חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ההיסטוריה של הכלכלה פרק י'ז – חוקי בטיחות וגהות

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 26.08.10 6:01

בהיסטוריה של מאבקי העובדים, מוקדש מקום רב למאבק על הזכות להתאגדות ושיפור תנאי השכר, אך המודעות לנושא הבטיחות והגהות, התפתחה באופן איטי יותר ונמצאת לרוב באחריות ממלכתית. הממשלות הבינו כי אין לסמוך על המעסיקים אלא לחוקק חוקים

מאת: ק. טוכולסקי

חקיקה ללא אכיפה כמוה כאין חקיקה

בשנים 1926-1931 נהרגו בבריטניה כ-5,000 כורי פחם. כמה מאות אלפים נפצעו. באותם שנים כבר הייתה קיימת חקיקה שאמורה הייתה להסדיר את נושא הבטיחות במכרות פחם, אולם חוק הבטיחות במכרות לא נאכף ולכן לא מיהרו בעלי המכרות לעמוד בדרישות החוק. הממשלה לא דרשה לאכוף תנאי בטיחות וגהות במכרות ישנים ולמען האמת לא טרחה לבצע אכיפה גם במכרות חדשים. כך הופקרו הפועלים בענף לחסדיהם של בעלי המכרות, אלו מצידם בניגוד לכל התעמולה הקפיטליסטית/פטרנליסטית לא דאגו כהורים לילדיהם העובדים אלא העדיפו (הפלא ופלא) למכסם רווחים על חשבון בטיחות עובדיהם, שלמות גופם ואף חייהם.

בהיסטוריה של מאבקי העובדים והמאבק על העבודה, מוקדש מקום רב למאבק על הזכות להתאגדות ושיפור תנאי העובדים, בעיקר משום שתחומים אלו באופן מסורתי נחשבו לאמצעים שהעובדים לוקחים בידיהם. המודעות לנושא הבטיחות והגהות, התפתחה באופן איטי יותר ונמצאת לרוב באחריות ממלכתית. ניתן לומר שלמרות שהקפיטליזם ובעלי ההון שנהנים מחסדו אמורים להיות רחומים ונדיבים כלפי עובדיהם ולסעוד אותם כמו אחים או ילדים, חקיקת חוקי הבטיחות והגהות לא הייתה אלא תגובה של הממשלות לכך שלאחר חקיקת חוקי הסעד והסדרת והביטוחים הממלכתיים בפני תאונות נכות ואבטלה, הבינו הממשלות שכל עוד לא יחוקקו חוקי בטיחות וגהות מעסיקים ימשיכו שלא להשקיע בבטיחות מקומות העבודה. היות שהעובד החולה/נכה/מת ובני משפחתו היו לאחר הפסקת העבודה בעייה של המדינה ולא המעסיק, לא היה לבעלי המפעלים/מכרות וכיוצא באלו שום אינטרס להשקיע בבטיחות וגהות.

המכרות באנגליה על העיירות הקודרות ששכנו בקרבתם, המשיכו לספק במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 מראות שהיום נוכל לראות רק בעולם השלישי. באותו זמן אורך יום העבודה כבר היה מוגבל וגם עבודת ילדים הייתה אסורה אולם תנאי הבטיחות של העובדים, חשיפתם לאבטלה, מחלות ונכות, תנאי חייהם העלובים ושכרם הירוד, לא השתנו מהותית. התחזקות האיגודים הייתה איטית וגם עליית הלייבור לשלטון בשנת 1929 הייתה בדגש על מאבק באבטלה לא על מאבק למען בטיחות בעבודה. רק במהלך מלחמת העולם השנייה וביתר שאת במהלך שלטון ממשלת הלייבור לאחריה חל שיפור מהותי באכיפת חוקי הבטיחות והגהות והרחבתם.

סיפורם של הכורים בבריטניה בשנים שלאחר כשלון השביתה הכללית של 1926 אינו שונה מסיפורם של עובדדים בכל העולם. גם כאשר יש חקיקה הנכפת בדרך כלל על שלטון ההון ונציגיו, ללא הקצאת כוח אדם ומשאבים לאכיפה, אין בחקיקה דבר מלבד עלה תאנה שנועד לכסות את ערוות המציאות המרה.

