חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

התו החברתי של מכון התקנים: התשובה

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה ב 7.02.08 6:06

בתשובה לפנייתנו למכון התקנים הישראלי, בנושא קריטריונים לארגונים המעוניינים לקבל תו חברתי, שב אלינו ד"ר נצן איל, מרכז נושא אחריות חברתית, בתשובה שמלמדת על הבנה לקויה הן של הנקרא והן בנושא זכויות עובדים. הערות בתחתית הדף

הגר שקד שלום!
ראשית ברכותי על פעילות עמותת במעגלי צדק. שנית פעילות המכון היא מקיפה מאד וארוכת טווח ואל לארגון שלכם להתהדר בכך שאמצנו את יוזמתכם כי לא כך היא.
הנושא של התקן הוא במהותו מעבר לדרישות – לפני שמבקרים כדאי – והרי ארגונכם דוגל באמת אתיקה וצדק – לקרא את התקן (התקן עצמו ניתן לרכישה בסיפריית המכון). עמידה בדרישות החוק כולן כולל כל החוקים והתקנות לשל זכויות עובדים וכלל יחסי עובד מעביד. כללתי כאן את הקטע מתוך התקןהעוסק בזכויות עובדים – ושוב אני מדגיש זה מעבר לעמידה בחוק. לתשומת ליבך זכויות עובדים הוא רק חלק – עשירית ליתר דיוק – מתכולת הנושא של אחריות חברתית כך ששוב הפעילות שלכם בנושא היא מבורכת לכשעצמה אך עלולה ליצור הטעייה בקרב הציבור שאתם מתייחסים לכלל הנושאים.

בעתיד בכל התחום הזה אשמח אם תפני אלי

בברכה
ד"ר נצן איל
מרכז נושאי איכות הסביבה
ואחריות חברתית
מכון התקנים הישראלי

————————————–

הערות
כפי שבוודאי שמתם לב, מתקשה הד"ר האחראי על נושא אחריות חברתית, להבחין בין "עבודה שחורה" – כותבי המכתב, ובין עמותת "במעגלי צדק".
הייתי נמנעת מקטנוניות, אך אם קראתם את הקובץ המצורף למכתבו, בוודאי שמתם לב שבעיית הבנת הנקרא נמשכת גם כאשר מגיעים לשאלה שלשמה התכנסנו – מהם הקריטריונים של מכון התקנים להענקת תו תקן חברתי לחברות? ד"ר נצן טוען שהקריטריונים לקבלת תו החברתי של מכון התקנים הם "מעבר לדרישות". אנחנו, שלא ביקשנו מעל ומעבר, אלא רק לפעול ברוח החוק, לא מצאנו בקובץ אפילו סעיף אחד המתייחס לזכות בסיסית כגון שכר מינימום.

הגר

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

11 תגובות

  1. נדב פרץ :

    אני לא שותף לביקורת*.
    מהיכרות עם תקני איזו למיניהם, בתקן עצמו אף פעם לא מפורטות הדרישות הספציפיות. שנית, אחת הדרישות הבסיסיות לעמידה בתקן איזו – כל תקן – היא עמידה בדרישות החוק.
    הכל תלוי במסמך הנלווה, שנקרא 'פרשנות לדרישות' ומנחה את הארגון איך ליישם את הדרישות הכלליות, אבל קשה לי להאמין ששכר מינימום לא יהיה חלק בסיסי מסעיף 4, שמתייחס ל'קיום בכבוד של עצמם ומשפחותיהם'.

    * כלומר, חוץ מהביקורת הכללית שלי על הפרטת זכויות העובדים, שמשותפת לתקן הזה וליוזמה של מעגלי צדק.

  2. הגר שקד :

    לדעתי, נדב, הצעת התקן של מכון התקנים, כפי שהיא כעת, רק מחזקת את הפרטת זכויות העובדים את אי-אכיפת החוק. הרי אם הכוונה היא באמת לתת תו תקו לארגונים שפועלים ברוח החוק, הרבה יותר הגיוני ופשוט לכתוב זאת במקום להתחבא מאחורי משפטים כללים שניתנים לפרשנות, כגון "נורמות ההעסקה", או "אפשרות לעובדים להתבטא".

    כמו כן, הייתי עושה הפרדה בין תו חברתי שמעניקה עמותה ובין תו תקן שניתן מטעם גוף ציבורי.

  3. שושי :

    לדעתי, מאחר שמכון התקנים הוא גוף ציבורי והתקן הנדון מתייחס לכל המעסיקים, יש לפרסמו ברבים. אין זה ראוי לצפות ממאות אלפי צרכנים לרכוש אותו, על-מנת שיוכלו להחליט באופן מושכל האם להעזר בו.
    על-פי הפרק שפורסם, רובץ מעל התקן ערפל כבד, שזקוק לפרשנות שתפזר אותו.

  4. נדב פרץ :

    ראשית, לגבי 'גוף ציבורי' – למכון התקנים יש כמה אגפים. חלקם אכן מתפקדים כגופים ציבוריים – כמו האגף שאחראי על קביעת תקנים לשימוש במוצרים שונים. אגפים אחרים – וביניהם האגף לאיכות והסמכה, שאחראי לתקן הנידון – פועלים כגופים פרטיים לכל דבר. הדוגמא הכי טובה היא תקן האיזו שמעניק מכון התקנים – המכון הוא גוף אחד מבין כמה שפועלים בארץ ומעניקים את התקן הזה, והוא פועל כגוף מסחרי לכל דבר.

