חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הקמת ראמ"ה – הנחתה במערכת החינוך

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 3.10.10 6:08

שושי פולטין מגלה ומתארת איך הונחתה ראמ"ה על מערכת החינוך בישראל, בניגוד לתפיסה המקצועית של רוב חברי ועדת המשנה שעסקו בגיבוש התוכנית

למרות המלצת ועדת דברת להקמת ראמ"ה המיושמת כיום והעומדת בפני חקיקה, מתברר שועדת המשנה שעסקה במדידה והערכה כלל לא יזמה את הקמת הרשות  ומדיניות הרשות נוגדת את תפיסתם המקצועית של רוב חבריה.

מכירים את ההתרגשות האוחזת בך כאשר אתה מגלה גילוי מפתיע?

התרגשות כזו אוחזת בי כעת, לאחר שגיליתי מי היו חברי ועדת המשנה למדידה והערכה בכח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל (ועדת דוברת) ומה עלה בגורלם.

איך  יכול מידע משעמם כזה להסעיר ולרגש? זה דורש, כמובן, הסבר.

זה זמן רב אני מגלה התנגדות למדיניות  המדידה והערכה של משרד החינוך שהפכה לחזות הכל. גם הפוסט האחרון וגם קודמו עסקו בכך, כאשר הטענה שלי היא שהמדיניות שהתוותה  ועדת דברת  החלה להזדחל  לתוך המערכת בקצב הולך וגובר, השתרשה עם הקמת ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה) ותוקעת כעת עוגן סופי באמצעות חקיקה (חוק ההסדרים וחוק ראמ"ה), כל זאת  למרות הכשל שאותותיו ניכרים בשטח כבר עתה, ולמרות הזעקה של כל מי שמגדיר את עצמו כמחנך ומבין את הנזקים שהחקיקה הזו גורמת

הגילוי עליו אני עומדת להצביע התחיל עם קריאת ראיון משנת 2005 עם פרופ' חיים גזיאל מאוניברסיטת בר-אילן, אחד מחוקרי החינוך הבולטים בארץ, אשר למרות מעמדו ולמרות עברו כמחנך לא שותף בוועדה.

כבר אז ראה פרופ' גזיאל את הנולד וטען כי ועדת דברת ממליצה על  מערכת צפופה של מדידה והערכה, שיטה בריטית שיובאה לארץ וזכתה לביקורת ציבורית נוקבת בארץ הולדתה ומטרתה היא להוות  "שוט נגד המורים".. "אני לא נגד הערכה. היא יכולה להיות חלק משיפור ההוראה. הערכה יכולה לבדוק התקדמות בית-הספר ביחס לעצמו וגם ביחס לקנה מידה ארצי, אבל לא צריך להפוך את המדידה לעיקר, ויש לי תחושה שההערכה כפי שועדת דברת מציעה, עתידה לשמש שוט כנגד המורים, והיא נועדה גם לסייע למערכת להיפטר מאנשים 'לא פרודוקטיביים' שלא יעמדו בתפוקות הנדרשות. אבל תפוקות מורים לא ניתנות למדידה, והפעלת קנה מידה אחיד למדידתן אינו מבטיח שהטובים יישארו והרעים ילכו"

בעקבות קריאת הדברים הסתקרנתי לדעת כיצד לא ראו חברי הועדה את אותם דברים שראה פרופ' גזיאל והחלטתי לבדוק מי היו חברי ועדת המשנה שעסקה במדידה והערכה , מתוך רצון לברר מה השקפת עולמם/תפיסתם המקצועית,  וכיצד היא באה לידי ביטוי במסקנות הוועדה.

הגילוי היה הרבה יותר מהיר והרבה יותר מרעיש ממה שחשבתי.

מתברר שחברי ועדת המשנה חכמים ולא בדיעבד! הם ראו גם ראו את הנולד, הזהירו והתריעו. ארבע מתוך שישה חברי ועדת המשנה אף התפטרו מהוועדה* ולמרות זאת ההמלצות בדבר מדידה והערכה התקבלו בניגוד לעמדתם של רוב חברי ועדת המדידה והערכה (!) והן הולכות ותופסות חלק נכבד ממדיניות משרד החינוך כיום.

מי שנותרה במקומה היא היועצת של ועדת המשנה פרופ' מיכל בלר, אז ממחלקת המחקר Educational testing services   פרינסטון וכיום מנכ"לית ראמ"ה , הרשות אשר הוקמה בעקבות המלצות ועדת דברת ואשר אודותיה נסב הויכוח.

