חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כרמיאל – היטל משטרה הוטל על תושביה

נושאים מכתבים, שיכון ושלטון מקומי ב 7.09.10 6:04

ראש עיריית כרמיאל, עדי אלדר, מחייב את תושבי עירו בהיטל שירותי משטרה. התושבים נדרשים לשלם עבור פעילות המשטרה בעירם. תושב העיר, אלכסנדר ג. שלח מכתב בעניין לח"כ זאב אלקין

לכבוד ח"כ אלקין

אני פונה אליך בקשר להיטל שמחייבים אותנו מעיריית כרמיאל.

ראש העיר עדי אלדר הכניס את ההיטל שקרא לו "היטל שרותי משטרה". הוא "הסביר" את הצורך בהיטל כדי להועיל את עבודת המשטרה, כי אין מספיק ניידות, אין מספיק כוחות וכו'.

אבל משטרה מקבלת משכורת מהמדינה ואם המשטרה פועלת לא אפקטיבי, לטיפול בעניין יש כתובת אחרת: אותה מדינת ישראל.

אבל ראש העיר בחר בדרך פשוטה: להעביר את כל בעיות התקציב של עירייה ללקוח פשוט.

ניסיתי לדבר עם עובדי עירייה ועם ראש העיר עצמו. אלא כבר מזמן יש לו מחלת "כוכב" והוא בלתי מושג.

בקיצור בעירייה אין עם מי לדבר.

אני מאד מקווה שתעזור לנו להוריד את ההיטל הבלתי חוקי זה.

בכבוד רב,

אלכסנדר ג. (השם המלא שמור במערכת)

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

18 תגובות

  1. דקל-דוד עוזר :

    אפשר בבקשה להעלות סריקה של החיוב?

    מאחר ונדמה שמדובר בחיוב ללא סמכות באופן בוטה, צריך לראות כדי להאמין.

  2. עמית-ה :

    אני לא יודע אם זה חוקי אבל זה בטוח מסריח מהפרטת המשטרה.
    ידוע שכמה ישובים הקימו כוחות שיטור פרטיים ועל פניו זה ההמשך.

  3. דקל-דוד עוזר :

    כדי להטיל היטלים ואגרות יש צורך בהסמכה על פי חוק ראשי, זאת על פי חוק יסוד, או יסודות התקציב.
    אין חוק ראשי- אין סמכות להטיל מס.
    אני לא מכיר חוק שמאפשר "היטל משטרה"

  4. גליה :

    לדקל, "אגרת שמירה":
    נס ציונה למשל:
    http://www.ness-ziona.muni.il/
    אכיפת גבייה ארנונה,מים,אגרת שמירה,היטלים גנ"י ילדים שילוט.

  5. דקל-דוד עוזר :

    אגרת שמירה זה לא אגרת משטרה

    אגרת שמירה נועדה להגן בפני פח"ע וכבר אומר שיש עם גביית האגרה הזאת בעיה חוקית מאוד מאוד מאוד גדולה.

    אגרת משטרה? לא שמעתי שהתושבים צריכים לשלם אגרה כדי להשתמש בשירותי המשטרה. זה חלק מהדברים שהמדינה מספקת בתמורה למיסוי הכללי.

  6. דליה :

    חוק ההסדרים הנוכחי מציע הקמת משטרות עירוניות. הפקחים העירוניים יקבלו סמכויות שיטור, אם אני לא טועה. מה שאנו רואים פה זו התוצאה אם יוקמו משטרות כאלה: מי שימממן הם האזרחים. על האזרחים יוטל התפקיד לממן שירותים שמתפקידה של המדינה הוא לממנם.

  7. דליה :

    לדעתי, יש הבדל בין אגרות שאזרח משלם לצורך שירות אישי שהוא מקבל כמו אגרת שמירה בגן הילדים של ילדיו, לבין היטל המממן שירות ציבורי שעל המדינה היה לממנו. היטל משטרה, זה המימון של האזרח לשירות כללי ולא ספציפי. נראה לי שיש להיאבק נגד תופעה פסולה זו.

