חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סירוב האמנים להופיע באריאל, צעד שגוי

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 7.09.10 6:00

מאמר זה המופיע במקורו בבלוג "הגיגים- טל וולפסון" מסביר שסירוב האמנים מסיבות מצפוניות אינו נכון כצעד פוליטי. עמדת הסירוב אינה עולה בקנה אחד עם שאיפות השמאל להנהיג את המדינה

מאת: טל וולפסון

על אף שמפעל ההתנחלויות אינו מוסרי ומהווה איום קיומי על המדינה, סירוב האמנים להופיע באריאל אינו צעד נכון. זאת משום שבדיון הפוליטי יש להפריד בין השאלה מה צודק (וקיומה של אריאל מעבר לגבולות 67′ אינו צודק), לבין השאלה מהם הצעדים הפוליטיים שיש לנקוט כדי להשפיע על המציאות.

האמנים מנמקים את בחירתם שלא להופיע מעבר לקו הירוק בטיעון שהדבר סותר את מצפונם. אך יש לזכור כי גם אם מצפונם אינו מאפשר להם להופיע בהתנחלויות, לא נובע מכך שהם חייבים לפצוח במהלך ציבורי המגובה בהד תקשורתי נרחב. אמן יכול לפנות למנהל התיאטרון ולבקש שיתחשבו בו ובמצבו, בדיוק כפי שגילה אלמגור סיפרה שיש שחקנים שמבקשים שלא להופיע בהצגות שמתקיימות בשבת, והתיאטרון מתחשב בהם. במילים אחרות, יש שחקנים שמצפונם האישי אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות התיאטרון, אך הם אינם כופים את מצפונם האישי על התיאטרון. דוגמה נוספת זכורה לי מתקופת שירותי הצבאי. לקראת ההתנתקות בקיץ 2006, אחד הקצינים שהכרתי פנה למפקד היחידה וביקש שלא לצאת למבצע פינוי הישובים משום שמצפונו מקשה עליו. מפקד היחידה התחשב בו והדילמה נפתרה. למותר לציין שאותו קצין יכול היה לצאת לתקשורת ולסרב בפומבי, וסביר שגם היה זוכה לגיבוי מחלקים לא מבוטלים בעם, אך הוא בחר שלא לרתום את מצפונו ככלי במאבק הפוליטי.

הפיכת המצפון לכלי שרת פוליטי היא מעשה של חוסר אחריות. האמנה החברתית, כפי שמציג אותה תומס הובס ב'לויתן', מניחה מראש את השוני באמונותיהם, העדפותיהם ומצפונם של בני אותה חברה. בני האדם מכוננים את מוסדותיה הפוליטיים של המדינה על מנת שזו תהיה הזירה בה החברה מקבלת הכרעות על גורלה. אם כל אחד יביא את מצפונו למרחב הציבורי, לא תהיה חברה אלא אנרכיה. מנגד יטענו חסידי הפוסט-מודרניסטים כי "הכול פוליטי". כל מעשה שאדם עושה מבטא הכרעה פוליטית, ועל כן אי אפשר להפריד בין מאבק שמתנהל בזירה הפוליטית (בכנסת ובממשלה) לבין חיי היום-יום (שכוללים גם הצגות תיאטרון מעבר לקו הירוק). הבעיה בעמדה כזו היא שגם אנשי ימין יכולים לפעול לפי הכלל של 'הכול פוליטי' ולהיות סלקטיביים בפעולותיהם. למשל, שוטרים שלא יהיו מוכנים לאבטח את מצעד הגאווה או עובדות סוציאליות שיסרבו לטפל בערבים. "הכל פוליטי" חל לא רק אצל השמאל אלא גם אצל הימין.

