חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

משרד החינוך, ראמ"ה קמה – ראמ"ה לא נמה

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 5.08.10 5:45

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך הוקמה בעקבות דו"ח דברת במקום גף ההערכה והמדידה שהיה חלק מהמשרד.  כפיפותה הישירה של הרשות לשר, נהלי הקמתה והמינויים בה, כמו פרטים בהצעת החוק להקמתה (למרות שהיא קיימת ופועלת) מראים, כי היא נועדה לשנות את הלמידה ולעשותה צרה יותר ומוכוונת ציונים
מאת: דליה בלומנפלד

הצעת חוק רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך התש"ע 2010 מכילה שלושה נושאים:
א. הסדרת מינויו והגדרת תפקידו של מנהל הראמ"ה.
ב. הקמת מועצת ראמ"ה מייעצת על החברים בה ותפקידיה
ג. הקמת מאגר מידע

הצעת חוק זו היא מימוש החלטת הקבינט החברתי-כלכלי מתקופתה של שרת החינוך יולי תמיר, שהמשיכה את מדיניות קודמתה לימור לבנת. עיקרה של ההחלטה הוא הפיכת גף המדידה והערכה במשרד החינוך לרשות פנים ממשלתית עצמאית הכפופה ישירות לשר החינוך. יחידה זו תהיה הגוף המוביל והמנחה המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה. ההחלטה מפרטת את הסמכויות שיוקנו לראמ"ה.

הרעיון להקים ראמ"ה עצמאית היה יוזמה של ראשי וועדת דוברת (ההמלצות מנוסחות בספר התוכנית הלאומית לחינוך, ינואר 2005, המלצה 5.5. עמ' 168 והלאה) ההמלצה מומשה באופן מיידי. הרשות כבר קיימת בפועל.  עתה הכוונה היא לתת לקיומה של הראמ"ה תוקף של חוק המפרט את בעלי התפקידים בה מנהל, מועצת הראמ"ה.  החוק גם מתייחס אל הקמת מאגר מידע.
(התהליך הוא: קודם מקימים גוף, אחר כך מעוניינים לתת לו תוקף בחקיקה. האם זה הליך ראוי?)

לנושא ההערכה והמדידה היה מקום של כבוד במשרד החינוך בעבר, עד שבא דוח דוברת. במשרד החינוך היה גף הערכה ומדידה והוא העסיק מומחים בתחום. תפקידו היה לבצע את המשוב לפעילות החינוכית במערכת, באמצעות הערכה (של בתי-ספר ומערכות חינוכיות), ומדידה (של תוצאות מבחנים). קיומו של הגוף מעיד על החשיבות שייחסו אל המדידה וההערכה בחינוך כמשוב לתכניות לימודים והוראתן. תוכניות הלימוד הן העיקר. ההערכה והמדידה הן המשוב להן .

השאלה הנשאלת היא מדוע למרות מעמדו הרם, מצאו לנכון ראשי וועדת דוברת להציע שינוי ארגוני בגוף זה? זאת למרות שהמומחים להערכה לא הציעו זאת ואף התפטרו מוועדת המשנה שעסקה בנושא זה בשל מחאה על ניסיון לכפות עליהם הקמת ראמ"ה שהם לא יזמו.

השינוי הארגוני מלמד על החשיבות שמייחסים ראשי וועדת דוברת לנושא ההערכה והמדידה בחינוך. נושא זה  תופס מקום מרכזי ברפורמה המוצעת.זוהי מדיניות הסטנדרטים שמדגישה את חשיבותם של ההישגים הנמדדים.

המדיניות החדשה מולידה מבנה אחר של מערכת חינוך, המעמיד בראש את הראמ"ה. ההערכה והמדידה היא מעל לכול, ובהתאמה לכך, הגוף המבצע את המדידות הוא הגוף העולה בחשיבותו על גופים אחרים במערכת החינוך.

על החשיבות המיוחסת להקמת ראמ"ה ניתן ללמוד מכך שמבין שלל ההמלצות של דו"ח דוברת, ההמלצה היחידה שדו"ח דוברת קבע תאריך למימושה הייתה הקמת הראמ"ה. כאילו עליה היה תלוי הדו"ח כולו.

