  12. האזרח דרור :

    הרווח פרטי ההפסד ציבורי

    ה"אידאולוגיה" היא פשוטה – הרווח פרטי ההפסד ציבורי. כאשר יש אינטרס של האליטה להתערבות, אומרים ש"חייבים את זה " ו"כנראה שטעינו" – ו"אל תתנו לכלכלה ליפול". – מכאן שהההפסד שאחנו גרמנו יכוסה על ידי הציבור. כאשר הרווחים מתחילים, מייד חוזרים ל"שוק חופשי" ו"זכויות רכוש" ולהלל את הקפיטליזם. המעבר בין שני האידאולוגיות הוא פשוט חלק משיטה כוללת יותר.

    לדקל – מכיר את הסרטון, אבל אני ממש לא בטוח שהמטרה שלו היא להגיד שצריך להיות מפוקס יותר בעתיד. לדוגמה אצל חלק מהאנשים יש יותר מידי מיקוד בעתיד, ומיקוד יתר בעתיד דרך השוק – ככה שהם מקריבים שינה, משפחה וחברים לטובת עבודה – לצורך ההסבר – בונים את הקריייה וחוסכים כסף – אבל בעצם כוח הקנייה העתידי של הכסף ירד. אני חושב שהמסקנה הנכונה יותר של הסרט היא להתחשב בתפיסות השונות של אנשים לגבי זמן – לדוגמה להבין מתי תפיסת זמן של הווה או עבר היא חשובה

    אגב, אני לא מסכים לגבי כל המסקנות בסרט. חלק מהדברים לא נובע מהתמקדות בהווה או בעתיד, אלא ממסורת של זמן מחזורי לעומת מסורת של קידמה. רוב התרבויות המסורתיות כן משקיעות הרבה בעתיד (חוני המעגל)- אבל הן לאו דווקא עושות את דרך ייצור מוצרים למכירה או דרך השוק.

    מטרה "גדולה" ארוכת טווח שאני יכול לחשוב עליה:
    1. קיימות דמוקרטית ושוויונית בכדור הארץ
    2. הארכת חיי האדם ל-1000 שנה (מה שגם יעודד חסכון יתר וגם יעודד חשיבה על העתיד וקיימות)
    3. יצירת קולוניות בחלל
    4. התגוננות מפני אסטרואידים
    5. תרבות חילונית עמוקה (כמו בודהיזם חילוני או יהדות חילונית משולבת מדע)
    6. אסטרטגיה K
    7. הפיכת המגמה של הכחדה המונית ושחזור מינים

    כל הדברים האלה הם דברים שעוזרים לחסכון, אבל הם לא קשורים לבעיה שמערכת הכספים שלנו מעודדת גניבה, הונאה, לקיחת הימור לא אחראי, לקיחת סיכונים גבוהים מידי על חשבון הציבור (מורל האזארד או "סיכון מוסרי") , נתק בין הפעילות הכלכלית להשלכות הסביבתיות שלה, והרס הסביבה.

    לקסי, גם להסכמי ברטוון וודס היו בעיות, ולא סתם ההסכמים נפלו בסופו של דבר. לדוגמה היו מרכיבים שקיינס רצה להכניס והם לא נכנסו בסופו של דבר. הרעיון לסמוך על ארה"ב כשומרת על הערך של הכסף על ידי המרתפים בפורט נוקס לא היה רעיון חכם מידי ובסופו של דבר זה נפל – כמו בהרבה מקרים בעבר – בגלל ממשלה שצריכה "להדפיס כסף" כדי לממן מלחמה.

  13. דקל-דוד עוזר :

    ללקסי בעניין היד הנעלמה

    לקסי אני מפנה אותך למאמר שלי להחזיר להם באותו המטבע
    http://www.blacklabor.org/?p=22696
    בעניין "היד הנעלמה" – הטיעון הזה הוא זהה למילה "אלוהים" או "כוחות הטבע", זה ביטוי שקרי, אך הדרך להפריך אותו בציבור הוא "ביזוי הדימוי" שכמו שאמרתי זה לא הוכחה אמיתית, אבל זה מאוד משכנע וזה גם ראוי לאור העובדה שלהגיד "יד נעלמה" כמו "אלוהים" זה לא טיעון שניתן להפרכה באמצעים רציונליים.
    רק בנקודה הזאת אני דווקא אשמח אם תאמץ את הגישה.

  14. דקל-דוד עוזר :

    האזרח דרור - אני מקבל את דבריך

    וחלק מההצעות שלך אפילו ברות יישום, ואני חושב שיהיה התגייסות לנושא חיובי שאינו "הישרדות המין היהודי" אז ניתן יהיה גם לבצע שינויים חברתיים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.