המאמר שהסעיר אותי הוא זה של יולי חרומצ'נקו אשר דיווח על האירועים בזמן אמת. אביא את עיקרי הדברים (ההדגשות שלי).

הנקודה החשובה ביותר היא שחברי הועדה, מומחים בתחום המדידה והערכה , כמצופה מוועדה העוסקת בתחום חשוב כל כך, הופתעו מהתנהלות העניינים כאשר חלק מהנושאים הוצאו מרשות הועדה, אחדים מהנושאים לא הופיעו בדו"ח הביניים והיו אף המלצות שרוב חברי ועדת המדידה וההערכה התנגדו להן.

"…התברר,שהדברים מתנהלים אחרת משתיכננו חבריה. סוגיית מבחני הבגרות, למשל, הועברה לטיפולן של ועדות משנה אחרות. הקמת הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) – גוף חיצוני למשרד החינוך, שירכז את נושא ההערכהלא ניזום על ידי חברי הוועדה, אלא, לדבריהם, הונחת עליהם כעניין שעליהם לכלול בהמלצותיהם. "התרומה הגדולה שלי לדיון על הראמ"ה הוא שינוי שמה ל'רשות ארצית למדידה'. בתחילה התכוונו לקרוא לזה 'רשות לאומית'", אומרת שוהמי בציניות.

בתוך ועדת ההערכה היה רוב לגישה, שדגלה בעריכת מבחני הערכה מדגמיים בחלק קטן מבתי הספר, ולא מבחנים כלל-ארציים כדוגמת מבחני המיצ"ב היום. כמו כן המליצה הוועדה לחזק את ההערכה הפנימית. אך ההמלצות שהופיעו בדו"ח הביניים של ועדת דוברת דיברו בעיקר על מבחנים חיצוניים וכלל-ארציים. חברי ועדת ההערכה גם הופתעו לגלות בדו"ח הביניים המלצה לערוך מבחני יכולת קריאה לכל ילדי כיתות ב' במערכת החינוך – המלצה, שמעולם לא נדונה אצלם. "יכול להיות שחלק מאתנו היה תומך בהמלצה הזאת, אבל היא בכלל לא הובאה לדיון אצלנו, שזה בהחלט מוזר", אומרת שוהמי.

חלק מההמלצות שפורסמו בדו"ח הביניים סתרו את התפישה המקצועית של רוב חברי ועדת המשנה להערכה. ארבעת החותמים על המכתב דוגלים בשימוש זהיר בכלי ההערכה, ובעבר מתחו ביקורת על שימוש עודף או לא נכון בכלי זה במערכת החינוך. נבו, שבתחילת העבודה בוועדה עוד כיהן כמדען הראשי של משרד החינוך, פרש מהמשרד עקב חילוקי דעות מקצועיים עם המנכ"לית על דרך עריכת מבחני המיצ"ב. נבו טען, בין היתר, שכדי לדעת את רמתם של התלמידים בבתי הספר די לערוך מבחנים במדגם מייצג של מוסדות הלימוד, ואילו עריכת המבחנים בכל מערכת החינוך משמשת למעשה כשוט המכוון נגד בתי הספר והמורים – יותר מכל, אמצעי הפחדה והטלת משמעת.

נבו גם יצא בזמנו נגד עודף מבחנים בבתי הספר וטען, כי תחומים, מיומנויות וערכים שהתלמידים לא נבחנים עליהם נזנחים ונהפכים למשניים. והנה, בדו"ח הביניים של הוועדה גילה המלצות, שהן בניגוד לדעתו המקצועית. "ההרגשה היתה שאנחנו סתם שם, שלא מתחשבים בדעתנו", אומר נבו. "משלב מסוים לא ראינו עוד טעם להמשיך בעבודה".

שוהמי, שבספרה "The Power of Tests" בדקה את ההשפעות השליליות של מבחנים על תהליך הלמידה ומפרטת את הסכנות שבשימוש יתר במבחנים כאמצעי לשליטה במערכות החינוך, מחזיקה בדעה דומה. "מנקודה מסוימת קיבלתי תחושה, כאילו היו המלצות שהוחלט עליהן מראש, ורק ניצלו את שמנו כאנשי אקדמיה כדי שנחתום עליהן". יצוין, כי אחת מחברות הוועדה שלא חתמה על המכתב, ד"ר גילי שילד, ראש האגף למדידה והערכה במשרד החינוך, תמכה במבחנים חיצוניים"

ההתנהלות שתוארה על ידי חרומצ'נקו כבר ב 2004 מעוררת, כמובן, שאלות ביחס לועדת דברת בכלל ובעיקר על דרך קבלת ההחלטות המעצבות כיום את מדיניות מערכת החינוך ואת מדיניות המדידה והערכה, החלטות אשר חלקן לפחות עלולות להיות בכייה לדורות.

