חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

רפורמת שיפור השירות לציבור – מי צריך את זה?

נושאים דעות, פוליטישוק ב 15.08.10 6:02

הרפורמה לשיפור השירות הממשלתי לציבור אושרה בממשלה ותעלה לקופת המדינה 50  מיליון שקלים. הראל ליבוביץ' תוהה מדוע צריך "רפורמה" כדי שמשרדי הממשלה השונים בסך-הכל יבצעו את תפקידם

השבוע אישרה הממשלה בכותרות ענק ובקול ששון ושמחה את הרפורמה לשיפור השירות הממשלתי לציבור, אותה יזם וקידם השר מיכאל איתן, שהוא השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור.

מהות הרפורמה בקישור הבא – http://www.miki.org.il/2010/08/05/ref-gov/#comments

וכמובן הדבר החשוב שמעניין את כולנו – כמה זה יעלה לנו? בשנת 2011 התכנית תתוקצב ב-16מיליון שקלים ובשנת 2012 – יותר מפי שניים – 34 מיליון שקלים מקופת המדינה.

הרפורמה תביא למדדים חדשניים וביקורת איכות על תפקוד ויעילות עבודת משרדי הממשלה אל מול הציבור, תבחן את יעילות השירות ושביעות רצון הלקוחות – שהם הציבור, תרכז נתונים, תפעיל ממשק אחד – כאתר אינטרנט בו ירוכזו כל המידע הממשלתי הרלוונטי לנוחיות הציבור.

ואני שואל, האם אנו באמת זקוקים לתכנית בומבסטית שכזו שתעלה לנו עשרות מיליוני שקלים?

האם לא מובן מאליו שעוד לפני אישור רפורמה שכזו – הרי שמשרדי הממשלה צריכים להיות תחת עין ביקורתית על אופן התפקוד שלהם – על פעילותם השוטפת אל מול הציבור?

כמה אירוני שרפורמה הנקראת "שיפור השירות הממשלתי לציבור" הינה יוזמה של שר המכהן בתפקיד שעד להקמת הממשלה הנוכחית לא היה קיים ושהומצא לצרכים פוליטיים, תוך בזבוז כספי ציבור לטובת הון פוליטי. אינני יודע מה סדר יומו של השר מיכאל איתן, אך נראה שהרפורמה הזו היא תוצאת  קיומו של משרד ממשלתי מיותר מאשר טובת הכלל.

במדינה מתקדמת, נראה לי תמוה שבשביל להקים אתר אינטרנט אחד המרכז בתוכו את כל ממשקי משרדי הממשלה – צריכה ממשלה להתכנס ולאשר רפורמה במינהל הציבורי.  מהותה של הרפורמה  היא למעשה תפקידם של מנכ"לי משרדי הממשלה השונים, שעומדים בראש המשרדים וצריכים לבצע בקרה, פיקוח, ביקורת על תיפקוד משרדם וייעול שירותיהם לציבור.

לשם מה קיים גוף נציב שירות המדינה? מתוך דבר נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, כפי שמופיע באתר הנציבות:

""שירות המדינה" – כשמו כן הוא: תפקידו לתת שירות לאזרחי המדינה. על עובד המדינה – בכל תפקיד ובכל מעמד – לשנן לעצמו השכם והערב כי הינו משרת הציבור ולא אדונו. לא בכדי חלים עליו חוקים וכללים אתיים מיוחדים ולעתים נוקשים, שאינם חלים על ציבור אחר של עובדים. עלינו לחתור איפוא לשיפור ולייעול השירות ולהקפדה יתרה על כללי ההתנהגות של עובדי המדינה."

אני קורא את דבר הנציב , ותוהה – האם זה תפקידו או שעתה זהו תפקיד השר לשיפור השירות הממשלתי לציבור? מי מבין שניהם מיותר ולמרות זאת זוכה לתקצוב מקופת המדינה?