ואולי הכי חשוב: עמדת הסירוב אינה עולה בקנה אחד עם שאיפות השמאל להנהיג את המדינה, אלא לכל היותר מבטאת השלמה עם מצבו כמיעוט זעיר. השחקנים באקט הסירוב לא רק עושים מעשה פוליטי אלא גם משדרים מסר לחברה שסרבנות היא כלי לגיטימי במאבקים פוליטיים. הם רק שוכחים שמחאות סירוב מתאימות למיעוטים שולִיים בחברה, שאף אחד לא מניח שאי פעם יגיעו לשלטון ויורו על החלטה שנויה במחלוקת, שתחייב גם אנשים שלא מאמינים בה. אפשר להצדיק סרבנות משמאל בק"נ טעמים, אך מחירה הוא אובדן הלגיטימציה להנהגת המדינה על ידי השמאל הישראלי.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

20 תגובות

  1. דקל-דוד עוזר :

    פעילי ההתנגדות לשטחים אינם שמאל

    שמאל אינו עוסק בהתנתקויות וחרמות אישיות בלי שום פתרון.
    אין ואסור שיהיה כל ביקורת על תושבי ערים כמו אריאל שפועלים בהתאם להוראות הממשלה.
    הביקורת, כל כולה, צריכה להיות על סדרי העדיפויות.

  2. עמית-ה :

    אני לא רואה באמנים שהחליטו לא להופיע באריאל נציגי השמאל הישראלי.
    הם פעלו על פי מצפונם, הם אנשים פרטיים וכאן יש דמוקרטיה.

  3. לקסי :

    ה"התלבשות" של מנהיגי השמאל-המדיני על האיוולת הזו תרמה הרבה נחת לימין.

  4. יונתן :

    אני מסכים עם רוח המאמר,האחד לא צריך לכפות את מצפונו על הכלל בדרך של שבירת הכלים,יש מספיק דרכים לגיטימיות לפעולה במרחב הציבורי.

    האמת שכמעט והפסקתי לקרוא אחרי המשפט הראשון מאחר ואני לא מסכים עם שלוש הנחות המועלות בו(לא מוסרי,איום על המדינה וקיום אריאל אינו צודק) אבל אלו הנחות שאפשר להתווכח עליהן מאחר והם נובעות הן מתפיסת המציאות(מהו איום) והן מעולם ערכים(צדק ומוסר).

    הנחות שלדעתי הן מוטעות הן התיאור של ימנים ושל הימין כשונא ערבים וגייז ויצירת ההנגדה בין השמאל הנאור חובב זכויות האדם באשר הוא אדם וכו' לבין הימין החשוך וכו' וכו'.

    במקרה או שלא במקרה הכותב בוחר לתאר עובדי צווארון כחול קלאסיים(שוטרים ועו"ס) כשייכים לימין החשוך(כן הוא לא אמר כל השוטרים או כל העו"סים אבל הנציגים מהקבוצות האלו) אולי בגלל שהם עמך?ומה זה אומר לגבי התפיסה את העמך?

    אולי לא תקין לדבר על מעמדות אבל כשאמנים או פרופסורים חותמים על עצומה או חרם הם עושים את זה בתוקף מעמדם כאנשי רוח אולי החשש האמיתי הוא הגילוי שהעמך,הנגטיב למעמד העליון,הוא גם נגטיב בדעות?ואם אנחנו מייחסים את כל ההומניזם למעמד העליון ובעצם ל"שמאל"(ושמאל של צוואורן כחול או שחור לא כל כך נפוץ אצל יהודים ישראלים,צווארון תכלת ומעלה) אזי העמך הוא בהכרח חשוך ובהכרח ימין.

  5. עמית-ה :

    יונתן
    השמאל מוגדר כמי שההומניזם חרות על דגלו (האדום- דגל הקומונה הפריסאית) – "חופש שוויון ואחווה".
    אין כאן שאלה של ניכוס יש כאן שאלה של הגדרה.
    אם אתה מאמין בצדק (אהבת לרעך כמוך), אם אתה תומך בחוק הישראלי והבין לאומי, אם אתה חושב שהחברה חשובה מהחומר.
    אתה מוגדר כשמאל.

  6. עודד גלעד :

    גישה מעניינת

    "שבירת כלים" פוליטית כגון שביתה מטעמי מצפון היא אכן כלי חריף שיש לו השלכות בעייתיות ואף מסוכנות.
    אבל ישנם מצבים וישנן סאות גדושות שבהם זה בדיוק מה שצריך לעשות.
    החרם הזה גם היה בבחינת "נתגלו אותות חיים בשמאל" והדיון שהוא עורר בשאלות של עבודה ומצפון נראה בעיני חשוב.כמו שלימדונו הפמיניסטיות – האישי הוא פוליטי.

  7. יונתן :

    עמית,ישנם הרבה סוגים ותפיסות של צדק כמו שיש הגדרות שונות לחופש ושוויון,ההפשטה הזאת של בעד צדק=שמאל בעייתית בעיני.

    ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה אבל זה לא "צדק".

    אני לא מבין איזו סיבה יש למישהו לתמוך בחוק הבינ"ל(אני בכלל לא בטוח שיש דבר כזה),הסו קולד חוק הזה לא בדיוק תורם לנו.

  8. עמית-ה :

    יונתן
    ואהבת לרעך כמוך הוא כלל שקדם לתורה ושנותיו כשנות החברה.
    הוא הבסיס לכל הקודקסים החוקיים שנבנו מאות אלפי שנים אחריו.
    הוא הצדק האלמנטרי משום שהוא שונה מאדם לאדם וכך מתאים את עצמו לתרבות, לגאוגרפיה ולמשתמש.
    יש הרבה הגדרות לחופש ולשוויון וגם לאחווה אבל לשמאל יש אחת והיא כוללת את שלושתם.
    הסיבה לתמוך בחוק הבין לאומי היא אותה סיבה שבגללה אנחנו תומכים בחוק הלאומי.
    בחברה (אפילו תא משפחתי מבודד) יש צורך בכללים, בחברה מורכבת שכוללת הרבה אנשים מגוונים יש צורך בחוק.
    ללא שמירה על החוקים והכללים החברה לא יכולה לתפקד.
    על פי דבריך יש סיכוי שתחיה עוד הרבה עשרות שנים,
    אני בטוח שבשנים האלו תראה כיצד ישראל מצייתת לחוק הבין לאומי ונסוגה מהשטחים שמעבר לקו הגבול הבין לאומי.
    יש מדינות שנמנעות מעבירה על החוק, יש שעוברות עליו וחוזרות למוטב אחרי מספר חודשים.
    לפעמים כמו במקרה לוב – http://easylaw.co.il/smf_hebrew/index.php?action=dlattach;topic=839.0;attach=1336
    לוקח עשרות שנים עד שמדינה עבריינית מתקנת את דרכיה.
    לפעמים יותר, צריך לזכור שמדינות הן ייצוג של בני אדם וכפי שבני אדם עוברים על החוק שהם עצמם יצרו, כך גם מדינות.

  9. אורי יזהר :

    אריאל ותושביה הם חלק ממנגנון הכיבוש. ההתנחלויות נועדו להנציח את השלטון הישראלי בשטחים. אמנם יש אזרחים תמימים, או מבקשי דיור זול ורווחה שהלכו לגור בהתנחלויות מטעמים כלכליים, אבל בזה, גם ללא ידיעתם או אף בניגודד לרצונם הם הפכו לחלק ממנגנון הכיבוש. כל צורה של מאבק לא אלים נגד הכיבוש היא לגיטימית.

  10. יונתן :

    עמית- נראה לי שטיפסת על גבוה מדי עם סוגיית הצדק,בטוח שעם סוגיית "ואהבת לרעך כמוך".

    לא הבנתי מה הגדרת הצדק,שוויון ואחווה שאתה מדבר עליה,יכול להיות צדק לבודדים ויכול להיות לקבוצות,יכולה להיות אחווה הכוללת ערבות הדדית בין כל האנשים בחברה ולעומתה אחוות עמים הנובעת מידידות בין עמים אולם לא הטמעות,יכול להיות שוויון בו כל אחד מקבל אותם הדברים,לפי צרכיו או ששוויון הזדמנויות,יכול להיות שוויון מלא בפני החוק או כזה שמתחשב בשוני שבין אנשים שונים(לדוג' אפליה מתקנת).