  8. דקל-דוד עוזר :

    דליה - אל תלכי לשם זה מסוכן

    דליה היקרה, היגיון הוא השקר הגדול ביותר.
    לדעתי ערים כמו, נניח, כרמיאל, צריכות לקחת תוספת ארנונה של שלושה שקלים למ"ר כי יש שם אויר נקי.
    למה את מתקוממת? את חושבת שאין משמעות לזיהום אויר? אולי מי שנהנה מאויר טוב יותר צריך לשלם על זה?
    במילים אחרות, אם הולכים לאומנות הרטוריקה (המכונה על ידי אריסטו "אומנות השקר") אז מגיעים למקום רע.
    שלא יבלבלו את המח יותר מדי ושיפסיקו להעלות את המיסים באופן הפוך.
    מיסוי על המשתמש = עזרה למשקיעי חוץ, כי זה נותן מקורות כספיים חלופיים שמאפשרים הורדת מס הכנסה שהוא המס היחיד על משקיעי חוץ.
    כפי שידוע לך, משקיעי חוץ מכניסים הון (רק בכאילו, כי הם ממונפים על ידי בנקים ישראליים, משלמים משכורות (בד"כ נמוכות מארץ המקור) ומוציאים את הרווחים לחו"ל – זה לאו דווקא תוספת לכלכלה (אלא אם מודדים כלכלה רק על ידי תל"ג).
    בנושא תל"ג אזכיר כי ליוון יש תל"ג גבוה בהרבה מהרבה מדינות בעולם.
    בקיצור, תמיד תזכרי שכשיש מישהו שמנסה להסביר בהיגיון משהו זה לא אומר שום דבר.
    היגיון לא שווה אמת

  9. דליה :

    דקל עוזר
    יש הבדל בין תוספת ארנונה לבין היטל ספציפי לצורכי הפעלת משטרה. בתשלומי ארנונה יש לראש העירייה פררוגטיבה להשתמש לפי שיקול דעתו ובהתאם לחוק, אך היטל ספציפי למשטרה הוא פסול.

  10. שאול* :

    דליה, לא כל כך הבנתי את הבחנתך בין שירות שאותו "המדינה מממנת" לשירות שאותו "האזרחים מממנים". כאשר המדינה מממנת שירות, מאיפה מגיע הכסף? לא מהאזרחים?

    דקל – אם מותר לשאול, איזה קריטריון אתה מציע לשפיטת טיעונים אם לא היגיון, שהוא בעיניך השקר הגדול ביותר?

  11. דקל-דוד עוזר :

    הקריטריון - שכל, מבחן התוצאה ופרספקטיבה

    היגיון = מערכת של כללים אשר כאשר מפעילים אותם נכון נוצרת תחושה של שלמות בשכל.
    זה לא אומר שזה נכון.

    כאשר אתה בוחן משהו במבחן של היגיון, עליך להניח כנקודת מוצא פרספקטיבה.
    אם אתה בוחן כל טיעון בנפרד – הכל ניתן לשכנוע הגיוני.
    בשלב זה עליך להשתמש בשכל כדי להפריד את מרכיבי הטיעון ולבחון האם אין הטעיה בטיעון.
    לדוגמא: בטיעון שלי יש הטעייה, כי יש בו הנחה סמויה שקיים זיהום אוויר במצב רגיל ולכן מי שיש לו אויר נקי צריך לשלם (כי האויר עבר טיהור), ההיגיון מחייב את ההפך הגמור והוא שמי שמזהם ישלם קנס ומי שגר במקום עם זיהום אויר ישלם פחות (ההפרש יושלם על ידי הנקנס).
    בטיעון שלי גם אין היגיון מבחינת מבחן התוצאה: אם משלמים על אויר נקי, יש אינטרס כלכלי לזהם את האויר.
    בנוסף, בפרספקטיבה רחבה יותר, תשלום על נהנים מאויר נקי יאפשר את ההנאה לבעלי אמצעים בלבד, כאשר בעלי האמצעים הם (תמיד) אלו שמזהמים.

    היגיון זה לא דבר חד מימדי.

    הנה, תראה איזו טעות מרה עשתה דליה בתגובה 9 – היא אומרת שיש הבדל בין היטל לצורך הפעלת משטרה לבין ארנונה. אין שום הבדל כפי שהדבר משתקף בישראל.
    בפועל – שניהם זה מס שהולך מכיס המשתמש (תושב עיר לצורך העניין) ונכנס לכיס המועצה.
    בהנחה שהעירייה תספק את השירות בשני האפשרויות, באפשרות של ההיטל פשוט נתנו לדליה הרגשה טובה יותר שהיא מקבלת משהו נוסף. בפועל סתם דחפו לה עוד מס.

    הדברים האלה הם סופר נתונים למניפולציה.