למרבה הצער, התרגלנו לרפורמות גדולות, צבעוניות שמסמלות חדשנות, יצירתיות וקידום. אך התעמקות בפרטים – תוביל אותנו כתמיד, לאותה מסקנה – בסוף זוהי כותרת טובה, ותו לא. לא חדשנות, לא יצירתיות ואפילו לא התקדמות. דורכים במקום, ומוסיפים עוד מדרגות לקומת הבירוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

10 תגובות

  1. נדב פרץ :

    לא הצלחתי להבין את כוונת המשורר.

    'האם לא מובן מאליו שעוד לפני אישור רפורמה שכזו – הרי שמשרדי הממשלה צריכים להיות תחת עין ביקורתית על אופן התפקוד שלהם – על פעילותם השוטפת אל מול הציבור?'
    כמובן שכן.

    האם זה קורה כרגע? לא ממש, או לפחות – לא בצורה משביעת רצון.
    לכן, צריך להגיע למצב שבו זה קורה.
    לכן, צריך רפורמה.

    אם נסתכל על כל גרוש שהממשלה מוציאה בתור 'בזבוז', נגיע מהר מאוד למסקנה שצריך לסגור את הממשלה ולזרוק את המפתחות לים, או במלים אחרות – הפרטה.

    הרי יש שתי אופציות. האחת – לשפר את השירותים הציבוריים. וכן, זה עולה כסף.
    השנייה – לא לשפר אותם. שישארו גרועים, ואז בעוד שנתיים יגידו לנו 'תראו, הממשלה לא יודעת לנהל! בואו נפריט!'.

    אם מיכאל איתן עושה משהו כדי להצדיק, ולו במעט, את המשרד המיותר שהוא קיבל – צריך לברך אותו על כך, ולא לצאת נגדו.

  2. שגית :

    אני חושבת שמדובר בצעד מבורך והלוואי שיצליח.
    ישנה אפשרות שהדבר נובע מההצטרפות ל- OECD וניסיון להתאים את סטנדרט השירות הציבורי לזה שבחו"ל.

    אני אשמח לפלטפורמה אינטרנטית שתאפשר לי קשר טוב יותר עם הממשלה ושתנגיש לי את המידע.

  3. גליה :

    למי שלא מבין עד כמה משרדי הממשלה ועובדי ציבור בכירים זקוקים לסטנדרטים מדידה, הערכה והתיעלות, מוזמן בימים אלו למשרד החינוך.

  4. דנדו דוד :

    חבל שמיכאל איתן הוא "שר האינטרנט", היה צריך לכנות את המשרד שאין לו "המשרד לשיפור הבירוקרטיה" ואז התכנית הייתה עוד יותר מקיפה.
    בכל אופן – ברכות על התכנית, היא בהחלט הייתה נדרשת.
    לגבי השם שלה "רפורמה" זה קשקוש לענייני תקשורת, למרות שיצוין שאין בישראל רשות מרכזת על משרדית לנושא איכות השירות, כך שאפשר לומר שיש פה אלמנט של רפורמה מבנית.

  5. יונתן :

    לעבוד עם או מול משרדי ממשלה זה סיוט,איכות השירות שם מזעזעת,כבר יותר קל להתנתק מהוט או מיס מאשר לקבל שירות מהמדינה.

    אז כן צריך רפורמה,אני בספק אם היא תצליח,אבל צריך רפורמה.

  6. הראל לייבוביץ :

    לנדב – לחוסר יעילות או תיפקוד לקוי של משרדי הממשלה יש פתרון כפי שקורה בכל מערכת בריאה ותקינה – והוא טמון בביקורת ווידוא יישום הלקחים לתיקון הליקויים שבאחריות המנכ"לים. וכן, בהכשרות מקצועיות והעשרה לנותני השירות. ואם כל זה לא עוזר – הרי שהבעיה היא באנשים המנהלים את המשרדים.
    לא כל פעולה של הממשלה נראית בעיניי כבזבוז, אך במקרה הזה נראה לי שיותר עוסקים בעטיפת האריזה ולא בתוכן שלה.
    לשגית – יש כיום ממשק אינטרנטי GOV.IL. שער הממשלה. לא נראה לי שלשדרוג אתר אינטרנט, צריך משרד ממשלתי מתוקצב שידאג לכך.

