חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

רוב הפלשתינאים והישראלים רוצים במו"מ לשלום

נושאים מועד ב', פוליטי ב 6.09.10 6:07

סקר ברשות הפלשתינאית מעיד שהרוב רוצה במשא ומתן לשלום, כך גם בישראל. הרוב בשני העמים רוצה בשתי מדינות לשני עמים. חייבים להגיע לשלום עכשיו ובכל מחיר

מאת: יהונתן קלינגר

המרכז הפלשתינאי לדעת הקהל ביצע סקר לקראת שיחות השלום שמתקיימות בוושינגטון על מנת לבדוק את דעת הקהל של הפלשתינאים. הסקר (קובץDOC  ) שלא זכה לציון כלל בתקשורת הישראלית, אך זכה למעט מדי חשיפה בעולם מגלה כי שליש מהפלשתינאים תומכים במשא ומתן ישיר עם ישראל ושליש תומכים במשא ומתן עקיף. רק שליש מהפלשתינאים מעוניינים בהקפאת המשא ומתן.

אכן, כמו בציבור הישראלי, גם בציבור הפלשתינאי יש שליש שאינו מעוניין בדרך השלום, יוזם פיגועיםוגורם בכך לנזק ולתחושה כאילו המשא ומתן בין ישראל לפלשתינאים נועד לכישלון. אלא שגם בישראל ישנם כאלה שאינם מעוניינים באותו השלום. כך, בתוצאות אותו הסקר, 90% מתנגדים להצעתו של משה ארנס למדינה דו-לאומית ו54 אחוז מהפלשתינאים מעוניינים בשתי מדינות לשני עמים.

הסקר מראה לנו את מה שאנחנו יודעים כבר עשור: אהוד ברק שיקר כשאמר שאין פרטנר; הפלשתינאים סובלים בדיוק כמונו מהכיבוש, וגם הם מוכנים לויתורים כואבים בדיוק כמונו. אין תירוץ להימנע ממשא ומתן ישיר ואין סיבה לעשות זאת יותר: הפלשתינאים מוכנים לשלום, הם היו מוכנים כבר עשור. אלא שתפיסת העדר הפרטנר חיזקה את הקיצונים בשני הצדדים: לפני עשור החמאס הייתה קבוצת שוליים שנתפסה כארגון קיצוני והיום היא כבר זוכה לתמיכה של שליש מהפלשתינאים; כך גם עם ישראל ביתנו ושאר מפלגות הימין, שרק מתחזקות ככל שאנחנו מתרחקים מהשלום.

אם ישראל רוצה לשמור על עצמה, להיות יישות ריבונית, להימנע מפיגועים, היא חייבת לעשות שלום, עכשיו ובכל מחיר.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , ,

5 תגובות

  1. ל רפי :

    המאמר הזה הוא ללא ספק "גילוי מחדש" של אמריקה…
    מזה שנות דור כולם רוצים לדבר, אבל אף אחד אינו רוצה לשמוע!!! זו הבעיה האמיתית באזור.
    כל צד מוכן להשמיע מה שהוא רוצה לקבל, אבל אינו מוכן לחשוף מה הוא מוכן לתת, ואילו ערבויות הוא מציע לקיום הבטחותיו (לכשינתנו). בתנאיםם כאלה לדבר על "מוכרחים לעשות שלום עכשיו ובכל מחיר" זו לא רק הזיה, זו טיפשות לשמה.
    יתר-על-כן, מהיכן לוקח קלינגר את העוז והחוצפה פעמיים – פעם אחת לדבר בשם הפלשתינאים: כשהם עצמם אינם אומרים מה שהוא מצטט בשמם, ופעם שניה בשם הישראלים, שלא הסמיכו אותו לדבר בשמם?
    משא ומתן מדיני יש לנהל בשקט ובחשאי משום שנקודת ההתחלה שלו בעייתית הן בישראל והן אצל הפלשתינאים. הסיכוי שיושג שלום מותנה בשני תנאי-יסוד: א. שני הצדדים יעשו ויתורים משמעותיים אמיתיים עם ערבויות ביצוע בצידם; ב. העיסקה כולה תוצג כמקשה אחת להכרעה של הציבור כולו בשני הצדדים, בעת ובעונה אחת. אם בנסיבות אלה תתקבל הכרעת רוב ברורה (רצוי במשאל עם) בשני הצדדים לקבל את ההסדר המוצע, יהיה לכך סיכוי מימוש גם בשטח. ככל שאר הסיסמאות, הן רק סיסמאות שאינן מוליכות לשום מקום.
    גם הליך כמתואר לעיל אינו מבטיח שרידות של ההסכם, אבל הוא נותן לו נקודת פתיחה וסיכוי הטובים ביותר שניתן להציע בתנאים הקיימים ובאזור שלנו.
    ההסתמכות על סקרים היא במקרה הטוב מניפולציה, ובמקרה הפחות טוב בורות. ראשית סקרים אינם מנגנון לקבלת החלטות, ואסור להתבלבל ולבלבל. שנית, סקרים הם תמיד תרגיל סינתטי מדגמי, שאינו מיצג – כפי שנוכחנו לא אחת – את המציאות ואת אופי ההכרעה הציבורית כאשר ברור למצביעים שהם "חורצים גורלות". שלישית, על סקרים אין משלמים מחיר… .
    מו"מ לשלום אינו יכול להיות עקיף, משום שאחד מתפקידיו המרכזיים הוא יצירת אמון בין המנהיגויות הבכירות של שני הצדדים ומחוייבות הדדית. את אלה לא ניתן להשיג דרך מתווכים, אפילו אם קוראים להם קלינגר.
    לסכום: מי שחביבות עליו אוטופיות, יטיב לעשות אם ישאר בעולם הדימדומים של האוטופיות ולא יתימר לעסוק בהוויה המציאותית.