דו"ח דברת במלואו

*חברי ועדת מדידה והערכה ב  –

פרופ' אסמעיל אבו סעד – יו"ר הוועדה; חבר כוח המשימה (התפטר)

ד"ר ענת בן סימון –  המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (התפטרה )

שמואל הר נוי – מרכז כוח המשימה

פרופ' ברוך נבו – אוניברסיטת חיפה

פרופ' דוד נבו – אוניברסיטת תל-אביב (התפטר)

פרופ' אילנה שוהמי –  אוניברסיטת תל-אביב (התפטרה)

ד"ר גילי שילד – מנהלת גף הערכה ומדידה, משרד החינוך

פרופ' מיכל בלר – מחלקת המחקר Educational testing services
פרינסטון, ארה"ב; יועצת לוועדה (משמשת כיום כמנכ"לית ראמ"ה)

רינת אורן – מרכזת הוועדה

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , , , , , , ,

7 תגובות

  1. דליה :

    יעל פישביין מסבירה במאמר שהתפרסם בכתב-העת "חברה" של יסו"ד כי מבין כל ההמלצות של וועדת דוברת, ההמלצה היחידה שיושמה הייתה הקמת רשות ארצית למדידה והערכה. (כדאי לקרוא מאמר חשוב זה. הנה הקישור http://www.yesod.net/yesod/archives/2004/09/post_19.html )
    ההמלצה הייתה מוכנה מראש, כך שהתפטרות תת הוועדה לא השפיעה.צבי צמרת, שהיה מנכ"ל יד בן צבי,כתב על כך מאמר ב"ארץ אחרת", חוברת 25 בכותרת "דו"ח אישי על דו"ח דוברת, מי באמת החליט על הרפורמה בחינוך":"רוב ההכרעות המרכזיות והמהותיות בנושאים שהיינו אמורים לשקול אותם ולהכריע בהם, נתקבלו עוד לפני שהתת-ועדה החלה לפעול…"

    המקור להמלצה על הקמת הראמ"ה הן הרפורמות בבריטניה ובארה"ב. מומחי חינוך שלנו מטעם "הכול חינוך"(שדואגת ליישם את דו"ח דוברת בפועל, למרות ההתנגדות הציבורית לו) העתיקו את ההמלצה מהרפורמות שם.
    הראמ"ה היא המייצגת המובהקת של מדיניות הסטנדרטים שהוכנסה למערכת החינוך על פי המלצת דו"ח דוברת. דרך פעילותה משקפת את ההיגיון השוקי שהוחדר למערכת החינוך. כלומר, מדובר בגישה כלכלית, מסחרית, גישה של שוק.
    והנה מה שכותב ד"ר ניר מיכאלי במחקר מיולי 2010
    המידע הרלבנטי מופיע מעמ' 28 והלאה בקישור זה: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3221