  7. לוני :

    מי שמתנגד לתוכנית כדוגמת זו לשיפור השירות הציבורי, ומעדיף לשקוט על שמריו, אינו "חברתי" אלא בסופו של יום – תומך עקיף בהפרטה שבוא תבוא בתירוץ שהשירות הציבורי גרוע.

  8. ל רפי :

    סליחה שאהיה קצת בוטה, אבל לצערי, ככל שאני קורא ביקורות שכותב הראל לייבוביץ' כך מתגברת אצלי התחושה שהוא "פריק" של נגד, במיוחד אם מדובר בימין ובממשלת נתניהו. כל מה שיעשה המימסד, עוד בטרם יבחן ברצינות לגופו של עניין, יזכה לבקורת (לרוב מזלזלת)מצידו של לייבוביץ'; הפעם, ביחס להצעה לשפר את השירות הממשלתי לטובת הציבור, הביקורת מזלזלת גם בשכל הישר של הקוראים.
    אילמלא חייתי במדינה מיום הקמתה, אולי לא הייתי תופס במלואם את ממדי האבסורד בביקורת של לייבוביץ', אבל לשימחתי ולהוותו – נולדתי כאן לפני קום המדינה ואני מכיר את אורחותיה מאז ועד היום. ביורוקרטיה וניהול בולשביקי של המשק הלאומי והציבורי היו סממנים קבועים של המימשלים הישראלים לדורותיהם. הם קמו יחד עם ההסתדרות והקיבוצים, הם נוצרו משיקולים פוליטיים וצברו חייל ועוצמה בדור הראשון לתקומה ומלווים אותנו מאז כסרח עודף וןכרעה חולה בלתי נפסקת. להערכתי, חלק ממניית ההפרטה של הדור האחרון נובע ממציאות זו, אלא שאיש טרם הציע להפריט את הממשלה ואת משרדיה במלואם, וסביר שגם לא יציע זאת. לכן, הברירה היחידה להשתפר היא לשנות מן היסוד את דפוסי ההתנהלות הקיימים. הבעיה אינה בתקשורת ולא תיפטר ע"י עוד קצת אינטרנט במהירות (או רוחב פס) גדולה יותר.
    אני מכיר אישית עשרות יהודים שבאו לכאן במהלך שישים שנות המדינה במטרה לבנות ולהיבנות בה, ונפלטו ממנה בצורות שונות ב"זכות" רמת המינהל הציבוריע והשירות הממלכתי לאזרחים. אני מכיר עשרות רבות של ישראלים "שלא שרדו" את ההווי הדיליטנטי שלנו ונטשו כך או אחרת; כל אלה הם רק מדגם מייצג. קשה הרבה יותר למנות את עשרות המיזמים ומיליארדי השקלים שאבדו בביצות הטובעיניות של הביורוקרטיה הישראלית.
    מוקד הבעיה אינו נמצא במינהל מקרקעי ישראל, ולכן תכנית הרפורמה של ראש הממשלה המתמקדת במינהל היא החטאת העיקר. הבעיה העקרית מצויה במבנה השירות הציבורי, ברמת חלק לא קטן מהמשרתי בו, בתרבות השירות, ביעילות השירות, בעלות השירות, במוסר העבודה שיסודות מוסדים בו היו ועודם "קביעות בכל מחיר", והאזרח הוא "המטרד הכרוני" של הפקיד בשירות הציבורי והממשלתי.