מומחי חינוך שנתנו את הטון במבנה הארגוני הישן של מערכת החינוך, ביקרו את מדיניות הסטנדרטים החדשה שוועדת דוברת פעלה למימושה. וועדת המשנה שפעלה במסגרת וועדת דוברת כללה שישה חברי צוות מומחים מקצועיים מהמעלה הראשונה. חודשיים לאחר שפורסם דו"ח הביניים של ועדת דוברת, התפטרו 4 חברים מן הועדה במחאה על התערבות מלמעלה, בניגוד לשיקול הדעת המקצועי של המומחים בוועדה. ועדת המשנה להערכה ומדידה בוועדת דוברת פוזרה וכך נמנע דיון מקצועי באחד התחומים המקצועיים המרכזיים ביותר במערכת החינוך.  למרות זאת, המלצת דוברת להקים רשות עצמאית נותרה בעינה.

הראמ"ה קמה  ללא הסכמת המומחים.

למנהלת הראמ"ה  מונתה ד"ר מיכל בלר, ללא מכרז, באמצעות ועדת איתור.

הצעת חוק הראמ"ה מסדירה את קיום הראמ"ה. בהסבר לסעיף 2 בהצעת חוק הקמת הראמ"ה, בעמוד 15,  נאמר: "הסעיף המוצע קובע כי תוקם רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך, אשר תהווה את הגוף המוביל והמנחה המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה. הרשות תפעל כגורם מקצועי, אובייקטיבי ובלתי תלוי, המשרת את כל בעלי העניין מתוך מערכת החינוך ומחוצה לה".
(מיהם בעלי העניין מחוץ למערכת החינוך?)

הארגון החדש של הראמ"ה בנוי ממנהל רמא"ה, מועצת ראמ"ה שיש לה תפקיד מייעץ למנהל, אגף מחקר ופיתוח, תחום הדרכה, תחום מינהל וארגון, מזכירות וכספים. (אגף בחינות אמור להיות חלק מהראמ"ה. במצב הנוכחי הוא עדיין חלק מהמערכת הישנה של משרד החינוך). החשיבות המיוחסת למדידה והערכה באה לביטוי בבתי-הספר. בהם יפעל רכז מסוג חדש – רכז הערכה.  רכזי הערכה יהיו מורים, שיקבלו שכר לפי שעות ריכוז בתמורה לתפקידם בבתי-הספר.

בחוק הראמ"ה מוצע להסדיר את מעמד המנהל והמועצה המייעצת לראמ"ה.  עבודת ראשי הרשות תוסדר בחוק. החוק אינו מציע הסדרת עבודתם של אנשי המקצוע החינוכיים. חלק מהם יועסקו מן הסתם כעובדי מדינה בתוך הראמ"ה, אך נראה שחלק הארי בהם יועסקו בעבודות חלקיות ומזדמנות. רכז הערכה בבי"ס מקבל גמול תפקיד במסגרת הסכם אופק חדש. עובדי חינוך אחרים יועסקו במיקור חוץ באמצעות מכרזים. אחד המכרזים, המופיע בחוברת המכרזים של משרד החינוך, הוא מכרז ליצירת "מאגר מומחים בתחומי דעת שונים עבור הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך". מכרז אחר מחפש "מאגר מומחים ו/או גופי מחקר ו/או מוסדות אקדמיים בתחומי דעת שונים עבור הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך".

כך יוצא שמעמד ראשי הראמ"ה מקבל הגנה מן החוק, אך מעמד עובדי החינוך המקצועיים מידרדר להעסקה במיקור חוץ. בחסות חוק ההסדרים יוצרים כאן שני מעמדות של עובדים שהפער ביניהם גדול. מתמיכה בחוק משתמעת תמיכה בהעסקה פוגענית של עובדי חינוך מקצועיים.

