מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מה מסתיר העיסוק במלחמות האלופים?
התקשורת מקדישה את הכותרות הראשיות לפרשת "מסמך גלנט" ומזניחה את הנושאים החשובים באמת, שתהיה להם השפעה מהותית על חייו של האזרח
מאת ק. טוכולסקי
בשבוע האחרון התקשורת עוסקת באינטנסיביות במלחמות החצר של צה"ל, הקרב על ירושת כס הרמטכ"ל תמיד היה מלוכלך אולם בשנים עברו הצבא היה נתון מחוץ לתחומה הפולשני צהבהב של התקשורת, מלחמות ירושה מלוכלכות לא פחות בין דיאדוכים נחושים לא פחות לא הגיעו לציבור. היום אנחנו יודעים שעיתונאים ידעו גם בעבר מה קורה בצבא, אבל בזכות שני הבדלים עיקרים המלחמות לא דלפו. הראשון הוא היחס לצבא והשני טכני ככל שישמע הוא האופן בו התבצעו המערכות המלוכלכות של הגנרלים. לפני 15 שנים מי בכלל חשב להשתמש באנשי יחסי ציבור, מי בכלל שלח מכתבים עם לוגו מודפס במייל, מי בכלל שפך את הלכלוך על דף? היום בעידן של התקדמות טכנולוגית ותעשייה של יחסי ציבור גנרלים אינם נבדלים מאף אחד אחר בבחירת כלי המערכה התדמיתית שלהם.
סיפור טוב לקיץ, לעונת המלפפונים. כל שנה בקיץ התקשורת מנפחת נושא, צהוב ומרתק מבחינה רכילותית, אבל זניח מבחינת השפעותיו על חייהם של אזרחי ישראל. אפשר לדוש בזה בכותרות מנופחות השכם והערב ועדיין, מלחמות ירושה בין גנרלים היו תמיד ויהיו תמיד, והן יהיו מלוכלכות ומרושעות. מה שלא ברור הוא כיצד, בזמן ששאלות הרות גורל עומדות על הפרק, בוחרים רובם המוחלט של בכירי אנשי התקשורת בכלל והעיתונות בפרט לעסוק ברפש הרכילותי וחסר המשמעות הזה.
הקיץ חם, אולם מאחורי העיסוק הנרחב במלחמות הדיאדוכים בצבא מסתתרים נושאים הרי גורל שבכל מדינה נורמאלית היו עומדים במרכז הדיון הציבורי. תמלוגי הגז, שמעסיקים רבים במדורי הדעות והכלכלה היו ראויים להיות בכותרות הראשיות של העיתונים. אם הקמפיין לעצירת השוד של משאב לאומי זה מהציבור לטובתם של קומץ בעלי הון ותאגידים יצליח חייו של כל אזרח ישתנו, מה שלא יקרה לדוגמא עם גלנט ו/או אשכנזי או כל גנרל אחר יתפטרו או לא. העברת 80% מתמלוגי הגז לקופת המדינה תאפשר את חיסול החוב הלאומי של ישראל והדבקת פערים שנוצרו בתשתיות, חינוך, בריאות ורווחה בשנים האחרונות. חוק ההסדרים, שנגוז מהתקשורת ומסדר היום הציבורי, מכיל מספר רפורמות מרחיקות לכת בהשפעתם על חיי כל אזרח, האפשרות של הארכת שבוע העבודה ממכסימום 45 שעות למכסימום 52 שעות בניגוד לכל היגיון ותוך פגיעה קשה בעובדים והפרטת שירותי בריאות שנמצאים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, באופן שיאפשר את הרחבת ההפרטה של שירותי בריאות.
במקום להקדיש לנושאים אילו את המקום הראוי להם, העיתונות עוסקת בגנרלים ויחצנים. זה צהוב, זה קל לעיכול, זה חלק מהבידור שמשום מה העיתונות בישראל רואה עצמה כחייבת לספק, אבל זה לא העיקר, זה לא מה שבאמת צריך להיות על סדר היום הציבורי, זה לא מה שישפיע על חיינו לא בטווח הקצר ובטח שלא בטווח הארוך. לכן צריך להסיט לשם את הדיון הציבורי הרחק ממה שבאמת חשוב הרחק מהניסיון הנואל של בעלי הון לבזוז את משאבי המדינה ולכפות על עובדים שגם כך עובדים יותר מדי שעות בשבוע לעבוד יותר לטובם של עוד בעלי הון.
