חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ביבי נתניהו – הקפאת לנו את המים

נושאים חדשות, כלכלה ותקציב ב 14.09.10 21:46

הקריאה שבכותרת, אל ראה"מ ח"כ ביבי נתניהו, היתה בשלט שנשאה מפגינה בהפגנה שנערכה היום – 14 בספטמבר 2010 בדימונה, בהפגנה השתתפו כמה מאות תושבים מערד ומדימונה. ראשי הערים ותושבים נשאו דברים נגד ייקור המים המיבש את הנגב ומרוקן את כיסיהם של התושבים
מאת: יעקב לקס

כך זה התחיל, קיבלתי מייל והחלטתי להשתתף בהפגנה

ראש עיריית דימונה, מאיר כהן, אמר בהפגנה, בין השאר:

הזמנו שרים וחברי כנסת לבוא להפגנה, אף אחד לא בא.
זוהי רק ההפגנה הראשונה, בואו ונפגין גם לפני משרדי רשות המים בתל-אביב ולפני הכנסת והממשלה בירושלים, עד שיבטלו את העלאת מחירי המים המוגזמת הזו.  להמשך אני קורא גם לראש עיריית באר שבע להצטרף ולהוביל את המאבק.

ראש עיריית ערד, טלי פלוסקוב, אמרה בין השאר:
בואו ונאמר לנבחרים ששלחנו לממשלה ולכנסת את מה שאנחנו חושבים על מה שהם עשו לנו בייקור הזה של המים.  בואו ונגרום להם לחזור בהם מהייקור.

בדברי התושבים נשמעו ריאות רמות שלא לשלם את חשבונות המים.  נשמעו קריאות של אנשים שחשבון המים הזה מהווה חלק עצום מהכנסתם, אנשים שחיים על הבטחת הכנסה.

אחד התושבים אמר שבא לנגב והשתתף בהפרחתו, האם הממשלה רוצה להחזיר את השממה על-ידי ייבוש מעט הירק שהצלחנו ליצור כאן?

המפגינים חסמו את הדרך לאילת והמשטרה כוונה את התנועה לדרכים חליפיות

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

24 תגובות

  1. עמית-ה :

    על פי תחשיבי האוצר/רשות המים יש גירעון במשק המים ובכדי לכסות אותו צריך להעלות את המחיר.
    על פי נתוני חברת מקורות ניתן לספק לצרכן הביתי מים באיכות שתיה (בניגוד למים שמתאימים לחקלאות) במחיר 2.5-3 ש"ח למ"ק.
    ע"פ התחשיב של המ"מ ראש-פינה ניתן לספק לאזרח מים בעבור ש"ח 1 נוסף למ"ק כולל כל ההשקעות הנדרשות לתחזוקה, שיקום, תפעול וטיפול במערכת.
    ע"פ עבודה שנעשתה עבורנו במשרד העוסק בנושא, הפרטת הספקת המים דורשת ייקור עד 12 ש"ח למ"ק.

    כל אלו עובדות נותר רק להחליט האם ייקור המים נובע מרצון לכסות גירעונות עבר או…
    אולי ליצור רווחי עתק לתאגידי הספקת המים המופרטים.
    מה דעתכם?

  2. ק. טוכולסקי :

    מחיר המים צריך להיות בפיקוח ומחיר אחיד. יותר מזה המחיר צריך להיות מסובסד אם יש בכך צורך שהמים יהיו זמינים לכל אדם.
    צריך להחזיר את היטל המים על צריכה מעל גובה מסוים. מדינת ישראל ביטלה את היטל הבצורת וכך יכולים בעלי ההון להמשיך ולהשקות גינות גדולות במחיר שווה לכל נפש ואילו חסרי היכולת צריכים לחסוך במקלחות.

    דבר אחד יש לי לומר כנגד משהו שהופיע בידיעה, גינות ירוקות לא צריכות להיות בנגב אם הן צורכות הרבה מים. במדבר צריכים נוי מדברי, לא מדשאות.