לגבי המועצה המייעצת לראמ"ה (פרק ד'  בהצעת החוק), החוק מציע לכלול בתוכה פקידי ממשלה ממשרדים אחרים, בצד אנשי חינוך. למשל נציגים ממשרד האוצר וממשרד המשפטים. עצם העובדה שנציגי משרדים אחרים מכהנים במועצה מלמדת שהייעוץ שיינתן לא יהיה חינוכי בלבד. נציג שר האוצר למשל, שוקל שיקולים כלכליים כספיים  ולא חינוכיים. הכנסת פקידים ממשרדים אחרים למועצת הראמ"ה, בונה גוף מקצועי שלא יעסוק רק בחינוך.

ערך המדידה וההערכה כערך החשוב ביותר לממשלה, למשרד החינוך ולשר החינוך נקלט במערכת החינוך.
(היעד שקבע לעצמו שר החינוך הנוכחי, גדעון סער הוא להעלות את מקומה של ישראל במבחנים הבינלאומיים)

בתי-הספר קלטו  את המסר, והתאימו את סדר היום הבית ספרי למדידה ולהערכה.  במקום שמדידה והערכה יהיו משוב לתכנים הנלמדים בכיתות הלימוד, המבחנים ותוצאותיהם הפכו חשובים יותר, והם מכתיבים את סדר היום בבתי-הספר.  דיווחים מהשטח מלמדים שמנהלי בתי-ספר צמצמו שעות הוראה של מקצועות לימוד שאינם נמדדים, והעבירו אותם לתגבור במקצועות שבהם הראמ"ה בחנה את תלמידיהם. כך נפגע הלימוד במקצועות הנגרעים. התלמידים לומדים לייחס חשיבות למקצועות בהם הם נבחנים ולהמעיט בחשיבותם של מקצועות שמצמצמים בהם את שעות ההוראה. הצלחה במבחנים הפכה להיות הערך העיקרי. הלימודים עצמם כבר אינם ערך לכשעצמו. כך במקום שבית הספר יפתח בפני התלמיד אוצרות של ידע, וילמדו לחשוב וליצור, ביה"ס מלמד אותו כיצד להצליח במבחן.

הערכה: בעקבות תגובת דוברות הראמ"ה, נעשה תיקון במאמר, והוצאה כל אמירה הקשורה לחוק ההסדרים. הצעת חוק הראמ"ה מוגשת כהצעת חוק רגילה ולא במסגרת חוק ההסדרים.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , ,

20 תגובות

  1. גליה :

    בנוגע לשאלה בסוגריים: מיהם בעלי העניין מחוץ למערכת החינוך?
    למשל:
    מתוך פרסומי מרכז אדווה (כנס שהתקיים ב 3 לאוגוסט) "מעמדו המתדרדר של החינוך הציבורי, הפערים ההולכים וגדלים בו, דיווחים על הישגים נמוכים של תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים וכמובן גם גילויי הגזענות והאפליה במערכת החינוך, הובילו את מרכז אדוה לכתוב שני דו”חות מקיפים אודות מצבה של מערכת החינוך
    בישראל.
    במטרה להציג את ממצאי הדו”חות בפני הקהל הרחב ולאפשר דיון ציבורי המבוסס על ידע ויכולת ביקורתית ולא על סיסמאות"

    הנתונים של מרכז אדווה מבוססים בחלקם על מחקרי ראמ"ה.

    גם עמותת סיכוי (בכותרת היום) נדרשה לערוך מחקר עצמאי על מנת להתעמת עם מדיניות הממשלה בעזרת נתונים מדוייקים.

  2. שושי פולטין :

    דליה, עלו כאן כמה נקודות חשובות ביותר!
    1. העובדה שאנשי המקצוע בועדת דברת התנגדו להקמת ראמ"ה ואף התפטרו מהועדה במחאה ולמרות זאת דו"ח דברת המליץ על הקמתה.
    2. הביצוע המיידי והעובדה שפרופ' בלר מונתה ללא מכרז אכן מצביעה על כך שיש מישהו שדוחף…חוץ מדוברת/הכל חינוך קשה לי להצביע על אותו 'מישהו'.
    3. נתת תאור מדוייק לגבי המתרחש כיום בשטח – הייתי מדגישה את הקטע האחרון ומוסיפה לו כמה סימני קריאה.