    אתם דוגמא אחרונה: אתה משלם בבנק "עמלת שורה".
    למה?
    כי בעבר היה מותר לבנק לקחת איזה עמלה שהוא רוצה, אז ישבו "צוות ההיגיון" ומצאו כל מקום שיש היגיון לקחת עמלה, וכך נולדה:
    עמלת שורה.
    עמלת פקיד.
    עמלת שומר.
    עמלת בוקר טוב.
    עמלת הכנת מסמכים.
    עמלת חתימה.
    עמלת חיוך.
    עמלת פתיחת חשבון.
    עמלת דוקומנטציה.
    (אם עד כאן עוד היית מוצא היגיון, מכאן זה כבר זיוני שכל מוחלטים)
    עמלת איטגרציה.
    עמלת איטרפטציה.
    עמלת פסיכוקליני.
    עמלת נומינליזציה.
    וכו'

    בקיצור – היגיון זה דבר שמאוד נתון למניפולציה ואם אינך מומחה להיגיון אני ממליץ לך בחום לא להיכנס לתנור הזה, אלא בליווי מומחה.

  12. דליה :

    דקל עוזר
    בתור משפטן, האם המושגים מס, היטל, אגרה, עמלה הם מושגים שווים או שקיים הבדל ביניהם?
    לי ברור שקיים הבדל. בחוק ההסדרים הנוכחי, ראשי הרשויות המקומיות מתנגדים שהאוצר יהפוך את היטל הפיתוח למס פיתוח, ונימוקם עימם. עניין זה מלמד שגם האוצר וגם ראשי הרשויות המקומיות מודעים להבדל המשמעות המשפטית בין מושגים אלה.
    הכול נתון למניפולציה, ואפשר להמציא צורות רבות של הטלת תשלומים על האזרח. אבל, יש להבחין בין שירותים שהמדינה דואגת להם, לבין שירותים שעל האזרח לממן באופן ישיר. הרי אם מדברים על סוציאל דמוקרטיה, למדינה יש אחריות על תחומים חברתיים כמו חינוך, בריאות, משטרה ….. והיא זו שצריכה לדאוג למימונם. על האזרחים להתנגד למימון אישי של שירותים שהמדינה אמורה להעניק. כך עשה כותב המכתב, וכך ראוי שייעשה.
    ובמקום לדבר על תנור ועל אוויר נקי, כדאי שתדבר ישירות על היטל משטרה, ותסביר את עצמך בצורה שתובן לקורא.

  13. דליה :

    לשאול
    כאשר המדינה מממנת שירות, היא מממנת אותו ממסים שמשלמים האזרחים. המסים הם תשלום כולל שמקבלת המדינה, והיא זו שמחליטה מה לממן באמצעות מסים אלה. כאשר המדינה מממנת את הבריאות, למשל, האזרח אינו משלם מכיסו כאשר הוא הולך לבית חולים. המדינה מממנת את אשפוז האזרחים בבתי החולים. מיטת אשפוז עולה 2000 ₪ ליממה. האזרח אינו משלם זאת מכיסו. המדינה מעבירה את הכספים לבית החולים. נכון שהאזרח משלם מס בריאות, אך מדובר במס פרוגרסיבי, לפי השכר שהוא משתכר. אזרח שמשתכר 3000 ₪ בחודש,ומשלם סך של שלושה אחוזים משכרו למס בריאות, יש לו זכות אשפוז ל-2000 ₪ ליממה, ואזרח שמשתכר 10000 ₪, ומשלם אותו אחוז, אך הסכום האמיתי גבוה יותר מזה של המשתכר פחות, יש לו אשפוז באותו מחיר.
    כשהמדינה מממנת, היא גם מווסתת את התשלום באופן פרוגרסיבי, כמו במקרה המודגם לעיל. עקרון הפרוגרסיביות מאפשר למשתכרים שכר נמוך לקבל שירותים מהמדינה כמו אלה המשתכרים שכר גבוה. הרי אם היו צריכים לממן בעצמם אשפוז של 2000 ₪ ליממה, סביר להניח, שלא היו הולכים להתאשפז.
    סביר להניח, שהיטל המשטרה בכרמיאל מהווה את אותו סכום לכלל האזרחים, בלי להתחשב ברמת ההשתכרות שלהם. זוהי תופעה רגרסיבית, והיא אופיינית בתשלומים שעל האזרח לממן ישירות מכיסו. הוציאו את המדינה מהתמונה, כאילו אין מעורבות של המדינה, והאזרח משלם ישירות עבור שירות משטרה. זוהי לא סוציאל דמוקרטיה.