  3. לקסי :

    ק. יקירי (2)
    בערד כמעט ואין מדשאות, יש כתמי ירק שיחים ועצים. התושבים מיבשים אותם. כשאני הולך בעיר אני רואה – ביחוד בימי סוף הקיץ האלה – את הגינות המתייבשות.

    נוי מדברי, האם אתה מכיר את זה הלכה למעשה?
    פגשתי את ה"נוי" הזה, הוא לא מה שייצור סביבת מגורים נאותה.

    אולי ארחיב בעתיד על אי השוויון בין תושבי הנגב לבין תושבי "ארצות הגשם" שבתוך ישראל, אי שוויון שגזירות המים מעצימות אותו.

    גם בחסר מים מתמשך – כמו שקורה בעשור האחרון – ניתן ליצור פתרונות שיחלקו את העומס באופן קצת שוויוני.

  4. שחר: ההפגנה צריכה להיות מול קיבוץ עין גדי :

    קיבוץ עין גדי מייצא את מים בבקבוקים מהדרום הצחיח והיבש למרכז ולצפון.

  5. לקסי :

    שחר, ההשתלחות מיותרת, למד את העובדות

    לשחר (4)

    קיבוץ עין גדי אינו מקבל את מימיו משום מערכת ארצית.

    אחרי שהושג הסדר עם רשות הטבע והגנים, אין יותר טענה מבוססת (יש טענות של צדקנים למיניהם) על ייבוש השמורה.

    הדרך הכלכלית היחידה להעביר את המים מעין גדי למקומות אחרים בארץ היא באותם בקבוקים (שהם, הבקבוקים, מארה מסוג אחר).

    האם לדעתך, שחר, יש לישראל צורך שקיבוץ עין-גדי יהיה קיים?

  6. דנדו דוד :

    עמית – אתה צודק.
    תאגידי המים הולכים להיות ההפרטה הפושעת ביותר במדינת ישראל, והעלאת המחירים נועדה אך ורק למטרת "כדאיות כלכלית" מתוך מגמת הפרטה של אספקת המים.

  7. איתי :

    זה לא ברור בכלל
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=379954

    1. להגיד שלאחר ההסדר עם הרשות אין יותר טענה מבוססת זו טענה לא מבוססת.

    ישנם אינספור מקרים שבהם רשות הטבע והגנים הואשמה ע"י גורמים רציניים ביותר כמו החלה"ט ואדם טבע ודין באחריות להסדרים שהם התקפלות לצד של בעלי האינטרס הכלכלי במקום עמידה איתנה לצד הטבע וטובת הציבור כולו (אחד ממקרים אלה הוא שדה בריר…).

    ב. הטענה שהדרך הכלכלית היחידה להוציא את המים מעין גדי לכלל הארץ היא בבקבוקים מרמזת שיש רק שתי חלופות – צינור מקורות ובקבוקים.

    הטענה לא מתייחסת לחלופה השלישית: להשאיר את המים בנווה המדבר הנדיר (פרט לצריכה מקומית של התושבים, באותן מכסות כמו של כל תושב ישראל). זו לא צדקנות ולא "חיבוק עצים". גם בחלופה הזו יש תועלת כלכלית: תעשיית תיירות במקום תעשיית משקאות קלים.

    ג. הטיעון "האם יש לישראל צורך בקיבוץ עין גדי" הוא דמגוגיה בדיוק כמו זעקות הקוזק של אילי הגז הטבעי, גם אם היא מושמעת מפיהם של לובשי מכנסיים קצרים וסנדלים.

    נכון, הקיבוצניקים בעין גדי אינם מיליארדרים בזכות המים (או בזכות הארנונה שהיתה יכולה להגיע לערד ודימונה http://news.walla.co.il/?w=//503656&tb=/i/2209306) וגם לא מיליונרים כמו שטען בגין, אך העובדה שהם מאחז ספר אינה מקנה להם זכות לנצל לרווחיהם משאב טבעי בצורה שמזיקה לסביבה ולדורות הבאים.