הקיץ קרב לשיאו וגם מלחמות הירושה בחצר המלוכה של הצבא, אז מה? את מי זה מעניין שגנרל א' לקח לוביסט וגנרל ב' הגיב בשכירת שירותיו של עו"ד צמרת. כבר הרבה זמן שהגנרלים חורגים מסמכותם. הגנרלים גם נותנים ידם להפרטת הצבא אבל על זה אף אחד לא כותב, גם לא על הקשר בין קצינים בתפקידיהם בצבא והחברות שהם עוברים בהן אחרי הצבא. זה לא צהוב מספיק. במדינה מתוקנת שר הביטחון כבר היה שולח הביתה את כל צמרת הצבא שבמקום לעסוק בעניינים מקצועיים עוסקת במלחמות דיאדוכים ומתפטר בעצמו אבל לא מגנרל ברק ולא משורת משובטיו יורשיו במדים אפשר לצפות ליושרה וכבוד.
למען האמת, גם נושאים אלו משניים כרגע בחשיבותם למול מאבק תמלוגי הגז וחוק ההסדרים. תקשורת רצינית הייתה יודעת לעשות את סדרי העדיפויות, אבל בין התקשורת הפרטית של בעלי ההון שאין לה שום אינטרס לעסוק בנושאים רציניים ובין מחלקת החדשות המצונזרת פוליטית של רשות השידור, אין מי שיגן על האינטרס של הציבור ואין מי שיעלה על סדר היום את הנושאים החשובים באמת. בקיץ הזה יש מספיק דברים מהותיים, עקרוניים וקריטיים לעסוק בהם, למכתיבי דעת הקהל זה לא משנה, הם מעדיפים תמיד לעסוק בזבל, לתאר בפרטי פרטים את מה שקלטו בנבכי הביבים, את הרפש הצהבהב שמדיף ניחוח זול של רכילות. העיקר לא לעסוק בעיקר.
תגיות: אהוד-ברק, גבי אשכנזי, ועדת-ששינסקי, חוק-ההסדרים, יואב-גלנט, יחסי ציבור, צהל, תמלוגי-הגז, תקשורת
קישור קבוע
5 תגובות
Email This Post
19 באוגוסט, 2010 בשעה 9:01
ואולי…
ואולי כבר היו הדברים מעולם,
ואולי הבלטת מלחמות הגנרלים דווקא עכשו באה להצניע ולהסתיר את המאבק על הגז.
בתחמניה, הכל אפשרי, "הכל הולך"
19 באוגוסט, 2010 בשעה 10:44
ברק הוא פיל בחנות חרסינה… לא סתם פיל, פיל בתאוצה… אין תחום בו נוגע אהוד ברק שלא משאיר אחריו חורבות… מפלגת העבודה, פרשת צאלים, ועוד. – עכשיו תורם של הצבא והרמטכ"ל… אני איך לומר במילים עדינות, סופר את הימים להעלמותו של האיש מהמפה הפוליטית…
כבר לא נשארו חרסינות בחנויות אך הפיל עדיין שם וממשיך לרסק את שברי השברים…
19 באוגוסט, 2010 בשעה 10:56
מלחמות הדגנרלים אינן יכולות להתקיים בלי שת"פ של התקשורת.
אהוד ברק ואשכנזי כבר מזמן אינם יכולים לשלוט בהכפשות ובהדלפות של בעלי אינטרסים על יריביהם המכונים משום מה עמיתים.
אבל אין רע בלי טוב. האלוף גלאנט
עשק קרקעות וסלל לעצמו כביש פרטי.
אילולא מלחמות הגנרלים הציבור לא היה יודע שמועמד לרמטכלות הינו לכאורה עבריין.
אז ישחקו הנערים לפנינו ונדע למי יש יותר יכולת לשרוד
( בזכות יחצנים, עורכי דין, עיתונאים, וכמובן ח"כים).
19 באוגוסט, 2010 בשעה 12:07
כאשר אין מלחמות מתוקשרות בכוונת מכוון ,יש לנו תמיד את ישראל אהרוני,כדורגל,כוכב נולד,והבידור הכי גדול החדשות.אין שם כלום חוץ מהדיווחים מהבורסה.
19 באוגוסט, 2010 בשעה 21:44
פעם הם ישבו במסעדה תל אביבית
והיום בשיחת ועידה ,5 ישראוליגרכים
מפטפטים ביניהם לבין עצמם ,קובעים , ממנפים וחורצים ,בהתאם לגחמותיהם הכלכליות ,את המשך גורל העם היהודי החי לו בבועת הגלגל של ההון ,שלטון, עתון, שהם במו ידיהם יצרו (בינתיים בארץ ישראל במסגרת פתרון זמני)