    אין חוק בין לאומי,יש משפט בין לאומי שמורכב משורה של אמנות,בשונה ממשפט פנים מדינתי שנובע מחוק שכולם חייבים לציית לו (בין אם הם מסכימים או לא) המשפט הבינ"ל דורש הסכמה וגם כאשר מדינה מסוימת נשפטת או נאשמת בהפרה היכולת לכפות עליה ציות שונה מאוד ופחותה בהרבה מהיכולת של המדינה לכפות ציות על אזרח מסוים.
    בנושא הסכסוך הישראלי- ערבי ההסכמה הזאת על כך המדובר בשטחים "כבושים" שלא כחוק,כדין,כצדק וכו' נובעת בעיקר מהכוח של מדינות הנפט הערביות.
    אם אתה רוצה לראות דוגמא טובה לסיבה שבגללה החוק הבינ"ל הוא לא דבר שצריך לציית לו אתה מוזמן להסתכל על דרפור,האמנות היחידיות שלא מחייבות הסכמה של מדינות נוגעות לזכויות אדם בסיסיות(כלומר גם מדינה שלא אישררה את הסכמתה להצהרת זכויות האדם מחויבת להן),במהלך רצח העם שהתבצע שם,מישהו טרח להזיז עפעף בעניין? לא,שלחו לשם כוח משקיפים אנמי וחסר תועלת,מקץ שנים הוציאו צו מעצר נגד הנשיא שם,בתכל'ס אף אחד לא שלח לשם כוחות משמעותיים,באין אכיפה אין משמעות לחוק.
    החוק הזה לא מגן עלינו ממדינות כמו אירן,האם החוק מפריע לה לפתח תוכנית גרעין?לטעון שהמשטר הציוני חייב להמחק מהמפה? החוק לא מגן עלינו כמדינה גם לא כפרטים.

    לדבר על חוק בינ"ל זה באמת חסר טעם ולא רק מבחינת המציאות,גם מבחינת תעמולה והסברה,אני בספק אם לרוב הישראלים אכפת מהחוק הבינ"ל,לא תמצא הרבה אנשים שיחשבו שהפרה של החוק הזה על ידי בניית ישובים\גדר היא דבר שהוא בגדר יהרג ובל יעבור,להפך,הרובמסכימים שזכותנו על הארץ,על כל הארץ וזה כולל את יהודה ושומרון עולה על כל הסכמה בינ"ל שטוענת שאין לנו זכות כזאת.

    הטיעונים שאני מביא גורמים לי להשמע כמו איש ימין שתומך ב"אף שעל",אני לא כזה,אני תומך בשתי מדינות לשתי עמים,אני תומך בהסדר ואני תומך בהתכנסות שבמסגרתה יפונו חלק מהישובים האזרחיים ביו"ש(ללא פינוי כוחות צבא עד הסכם עם הפלסטינים) אבל אני תומך בכל הדברים האלה מתוך שיקולי תועלת בלבד,בגלל שאני רוצה לשמור על הרוב היהודי במדינה ובגלל שאני רוצה להפסיק את המצב שבו אנחנו מפריעים לעם אחר(לפחות מתייחסים אליהם כעם מתוך כבוד להגדרה העצמית של עמים) אבל כאמור מדובר בשיקולי תועלת בלבד,מבחינת זכות? זכותנו היא על כל הארץ,מהים ועד הנהר ומעבר לו,זה שמימוש הזכות לא פועל לטובתנו לא מפחית מכוחה.

    אורי-אריאל לא הולכת לשום מקום,לא בזמן הקרוב ולא בכלל,למעשה לא סביר שיפנו את הגושים הגדולים.

  11. עמית-ה :

    יונתן
    אני מניח שבילדותך כשבעטת או ידית אבן על חתול החברה סביבך אמרה לך: "למה אתה עושה את זה? איך היית מרגיש אילו עשו את זה לך?"
    כך התרבות שמשותפת לכל מין האדם (ומינים נוספים) מגדירה צדק בסיסי.
    זה כל כך אלמנטרי שאני לא יודע כמה לפרט או להסביר אז תגיד לי.

    הכללים וההסכמים והאמנות כולם יחדהם החוק הבין לאומי, הוא לא חוק במובן של חוק מדינה כי אין גוף מחוקק בין לאומי.
    ללא החוק הזה למדינת ישראל אין סיכוי לשרוד.
    יש הרבה עבריינים גם בדרפור, גם בישראל וגם באירן יש להניח שרובם יענשו בדרך זו או אחרת ויתקנו את דרכיהם.

    ייתכן שבהסכם ביננו לבין הפלסתינאים יוסכם על חילופי שטחים אבל אני חושב שהסיכוי לכך קטן.

    לגבי אריאל מדובר בעיירה קטנה ורחוקה יחסית, שנבנתה בכדי לחתוך את הגדה, לא נראה לי שיש לה עתיד ישראלי.

    אני שמח שאנחנו מסכימים על שתי מדינות לשני עמים ומקווה לראות את זה מתגשם בקרוב.