  8. לקסי :

    לאיתי,
    הכתבה בהארץ היא אולי האורים, אבל לא התומים.
    החברה להגנת הטבע, בלשון המעטה, היא צדקת קטנה מאוד כשמדובר בתורמים כבדים עם אינטרס כלכלי (כלובי הדגים באילת). מי שמכר אותנו בשדה בריר היתה החברה להגנת הטבע, זאת "תמורת" הסכמת רותם-אמפרט שלא להתאמץ באישור חצבה מערב, שהיה "דחליל" לשם השגת הסכמת החברה להגנת הטבע לכרייה בשדה בריר.
    יש לי גם מה לומר שלא בשבחם של אדם טבע ודין, בדומה לגורם אחר שדיברנו בו, גם הם ניחנו בתאוות פרסום יתרה המעבירה אותם לעתים למחוזות שאינם צריכים להיות בהם.

    על חוסר ההגיון ב-ב' לא אתעכב (כבר השעה מאוחרת…). אומר רק שעל התיירות ומה שקורה לה כדאי שתקרא באותה כתבה שהבאת ב"הארץ".
    מהכרות עבר עם כלכלת עין-גדי, הרי התיירות היא לא מקור פרנסה כל-כך טוב.

    הטיעון על הארנונה לערד ולדימונה היא, במקרה הטוב, אי ידיעת הפרטים.

    על הדמגוגיה ב"אם צריך את עין-גדי" ועל ההשוואה ההזויה לברוני הגז… חבל שירדת לשם (נכון ים המלח זה 420-).

    על מה צריכה להיות רמת החיים – ובכך נכללת גם כמות המים לשימוש (לפני מכירה) – בכדי לחיות ולקיים חברה מתקיימת בישוב מבודד ובתנאים השוררים שם, על כך לא נאמר כאן דבר, זו תמציתה של האמירה אם צריך את עין-גדי.

    האם באקלים של עין-גדי די באותן מכסות מים כמו של כל תושבי ישראל?

  9. איתי :

    זו לא פעם ראשונה,

    בכל פעם שאנו עוסקים באינטרס כלכלי של מושבים וקיבוצים, מי שהיה כלב שמירה אמין הופך לפתע למשענת קנה רצוץ ועקרונות נוקשים של שוויון מתמסמסים ומצדיקים אפליה בין שווים יותר לשווים פחות וסלחנות בקריצת עין ל"אנשינו", שהרי הם מפריחים את השממה.

    ויותר משלושים שנה אחרי, עדיין דופקים את הראש ולא מבינים למה הדמגוגיה של בגין הצליחה כל כך, הכיצד ציבור העובדים שנפגע קשות ממדיניות הימין ממשיך להפנות את הגב ל"תנועת העבודה" שמדיניותה אמורה להעצים את כוחו.

    הדמגוגיה המסיתה לא היתה מצליחה לולא היה בה גרעין של אמת (גם בהקשר הלא קשור הזה http://nadav.blogdebate.org/archives/%D7%A2%D7%9C-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99)

  10. ק. טוכולסקי :

    לקסי
    אני אומר שצריך מחיר מים נמוך ובפיקוח שיהיה שווה לכל נפש בגובה צריכה מסוים והיטל מים גבוה על צריכה מעל שיעור צריכה מסוים. בישראל אין מים וכתמי הירוק עשוים בהחלט להעלם.
    התחליף לנוי פרטי צריך להיות ציבורי באופן שישרת לא רק את מי שיש לו קרקע לגינה ולא רק את מי שיש לו כסף לשלם מים אלא את הציבור. באותו אופן שבריכה ציבורית צריכה להבנות בכל שכונה במקביל להטלת איסור על בניית בריכות רחצה פרטיות.

    בעין גדי יש אחלה דוגמא לנוי מדברי.

    מים צריכים להיות נגישים לצרכי הקיום לכולם, דשא בכל גינה הוא לא צורך קיומי.

  11. איתי :

    גם בעניין מים לנוי פרטי קיימת אפליה (כולל הנוי הפרטי של חברי הקיבוץ השיתופי/מופרט).

    עד לאחרונה גרתי בשכירות במושב ליד ירושלים (מאז 1967 זה לא ממש ספר). במושב הזה לא נותר עוד שום חקלאי, אך המים לשתייה רחצה וגינון נמכרים לתושבים בתעריף חקלאי. התשלום היה כ"כ מצחיק שבעל הבית שילם על חשבונו את חשבון המים של 3 דירות שהשכיר.