  3. דקל עוזר :

    דבר ראשון אציין לטובה את המאמר והסקירה בו.
    ועם זאת, אציין עמדה כ"משתמש" ולא כמומחה (אני עוד זוכר את ימי בתיכון).
    התיכונים והחטיבות גם ככה הפכו למכוני ציונים. זאת תופעה ארוכת שנים שהחלה (אולי) עם הצטרפות לכל מיני ארגונים בינלאומיים ועם הגישה הליברלית שהנהיגה מרצ שהכילה הנחת יסוד שתלמיד שמקבל ציונים גבוהים הוא יותר. יותר חכם, יותר יפה, יותר מקובל, יותר טוב, יותר ויותר. רק שחלילה לא יקבל חינוך מקצועי (ואז הוא יוכל לעשות משהו עם השכלתו…) עדיף שכולם יתחרו על משרת הסטאג'ר במשרד עורכי הדין/רואי החשבון.
    ככה אני רואה את זה לפחות, יכול להיות שזה לא נכון.

    ולכן ומכיוון שבכל מקרה המדדים היו רק ציונים, אני בהחלט מעוניין שיהיו מדדים יותר מורכבים, והדרישה הזאת מופנית ישירות לשר החינוך – אני דורש ממך למדוד מדדים ערכיים ומדדים ארוכי טווח כמו כמות המעורבים בדקירות, כמות המעורבים בתאונות, כמות המתגייסים לקרבי (כן, גם זה מעניין), כמות המשתתפים בתנועות נוער/אגודות ספורט/חוגי תרבות ועוד.
    כאשר יהיו מדדים מורכבים כאלו, בתי הספר ינסו לעמוד בהם ולא רק במדד היחידי שקיים היום והוא מדד הציונים (שכאמור, ראמ"ה לא אחראית אליו והוא קיים עוד בשנות ה-90)
    שר החינוך היה יכול להשיב לי עד היום שרשות המדידה אינה באחריותו וצריך לעבור הליכים בירוקרטיים. היום הוא לא יכול לעשות זאת ואני מברך על כך.

    במובנים האלה אני מקבל את הצורך בראמ"ה, למרות שברור למה אנשי חינוך מתנגדים למדדים מורכבים – כי זה לא נעים שמודדים אותך(בכך הם נכשלים במבחן ההפלרה למי שמכיר).

  4. מיכל :

    כמי שצברה הרבה ניסיון בסיקור תחום החינוך, מזה שנים לא מעטות, עלי להזכיר כמה עובדות שנשכחו בכתבה:
    בעבודת גף הערכה ומדידה שפעל במשרד החינוך נמצאו ליקויים רבים -בעיקר בהכנת המבחנים הארציים, כמו המיצ"ב. לא מתוך חס וחלילה כוונה רעה, אלא מחוסר מקצועיות (ואולי קצת בשל לחצים של הנהלת המשרד). מבחני המיצ"ב לא היו מכוילים -דבר שהוכח לא אחת. פרופ' בלר דאגה לכיילם, כך שניתן להשוות בשנתיים-שלוש האחרונות תוצאות רב שנתיות של המבחנים.
    כמו כן, אגף בתוך המשרד נתון ללחצים פוליטיים גדולים יותר מאשר גוף חיצוני.
    הייתי במשרד של פרופ' בלר. הוא נמצא במיקום גיאוגרפי מנותק ממשרד החינוך. בלר מקפידה על מקצועיות והיא מהטובים בעולם בתחומה. היא גם מקפידה לפרסם באתר הראמ"ה דו"חות של מחקרי הערכה וכדאי להיכנס אליו לפרקים, כי המשרד עצמו לפעמים "דואג" לא להוציא עליהם הודעה לתקשורת. למשל הדו"ח על הרפורמה בבת ים שהתפרסם לאחרונה באתר הראמ"ה.
    לעומת זאת, השאלה על המקום הגדול, אולי גדול מדי, שהולכת ותופסת ההערכה והמדידה במערכת החינוך בישראל היא בהחלט לגיטימית. העניין הוא שאם כבר קיימות הערכה ומדידה בהיקף נרחב, האם לא רצוי שהם יהיו מדויקים?