    אינני משוכנע שהתכנית שגיבש ח"כ מיכאל איתן עומדת להתמודד בכל אלה, ואילו עשתה כן, היתה גם מצליחה בכך. אני סבור שהשינוי הנדרש מחייב התערבות, ליווי ותמיכה מסיבית של ראש הממשלה בכל גורם שיקבל על עצמו להוציאה לפועל, וגם כך זה עניין ממושך ולא פשוט. מאידך, אני משוכנע שאם המספרים התקציביים שנוקב בהם לייבוביץ' אכן משקפים את היקף המאמץ, אין סיכוי שהתכנית תביא למפנה אמיתי, ויתכן שאם זו הפרדיקציה, היא אכן מיותרת. היא מיותרת לא משום שאינה נחוצה ולא משום שלא ראוי להשקיע בה, היא מיותרת משום שמראש אינה מכוונת לעיקר ומראש אינה מתאימה ליעדה.
    מלחמה בביורוקרטיה הישראלית חייבת לקדש שלושה עקרונות – זהו תנאי הכרחי אבל לא מספיק להצלחתה:
    א. לכל נושא הנוגע לאזרח, יהיה במימשל הישראלי אחראי-גג אחד (מימשק יחיד, אליו פונה האזרח וממנו הוא מקבל תשובה כוללת ומחייבת של הממשלה. (כל הדיבורים, ברורים, דיונים פנימיים, פוליטיקות אישיות ועוד , ועוד – כולם נסתרים מעיניו, ואינם מעסיקים אותו) כל פניה תהיה חייבת באגרת טיפול אחת. פניה חוזרת תהיה פטורה מתשלום.
    ב. כל פניה של האזרח למימסד חייבת לקבל תשובה מוסמכת. על התשובה להיות עניינית, מנומקת ולהינתן תוך זמן קצוב. אזרח שלא יטופל בהתאם יהיה זכאי לפיצוי כספי ולמכתב התנצלות מרשות ממונה על הגורם שאמור היה לטפל בעיניינו, תוך ציון סיבת העיכוב.
    ג. לחלוקות שוטפות בין אזרחים לבין גורמי השירות הציבורי, תפתרנה במסגרת רשות בוררת המסונפת למבקר המדינה, שהחלטתה מחייבת.
    תפקיד בית המשפט (כל הערכאות) בתהליך זה יהיה לבחון שלא נעשתה עבירה על החוק, שלא נעשה אי-צדק ושלא נגרמה אפליה.
    תוכן תכנית אב חמש-שנתית ליישום מודרג של כללים אלה, עם לוח זמנים מחייב. יוקצו לתכנית התקציבים הדרושים, במסגרת הקצאה קבועה לחמש שנים מראש. ההקצאה תוגדר כאחוז מהתקציב השנתי. לא יהיה שינוי בהקצאות אלה אלא ע"י הכנסת וביוזמתה. החוק שיעגן קביעה זו כחלק מיישום התכנית, יחייב את הממשלה המכהנת ואת הממשלות שאחריה, וישונה רק ברוב מיוחס.
    האחריות לביצוע תחייבנה אישית את ראשי הממשלה, שרי האוצר, נציבי שרות המדינה, מבקרי המדינה ומנהל רשות הביצוע שתופקד על מימוש התכנית.
    תכנית כזו, אם תמומש ברובה, תשנה את המבנה ודרכי ההתנהלות של מדינת ישראל ותהפוך אותה למקום שטוב, יפה ונעים הרבה יותר לחיות בו. זו אינה רפורמה. איננו זקוקים לרפורמה. זהו מהפך כולל ולכך אנו זקוקים.
    ועוד הערה לסיום. אם יעשה פעם חישוב מקורב כמה עולים לנו בזמן, במשאבים, בכפילויות, בסחבת, בעצבים, בבריאות, בהתיקרויות, בביזבוזים ובאובדנים של תפוקה לאומית "יתרונותיו של המצב הקיים", יהיה ברור לכל שהמחיר הנומינלי של מהפך כזה הוא עסק מצויין. השאלה היחידה היא אם אנו באמת רוצים מהפך ומוכנים לו, ואם יש מי שיכול ומוכן להרים את הכפפה.