    האפליה הזו (שהיא חוקית לגמרי, סוקרה בתקשורת, ומנומקת בטעמי "חיזוק הספר" או "חיזוק ההתיישבות העובדת") היא אחד מהדברים שמעמיקים את התהום בין מגזרים שונים בחברה ומשרתים את חובבי ההפרטות. מה בדיוק אמור להרגיש בן דימונה שנכנס לקיבוץ עין גדי הטובל כולו בירק? סולידריות של אנשי ספר?

  12. לקסי :

    איתי,
    די לדמגוגיה.
    עין-גדי היא נוה מדבר שמימיו אינם ניתנים להעברה לשום מקום אחר, אפילו לא לדימונה הקרובה או לערד היותר קרובה.
    בדיון דמגוגי דומה שבו הסיתו את דימונה וירוחם נגד מ.א. רמת הנגב עתירת הקרקעות אמר ראש המועצה האזורית: אמרתי לדימונה וירוחם שאם הם רוצים כמה עשרות אלפי דונמים נוספים לכל אחת, שיבואו ויקחו.
    כיוצא בזה אפשר לומר לדימונאי המבקר בעין-גדי "שיבוא ויקח".

    השיקול הוא בין שפיכתם לים המלח לבין ניצולם ליצירת רמת חיים כזו שתושבי עין-גדי יחיו בעין-גדי.

    ההנגדה בין עין-גדי לבין דימונה היא חלק מההפרד ומשול שהגלעין (המרכז) מישם כלפי הספר (הפריפריה). ה"מיליונר" מבריכת השחייה, שבגין התל-אביבי עשה בו את השימוש הדמגוגי ההוא, שחה במנרה.

    את ה"מושבים" שהם שכונות יוקרה צמודים לערים אכן צריך להעיף מהמגזר החקלאי. הם נותרים שם רק על-מנת לחזק אנשים כמו שמחון.

    לעמינדב וכפר אזר אין שום דבר משותף עם פארן ומרגליות חוץ משמחון.

  13. איתי :

    אתה עונה לדמגוגיה בדמגוגיה וקורא די לדמגוגיה.

    1. את המים לא ביקשתי להעביר לדימונה, את כספי הארנונה כן. לזה לא צריך צינור.

    "ראש העיר ערד, מוטי בריל, המנהל בשבועות האחרונים מאבק משותף עם ראש העיר דימונה, מאיר כהן, לפירוק המועצה האזורית תמר וחלוקת נכסיה בין הרשויות הסובבות אותה. בריל וכהן, הזוכים לתמיכת מחוז הדרום של משרד הפנים, אף התבצרו באמצע חודש יוני במשך כשבוע על המצדה בניסיון לקדם את עניינם.

    המועצה תמר, שבתחומה רק 1,300 תושבים, היא מהרשויות העשירות בישראל. היא נהנית מהארנונה שמשלמים מפעלי ים המלח, מלונות ים המלח, המפעלים שבאזור התעשייה במישור רותם והקריה למחקר גרעיני."

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=451636&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

    2. אין פה או מפעל מים מינרליים או מים מבוזבזים שנשפכים לים המלח.

    בין המעיינות לים יש שמורה שמקבלת היום הרבה פחות מים ממה שקיבלה לפני שהיה מפעל מים מינרליים. יותר מים לשמורה זה יותר חיים בשמורה ויותר אטרקטיביות לתיירות.

    אם תרצה, אפשר לתכנן פארק מים כדוגמת הלונה גל, שיישב בקרבת החוף ויהווה אטרקציה תיירותית נוספת (שהרי חם במדבר והפקחים לא נותנים להיכנס למים בשמורה). כך המים גם החיו את הטבע הצמא וגם שימשו לשימוש נוסף לפני שהלכו לים המלח. ועוד לא הזכרנו את התועלת הכלכלית-סביבתית בצורך לצמצם את ירידת המפלס של ים המלח (בולענים!)*.