  12. איציק יאפ :

    עמית, אני חושב שההבדל בין שתי הגידות הוא בהגדרה. אתה מדבר על תחושת מוסר פנימית של כל אדם.

    כווווולם מאמינים ב"אהבת לרעך כמוך" לא כולם מגדירים "רע" באותה צורה.
    בכל אופן ,אין לזה תוקף משפטי בין לאומי.
    ת'כלס, הלוואי שכן. זה היה יכול להיות נפלא!

    שמע, מדינת ישראל לא אוהבת את רעיה.. כמוה. מדינת ישראל אוהבת לשנוא. אוהבת להריץ טנקים וחי"ר ברחובות של פלסטינאים, אוהבת לחסום להם את התנועה, אוהבת לשלוח עליהם מתנחלים ואח"כ לעשות להם "נו נו נו" מול העולם, אוהבת להגיד שהם הם המקור של כ—ל הצרות שלה, אוהבת להאמין שהם ורק הם לא רוצים לחיות איתנו בשלום, כי אנחנו מאמינים ב"ואהבת לרעך כמוך" והם לא!

    מדינת ישראל יש לה סכיזופרניה עמוקה, ובמצב כזה, אין מה לדבר על מורשת של הרמב"ם. הי, אם מדינת ישראל הייתה הולכת על פי צווי המצפון של היהדות (כפי שהוסברו לי בילדותי על ידי התוכנית "שניים אוחזין") היינו בערך המדינה הטובה, המצליחה, המשגשגת והמאושרת ביותר בעולם. אבל כרגע, מעט מאוד כיחידים הולכים על פי צווי הצפון והמוסר האלו, וכחברה, עוד פחות.
    אני לא מדבר על חזרה בתשובה, כמובן, רק על צווי המוסר, החל מ"ואהבת את הגר, כי גר היית בארץ מצריים" ועד חוקי העבד והאדון ועוד…

    אבל שוב, אני מדבר פה מהלב ועל הגיגים פילוסופים, אין לזה שום משמעות משפטית או מדינית, וכנראה שזו הנקודה של יונתן.

  13. יונתן :

    אף פעם לא בעטתי בחתולים,אני מהסוג שלקח אותם הביתה.

    ישעיהו לייבוביץ' הסביר שאנשים תופסים ערכים בצורה שונה הוא ננתן דוגמא יפה למהו "טוב",בעיני הקיסר היפני ה"טוב" משמעו שליטץ יפן על אסיה ובעיני אלינור רוזוולט ה"טוב" משמעו חלוקת כוס חלב לכל ילד בעולם.(הדיון מובא בפשטות ובקצרה בספר "רציתי לשאול אותך פרופ' לייבוביץ'" מומלץ מאוד וגם לא מעיק כמו שספרי פילו' נוהגים להיות).
    ככה גם הצדק,בעיניך הצדק הבסיסי ביותר מתבטא ב"מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך" ובעיני אדם אחר הצדק יתבטא בנוגע בדרך אחרת(בחברה מעמדית יותר העוול שנעשה למלך יצדיק עוולות למאות אלפי צמיתים).
    בכל מקרה תפיסת הצדק הזאת לא יכולה להיות מיושמת על מצבנו בכל הנוגע ליו"ש.
    נוסף על כך שלשיטות משפטיות שונות יש מקורות סמכות שונים.

    אני לא רואה איך החוק הבינ"ל תורם לקיומנו בטח לא את החיוניות שלו.

    הדרפורים היו צריכם שמישהו יתערב ויעצור את הטבח לא שיענישו לאחר מעשה.

    הפלסטינים די הכירו בחילופי שטחים.

    אנחנו נראה לגבי עתידה של אריאל,אני מאמין שתשאר ומצדי שתחתוך את יו"ש(והיא לא חותכת שום דבר,יש להם רציפות טריטוריאלית מכיוון והשטח מזרחית לאריאל יהיה שלהם).
    ככל שהסכם השלום העתידי יכלול פחות פינויי אוכלוסייה מצדנו כך יהיה קל יותר לשווק אותו לציבור בארץ.

  14. יונתן :

    תגיד לי איציק,נראה לך שמישהו אוהב להתעלל בפלסטינים?לא היית פה בתקופות של פיגועים?אתה לא יודע איזה נזק יכול לעולל מחבל שלא נתפס?

    לגבי ערכי היהדות,זה דיון עמוק ומשמעותי.