  5. דליה :

    גליה
    גליה
    האם לדעתך כשניסחו את הצעת החוק וכתבו "בעלי עניין בתוך המערכת ומחוץ לה" חשבו על עמותת סיכוי והתכוונו למרכז אדווה?

  6. דליה :

    שושי
    1. בעניין החלטות וועדת דוברת למרות התנגדות והתפטרות של וועדות המשנה המקצועיות, נראה כי זו הייתה שיטת העבודה של וועדת דוברת. מחליטים לבד ואחר כך יוצרים מצב שבו מאלצים את חברי וועדת המשנה להצהיר שזוהי החלטה שהתקבלה בוועדת המשנה. כך בוועדת משנה למדידה והערכה. כך בוועדת משנה לזרמים וקהילות בישראל.
    צבי צמרת, שהיה חבר בוועדה זו כתב במאמרו: "דו"ח אישי על דו"ח דוברת"(במגזין ארץ אחרת מספר 25 תשס"ה): "שלמה דוברת….. ופרופ' אמנון רובינשטיין….. ניהלו לבדם שורה של מפגשים הקשורים לזרמים השונים שהופקדנו עליהם, וסיכמו על דעת עצמם את רוב ההחלטות. תחילה לא ידענו זאת, אך מאוחר יותר התברר שרוב ההכרעות המרכזיות והמהותיות בנושאים שהיינו אמורים לשקול אותם ולהכריע בהם, נתקבלו עוד לפני שהתת-ועדה החלה לפעול." כידוע הפרופ' רות גביזון, התפטרה במחאה על ההתנהלות הזו.
    שיטת עבודה זו מעלה תהיות לגבי אופן תהליך העבודה בוועדת דוברת. זה יכול להיות עניין למאמר אחר.

    2.פרופ' מיכל בלר הייתה חברה בוועדת המשנה להערכה ומדידה בוועדת דוברת במעמד של יועצת לוועדה. ראשי דוברת מינו אותה ליועצת בוועדת המשנה. מלכתחילה היא הייתה אחת משלהם.
    נטייתה היא חקר והיא הגיעה ממחלקת המחקר של אוניברסיטת פרינסטון ארה"ב.

    אגב, תלמה גביש, מורה למתמטיקה אומרת דברים אלה בעניין מדידה והערכה במתמטיקה
    יש שיטות שונות להתחמקות מאחריות‬ תלמה גביש ‫(3 תגובות)‬10/12/08 06:57
    "נכון. גם אנחנו קיבלנו תשובות מתחמקות מכל מי שפנינו אליו. לעומת זאת הקים משרד החינוך את ראמ"ה. בראשה עומדת פרופ' מיכל בלייר שיש לה נטייה מובהקת לחקר. עכשיו אפשר יהיה אפילו להכשיל תכניות על ידי מבחנים מוטים, מתחכמים, עם ניסוחים שסוחבים לכיוונים מסוימים ומכשילים מי שלמד בגישה אחרת. בארה"ב נכשלה גישת החקר בגדול, אבל איש אינו מגיע למסקנה שדי בגימיקים ובהתחכמויות והגיע הזמן להוראה שיטתית של היסודות.
    למרות זאת, כדאי אולי לפנות לראמ"ה (רשות אבחון…) וללחוץ שלהבא יפורסמו גם התוצאות לפי השיטות. אם תארגן וועדי הורים ולאור הכשלונות הקשים אולי תצליחו בכ"ז?????????
    שווה לנסות, אם כי אין לי אימון במערכת הזאת ולפי דעתי חבל על הכסף שמוזרם לראמ"ה. אפשר לנווטו לקורסים של שיטת סינגפור (מצידי) ושל עוד שיטות (רק לא אלה ששלטו בהכשרת המורים ועודם שולטים כיום) למורים, ולהורים.