    אם תיירות אינה משענת יציבה והחקלאות מתה בגלל הבולענים אפשר גם לפתח שם תעשייה. הנימוק של הצורך ביישוב הספר וברמת חיים נאותה לתושבים שם אינו מצדיק נזק סביבתי בלתי הפיך למקום כה רגיש וייחודי כמו נווה עין גדי, ובוודאי כאשר הנזק הסביבתי הוא לא רק "בעיה של מחבקי עצים" אלא נזק כלכלי (תיירות).

    * ישנה גם חלופה לבעיית ירידת המפלס – "מובל השלום" של פרס פואד וכו'. זו נחשבת מסוכנת מאוד לדעת חלק מהמומחים ומבקר המדינה טען בדוח חריף שהמדינה הוציאה מיליונים לשווא, בגלל קשרי הון שלטון עם יזמים (תשובה נדמה לי).

  14. לקסי :

    דעה – ראש העיר דימונה מאיר כהן

    תושבים רבים פונים אליי בכל קרן רחוב ולכן אדגיש ואומר כי המעבר לתאגיד המים הוא בניגוד לדעתם של ראשי הערים בכלל ושלי בפרט. המעבר נכפה עליי ועל יתר ראשי הרשויות בארץ מכוח חוק התאגידים לו אחראית ממשלת ישראל. המעבר של ישראל לתאגידי מים מעיד על בורות אמיתית של מקבלי ההחלטות.
    לקריאת הטור השלם…

  15. לקסי :

    לאיתי (13)
    1. זה היה הצעד השני במצעד האיוולת של מוטי בריל (הצעד הראשון היה הודעה על חיסול מחלקת הרווחה העירונית – לא בוצע רק הוצהר). מאיר כהן הבין את השטות ויצא מהר מהמשחק הנואל.

    2. מישהם כתבו משהו על "פרטים…"
    הוספת מים לשמורה, הושענה חבוטה. התוספת לא תביא תוספת תיירים משאירי-כסף במקום.
    היא לא תחייה את השמורה, היא לא תוסיף חיים לשמורה.
    (יש כאן מחלוקת על עובדות שאף אחד לא חקר והוכיח. כדאי שלא נמשיך בדיון בנקודה זו שכן זו התנצחות ולא ויכוח.)

    תעשייה, אכן עברו לתעשייה – מים בבקבוקים.
    מהכרות העבר שלי עם עין-גדי הם כל הזמן מחפשים ענפים שיקיימו אותם, זה הרבה יותר מסובך ממציאת פרנסה בירושלים, למשל.

  16. מיכאל לינדנבאום :

    לדעתי הבעייה היא האפלייה המשוועת בחלוקת הארנונה הנגבית באזור
    ים-המלח בין
    המועצה האזורית העשירה בארץ -תמר לבין הערים ערד+דימונה.
    כסף רב מידי מופנה לצרכי מעטים מידי.
    אשר למים ,הם מהווים מקור הכנסה חשוב מאד,אבל ניתן לאסוף אותם במורד הדרך תוך שמירה קפדנית יותר על השמורה המופלאה למען כולנו.

    יש גם לציין לטובה את קיבוץ עין-גדי שלא עושה מניפולציות במים וממשיך למכור לאורך שנים מיים טהורים במחיר שווה לכל נפש בבקבוקים של 2 ליטר.

    מדהים שמידע שמביא עמית-ת על הסרטן שנקרא הפרטת המים "אלו עובדות נותר רק להחליט האם ייקור המים נובע מרצון לכסות גירעונות עבר או…
    אולי ליצור רווחי עתק לתאגידי הספקת המים המופרטים"

    ,נבלע בתוך מלל השנאה לקיבוצים.

    רבותי הבעייה היא הפרטה,ובמקרה שלפנינו,הפרטת המים.