  15. איציק יאפ :

    הייתי, ושירתתי בג'נין התקופת חומת מגן ואחריה ולפניה.

    אני די בטוח שלהגיד "אבל הם התחילו" זו אחלה דרך להאמין ש… הם התחילו ואנחנו צודקים. מצד שני, אולי אנחנו התחלנו לפניהם והם מגיבים? אולי הם התחילו לפנינו ואנחנו הגבנו ואז הם הגיבו?

    מדינת ישראל בדרך קבע עושה חיים קשים מנשוא לאוכלוסיה שלמה, בטענה שאם לא נעשה להם חיים קשים, הם יפוצצו אותנו (אמאל'ה!). האם ניסינו פעם *לא* לעשות להם חיים קשים, והתמדנו בזה?

    אולי אם היינו מספיק אמיצים כדי לא לעשות להם חיים קשים, לא להם ולא לערבים, הגר הגר בתוכינו, אולי לא היינו סובלים מהם כל כך ולא היינו צריכים להגיע למצב מעפאן שכזה.

    תלחץ אוכלוסיה לזמן מספיק ממושך, והיא בסוף תתפוצץ לך בפּנים. זו אמת ידועה.
    אבל למדינת ישראל לא אכפת. חוץ מזה שאני אגלה לך בסוד… בשנים האחרונות יש לה תירוץ, היא יכולה להגיד "לא היית פה בתקופות של פיגועים?אתה לא יודע איזה נזק יכול לעולל מחבל שלא נתפס?" בלי לשאול לרגע (וברור שהיסטוריונים יודעים את התשובה) למה המחבל יצא להתפוצץ מלכתחילה?! האם אתה מאמין באמת ובתמים שהתשובה היא "כי הוא מוסלמי, וזה מה שמוסלמים עושים!" ?

    בכל אופן, כמו שכתבתי, אנחנו עכשיו במצב הזה, ואין משמעות חוקית לכל מה שכתבתי, רק המיית לב.
    לכן טיעון שלך למצב הקונקרטי עכשיו, הרבה יותר חזק.

    אתה יודע, פעם כשהייתי ילד קטן, באתי והרבצתי לילד אחר. אתה יודע מה הוא עשה? הוא הרביץ לי בחזרה ובכה לאמא שלו שאני התחלתי. אתה יודע מה אני עשיתי? בכיתי לאמא שלי שהוא רוצה להרביץ לי…

  16. יונתן :

    כמו שאמרת,זה לא משנה מי התחיל ולהזכירך הטרור לא התחיל עם כיבוש יש"ע(גם אש"ף הוקם לפני67' ואגב הוא לא הוקם על ידי הפלסטינים).

    "אם לא נעשה להם חיים קשים הם יפוצצו אותנו (אמא'לה)"? כולם גיבורים גדולים ומוכנים לקחת סיכונים למען השלום עד שהחברים שלהם הופכים לקורבנות השלום ,עד שיורים על המשפחה שלהם,עד שמפוצצים להם פצצה ליד בית הכנסת ועד שמתפוצצים להם בקניון 5 דקות לפני שהם אמורים להגיע לשם.

    שאלת האם אני מאמין שהם מתפוצצים כי הם מוסלמים וזה מה שמוסלמים עושים,אז לא,אני לא מאמין בזה,אני מאמין שבמצב שהתפתח האומץ שאתה מדבר עליו ייגמר באסון,לנו ולהם(הרי התגובה תהיה עקובה מדם).

    מסתבר שהייתה לכם ילדות מאוד אלימה,אחד זורק אבנים על חתולים ,השני מרביץ לילדים…

    ערביי ישראל סובלים 7 מדורי גיהנום תחת השלטון הישראלי,מצד שני אם תשאל אותם אם הם מעדיפים להיות אזרחים ישראלים או שהם ירצו לקבל אזרחות פלסטינית(כאשר ואם תקום מדינה פלסטינית) אתה תואשם בגזענות ותסתכן במכות מהאזרחים הישראלים שכרגע גילו את הציונות השופעת בליבם…

    האם אפשר לנתק צווי מוסר אלו מאלו?(בהנחה שמקור הסמכות שלהם הוא הסכמתנו לקבל אותם ואינו קשור לכוח עליון הכופה אותם עלינו) האם הצדק כלפי הגר(ולמיטב ידיעתי מדובר בגר צדק ולא בגר תושב) יכול להיות מנותק מ"לא תחונם" (לא תיתן להם מחנה,לא תיתן בהם חן ולא תיתן מתנות חינם)?האם אפשר לבנות בניין מאבנים שלא מתאימות אחת לשניה? ללא מלט ראוי? בלי יסודות? ועם דלת שלא נסגרת לעולם?

