גם משרד החינוך רוצה להיות "האח הגדול", מקים עוד מאגר מידע

במשרד החינוך מבקשים להקים מאגר מידע כולל על המערכת.  לכאורה הצעה האמורה לתת בידי המשרד כלי חשוב אודות המערכת.  אולם התבוננות מעמיקה קצת יותר מעלה ספקות בכוונים של חדירה לפרטיות, של אבטחת מידע ואפילו חשש של ניצול לרעה
מאת: דליה בלומנפלד

חוק הראמ"ה מציע הקמת מאגר מידע. הראמ"ה כבר הקימה מאגר מידע. עתה, מבקשים לתת לו תוקף בחקיקה.

במצב הנוכחי של המאגר, עוד לפני החקיקה, התגלו כשלים הקשורים בשמירת מידע. לפי הנחיות חוזר מנכ""ל משרד החינוך, סקרים ומבחנים של הראמ"ה אמורים להתבצע באופן אנונימי. אלא שהנוהל הזה אינו מתקיים כהלכתו. תופעה המלמדת על הסכנה בהענקת תוקף חקיקתי למאגר המידע.

עוד בחודש מרץ הופיעה כתבה המתארת את ההתעלמות מההנחיות הללו וכותרתה: "אנונימיות בשאלונים? בתי"ס מתעלמים מהנחיות". קרן נויבך בתכניתה "סדר יום" מתאריך 18.7.10 העלתה שוב את הנושא לכותרות, וראיינה מורה המספר על אותה תופעה. נוהל אנונימיות התלמידים אינו נשמר במצב הנוכחי, וקיימת סכנה ממשית אם יחוקק חוק בעניין.

מאגר המידע הגדול והמקיף שיוקם לפי הצעת החוק הזו מהווה סכנה לפגיעה בפרטיותם של התלמידים והעובדים במערכת החינוך, שלגביהם יצטבר המידע, וסביר להניח שהוא יכלול נתונים רגישים:

  • החשש הוא שהמידע במאגר לא יישאר אנונימי, ומנהלי המאגר לא יישאו באחריות אישית לשמירה על הפרטיות.
  • קיים חשש  שיסחרו במידע (תגובה 3 בקישור) כדי להשיג רווחים.
  • הצעת החוק אינה נוקטת עמדה בשאלה מה ייעשה במידע, שייאסף לאחר השימוש. קיימת סכנה שיהיה שימוש במידע שילווה את התלמיד עם התבגרותו בצבא או בקבלתו לעבודה.

האגודה לזכויות האזרח הביעה התנגדות להקמת מאגר מידע על תלמידים.

בעקבות ההתנגדות הציבורית למאגר מידע פורסם כי הדיון בממשלה בהצעת חוק להקמת ראמ"ה עצמאית עם מאגר מידע נדחה. נדחה אך לא בוטל. נראה שיימצא העיתוי המתאים לדיון ללא ליווי של רעש ציבורי .

מזכ"ל הסתדרות המורים התומך בבניית מאגר מידע, מציין את  חשיבותו של קיום מאגר מידע, והוא מציע לעסוק בשמירה על הפרטיות, ולא באי קיומו של המאגר.

יש לציין כי וועדת דוברת, שיזמה את הקמת הראמ"ה, לא המליצה להקים מאגר מידע על תלמידים (ראו עמ' 168 והלאה בספר התכנית הלאומית לחינוך), אלא המליצה על פיתוח מאגר של כלי הערכה מגוונים לשימוש מוסדות החינוך ומינהלי החינוך האזוריים. לא דובר במאגר מידע על נתוני תלמידים או מורים.

רמז לעניין מידע על תלמידים מופיע לראשונה בהחלטת הממשלה על הקמת הראמ"ה ב-2007 שם כתוב שאחת מסמכויותיה תהיה: " נגישות  למידע  ונתונים במערכת החינוך  לשם מילוי  תפקידיה, לרבות קבלת כל מידע  הנוגע לתחום  פעילות הרשות ממחלקות/מינהלי חינוך, ממשרד החינוך, ממוסדות החינוך עצמם וכיו"ב." רעיון המאגר במלואו מופיע לראשונה בטיוטת חוק ההסדרים הנוכחי.

נראה שההתנהלות פה היא בשיטה מתגלגלת. קודם מקימים גוף (הראמ"ה) אחר כך פועלים לתת לו תוקף של חוק  תוך כדי נולדות יוזמות חדשות (הקמת מאגר מידע), וגם להן מנסים לתת הכשר במסגרת של חוק .

הענקת תוקף של חוק למאגר המידע תיתן לגיטימציה לצבירת מידע אישי על מגוון רחב של אוכלוסיות אזרחים במדינה: תלמידים, משפחותיהם, עובדי מערכת החינוך, שלא ברור אם הוא נחוץ לצורך מטרות החינוך.