  9. הראל לייבוביץ :

    ל-ל רפי ידידי,

    קודם כל אתה מן הסתם לא תמצא אותי תומך ו/או אומר מילה טובה על ממשלת נתניהו – כי פשוט אין על מה לתת לו ולחבריו לממשלה מילה טובה. אינני מתומכיה ואינני מתומכיו של ביבי.

    אני שמח למצוא מבין כל השורות שבתגובתך, שלפחות בדבר אחד הצלחנו להסכים – שהתכנית עליה כתבתי את המאמר, מיותרת.
    המספרים אגב – של עלות הרפורמה, בגובה 50 מיליון שקלים – נלקחו מאתרו של השר מיכאל איתן, ואינם המצאה מפרי דמיוני.

  10. לקסי :

    לל רפי,

    כמה ציטוטים מדבריך (שיוצאו מהקשרם) וכמה תיקונים בהחלט בהקשרם.

    "… אילמלא חייתי במדינה מיום הקמתה, אולי לא הייתי תופס במלואם את ממדי האבסורד בביקורת של לייבוביץ', אבל לשימחתי ולהוותו – נולדתי כאן לפני קום המדינה ואני מכיר את אורחותיה מאז ועד היום. ביורוקרטיה וניהול בולשביקי של המשק הלאומי והציבורי היו סממנים קבועים של המימשלים הישראלים לדורותיהם. הם קמו יחד עם ההסתדרות והקיבוצים, הם נוצרו משיקולים פוליטיים…"

    אכן, הם נוצרו משיקולים פוליטיים והשיקולים הפוליטיים היו להקים מדינה.

    נכון, משכתבי ההיסטוריה דהיום מחדירים לתודעה שמפא"י, ההסתדרות, הקיבוצים, ההגנה והפלמ"ח הפריעו לאצ"ל להקים את המדינה.

    יש כאן עוד די אנשים שזוכרים אחרת. (גם הח"מ נולד כאן טרם קום המדינה, וחי כאן עם כל צאצאיו).

    "… אני מכיר אישית עשרות יהודים שבאו לכאן במהלך שישים שנות המדינה במטרה לבנות ולהיבנות בה, ונפלטו ממנה בצורות שונות ב"זכות" רמת המינהל הציבוריע והשירות הממלכתי לאזרחים. אני מכיר עשרות רבות של ישראלים "שלא שרדו" את ההווי הדיליטנטי שלנו ונטשו כך או אחרת; כל אלה הם רק מדגם מייצג. קשה הרבה יותר למנות את עשרות המיזמים ומיליארדי השקלים שאבדו בביצות הטובעיניות של הביורוקרטיה הישראלית.
    מוקד הבעיה אינו נמצא במינהל מקרקעי ישראל, ולכן תכנית הרפורמה של ראש הממשלה המתמקדת במינהל היא החטאת העיקר. הבעיה העקרית מצויה במבנה השירות הציבורי, ברמת חלק לא קטן מהמשרתי בו, בתרבות השירות, ביעילות השירות, בעלות השירות, במוסר העבודה שיסודות מוסדים בו היו ועודם "קביעות בכל מחיר", והאזרח הוא "המטרד הכרוני" של הפקיד בשירות הציבורי והממשלתי."

    מאז מהפך 1977 רוב השנים לא היתה הממשלה בהנהגת השמאל החברתי, מה עשו הממשלות?

    המנגנון הציבורי השתפר הרבה עד שמהלך השיפורים נקטע ב-1977, עם החדרת "אנשינו" לכל פינה בשירות הציבורי, בשל קשרים ובלא כישורים.
    כך נוצרה האוירה (אוירע) שהביא את צחי הנגבי לידי מה שחשב שאינו חטא.

    די ליללות של מי שמובילים את המדינה וְשֶתוֹלים בשרידי השמאל את כל המחדלים של עצמם.

    והאיפכא מסתברא, אני מקווה שמיכאל איתן יצליח במשימתו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.