ללא פיקוח שפרושו יותר תקנים למפקחים שיבצעו ביקורות במקומות עבודה, יטילו קנסות ויזמנו להליכים מנהליים ופליליים, וללא יותר משפטנים שיגישו תביעות מנהליות ופליליות נגד עבריינים, לא ניתן להבצע אכיפה יעילה כנגד מעסיקים (ששוב הפלא ופלא) בניגוד למקובל לא דואגים לעובדים שלהם מתוך מחויבות פטריוטית/פטרנליסטית, אלא איכשהו מעדיפים בכל מקום ולאורך כל ההיסטוריה לנצל את עובדיהם ולמכסם רווחים מעבודתם כאשר הדבר ניתן בידם (יש כמה יוצאי דופן כמובן, כבודם במקומם מונח ראו לדוגמא את המאמר הראשון בסדרה זו).

כאשר אנו לומדים היום כי במדינת ישראל יש 54 פקחים שאמונים על אכיפה של חוקי העבודה ומספרם עולה פי תשע על מספר הפקחים האמונים על אכיפת תנאי בטיחות וגהות במקומות עבודה (6). מי שמצפה מהמעסיקים בישראל להיות יותר רחומים וחנונים מבעלי המכרות בבריטניה שיבושם לו, ההיסטוריה מלמדת אותנו שככל שהרגולציה בתחום פחות הדוקה יש יותר תאונות עבודה. במכרות, במשרדים, באולמות יצור ומכירה. ללא הגדלת הקצאת התקנים פקחי בטיחות וגהות לא תהיה אכיפה ולא ישמרו הבטיחות והגהות, (למרות שבתאוריה המקובלת בישראל, זה רע להרחיב את ההוצאה הציבורית והמנגנון הציבורי ועדיף להסתמך על טוב ליבם של מעסיקים). למזלנו אין בישראל מכרות פחם, אבל גם בלעדיהם יש כאן מספיק תאונות עבודה.

קריאה מומלצת:

ג. ד. ה. קול, תולדות תנועת הפועלים באנגליה

ס. פרקר, 1929

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , ,

4 תגובות

  1. שאול* :

    סבבה של טור.
    רק בוא נדייק במה בדיוק חסידי השוק אומרים – וטועים, כשהם מסבירים למה לא צריך מעורבות ממשלתית בנושא כזה.

    אני לא חושב שהטענה היא שבעלי המכרות יעדיפו לנהוג כהורים/אחים/רחמנים בני רחמנים כלפי עובדיהם. ההנחה המרכזית של חסידי השוק היא שעסקים ישאפו למקסם את רווחיהם, גם אם במחיר של פגיעה חמורה של העובדים. אם במקרה מיקסום רווחים כולל שמירה על בטיחות העובדים – הם יעשו את זה, ואם לא – הם לא.
    מה שיגידו חסידי שוק זה שהעובד מודע לסיכון, ואם הוא מעדיף לא לעבוד במכרה הזה – הוא לא יעבוד בו, ויילך לעבוד במכרה אחר או בייצור צעיפים. בעל המכרה, שצריך עובדים, ייאלץ לשפר את תנאי הבטיחות. אם זה לא קורה זה סימן שהעובדים מעדיפים לקחת את הסיכון ולעבוד במכרה – אחרת הם לא היו עובדים שם עד שהמכרה היה משפר את תנאי הבטיחות.