  17. עמית-ה :

    הסוציאליסטים רבים והקפיטליזם מנצח.
    העובדה שהמ.א. תמר מקבלת הרבה ארנונה ודימונה מעט לא צריכה להיות קשורה בשום מקרה לתקציבי המועצות האלו.
    ארנונה היא מס רכוש שהוא חלק קטן מסך המיסים במדינה מודרנית
    מדינת ישראל העבירה לשילטון המקומי אחריות והבטיחה לתת את המימון, היא לא מקיימת.
    לערד ודימונה יש מספיק ארנונה בכדי לקיים פינוי אשפה ונוי, אין להם מספיק לחינוך ורווחה.
    האם חינוך ורווחה במדינה מתוקנת מסופקים ע"י השילטון המקומי?
    תקציבי החסר לאורך השנים והקיצוץ הדרמטי בתקציבי איזון (כך קוראים לכסף הממשלתי שאמור לעבור למקומי) ב-2002/3, הביאו את השילטון המקומי לשיתוק ופשיטת רגל.
    אז בואו נחזור לבסיס, שילטון מתקיים מסך כל המיסים, ארנונה/מס רכוש הוא מס פרוגרסיבי, ברור שבשכונות יוקרה יש יותר ולכן לא על בסיס הארנונה ינתנו שירותים.
    מי שרואה את הנזקים הסביבתיים הנובעים מהחנק התקציבי נחרד.
    אלפי דונמים בגליל הפכו לאיזורי תעשיה מזהמי אויר ומים בכדי לשפר את מצב תזרים הארנונה של הרשויות.
    שטחים פתוחים הוקרבו לבניית עוד תחנות דלק מזהמות וחנויות "נוחות" סינטטיות.
    ראשויות חזקות מושכות את כל המסחר והשירותים מרשויות חלשות.
    מועצות איזוריות בנו ערי שינה על חשבון מטרופולינים סמוכים.
    שכונות "קהילתיות" נבנו לקיבוצים, ותושבי עיירות קיפוח עברו אליהם ואפילו העבירו אליהם את עסקיהם.
    קיבוצים ומושבים הקימו איזורי תעשיה קטנים שמושכים עסקים מהעיירות שלידם ומעמיסים תנועה על כבישים צדדים תוך סיכון ופגיעה סביבתית.
    זאת הבעיה שלנו כתושבים מודעים בארצנו הקפיטליסטית עד אובדן, לא חלוקת המעות המעטות של הארנונה.

    בנושא מים לגינון פרטי כבר כתבתי כאן (בע"ש-http://www.blacklabor.org/?p=9787) שפגיעה בגינון הפרטי (לא בסביון דווקא בקריית שלום) היא נזק סביבתי (עליה בחום ואבק) וחברתי (לאנשים בכפר שמריהו יש כסף בכדי להשקות עצים גם במחיר 20 ש"ח למ"ק).

    בלי כל קשר לכל הדברים האחרים אני מתנגד לביקבוק מים והוצאת מים מהמדבר.

  18. מיכאל לינדנבאום :

    "המעות המעטות של הארנונה".
    אם במעות קטנות עסקינן,אז מדוע כל כך מאמץ על חשבון איכות הסביבה?.

  19. עמית-ה :

    מיכאל
    לא הבנתי את השאלה.
    על כל פנים כספי הארנונה הנגבים יכולים לתת שירותים רק במעט מאוד רשויות (בערך 10% מהכלל) בהן יש הרבה מסחר/שירותים/תעשיה.
    באופן יחסי לכלל הכנסות המדינה הארנונה היא סכום קטן.
    ע"פ מינהל הכנסות המדינה 2007 – 37% מע"מ + מ.קניה+ מכס. 36% מס הכנסה. 10% כל מיסי הרכוש.

  20. דנדו דוד :

    בלי שום קשר שבמקרה הספציפי קיים עיוות מטורף, בדומה אגב לעיוות בין אור יהודה לקיסריה ומקומות אחרים, הערת עמית חשובה ביותר.
    השלטון המקומי בישראל מושחת עד היסוד.
    הכוונה אינה באנשים מושחתים – אלא בתרבות שלטון עלובה של ראשי ערים המתנהגים כראשי קהילה ולא כנבחרי ציבור. אתן דוגמא אחת:
    בכל עיר שאנחנו גרים בה "שולח" ראש העיר ברכת שנה טובה בכל העיתונות המקומית, בשלטי חוצות וכו'.
    העלות? נניח 50,000 ש"ח.
    מה הייתם אומרים אם ביבי היה יוצא בקמפיין חוצות ברחבי המדינה ופרסומות בטלוויזיה שבו הוא מבשר לכולנו שנה טובה בעלות 500,000 ש"ח?
    מדובר כאן על דברים הזויים ששורשו כלגטימיים.