  17. איציק יאפ :

    אני חושש שאחרי כל כך הרבה זמן של שלטון צבאי והתנחלויות, אתה צודק יותר. יש בהם זעם עצום עלינו.

    מצד שני, אני חושב שזה תהליך הדרדרות שנמשך המון זמן ולמדינת ישראל יש חלק נכבד מאוד בו.
    ראבק, מעצם היותנו הצד החזק אנחנו חייבים לעצמינו הרבה יותר אחריות מאשר לפטור את עצמינו באמירה ש"נגררנו למצב" ו"אין לנו ברירה".
    מאמרים נכתבו אפילו פה בעבודה שחורה על ידי חכמים ומשכילים ממני על כל הפאקים שנעשו על ידינו, על ידי ממשלות ימין או ממשלות כאילו שמאל. והמכנה המשותף לכולם הוא לא טעות של תום לב, אלא בדיוק ההיפך, שרירות ואטימות לב ואינטרס.

    אם מנהיג היה יוצא למלחמה או נסוג משטח כבוש, מתוך אמונה שזה הדבר הנכון לעשות, אך בדיעבד הדברים לא הסתדרו וזה גרם להרבה נזק, הייתי סולח לו ומעריך את אומץ ליבו. אבל מנהיגים יצאו למלחמות (או קבעו מדיניות או ביצעו פעולות או אמרו אמירות או ברחו משטחים) מתוך אינטרס פוליטי, פופוליסטי, תדמיתי ואישי צר שבו הם התייחסו באטימות לב לא רק לצד הפלסטיני, אלא גם לנו.
    וכן, בסופו של דבר הפעולות שלנו עצמינו, של מדינת ישראל, הם אלו שהביאו אותנו למצב הזה, כי אתה יודע מה? אנחנו כבר יותר מ40 שנה תקועים ככה, עם אותם טענות בדיוק מימין ומשמאל – והדרך הזו לא עובדת!

    אז זה או לסגור אותם ולהכריז מלחמה, או לקבל אותם כחלק מאיתנו בלי התנחלויות ובלי טנקים ברחובות.

    לאף אחד בישראל אין אומץ לעשות את זה או את זה, אז אנחנו אומרים "זה הם התחילו!", "זה הם התפוצצו" ומי שמעלה השערה אחרת הוא לא לגיטימי כי…. הוא לא הכיר אף אחד שנפגע מפיגוע (אין לך מושג…).

    אבנים, בסופו של דבר, אפשר לסתת. השאלה היא האם רוצים לסתת אבנים, או סתם לערום אותם ביחד ולהגיד שהם לא משתלבות…

  18. יונתן :

    אני חושב שאנחנו מסכימים שאין משמעות כרגע למי התחיל.

    אני נוטה שלא להאמין לתעמולת ההלקאה העצמית כמו שאני לא מאמין לתעמולת ה"הם אשמים".

    אני לא לגמרי מבין מה אתה רוצה.

  19. אנדריי :

    באריאל חיים יהודים ,הם משלמים מיסים ומשרתים בצה"ל,הם אזרחים במדינת ישראל.כל המחרימים למיניהם צריכים להתבייש בעצמם,אתם פשוט אנשים דוחים.!
    במחאה שלכם אתם לא עושים שום דבר מאשר לעורר זעזוע וגועל אצל אנשים נורמליים.

  20. עמית-ה :

    אנדריי
    גם בניו-יורק חיים יהודים.
    אריאל מוגדרת ע"י מדינת ישראל במדינת עם אחר.
    אני מציע לפנות לממשלה ולכנסת ולדרוש את צירוף אריאל למדינה, לפני שמבקשים מאנשים פרטיים להשות זאת.
    בנתיים ולאור הדמוקטיות היחסית שאנחנו נהנים ממנה נתיר לאומנים לנהוג כמו ראש-הממשלה ולהמשיך לראות בשטח, שטח של עם זר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.