חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ראמ"ה האח הגדול? טיעון לא רציני

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 17.09.10 5:47

תגובה למאמר של דליה בלומנפלד

מאת: איתי אשר*

בפרק נוסף בסדרת המאמרים נגד הרשות הארצית למדידה והערכה, מבקרת דליה בלומנפלד את מאגר המידע שאמור לקום ברשות. מאמר הביקורת מצטרף לעמדה הלגיטימית של האגודה לזכויות האזרח נגד הקמת המאגר, אלא שסגנונו הוא סגנון שבעיני אינו מקדם דיון ציבורי, משום שהטקסט גולש שוב ושוב לתחום הספקולציות והדמגוגיה.

דוגמה א' – מה יכלול המאגר?

במאמר טוענת דליה בעצמה "הנספחים להצעת החוק מראים טבלאות המפרטות את סוגי המידע שיש לאגור, וביניהם טבלה המציינת שיש לאגור הישגי תלמידים במבחנים השונים, אחוזי זכאות לבגרות, שיעורי נשירה, נוכחות תלמידים ומורים, סלקטיביות ביה"ס, אקלים בית-ספרי."

אולי משום שזה לא נשמע מספיק כמו "האח הגדול" מגיע ההמשך הספקולטיבי בתגובית: "הצעת חוק מאגר המידע נותנת לראמ"ה פררוגטיבה לאסוף כל מידע שהוא.  מגוון רחב של סוגי מידע ללא הגבלה.  ייאסף מידע על מורים (פדגוגי, אישי, רכילותי וכל מה שרוצים) כדי לשקול אם לתת להם קידום בסולם הדרגות… אם מדובר במאגר מידע שיאסוף מידע ספציפי בנושאים פדגוגיים וסוציואקונומיים, זה בסדר, אך נראה שהמגמה היא לאסוף כל מיני סוגים של מידע."

פרשנות זו מנוגדת לחלוטין לנאמר במפורש בסעיף הנוגע לנושאים שאין לאסוף עליהם מידע בטיוטת הצעת החוק (פה).

דוגמה ב' – כיצד תישמר פרטיותם של התלמידים והמורים?

בתחילה, דליה מתמצתת מהצעת החוק – "נתוני התפוקות ייאגרו לפי סמל מוסד, ובלבד שאינם כוללים פרטים מזהים של תלמידים או מורים." אלא, שכמה שורות לאחר מכן באה הספקולציה: "החשש הוא שהמידע במאגר לא יישאר אנונימי, ומנהלי המאגר לא יישאו באחריות אישית לשמירה על הפרטיות." ובטוקבק זה כבר נשמע ממש מפחיד: "ייאסף מידע על תלמידים שיש סכנה שישתמשו בו גם כשיתגייסו לצבא".

דוגמה ג' – האם מידע יילך ויצטבר במאגר עד שיכלול עוד ועוד אזרחים?

דליה: "הצעת החוק אינה נוקטת עמדה בשאלה מה ייעשה במידע, שייאסף לאחר השימוש" [מתחת למלים הצעת החוק היה במקור קישור, אך לא להצעת החוק אלא למאמר המבקר אותה]. האמת – סעיף 33 בטיוטת הצעת החוק קובע במפורש: המידע הכלול במאגר, שאינו נחוץ עוד לצורך ביצוע תפקידי הרשות, יימחק מהמאגר, ללא דיחוי, וזאת כדי לשמור על פרטיותם של אלה שהמידע מתייחס אליהם.". במקרה זה, ראוי מאוד שהמבקרים את החוק יציעו הצעה נגדית כגון "רשומות גולמיות יימחקו מהמאגר X חודשים לאחר עזיבת התלמיד את מערכת החינוך".

דוגמה ד' – הפרות של הנהלים

לטענת דליה, הפרות של נהלי חיסיון באיסוף נתונים ע"י ראמ"ה מהוות טיעון חזק נגד קיומו של מאגר: "במצב הנוכחי של המאגר, עוד לפני החקיקה, התגלו כשלים הקשורים בשמירת מידע. לפי הנחיות חוזר מנכ""ל משרד החינוך, סקרים ומבחנים של הראמ"ה אמורים להתבצע באופן אנונימי. אלא שהנוהל הזה אינו מתקיים כהלכתו. תופעה המלמדת על הסכנה בהענקת תוקף חקיקתי למאגר המידע." בעיני, הטיעון הזה הגיוני בערך כמו הטיעון שצריך לסגור את המשטרה בגלל ששוטרים הרביצו שלא כדין למפגיני ימין בעמונה או למפגיני שמאל בשיח' ג'ראח, או שצריך לסגור את כל לשכות הרווחה בגלל התרשלות בדיווח על ילדים בסיכון. למעשה, דווקא הדיווחים החדשותיים על הפרת נהלים של שמירה על אנונימיות מחזקים את הטיעון שהפעלת המאגר דורשת הסדרה בחוק ומנגנון אכיפה מחמיר. תהליך חקיקה, שבו משתתפים חברי כנסת המייצגים ציבורים שונים ומושמעים קולות ביקורתיים מן הציבור או ארגונים מטעמו, ושבו נבדקת התאמת החוק לחקיקה קיימת (למשל בנושא הגנת הפרטיות) הוא הבסיס לניהול תקין של מדיניות בנושאים רגישים.

יש חלופה – דיון ציבורי מבוסס על שיחה

עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, מתנגד כמובן גם הוא להקמת המאגר. הוא פרסם באתר
"שיתוף הציבור", פרוייקט של השר מיכאל איתן, מאמר מפורט נגד הקמת המאגר, לצד מאמר של מנכ"לית ראמ"ה, פרופ' מיכל בלר, המפרט את החשיבות של מאגר כזה ואת המגבלות על ניהולו. במהלך יותר מחודש ניהלו מאות גולשים דיון מרתק באתר, בהשתתפותה הפעילה של פרופ' בלר ושל העוזר השר איתן, ניר הירשמן (שסיפר על כך בבלוג האישי המצוין שלו).

יש בדיונים הללו חומר קריאה לשעות, וממנו כל אחד יכול לבדוק אם החששות שהובעו ע"י עו"ד פינצ'וק, דליה ורבים אחרים מצדיקים את העמדה המתנגדת באופן גורף להקמת מאגר, אם המגבלות בחוק הן מספקות, או שמא יש לתקן את הצעת החוק במהלך הדיונים בכנסת, בצורה שתאזן בין השאיפות של ראמ"ה, מנסחת ההצעה, ובין הזכות לפרטיות. בכל מקרה, הדעות והמידע שהועלו במהלך הדיון הם הבסיס שלפיו יצטרכו חברי הכנסת לעסוק במסגרת תהליך החקיקה.

נכונותה של ראמ"ה לקיים באתר הנסיוני של השר איתן את הדיון השקוף והמעמיק של הזה מזים חלקית את הטענה שהעלתה האגודה לזכויות האזרח, כי מדובר במחטף בסתר. התשובה המלאה לטענה הזו היא הוצאת חוק ראמ"ה מחוק ההסדרים, כראוי לחוק רגיש כל כך.

_______________
* גילוי נאות: המחבר מועמד במכרז של נציבות שירות המדינה לתפקיד בראמ"ה

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.