  21. עמית-ה :

    דנדו
    השלטון המקומי מושחת כמו השלטון המרכזי.
    השלטון המרכזי מושחת כמו העם שהוא מייצג.
    בכדי לשנות את המצב צריך ראשית להפסיק לכסח (מותר לבקר) את הנציגים שלנו כי כך רק בעלי עור פיל הולכים לפוליטיקה.
    שנית צריך לומר ולהתעקש שכסף איננו חזות הכל, כך המוצלחים לא יחפשו תמורה רק כספית.
    שלישית צריך לומר שלא בוחרים במושחתים, אני לא יודע אם מינויים פוליטיים = קלון.
    אבל כשצחי הנגבי היה שר לביטחון פנים הוא שיסה את השוטרים בשובתים במפעל חיפה כימיקלים דרום (ראה שביתה של סודרי) וזה קלון ודאי.
    אם נזכיר לציבור שצעד ראשון למניעת שחיתות הוא לא לבחור כאלו שאנחנו כבר יודעים שהם מושחתים,
    אם נאמר להם: "לא לא כולם מושחתים, בואו נבחר בטובים ובישרים" המצב ישתפר.

  22. דנדו דוד :

    הדגשתי דבר חשוב: לא האנשים מושחתים, התרבות הישראלית מושחתת.
    תרבות הניהול הפוליטית על ידי קציני צבא שמומחים בשיטת הסמוך, ה"חבר מביא חבר" והכסתח היא עלובה ומשפילה את האינטליגנציה, אשר משמרת נוהגים בזויים כמו נוהג בזבוז הכספים על פרסום ראש העיר תחת כל עץ רענן במאות ובמיליוני שקלים.

    תופתע, אני דווקא אופטימי. אני חושב שהגרף הוא בעליה, אבל צריך להצביע על הבעיה ולא להסיר אותה מסדר היום.

  23. עמית-ה :

    דנדו
    יש כאן תופעה מוזרה ומסקרנת.
    בן אדם כועס על מושחתים, אומר שכולם מושחתים.
    אז אני שואל אותו מה דעתו על תמלוגי הגז.
    הוא עונה שלתשובה מגיע, הוא התאמץ הוא הסתכן.
    אני מסביר שהסיכון היה של בעלי המניות, ושהניסיון לשנות את תנאי התמלוגים הוא עתיק יומין.
    אני מסביר שבעלי ההון שקבלו זכיונות לנצל את אוצרות הטבע שלנו משתמשים בכספם בכדי למנוע את שינוי החוק כבר הרבה שנים.
    ברוב המקרים עונים לי: "זכותם להשתמש בכוח שלהם".
    אז אני מדבר על זה שנותן שוחד ומקבל שוחד שניהם עבריינים, ובעלי ההון מבטיחים ג'ובים ויש לזה תוצאות – פקידים שהפכו אנשי עסקים עמידים.
    אז אני מקבל את אתה רואה, כולם מושחתים אז למה ש: תשובה/וירטהיים/פישמן/עופר…לא ישתמשו בזה?

  24. מיכאל לינדנבאום :

    אין חובת שקיפות,
    לא ברמת שלטון מקומי,כי מבקר הפנים מקבל משכורתו מראש העיר,

    ולא ברמה הארצית כאשר חובת שקיפות פעילויות השלטון הופכת למילה מתה כאשר מערכות המשטרה והפרקליטות מסורסות ומעוקרות מתפקידיהן,על ידי משחק שלטוני ציני שמקדם את המשת"פים ,ומייבש מערכות אכיפה.

    ובאין שקיפות ,יש שחיתות אישית ושלטונית והרבה.

    לאנשים אין מושג על מה הם מדברים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.