    3. לגבי המצב היום בבתי הספר, המומחים נבאו את העתיד לקרות. בפוסט מופיע קישור לעניין המבקרים. הנה כמה ציטוטים:
    "כל תפישת הסטנדרטיזציה בחינוך מבוססת על התייחסות לאדם כאל מכונה. תפישה זו תביא את מערכת החינוך לרגרסיה. באמצעות שליטה ובקרה לא נשיג דבר. בן=אדם זה לא מכונה שלוחצים בה על כפתור ומשנים אותו……
    "כדי לתת מענה לשונות הגדולה בין התלמידים, צריך ליצור סביבה חינוכית עשירה, תואמת=שונות. לא תוכנית לימודים לפי הממוצע…………."צריך ארגון למידה גמיש. הקצאת זמן סטנדרטית היא לא הזדמנות שווה לכולם. יש ילדים שצריכים יותר זמן ויש שצריכים פחות. לא מעניין אותי אם הפרט הוא אשכנזי או מזרחי. אותי מעניין האדם. בו צריך למקד את המאמץ. אני רוצה שונות. ספורטאים, מוסיקאים וכו'. לא כל הילדים צריכים ללמוד מתמטיקה ומדע ברמה גבוהה. 90% מהאוכלוסייה צריכים להיות מסוגלים לקרוא סטטיסטיקה ולעשות חיבור וחיסור. מדיניות כזו תעניק שוויון ההזדמנויות בחינוך ולא תילחם בטחנות רוח. היא צריכה להלום את העולם הדמוקרטי של ימינו, ולא את ימי המהפכה התעשייתית".

    הפיסקה האחרונה, המראה את ההשלכות בשטח, ראויה להרחבה במאמר נפרד, שיסקור בפרוטרוט את המתרחש בבתי הספר לאור מדיניות הסטנדרטים המוכתבת להם מלמעלה.

  7. דליה :

    הנה הקישור למאמר המבקרים (סעיף 3 בתגובה הקודמת)
    http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=1586&CategoryID=520&Page=1

  8. דליה :

    דקל עוזר
    היה צורך בראמ"ה. יש צורך בראמ"ה. יהיה צורך בראמ"ה.
    הראמ"ה הייתה קיימת בעבר. לא הקימו אותה יש מאין. בעבר היא הייתה תחת סמכותו של שר החינוך והיום היא תחת סמכותו של שר החינוך. לא ברור לי מה אתה מקדם בברכה. לא ברורה טענתך.
    מי אמר שאנשי חינוך מתנגדים למדדים מורכבים? אין התנגדות למדדים מורכבים ולא הייתה התנגדות לכך בעבר.
    הבעיה היא שהציונים הופכים לחזות הכול, ויש לכך השלכות על עבודת ההוראה ומלאכת הלמידה בבתי הספר. ומדובר בעיקר בבתי ספר יסודיים. מה שאתה מכיר מהחטיבה ומהעל-יסודי עובר לבתי-ספר יסודיים.

  9. עמית-ה :

    כנראה שמדינת ישראל החליטה במקום להתמקד בלימוד וחינוך להתמקד במדידה שלהם.
    כמו פיתוח גוף יוצאים שרירים עצומים שעושים כלום.

  10. גליה :

    במקרה יש עמי כמה נתונים סטטיסטים מעניינים. למשל – נמצא מתאם בין ציון פסיכומטרי למוצא.
    ומתאם בין מקום מגורים לציון בגרות במתמטיקה
    עכשיו נשאלת השאלה מה לדעת פרו' דוד חן יש לעשות עם הנתונים?! הרי "לא כל הילדים צריכים ללמוד מתמטיקה ומדע ברמה גבוהה".

    ברמה האינדיבידואלית הפרו' צודק אך ברמה הלאומית הוא טועה. על מנת לקבוע סדר יום חברתי אנחנו זקוקים לנתונים המדידים.

    לכן ה"מלחמה" לא צריכה להיות נגד ראמ"ה אלא נגד מדיניות הממשלה לאור ממצאי ראמ"ה.

