כבר מגיל יחסית צעיר, זכויות עובדים הן דבר שיש להיאבק עליו. במאמר שלפניכם, מציג דור כהן את החוויות שלו משוק העבודה הלא-הוגן וקורא לאגודת הסטודנטים ליטול חלק במאבק לשיפור מצב העובדים
אנחנו הולכים לפאב, חבר שלנו לספסל הלימודים מגיש לנו בירה. למחרת הוא בא לבית הקפה שבו אנחנו עובדים ואנחנו מגישים לו קפה. בשני המקרים האלה אף אחד מאיתנו לא מקבל את כל הזכויות שלו: לא משלמים לנו ימי מחלה וימי חופשה, ועל פנסיה כמובן שאין מה לדבר.
לרוב כשאנחנו חושבים על זכויות עובדים, אנחנו שוכחים שמדובר בנו. אנחנו מתחילים לחשוב על כל מיני ועדים גדולים ומסואבים. אבל האמת היא שזכויות העובדים נוגעות לכולנו, כל הזמן. כשאנחנו עובדים בלילות ומקבלים לפעמים פחות משכר מינימום – פוגעים בזכות שלנו לשכר הוגן. כשאנחנו עובדים בחנות ונדרשים לעמוד כל הזמן, פוגעים בזכות שלנו לשבת.
החוק הזה הוא לא רק לקופאיות שניהלו מאבק מתוקשר על זכותן לשבת בזמן העבודה בסופר פארם. חוקי העבודה בכלל הם לא רק לעובדי נקיון או לעובדי קבלן. חוקי העבודה הם לכולנו.
בישראל (בניגוד למדינות אחרות, במיוחד באירופה), הסטודנטים הם ציבור עובד. ובניגוד למה שנהוג לחשוב אולי, לסטודנטים יש הרבה מאד כוח. בדרך כלל אנחנו יוצאים להפגין רק אם פוגעים לנו בשכר הלימוד, כדי לחסוך עוד אלף שקלים (שאנו צריכים מאד) בשנה. למה שלא נצא להפגין גם מול מקומות שפוגעים בזכויות שלנו? שמשלמים לנו רק טיפים, כשאנחנו קורעים את התחת בעבודת לילה באיזה בית קפה? שמשלמים לנו 20.70 ₪ בקמצנות מרהיבה בלי לשלם על הפסקות שירותים? כשלא משלמים לנו על נסיעות?
אנחנו לא רק כוח מפגין חזק, אנחנו גם כוח צרכני ענק. בחיפה בלבד מתגוררים עשרות אלפי סטודנטים במספר מוסדות. במקום להחליט שאנחנו מחרימים בתי עסק שרומסים את הזכויות שלנו, האגודה של היום מפרסמת את המקומות האלה על החולצות שלה ועל הפלאיירים שלה שמזמינים אותנו למסיבות שגם בהן משלמים מעט מדי לעובדים.
הגיע הזמן לשים לזה סוף, ולשים בראש האגודה הנהגה עם ערכים ועם מודעות לבעיות שלנו- גם אחרי שגילינו איפה זה בנין מדרגה ומה זה סילבוס. הגיע הזמן שיהיו לנו אגודה לכולנו, תעסוקה הוגנת לכולנו, וקמפוס לכולנו
דור כהן הוא סטודנט לפסיכולוגיה ומדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, פעיל בקמפוס לכולנו ובכוח לעובדים
Tags: דור כהן, זכויות-עובדים, חוק-הקופאיות, כוח-לעובדים, קמפוס לכולנו
מילים כדורבנות. ישר כח!
חלק מהבעיה נובע מכך שמדובר בעבודות זמניות.
לי היה מקרה שבו דאגו לכל זכויותיי לפי החוק אבל הייתה כזאת תנודתיות בכמות המשמרות(שבועות עם עומס עבודה גבוה מול שבועות עם עומס נמוך) שהעבודה בקושי הצדיקה את עצמה.
לדעתי זה רעיון מעולה.
ייתכן שהתודעה המעמדית תחלחל כך למודעות הסטודנטים והאזרחים בעתיד יהיו בעלי הבנה גדולה יותר בנושאי עבודה ודמוקרטיה.
http://www.facebook.com/photo.php?fbid=457469999584&set=a.457466989584.241413.589139584#!/event.php?eid=127195340665079
זה נקרא: מסיבת רחוב חברתית- אקולוגית של התו החברתי ברחוב רינגלבלום.
לא שאני חושבת שזה יביא את המהפכה או את ה"תודעה המעמדית".. אבל זה כיוון טוב ברוח סטודנטיאלית.
שמח לראות שדור הצטרף לכותבי עבודה שחורה 🙂