    הממ… מפוקפק. עובדה היא שזה לא קרה, ושאחרי החקיקה המכרות לא נסגרו. אבל מה שקרה אחרי החקיקה הוא יותר מעניין מאשר רק – ועכשיו לא הייתה לבעלי המכרות ברירה.
    החקיקה, והצורך של בעלי המכרות, הביאה לשיפורים טכנולוגיים בשמירה על הבטיחות – שינוי שלא ברור שהיה קורה בלעדיה. והתוצאה היא שכולם הרוויחו – גם בעלי המכרות.
    טענות דומות יש גם כלפי שכר המינימום למשל. כאשר אין אפשרות להעסיק עובדים בשכר נמוך במיוחד, הכיוון שבו צועדת הטכנולוגיה (ומערכת החינוך, וההחלטות של העובדים עצמם כשהם משקיעים בהון האנשוי שלהם) הוא שהתפוקה של כל עובד תהיה כזו שישתלם להעסיק אותו גם כאשר אין אפשרות לשלם לו שכר נמוך בצורה קיצונית. אלו תהליכים שלא ברור כלל שמערכת שוק ללא מעורבות הייתה עוברת.

  2. יוני :

    בכל מה שנוגע לבטיחות וגהות,אלו לא רק הפקחים שדואגים לעובדים,יש גם את המכון לבטיחות וגהות שעושה עבודה מצוינת וכן כל עובד שנפגע יכול לתבוע את מקום עבודתו והפחד מפני תביעות שולח את רוב המעסיקים(אלו שהם לא בררה לגמרי) לדאוג לבטיחות.

    בכל מפעל סביר יש אחראי בטיחות,בתארים להנדסת תעשייה מלמדים קורסים בבטיחות.

    אנחנו לא בדיוק עובדים במצב של מכרות פחם באנגליה הויקטוריאנית,לי המאמר הזה הזה נראה מנותק מהשטח.

  3. ק. טוכולסקי :

    יוני, המאמר לא אומר בשום מקום שאנחו באנגליה הויקטוריאנית. המאמר מסביר שבהעדר אכיפה של החקיקה המתקדמת לא יהיה מכסום של שמירה על בטיחות העובדים.
    מעבר לכך, חלק לא קטן מהעובדים בישראל לא מודעים לזכויותיהם, לא יתקשרו לשום מכון ולא יתלוננו על שום מצב. לדוגמא עובדים זרים בחקלאות שחשופים לחומרי הדברה או עבדי בניין סינים. גם עובדי תעשיה פלסטינים באזורי התעשייה בגדה.
    אז שוב נכון הלכנו דרך ארוכה ממנצסטר של המאה היט, בואו לא נחזור לשם.

  4. עמית-ה :

    לפני כ-40 שנים החליטו השבדים שתאונות עבודה? אין דבר כזה!
    גם לנו יש היסטוריה "ב-1926 הנהיגה ממשלת המנדט הבריטי את החוק הסוציאלי הראשון לרווחת תושבי פלשתינה – ביטוח נגד תאונות עבודה. הרעיון לא היה מקורי. הגה אותו כ-50 שנה קודם לכן דווקא אחד המנהיגים השמרנים ביותר שידעה אירופה, הקנצלר אוטו פון ביסמרק, אם כי מניעיו היו יותר פטרנליסטיים מאשר סוציאליסטיים. תחילה היה ביטוח תאונות העבודה בידיהן של חברות ביטוח פרטיות, עד שהולאם ב-1954 על ידי המוסד לביטוח לאומי שהוקם באותם ימים." – רותי סיני הארץ 2003.
    השבדים לעומתנו פיתחו את הנושא, הם חקרו את הסיבות לתאונות עבודה והגיעו לשיעור כמעט אפסי.
    עשרים שנים מאוחר יותר הם החליטו שגם תאונות דרכים זה לא אשמת הנהגים.
    הם חקרו גילו ופעלו והיום נמצאים בראש הרשימה של מדינות עם מיעוט תאונות דרכים.
    אצלנו יש וויכוח כמה נפגעים יש בשנה ואיזה סוג תאונה גרם לזה –
    http://matat.com/maamar-rishum%20teunot.pdf
    כן ק. אתה צודק מדובר ראשית בהקצאת תקציבים לפיקוח, על זאת יש להוסיף תקציבים למחקר ובדיקה מקיפה.
    ההצטרפות של מדינת ישראל למדינות המפותחות יותר משהיא מעידה על ההתפתחות שלנו מעידה על הנסיגה העולמית מאז המעבר מהסכמי ברטון וודס להסכמי ג.א.ט.ס ושטויות ניאו ליברליות דומות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.