  11. דקל עוזר :

    אני חייב לציין משהו: אינני תומך או לא תומך כי אני לא מחשיב עצמי מומחה.
    הצהרתי מראש שאני מביע דעת משתמש. בור מוחלט אם תרצו. אני הנייר לקמוס שלכם – דוגמית לצי הבור.
    ככזה, אני חושב שהסברתי את עצמי ברורות, אם בעבר לא היו מדדים מורכבים – אז זה לא היה תקין.

    לגבי מעמד המורים – עד שלא יאגדו את המורים באיגודים סטטוטוריים בסגנון לשכת עורכי הדין/רואי החשבון/השמאים – לעולם לא יהיה כבוד למקצוע הזה, פשוט כי ניתן יהיה לתקוף את הלגיטימיות של הארגון שמייצג אותם (כמו שאכן עושים במשך 60 שנה).

  12. שושי פולטין :

    לדקל עוזר,
    מדדים מורכבים זה מצויין, אני בעד, הבעיה היא שהמגמה היא דווקא לצמצם את מספר המדדים , והם אלו אשר ישמשו כמדד להצלחה/כשלון – ראה פוסט קודם שלי בדיוק באותו נושא:
    http://www.blacklabor.org/?p=21060
    מסכימה עם כך שיש להפוך את ההוראה לפרופסיה כדוגמת רו"ח וכו'. לצערי היום מתייחסים להוראה כחלטורה.

  13. שושי פולטין :

    לגליה,
    אין חולקים על כך שצריכה להיות מדידה והיא צריכה להיות אמינה.
    הקמתה לא באה על מנת לשפר את הקיים אלא כחלק ממדיניות אשר מיושמת כבר כיום שבה המדידה הפכה לערך עליון במערכת וכאן הבעיה!

  14. לקסי :

    הבט חישובי וגם ערכי משהו

    השוואה כמותית יכולה להיות רק בין שני מספרים.

    אחד מסעיפי המתימתיקה קוראים למספרים האלה "סקאלארים" (מקור המלה: סקאלה=קנה-מדה וגם scale=מאזנים).

    מדידה מורכבת מתמצית בטור של תוצאות למשתנים הנמדדים השונים.

    מזכרוני הנקלש כתלמיד (מזמן…) היו בתעודה ציונים גם בהתנהגות, בהתעמלות, וכיו"ב הערכות שנתנו המורים, כל אלה כמובן בנוסף לציונים במקצועות הלימוד השונים (גם "מלאכה").

    קיבלנו טור של תוצאות שלא היה ניתן להשוואה.
    בשנים מאוחרות יותר הוספה שורת "הערכה כללית" שסוכמה בישיבה של כל צוות המורים שפגשו אותו תלמיד בכיתה.

    ה"הערכה הכללית" היתה, בלשון מתימתית, העברת טור למספר (וקטור לסקאלאר). העברה כזו נעשית על-ידי שקלול הערכים בטור לפי מדדי שקלול (5% להתעמלות, 20% למתימתיקה, 20% לתנ"ך וכיו"ב – מסתכם ב-100%) וסכימת תוצאות השקלול אל אותו סקאלאר.

    כיום בעידן החישוב-שבא-במקום-חשיבה, ההערכה לתלמיד נוונה אל "ממוצע ציוני הבגרות", הערכת בית-הספר ומערכות החינוך (ישובית ולאומית) נוונה אל "שיעור הזכאים לבגרות".
    כל אלה סקלארים קלים להשוואה.

    מה שלא נעשה הוא חשיבה ציבורית גלויה לציבור ("שקופה" בלשון שגויה) של קביעת הגדלים שימדדו ומי ימדוד אותם "בשטח", מחד ומאידך קביעת המשקלים השונים לגדלים הנמדדים, גם זו תוך דיון ציבורי גלוי ורב משתתפים.

    הדיון אם זה ייעשה בראמ"ה כזו או אחרת הוא דיון ערכי שאינו נוגע למערכת החינוך אלא לסדרי החיים ולמהותה של הדמוקרטיה כאן.