  14. שאול* :

    דליה – הבנתי. תודה. אז הבעיה היא לא עצם זה שיש מס משטרה, אלא שהוא לא פרוגרסיבי מספיק (או בכלל). אם עיריית כרמיאל הייתה מטילה מס משטרה רק על תושבי כרמיאל שמרוויחים מעל 50 אלף שח לחודש, אז זה היה בסדר? לא הבנתי למה כשהעיריה מטילה מס זה נחשב להוציא את המדינה מהתמונה. עיריה היא בסך הכל זרוע של המדינה, שפועלת מכוח חוק של המדינה, לא?

    דקל – קיבלתי את עצתך. מאחר ואני לא מומחה להיגיון (בקושי 12 שנות לימוד יש עלי, וגם אותן העברתי בעיקר בלשחק סטנגה בחצר), אמנע מלהפעיל שיקול דעת הגיוני בקשר לטיעונים. במקום זה, אפעל או על פי הרגש, או על פי מה שאתה, ככל הנראה מומחה להיגיון, תגיד לי לחשוב.
    אגב, תשמח לשמוע שבאמת לא מצאתי שום היגיון בטענות שלך, ככה שכנראה שהן באמת מוצלחות!

  15. איתי :

    שאול,

    מעבר לנושא של מיסוי פרוגרסיבי,
    המקרה של כרמיאל (ונס ציונה וראשון) הוא התחלה של פרוייקט משטרות עירוניות.

    זה חלק מתפיסה כוללת של ביזור סמכויות לרשויות מקומיות, כאשר הממשלה ה"רזה" הופכת מספק השירות לרגולטור.

    עמדה סוציאל-דמוקרטית תטען כי מדיניות שכזו מגדילה פערים בין רשויות חזקות שבהן יינתן שירות טוב (בזכות הכנסה מהתושבים המתווספת לתקצוב מהמדינה) ובין רשויות חלשות. מדיניות כזו בד"כ גם הולכת עם גישה שבה המדינה מוותרת על גביית מסים ("ממשלה רזה", "עידוד הצמיחה") ולכן אין לה כסף להעביר לרשויות החלשות.

    על ההתנגדות לביזור שירותי שיטור מטעמי איכות השלטון ראה למשל כאן.
    https://secure.haaretz.co.il/hasite/spages/1109725.html

    על הבעייתיות של ביזור בחינוך ר' כאן
    http://www.blacklabor.org/?p=18202

    וברווחה

    http://www.blacklabor.org/?p=3371

  16. שאול* :

    תודה איתי.
    למדתי משהו.

  17. עמית-ה :

    אני חושב שכדאי להרחיב את היריעה, במשטר סוציאל – דמוקרטי השאיפה היא להגדיל את כמות ואיכות השירותים.
    בניאו-ליברליזם השאיפה היא להפוך את השירותים האלו לסחורה.
    הטענה הניאו-ליברלית היא שכאשר השירות הוא סחורה מתקיימים "חוקי" היצע וביקוש ותחרות "חופשית".
    הטענה הסוציאל – דמוקרטית היא שהשירותים האלו הם זכות אזרח ובלעדיהם הוא מאבד את כבודו ויכולתו להגשים את שאיפותיו האזרחיות (השאיפות שאינן קשורות דווקא בכסף) במסגרת המערכת הדמוקרטית.
    הפרטת השירות המשטרתי פוגעת בזכות האזרחית לביטחון.
    עוד על הפוליטיקה וההבדלים אפשר לקרוא כאן – http://www.yesod.net/yesod/archives/2010/05/post_341.html

  18. איתי :

    עמית, תודה.

    נקודה שלצערי פוליטיקאים ס"ד בישראל אינה מתמודדים איתה בצורה בהירה היא המצב שבו יש שירות מטעם המדינה וגם סחורה מובחרת שהיא "אקסטרה".

    המשטרה העירונית המוזכרת פה קשורה לזה (כי על תושב כרמיאל ישמרו יותר שוטרים מעל תושב כפר נחף השכן), אבל הדוגמאות המוכרות יותר הן שר"פ, ביטוחים רפואיים בחברות הביטוח ותל"ן במערכת החינוך.

    מצד אחד ברור לגמרי (אפילו לפקידי האוצר שביקשו לאסור על ביטוחי פלטינום!) ש"מוצרים" כאלה שוחקים את ערכו של השירות לכלל הציבור, מצד שני אני מתקשה לראות פוליטיקאי שמצהיר במצעו על איסור גורף לקניית מוצרי "אקסטרה" בכסף.

    מכיוון שתמיד יהיו מוצרים שהמדינה לא מסוגלת לספק (למשל כל התרופות וכל הטכנולוגיות הרפואיות) תמיד יהיה לחץ ציבורי לכך שניתן יהיה לרכוש אותם – העשירים בכספם והעניים בכספי תרומות.

    מה עושים?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.