  2. יהונתן קלינגר | יש פרטנר. ‏ :: Intellect or Insanity‏ :

    […] [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]

  3. דקל-דוד עוזר :

    בנושא המו"מ עם הפלסטינים טוב יעשה השמאל אם ילמד מהימין

    טענת הימין היא ששלום מתחיל בחינוך, ביכולת הממשל, במנגנונים יציבים, באחריות ואחריותיות – לא בציור גבולות וירטואליים על מפה, והוא מציג כי מערכת החינוך הפלסטינית מחנכת לאהבת המתאבדים ושנאת ישראל וכו'.
    את הנקודה הזאת, לפיה קודם כל עושים שלום בלבבות ורק אז נותנים שטחים – השמאל צריך ללמוד ולהפנים, כי בנקודה הזאת הימין צודק.

    לא ברור לי איך הסיק כותב המאמר כי: "הפלשתינאים סובלים בדיוק כמונו מהכיבוש, וגם הם מוכנים לויתורים כואבים בדיוק כמונו." – איך זה בדיוק עולה מהסקר?

    בסופו של יום אם הרשות הפלסטינית תתחיל ללמד על הלגיטימיות של מדינת ישראל בבתי הספר שלהם ומדינת ישראל תחליט להתחיל ללמד ערבית מכיתה ב' כשפת חובה לכל התלמידים זה יתרום לשלום הרבה יותר ממטר וחצי אדמה לכאן ולכאן.

    אם הימין אומר זאת כתירוץ או כהסבר כל אחד יכול להחליט, אבל זו טענה נכונה.

  4. עמית-ה :

    הרוב בישראל רוצה שלום.
    הרוב בישראל רוצה מדיניות רווחה.
    הרוב בישראל רוצה שיימסרו תמורת שליט את השבויים שהחמאס רוצה.
    הבעיה היא ששולט בנו מיעוט ולא מזיז לו מה רוצה הרוב.

  5. יובל כץ :

    לרצות שלום זה מושג עמום וחסר משמעות, מו"מ זה רק אמצעי ולא בטוח שהכי טוב ויעיל, הכל תלוי בסוגיות.
    אותי מעניין איפה עומדת האליטה הפלשתינית, בשטחים ומחוצה להם, בישראל ובפזורה, יותר מאשר העם הפלשתיני הרגיל, האליטה האקדמאית, פוליטית, דתית, הם מובילי דעת קהל.

    איפה הם עומדים בנושא י-ם.
    איפה הם עומדים בנושא הגבולות.
    איפה הם עומדים בנושא חלופי שטחים.
    איפה הם עומדים באופי המדינה הפלשתינית, פירוז, מעברי גבול.
    והכי חשוב זה איפה הם עומדים בנושא הפליטים וזכות השיבה, תשובה אמיתית וכנה ולא המריחה העלובה הזאת של "פתרון מוסכם וצודק" אלא כן מוותרים או לא מוותרים.

    פלשתיני יכול להגיד בסקר גם "אני בעד שלום" ו"רעיון 2 המדינות"(עוד מושג עמום) וגם אני בעד "פתרון מוסכם וצודק על בסיס החלטה 194 של האו"ם" כפי שמופיע ביוזמה הסעודית.

    רק מיצוי הסוגיות יכריע, כל הקונספט הזה של שיחות שלום הוא אנכרוניסטי, הקונספט הנכון הוא שיחות על סוגיות, יש הסכמה, יש יכולת משילות, יש דיכוי יעיל של האופוזיציה אז יש סיכוי לשלום, אם אין אז אין.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.