    "סטנדרטיזציה, מדידה ושקיפות: אחד התהליכים הדרמטיים העובר על מערכת החינוך בעשור האחרון הוא הכנסתם של מושגי הסטנדרטים והאחריותיות (accountability) לחוט השידרה של המדיניות החינוכית בישראל. מדיניות זו התפתחה תוך אימוצן של מגמות דומות ממערכות חינוך בעולם המערבי ובראשן זו של ארה"ב. אחד הנדבכים המרכזיים של דוח דברת (2005) עסק בהרחבת מקומם של סטנדרטים מדידים, בהגדלת היקפי ההערכה ככלי לבקרה ופיקוח ובגיבוש מערכי תמריץ חיובי ושלילי בהתאם לתוצאות הערכה זו. הוועדה המליצה על הקמתו של גוף ייעודי שיהיה אחראי על פיתוח ויישום המדיניות הזו. בשונה מרוב המלצותיו האחרות של הדו"ח, זו דווקא יושמה ובשנת 2005 הוקמה הראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה) כרשות עצמאית פנים-ממשלתית, במעמד של יחידת סמך מתוגברת במשרד החינוך. גוף זה מרכז תחת כנפיו את כלל נושאי המדידה וההערכה דוגמת מבחני מיצ"ב, מבחנים בינלאומיים, מבחני בגרות, הערכת פרויקטים ועוד. ……….."
    …….."יעדים אלה מדגימים את מרכזיותו של השיח ה'מדדי' במדיניות החינוך. נושא ההערכה והמדידה, מקומו והשפעתו על תהליכי החינוך, הוא נושא רחב ומורכב ואין בכוונתנו או ביכולתנו להעמיק בו במסגרת מאמר זה. עם זאת נטען כי לאופני ההבנה והיישום של דרכי ההערכה יש חשיבות רבה, וכי חלק מאלו מכניסים אל קרבה של המערכת שיח שוקי על נורמות התוצאתיות, ההישגיות, התחרותיות והאחריותיות שבו. כדי להבחין בכיוונים אלה ראוי בתחילה לבחון את סוגיית ההערכה והמדידה ואת מקומם במדיניות החינוך, על גבי שני צירים:
    ציר רמת ההערכה – שבו ניתן להבחין בין הערכת מאקרו שנועדה לספק נתונים כוללים בשלל היבטים שמאפשרים לבחון את התקדמות המערכת ולקיים השוואות בינלאומיות לבין הערכת מיקרו שמתמקדת ברמה הבית ספרית ובתפקוד של מנהלים ומורים (יוסטמן ובוקובזה 2010)
    ציר מטרת ההערכה – שבו נבחין בין הערכה שנועדה לספק נתונים לבעלי התפקידים השונים במערכת בהנחה שישמשו כמצע לפיתוח ושיפור מתמידים לבין הערכה תוצאתית שעבורה הנתונים משמשים מסד לקידום 'אחריותיות' המלווה בסנקציות, חיוביות ושליליות, עבור כל שדרת בעלי התפקידים במערכת (נבו 2009).
    ככל שמדיניות ההערכה נוטה לרמת המיקרו ולמטרה התוצאתית, כך היא מעצימה את אותה רוח של אחריותיות. "…….
    …….."בטיוטת חוק ההסדרים מופיעים שלושה סעיפים העוסקים בהרחבת סמכויות המנהלים, בפתיחת איזורי רישום ובהקמת מסד מידע שירכז מגוון רחב של נתונים אודות בתי הספר . התנסחויות אלה אינן מותירות ספק ומשקפות את החתירה לאימוץ מדיניות התופשת את ההערכה במובנה התוצאתי וכצעד משלים לתפישת הניהול העצמי, מבקשת לבסס במערכת היגיון הפעלה שוקי.

  2. דליה :

    והנה הקישור למאמר ב"ארץ אחרת" שנכתב על ידי צבי צמרת, שהיה חבר באחת מתת הועדות ברפורמת דוברת (והיום יו"ר המזכירות הפדגוגית)http://acheret.co.il/?cmd=articles.146&act=read&id=603 הכותרת: החינוך והמודל העסקי: האורות והצללים של ועדת דברת – דו"ח אישי על דו"ח דברת

  3. שושי פולטין :

    תודה דליה, אין ספק שהמידע הזה רק מוסיף תמיהות ותהיות לגבי ועדת דברת והשלכותיה על מערכת החינוך.
    לא יאומן!

  4. רחל- מורה :

    ומה עכשיו?

    האם לאחר תגלית מרעישה זאת יחולו שינויים?
    האם האמת המזעזעת על התנהלות לימור ליבנת-דברת וכל מי שהיה שם תגרום למישהו לחשוב שוב ולבטל את כל השינויים ההרסניים שהם עשו ?? (ראה גם בגרויות בשלושה מועדים לשנה.)
    האם מישהו מאותם אחראיים לדרך המושחתת בה התקבלו החלטות- יועמד לדין??

  5. שושי פולטין :

    רחל,
    כמובן אין לי תשובות, אלא הרבה תהיות.
    אחת התהיות היא גם לגבי אותם חברי ועדה – איך הם לא צעקו?
    ואם היו צועקים האם מישהו היה שומע?
    ועוד כהנא וכהנא שאלות שאין עליהן מענה.

  6. שושי פולטין :

    לא רק חברי ועדת המשנה למדידה והערכה, גם פרופ' רות גביזון התפטרה מהועדה בדיוק מאותה סיבה!
    "לדבריה, השינוי בהגדרת החינוך נעשה מבלי לשתף את אנשי המקצוע. "
    http://news.walla.co.il/?w=//640680

  7. מודאגת :

    השאלה הגדולה היא מה יקרה לאחר שחוק ראמ"ה יעבור. מה שלא הוזכר בכתבה זה כל המחקרים האחרים שמבצע גוף זה בבתי הספר. חוק ראמ"ה נותן לגוף זה סמכויות שאין לשום גוף הערכה ומחקר אחר, כולל איסוף פרטים (שמות) ומידע מאוד אישי מתלמידים וללא בקשת הסכמה מההורים או אפילו יידוע ההורים לגבי קיום המחקר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.