  15. גליה :

    שושי,
    פעם הסקר היה אימת התלמידים. אחר כך היו מבחני מיון אחרים לתיכונים. היום לא ידוע לי שעושים מבחני מיון לתיכון (פרט לציונים). ובמקום למיין את התלמידים מודדים את בית הספר, כולל אקלים בית ספר. התפיסה הזו מעבירה את האחריות מהילד (והוריו) למורה, וכוללת לעיתים מדיניות חינוכית דלת השקעה וחסרת מעוף. אבל התכנסנו כאן כדי לדון בחוק ראמ"ה. ולהערכתי מבלבלים כאן בין מדיניות הממשלה לבין תפקיד ראמ"ה=מדידה (שעל חיוניותו הסכמנו). נכון, אם אין מדיניות נשארת המדידה חזות הכל , האם זה מייתר את חוק ראמ"ה ? התחושה שבתי הספר הפכו לבתי חרושת לציונים לא נובעת מהקמת ראמ"ה כפי שהתחושה (הלא בדוקה) שהאלימות בביה"ס גברה היא תוצאה של חוק זכויות התלמיד לא מדוייקת ופופוליסטית. שכר המינימום הרבה יותר משפיע על בתי החרושת לציונים מאשר ראמ"ה. כפי שכתב דקל כולם רוצים לשבת בחדר ממוזג מול מחשב – ואני מוסיפה ולהשתכר במשכורת סבירה ולחיות ברווחה כלכלית.

    כאשר המדיניות היא מדיניות הרחבת פערים, את לא יכולה למכור ערכי חריצות, עבודה, התנדבות ונאמנות למדינה – זו עבודה בעיניים. כרטיס הכניסה לחברה היא תעודת בגרות טובה ופסיכומטרי גבוהה. לכן הציונים הם חזות הכל.
     
    מה שמפריע לי בחוק ראמ"ה שאין בו התייחסות לעובדי הוראה בכירים, בדיקת הליך קבלת החלטות וסטנדרטים של מנהל תקין. את הבדיקה הזו הם משאירים למבקר המדינה.

  16. דקל עוזר :

    גליה אני חייב לציין שקראתי את התגובה שלך והתרגשתי.
    את פשוט צודקת ומיצית את ההרגשה שתמיש הייתה לי בבית ספר.

    לגבי מה שאמר לקסי ובתגובות עוקבות על מה צריך למדוד – זה לדעתי יותר חשוב מהכל.

    דעתי כהדיוט (ושוב, אם היה קיים לשכת העוסקים בהוראה הייתי יכול להאמין שמתקיים דיון בנושא ואולי לא הייתי מביע דעה) שצריך להציג מה צריך למדוד ואיך ולהציג את זה ממול מה שמודדים היום.

    אני הצעתי:
    א. כמות התלמידים שדוקרים בבית ספר.
    ב. כמות הנשירה.
    ג. תעודה מועילה במקום תעודת בגרות (ובעניין זה עדיף תעודת מקצוע על בגרות בממוצע 70 או 12 שנות ביזבוז שמשום מה קוראים להם לימוד)
    ד. כמות התלמידים בתנועות נוער/אגודות ספורט/חוגי תרבות.
    ה. כמות התלמידים שירדו מהארץ עד גיל 25.

  17. ראמ"ה: חוק ראמ"ה מעולם לא נכלל בחוק ההסדרים :

    […] משרד החינוך, ראמ"ה קמה – ראמ"ה לא נמה […]

  18. ראמ"ה – שאילתות להבהרה :

    […] משרד החינוך, ראמ"ה קמה – ראמ"ה לא נמה […]

  19. מיכל בלר: מדידה בשירות הלמידה – הלכה למעשה :

    […] מאמרים שונים שהתפרסמו גם כאן על עבודתה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, מבקשת פרופסור מיכל בלר, מנכ"לית ראמ"ה, לשפוך אור […]

  20. אחלאם :

    מספר טלפון- 0543447372

    אני מחפשת עבודה ואשמח אם תחזרו אלי

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.