האם מדינת ישראל צועדת אל עבר חזונו של ג'ורג' אורוול בספרו 1984?

לקריאה נוספת:

מדידה לא חינוכית מאת עו"ד אבנר פינצ'וק

על הזכות לפרטיות של אחרים, במיוחד כשאין להם ברירה. מאת עו"ד יהונתן קלינגר

משרד החינוך מקים לנו מפלצת מאת נעמה כרמי

האח הגדול עולה לכיתה א' מאת עו"ד דן חי

פניית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות לשר המשפטים

תלמידים מדודים עירא אברמוב

הערה: במאמר זה בוצע תיקון והורדה ממנו ההתייחסות לחוק ההסדרים. זאת לפי הערת דוברות הראמ"ה, המציינת שחוק הראמ"ה מועבר בהליך חקיקה רגיל ולא דרך חוק ההסדרים.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , , , , , , ,

6 Responses to “גם משרד החינוך רוצה להיות "האח הגדול", מקים עוד מאגר מידע”

  1. עדית לב הגיב:

    מעבר לכל הבעיות הגדולות שפורטו במאמר, שאלה גדולה היא האם ×–×” נדחה ויוצא מחוק ההסדרים ולא יועלה בקריאה הראשונה, או שזה יעבור בקריאה ראשונה, ואז ינסו לקבור את ×–×”. אם ×–×” יעבור בקריאה ראשונה ×–×” יאפשר לממשלה בקלות רבה לחזור ולדון בזה כשיתחשק לה, ואולי כשהיא תחשוב שאף אחד לא שם לב…

  2. איתי הגיב:

    אני בעד מאגר מידע שישמור על פרטיות.

    להגיד שעצם רעיון המאגר הוא גרוע בגלל שבפיילוט היישום שלו נעשתה במקרים רבים פגיעה בפרטיות בניגוד גמור לנהלים זה רציני בערך כמו להגיד שצריך לסגור את המשטרה בגלל ששוטרים הרביצו שלא כדין למפגיני ימין בעמונה או למפגיני שמאל בשיח' ג'ראח.

    אם המאגר הוא אנונימי אין פה שום האח הגדול ושום נעליים.

    בניגוד למקרה "האח הגדול" הביומטרי, פה השמירה על הפרטיות יחסית מאוד פשוטה – פשוט לא מעבירים הלאה מביה"ס נתונים מזהים, בדיוק כמו שאני בודק בחינות סטודנטים שלי בלי לדעת מיהם, אפילו תז שלהם איני יודע.

  3. דליה הגיב:

    אם הנתונים המזהים היו נשארים בביה"ס, ניחא.
    הבעיה היא שמדובר פה במאגר מידע ארצי. המשמעות
    היא שכל הנתונים יועברו אל אותו מאגר. ולא מדובר רק בנתונים פדגוגיים. הצעת חוק מאגר המידע נותנת לראמ"ה פררוגטיבה לאסוף כל מידע שהוא.מגוון רחב של סוגי מידע ללא הגבלה. ייאסף מידע על מורים (פדגוגי,
    אישי, רכילותי וכל מה שרוצים) כדי לשקול אם לתת להם קידום בסולם הדרגות.
    ייאסף מידע על תלמידים שיש סכנה שישתמשו בו גם כשיתגייסו לצבא. אם מדובר במאגר מידע שיאסוף מידע ספציפי בנושאים פדגוגייםוסוציואקונומיים, זה בסדר, אך נראה שהמגמה היא לאסוף כל מיני סוגים של מידע.
    במצב היום, ידוע לי שמאגרי מידע חסויים נפרצים בקלות והמידע מגיע לכל מיני ידיים.
    לדעתי, אין להקל ראש בתופעה של איסוף נתונים אישיים על אזרחים במדינה. זה לא מריח דמוקרטיה ולא משדר כיבוד זכויות הפרט.

  4. עמית-×” הגיב:

    אני מסכים עם הדאגה ובטוח שמדובר בנסיון להגשים את 1984.
    אחרי שהקטינו את הסיכוי שלנו לחיות ברווחה, אחרי שהפקירו את כספי הפנסיה בבורסה.
    אחרי שהפריטו כל מה שזז ושוטפים את מוחנו שזכויות רכוש חשובות מזכויות אדם.
    אחרי שצמצמו למינימום את החינוך לאזרחות מה נשאר?
    לרגל ולאסוף מידע שיחזק את השליטה באדם.

  5. דליה הגיב:

    הוספתי למאמר קישורים רלבנטיים לקריאה נוספת. אתם מוזמנים לעיין בהם.

Leave a Reply