    הגר – זה שאלה של איך מנסחים תקנים. קשה לי להאמין שתקן שזה הניסוח שלו לא ישים דגש על אכיפת שכר מינימום.

  5. איתי :

    נדב תקרא מהו סדר העדיפויות:

    "ארגונים המעוניינים לקבל תו חברתי יבחנו בקריטריונים של:

    מחוייבות ההנהלה הבכירה לאחריות חברתית ולמעורבות בקהילה

    הקצאת משאבים

    מחוייבות ומעורבות העובדים

    איכות ובטיחות חיי העבודה

    הגנה על איכות הסביבה

    אתיקה בעסקים

    שקיפות ומהימנות בדיווח, במידע ובידע

    התו החברתי הינו פרי יוזמה משותפת של השדולה החברתית לשיוויון הזדמנויות, מכון התקנים הישראלי, וארגון מ.ע.ל.ה במטרה לשפר את איכות החיים בישראל. "

    http://www.sii.org.il/siisite.nsf/Pages/TavHevrati

  6. איתי :

    וגם

    "בשנים האחרונות הפכה התרומה החברתית לכלי בידי הנהלות המעוניינות להעצים את יתרונן התחרותי. מחקרים מורים על כך שלמעלה ממחצית החברות המובילות בעולם עוסקות בתרומה ובפיתוח האחריות החברתית והמעורבות בקהילה. גישה זו משתלבת היטב עם גישת הניהול ההוליסטי המפנימה, כחלק מן האסטרטגיה העסקית של הארגונים, את ההיבטים השונים בעשויים להשפיע על הווית הארגון. ארגונים המנוהלים בשיטה זו נהנים משגשוג וגידול בפריון כתוצאה מהשקעה בעובדים ומניהול איכות ובטיחות ומפריצה לשווקים חדשים ואהדה גוברת של צרכנים בעקבות ההשקעה בחברה ובקהילה.

    ארגונים רבים בארץ מודעים לצרכים הקהילתיים ואף נוקטים יוזמה ותורמים כספים למען החברה והקהילה. אולם אין די במתן תרומות, יש צורך בפעילות מתמדת בתוך תרומות, יש צורך בפעילות מתמדת בתוך הקהילה ולמענה.

    התקן החברתי (הצעת התקן הישראלי 10000) מתווה קריטריונים להנהגה של מדיניות פרו- חברתית כחלק מהמדיניות העיסקית של הארגון. בבסיס השיטה עומדת גישה ניהולית, SOCIAL ACCONTABILITY המעבירה את הארגון לפסים של אחריות חברתית כוללת המתבטאת בפעילות העסקית עצמה."

    http://www.sii.org.il/siisite.nsf/Pages/000C281B01FC3FDE42256AB5004292E7

  7. נדב פרץ :

    לגבי התגובה השנייה – אתה צודק, אבל זה נכון גם ל'תו החברתי'.

  8. איתי :

    נדב – מצא את ההבדלים:

    "התו החברתי הינו פרויקט הדגל של עמותת במעגלי צדק, ובלי ספק הינו פרויקט אשר יכול להוביל לשינוי אמיתי בחברה הישראלית. הן במישור של זכויות העובד והמודעות החברתית, והן בתפיסה מחודשת של היהדות כמצע ערכי הומניסטי.
    ה"תו החברתי" הינו תו איכות חדש המבטיח כי בעסק המחזיק בתו חברתי, שומרים על זכויותיהם של העובדים, וקיימת גישה לנכים.
    בסיס הרעיון של התו החברתי הוא בתפיסה שעלינו כציבור מוטלת האחריות הרחבה לפקוח עיניים ולוודא כי בכל דבר שאנו נוגעים יישמרו עקרונות היושר והצדק הבסיסים. אין אנו יכולים להטיל את אחריות הבלעדית ליושר על המשטרה והאחריות לצדק למערכת המשפט, הן אמנם הגופים האמונים על הסדרת עניינים אלו, אך אין זה פותר אותנו מחובת "ועשית הישר והטוב". אנחנו בתור מי שרוצים לבנות כאן חברה צודקת ומוסרית צריכים להקפיד על כך שלא יפגע אדם במישרין או בעקיפין על ידי הבחירה שלנו לקנות/לאכול/לבלות/לחגוג שמחה במקום מסוים. את העקרונות האלו בא ליישם ה"תו החברתי". אנו קוראים לציבור הרחב לקנות רק במקומות שיש להם את התו החברתי.

    http://www.mtzedek.org.il/abouttav.asp

  9. א :

    http://209.85.129.104/search?q=cache:YvLddl_Yl3sJ:www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp%3Fdid%3D1000305761+%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%94&hl=iw&ct=clnk&cd=1&gl=il

  10. עוז :

    חשבתי שהגבתי כאן כבר, בשיטוט קצר באתר של מכון התקנים יש גם תקן לאחריות חברתית שנראה יותר דומה ברוחו לתו החברתי: http://www.sii.org.il/siisite.nsf/Pages/sociallyResponsibility

  11. התו החברתי של מכון התקנים - המשך מעקב :

    […] תגובתו של ד”ר נצן איל, חוזרת הגר שקד ופונה אליו שנית עם מספר הבהרות […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.